Search Results for “Drunk Machine”

  • הגרלת כרטיסים + דיסקים ל-Drunk Machine

    רוק נמצא כרגע מחוץ לאופנה. אני לא מדבר על רוק היפסטרים סטייל הסטרוקס או להקות אינדי רוק חמודות למיניהן. אני מדבר על פאקינג רוק!!! מוזיקה שעושות להקות כמו Queens Of The Stone Age ו-Foo Fighters (בקרוב אלבום חדש וקטלני) שנשענת על גיטרות רועשת, זמרים עצבניים, ומסורת של עשרות שנים של אופל.

    אבל כמו כל מוזיקה שלא נמצאת כרגע בספוטלייט של הבלוגוספירה והפיינשמקרים, היא מבעבעת לה אי שם מתחת לפני השטח כמו לבה לוהטת, איפה שהדברים הבאמת חמים קורים. אחד מהרי הגעש הטריים שמתפרץ בארץ בכל הופעה הוא ההרכב Drunk Machine.

    drunk machine

    שמעתי אותם בפעם הראשונה ממש במקרה, כמו שזה קורה לי בד"כ. נשארתי באוזןבר אחרי איזשהי הופעה, ובעוד שאני לוגם לי איזה בירה בצד, תפסה את אוזני המוזיקה המעולה שהלהקה ניגנה בהופעת חצות. היה ברור שהם מושפעים מחומר מובחר כמו Nirvana, Muse, ו-Sonic Youth.

    הגיטריסט שלהם (עידן כץ) נשמע כמו גיבור גיטרה חדש בשכונה. המתופף (רן כהן) הדוק כמו "מכנסי ויניל על דיויד לי רות'" (-קוואמי). והסולן (ליאור אבל), הו הסולן. לא רק שהוא באסיסט אימתני, אלא הוא נשמע כמו הדבר האמיתי, כמו אמריקאי מתוסכל מאיזה פרבר נשכח שבורך בדיסטורשן בילט-אין בקולו ורצון עז למרוד בשיעמום.

    דראנק משין מנגנים טוב, מנגנים חזק, יש להם את ההתלהבות הראשונית הזו שרוקרים מזדקנים מתפללים לאדון האופל כדי לקבל אותה בחזרה, והם רק הולכים ומשתפרים. לעזאזל עם האופנות - יש פה להקה שווה עם פוטנציאל יצוא לחו"ל ואפשרות אמיתית להחזיר (שוב) את כבודו האבוד של הרוק.

    הלהקה כבר הוציאה EP ראשון על שמה, ואוטוטו יוצא האי פי השני Hot Flushes בהופעת השקה ביום שבת ה-2.4 באוזןבר ב-22:30. לכבוד המאורע החגיגי, דראנק משין מחלקים לכם 2 חבילות שיכורות שכוללות כרטיס להופעה + עותק של האי פי!

    איך זוכים? משאירים תגובה לפוסט ומספרים מי להקת הרוק הכי עצבנית ביקום. הזוכים יקבלו הודעה במייל יום לפני ההופעה, בינתיים אתם מוזמנים להתאמן בפוגו לצלילי המוזיקה הבאה.

  • בכורה: I Was A Bastard

    יצירה ישראלית באנגלית דורשת קפיצת מדרגה בשביל שהיא תוכל לשחק בליגה הבינלאומית, וזה בדיוק מה שעושה להקת I Was A Bastard. הממזרים לוחצים על הגז באלבום הבכורה כבר בקטע הפותח "Red Color", מזמינים אותנו לרייס ברמזור עם באס שעיר ותופים שתקועים בלופ וקולות בפלסטו עוקצני, וכשהרמזור מתחלף בסוף השיר הם משאירים אותנו בתוך האבק. מלבד הקטע "Inhale", האיטיות הכבדה של האי פי "In Your Great Heart" נשארה מאחור והלהקה מראה שיש לה הרבה יותר אנרגיות. המוזיקה שלהם מצלצלת ברוח האלטרנטיב של סוף שנות התשעים/תחילת האלפיים, כמו שאפשר לשמוע ב-"Air" עם הפסנתר והיבבות הרדיוהדים, או התיפוף הקליל ונגיעות הקלידים ב-"Anyhow" שמזכירה את Elbow של פעם. אבל IWAB לא נופלים במלכודת. הם מצליחים להיות מושפעים מבלי להישמע כמו חיקוי, לקחת את המוזיקה למקום האידיוסינקרטי שלהם. רוב שירי האלבום לוקחים מעל לחמש דקות עם שני שירים מעל לתשע. IWAB לוקחים את הזמן ונותנים למוזיקה להיפתח בקצב שלה, סוג של תוקעים אצבע משולשת ב-GIF מצויר לדור ה-ADHD שמחפש ריגושים קצרים ומהירים. מי שיש לו סבלנות, או ריטלין, יגלה שגם אם השירים ארוכים, IWAB מצליחים לגוון מבלי לאבד תחושה של אחידות, בין אם הם נשענים על באס-תופים כמו ב-"Elvoche" או יורדים לאקורדי גיטרה נקיים כמו ב-"Holiday". הלהקה הלכה על הפקה גרנדיוזית עם המון מקום לגיטרות, מה שנחתך בד"כ במיקס ישראלי טיפוסי לטובת הקולות, כך שכיף לגלות שהם הקליטו את האלבום בארץ ושעל המיקס אחראי עידן כץ, לשעבר גיטריסט להקת Drunk Machine. עטיפת האלבום מציגה חיה קדומה ועצומה שכל מה שנותר ממנה הוא שלד שקומץ של אנשים באו לראות. לצערי, זה כנראה יהיה המצב של IWAB בארץ, אבל הם עוברים את מבחן האלבום הישראלי באנגלית: השירים שלהם יכולים להתברג בתחנות אינדי גדולות כמו KEXP בין להקות כמו Suuns או Parquet Courts מבלי שמישהו יחשוד שהם לא באים מברוקלין.

  • אינטרו 9: Mistypes - פופ רוק גרסת 2015

    קשה ללהקות לשרוד במציאות הישראלית (ובכלל) כך שמאוד הצטערתי לשמוע על פירוק הפאוור-טריו הגראנג'י Drunk Machine. למרות שפוליקר הזהיר אותי, לא ציפיתי שלסיום הזה תהיה התחלה חדשה וגיליתי שיוצאי המכונה השיכורה הקימו את Mistypes, הרכב חדש ברוח הרוקרית של New Order ומוזיקת פוסט המילניום של ה-Doves. תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    ליאור אבל, עידן כץ, אור דרומי, אלמוג ליזמי, גיא פורטיס.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    ת"א וסובב לה. עידן וליאור שותפים לדרך הרבה שנים (הפרויקט האחרון היה דראנק מאשין). כשפנינו לדרך חדשה פשוט סקרנו בראשינו אנשים שפגשנו בשנים האחרונות וחשבנו "עם מי יכול להיות כיף לנגן". לגמרי אינטואיציה על סמך היכרות לא מעמיקה מידי. אז הרמנו טלפון לשני נגנים שאנחנו אוהבים: אלמוג ואור. שניהם היו ממש בעניין עוד לפני ששמעו במה מדובר, וכשהתחלנו לנגן ביחד זה פשוט קרה על ה-one. את גיא פגשנו דרך אור (חברי ילדות) וגם במקרה הזה החיבור היה טבעי ומהיר.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אחת השאלות הקשות למוזיקאים, במיוחד כמונו, ובמיוחד בשלב הזה. כולנו מגיעים מהרוקנ'רול, אבל גם נורא פתוחים. בוא נאמר שזו פשוט הגירסא שלנו לפופ רוק איך שאנחנו רואים אותו ב2015.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    הצענו המון שמות במשך (יחסית) המון זמן, וזה היחיד שלא היו לו מתנגדים מובהקים. בגדול זה גלגול של השם Missing Types שהיה הרעיון הראשוני לשם הלהקה. אהבנו את המסר ואת הוייב הכללי אבל לא את איך שזה נשמע. חוץ מזה אנחנו להקה של עילגים.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    הלהקה נוצרה מלכתחילה מתוך רצון ליצור מוזיקה שאינה מכוונת להיות שום דבר. לנטרל כל כוונה, כל מחשבה על מה "צריך", או על מה עשינו בעבר ופשוט לבדוק איך נשמעת המוזיקה שיוצאת לנו באופן טבעי. אנחנו ממשיכים בכיוון הזה ואוספים חומרים לאלבום, שלמעשה חלקו כבר מוקלט.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    רוב ההרכב מתעסק במוזיקה בצורה כלשהי במשרה מלאה. אלמוג מנגן בהמון פרוייקטים מסאבלימינל עד למוש בן ארי, אור מלמד מוזיקה ופסנתר (וגם חבר ב I Was a Bastard המעולים), גיא מנגן עם פורטיס, עידן טכנאי אולפן. ליאור חי חיים כפולים וביום הוא עובד במשרד הייטק (מישהו צריך לפרנס בבית הזה!).

    7. ממה אתם מושפעים?

    מושפעים מדברים שקורים בחיים, וממוזיקה שמרגשת אותנו או מעיפה לנו תתחת.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    את האלבום המתבשל שלנו. יהיה לנו זמן כל הטיסה לדסקס על המיקס, ובאמת הסטריאו של חללית זה רפרנס שעדיין לא בדקנו.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    נברמיינד של נירוונה. מה זה החרא הזה נו באמת?

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    את הרולינג סטונז, כי זה לא פייר שרק לגיא יש מפרט של קית' ריצ׳ארד בארנק.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    המלצה לאכול קרואסון סביח ב"סנדוויץ'" בנחלת בנימין.

    קרדיט צילום: אריאל עפרון

  • סט אינדי רוק ישראלי ליום העצמאות

    המוזיקה העצמאית בארץ אובדת בתהום הנשיה. להקות מתפיידות כשהיאוש, הדיי ג'וב, והילדים משתלטים על החיים. אין שום מגזין מוזיקה או מצעדים לתעד את ההייפ. הזיכרון מאוד סלקטיבי. הלכתי להמון הופעות אינדי ב-14 השנים האחרונות ושמעתי מלא להקות. הספקתי לשכוח את רובן. אפילו הרדיו, שבקושי נותן מקום לאינדי מקומי, משדר בעיקר קטעים חדשים במעגל אכזרי. איך שירים יהפכו לקלאסיקות אם התקשורת לא עפה עליהם ואף אחד לא שומע אותם שוב?

    אז גירדתי את הראש, פשפשתי במדפי הדיסקים המאובקים, וערכתי סט אינדי רוק ישראלי לכבוד יום העצמאות ברדיו הבינתחומי. הופתעתי מהגיוון והכיפיות של השירים, להיטים בעולם מקביל שבו העם נגעל מספריי קצף לבן.

    1. Plastic Peacocks - Radio Death
    2. geishNO - Oblivious Inc
    3. פוריטנים צעירים - בון ג'ובי
    4. קין והבל 90210 - מלחמת אחים
    5. Drunk Machine - Swallow
    6. ויתרתי - אתמול הייתי בריף-ראף ורציתי להקיא
    7. שעלת נפוצה - הזמן הורס הכל
    8. Ed Turner & The Danilof Center - Sophie
    9. אשכרה מתים - קוקה קולה מנטוס וחמאת בוטנים
    10. אנטיביוטיקה - מונומיליציה
    11. סדרני הדשא - קדרים באים
    12. בתריי זוזי - יאללה לט'ס גו
    13. נושאי המגבעת - נושאי המגבעת
    14. קנאק/פופ - פגשתי נערה בדיסקו
    15. Shy Nobleman - Sad Song Happy Song
    16. Bucharest - Cold House
    17. Noria - Volcanic You
    18. Kitzu - Going Far
    19. Vaadat Charigim - Ze Beseder Lefahed
  • היכונו לאינדינגב 2011

    אינדינגב בסופש הקרוב! 3 ימים של מוזיקה במדבר עם אנשים טובים ויפים עומד בפנינו. האם אתם מוכנים?

    תמצאו אותי מתרוצץ שם בין רחבת ההופעות למאהל וגם וירטואלית באינדיבלוג ובאינדירדיו. יש המון אמנים מוכשרים שיעלו על הבמה ויתנו את כל מה שיש להם. יהיו הפתעות, ובלתי אפשרי לראות את הכל, אבל אני ממליץ לסמן במארקר בוהק את השמות הבאים:

    לורנה בי, tiny fingers, drunk machine, modern tapes, שי נובלמן, אבי והעדאקיז, montifiori, bootsman, brain candies, noria, kitzu, computer camp, zvuloon dub system, canons of pedro, אומללה, water knot.

    שיהיה לכולנו אינדינגב אינטרגלקטי!