• פסטיבל מקודשת: להיחשף לעולמות חדשים

    באבא זולה. צילום: ענבר שפס

    המופע "שומרי האש" שהתקיים אמש במסגרת פסטיבל מקודשת בירושלים, הוגדר כ-"מסע אקסטטי וחוצה יבשות אל מקורות המוסיקה כחוויה משחררת תודעה". ההגדרה הזו עוררה את סקרנותי - מדובר באחד nהפסטיבלים הייחודיים שמתקיימים בארץ, וכבר כמה שנים שמגיעים אליו מוזיקאים מקומיים ומשלל רחבי הגלובוס הפועלים במגוון סגנונות: מרגאיי, דרך טראנס, מוזיקת עולם, פיוטים ופסיכדליה. אחד האלמנטים שהופכים את הפסטיבל ואת המופע הזה לייחודי הוא מיקומו במגדל דוד בירושלים, עיר שמארגני הפסטיבל מגדירים כ-"מצב תודעה", נפרש לעיניי נוף מרהיב של חומות העיר, עליהן מוקרנות עבודות וידאו מהפנטות.

    את המסע פתח Jeong Ga Ak Hoe, הרכב נשי מדרום קוריאה שביצע יצירות קוריאניות מסורתיות בכלים שראיתי בפעם הראשונה בחיי. הן ניגנו על גאייגום (כלי מיתר המזכיר את הקוטו היפני), כינור המזכיר קמנצ'ה ותוף גדול. הקטעים הילכו בין שירה עדינה ומדיטטבית המזכירה שירי ערש, לתיפוף אגרסיבי המוסיף אלמנט שבטי ומסתורי. המוזיקאיות התגלו כלבביות, ועשו לי חשק לחקור את הז'אנר. לאחר מכן, עלו לבמה אנסמבל הפיוט, ובשירת המקהלה שילבו בין מסורות צפון אפריקאיות למסורות מזרח תיכוניות. אבל מבחינתי, הערב הגיע לשיאו בחלקו השני של המופע עם עלייתה של להקת הפסיכדליה הטורקית Baba Zula. ההרכב, שנוסד באיסטנבול ב-1966, עלה לבמה בגישה נונשלנטית והמון סטייל. בשלב מסוים רק חבר להקה אחד נשאר על הבמה, כשהשאר התערבבו עם הקהל, וסולן ההרכב מוראט ארטל פרץ בשאגות "Freedom!"

    המסע נגמר במסיבה עליה ניצחו הצמד המקומי רד אקסס יחד עם Yakonim, הרכב מחוף השנהב שבאפריקה. שיתוף הפעולה המסקרן נוצר כחלק מפרויקט Trips, שבו חברי הצמד נסעו לאפריקה ואף צילמו את מסעם, במטרה לחבור לאמנים מקומיים וליצור שיתופי פעולה מוזיקליים. ההופעה שלהם הצדיקה את ההייפ וקשה היה למצוא מישהו בקהל שנשאר על המושב - הם יצרו על הבמה חגיגה של ביטים וצלילים מסונתזים ואתניים עם כלי הקשה מקפיצים כמו ויברפון וקונגוס. אותה שאגת Freedom של באבא זולה ביטאה את רוחו של הערב בצורה מדויקת - המוזיקה המגוונת גרמה לקהל להשתחרר מהנורמות, להיחשף לעולמות חדשים ופשוט לרקוד באקסטטיות.

    תגובות »

  • המאזין ברדיו 246: ספיישל מאובן

    שעה באולפן עם להקת הפוסט-רוק/פסיכדליה מאובן לכבוד אלבום הבכורה "AFAR" - השקה ב-23.8 בבסקולה

    1. Meuban - Youth
    2. Meuban - Material Love
    3. Meuban - The Future Is Behind You
    4. Meuban - Smash Things
    5. Follakzoid - 9
    6. Meuban - Afar
    7. Meuban - Reprise
    8. Mild High Club - Window Pane
    9. Meuban - Hibernation
    10. Meuban - Nowhere

    תגובות »

  • איתי זבולון מ-Mayonesa בראיון: "המון אנשים רעבים לתוכן מעניין, מורכב, שונה"

    איתי זבולון אולי ויתר על ויתרתי, אבל לפני שנתיים הוא חזר עם טריו טרי בשם Mayonesa. הצחוקים בעברית הוחלפו בהרהורים רגשיים באנגלית והפאנק באינדי רוק יותר מגוון. עכשיו כשהם משיקים את אלבום הבכורה "Everything" (שבת 25.8 בלבונטין) תפסתי את זבולון לראיון במייל וביררתי איתו מה גרם לו לקחת את הפנייה המוזיקלית הזו, איך היו החיים בתור מנהל המידנייט פיקוקס והאם נראה ממנו בקרוב עוד דמויות ויראליות כמו יניר האחמ"ש.

    היי איתי, אז איפה אתה כרגע ומה עשית בדיוק לפני הראיון?

    אני נמצא בדירה "שלי". אכלתי מלפפון חמוץ. למרות שהתרחקתי משימורים בחודשים האחרונים, עדיין אני מוצא יופי בשימורי חמוצים ובלבבות דקל.

    באינטרו שעשיתם אצלי בבלוג כתבתם שתרצו לאחד את להקת גרנדדי ולחמם אותה, ואז להקת גרנדדי אשכרה התאחדה והגיעה לארץ. הלכת להופעה? ניסית לארגן חימום? אם כן, מדוע זה לא צלח?

    לא, הייתי בהודו. זה היה מצער שלא יכולתי ללכת להופעה של להקה שאני אוהב ומעריך. מצד שני - היה לי ממש כיף שם.

    נראה שלקחת פנייה די חדה מויתרתי למיונזה - עברת מעברית לאנגלית, מפאנק מכסח לאינדי רוק יותר איטי ורך והחלפת את הצחוקים והסאטירה בהרהור ורגש. אתה גם מרגיש שיש הבדל גדול בין שתי הלהקות? מה גרם לך לנסות משהו ממש שונה?

    ברור שיש הבדל. מיונסה היא ביטוי שונה עם קונטקסט שונה. קשה לי להגדיר מה "גרם" לעשות את הפנייה, זה פשוט קרה. חלק מהשירים של האלבום שיוצא נכתבו בזמן שטיילתי בחו"ל. אולי שינוי הנוף גרם לי להסתכל על דברים באופן אחר? אולי השפה השונה נתנה לי להביע מקומות שלא הייתי רגיל לכתוב עליהם בעברית. אבל, גם המיונז אוהבים לכסח, נדמה לי ששמעת רק קומץ מהשירים.

    איך אתה חושב שמעריצי ויתרתי יקבלו את המוזיקה של מיונזה?

    אין לי מושג. אני מקווה שיאהבו ואם לא סחטיין.

    הסאונד של מיונזה מזכיר לי אינדי רוק אמריקאי מהניינטיז וגם ריליסים מפאסט מיוזיק כמו ה-Walkie Talkies ו-Plastic Peacocks. יש בזה משהו או שממש פספסתי? מה בעצם היו הרפרנסים שלכם לאלבום?

    אנחנו מאוד אוהבים מוזיקה מהניינטיז. יש בשירים של הלהקה (וגם באלה שלא שמעת), מנעד רחב של השפעות: פוסט-רוק, גראנז', מטאל, פאנק, פופ.

    אומרים אגב שהיית פעם המנהל של המידנייט פיקוקס. מה נדרשת לעשות בתפקיד? מדוע פרשת?

    זה נכון. הייתי מעריץ קרוע של הפיקוקס. מצאתי בהופעה שלהם שילוב פנטסטי של תיאטרון, קברט ומוזיקה. הייתי מגיע להופעות שלהם בכל הארץ. מתי שהוא הציעו לי לנהל אותם. בשביל ילד בן 21, להסתובב עם הלהקה שהוא הכי אוהב, היה פנטסטי. עשינו כל מני דברים ביחד: הפקנו קליפ. ארגנו הופעות. אכלנו בורקס. עשינו צחוקים. היה כיף.

    מלא אנשים מכירים אותך בזכות דמויות היוטיוב שלך כמו יניר האחמ"ש או ווהאן. אתה מרגיש שההכרה הזו עוזרת למוזיקה שאתה עושה?

    קצת. זה אולי גורם לאנשים שמכירים אותי מדברים אחרים שעשיתי להיחשף למוזיקה שאולי הם לא היו שומעים עליה.

    למעשה מזה זמן מה שלא עשית דמות ויראלית חדשה ואני בטוח שרבים היו רוצים לראות את זה. אפשר לשאול למה?

    שמע. אני עושה הרבה פחות סרטונים, אבל זה לא שאני לא עושה בכלל. לפני שנה עשיתי את "כביסה מלוכלכת - הטריילר" ולפני כמה חודשים שיחררתי את יצירת האוונגרד "בני, בתי". לא מזמן צילמתי וידאו חדש והוא בעריכות. סטיי טיונד!

    9. בכללי, מה אתה חושב על מה שקורה עכשיו בסצינת המוזיקה בארץ? איזה אומנים מקומיים אתה אוהב כרגע?

    יש יותר יוזמות, פסטיבלים ואירועים מאי-פעם. מאוד מגניב. צריך להמשיך לתת וליזום. המון אנשים רעבים לתוכן מעניין, מורכב, שונה. יש אחלה להקות, ישנות וחדשות: רגל סברס, דף צ'ונקי, אינגה-דינגו, הגרייט מאשין, קין והבל, לילי פרנקו, נוט און טור, בונז'ור מאשינז, איפהשהו, סווטשופ בויז ועוד.

    10. יש עוד משהו שתרצה להוסיף?

    יש לנו הופעת השקה! שהרי היא הסיבה למה הראיון הזה מתקיים! מוצ"ש, 25.8, 22:00, לבונטין 7! אורחים מיוחדים: ערוץ הכיבוד ושוזין!

    תגובות »

  • המאזין ברדיו 245: מלאכותי

    שעה של מוזיקה אקלקטית כולל הפוסט-פאנק הגרנדיוזי של Moaning (בתמונה), ספוקן וורד נויזי עם clipping ומבט להרים המרוקאים עם Lee Ranaldo.

    1. Moaning - Artificial
    2. Traitrs - Thin Flesh
    3. Crack Cloud - Image Craft
    4. איפשהו - רש
    5. Underworld & Iggy Pop - Trapped
    6. clipping. - Block
    7. Jeff Mills - the bells
    8. DJ Rolando - Jaguar
    9. Electric Youth - Runaway
    10. Zoe Polanski - Violent Flowers
    11. Meuban - The Future is Behind You
    12. Lee Ranaldo - Morroccan Mountains

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי בשעה 20:00

    תגובות »

  • עמיר לב בוונדרבר: להרגיש את החשמל מהשמש

    צילום: נאטישה שפנר

    זו תקופה מושלמת למוזיקה של עמיר לב. הקיץ בשיאו, אנשים יוצאים לרחוב ואת מדינת ישראל מלווה ריח כללי של זיעה וייאוש. לב תמיד ידע להגיע ברגעים האלו ולמצוא כנות מאחורי הייאוש הזה, בין אם זה עם "נוגע בדרכון" בתקופת צוק איתן או עם "לפעמים אני מאושר" בתקופת האינתיפאדה השנייה. לב לא נוגע ישירות באירועים הפוליטיים-בטחוניים שקורים סביבו, אלא בחוויה שעומדת מאחוריהם - השירים הכי טובים שלו מהולים בחרדה ובטראומה שמלווים את ההתמודדות הישראלית עם אירועי היום יום.

    לקיץ הנוכחי לב הגיע עם אלבום חדש, "חשמל מהשמש", ואיתו גם מופע שהגיע ביום חמישי האחרון לוונדרבר בחיפה. על הבמה ליווה את לב ההרכב הטרי שהוא גיבש עבור האלבום: נווה קורן (TREE) על התופים, היתאם בשארה על כלי הקשה ותומר ישעיהו בתפקיד אורח על גיטרה. בהופעה לב ניגן את האלבום מתחילתו ועד סופו והשאיר זמן לשיר אחד או שניים מהקטלוג המפואר שלו.

    כששמים את שירי העבר של לב מול השירים החדשים, מבינים עד כמה "חשמל מהשמש" הוא משב רוח מרענן בנוף המוזיקלי של הזמר הוותיק. את רעש הגיטרות והקצב שנותן בראש החליפו נגינות עדינות ומדויקות יותר, יחד עם הקצב המזרח-תיכוני של בשארה שבלט בהופעה והראה כמה צלילים שונים ומגוונים אפשר ליצור עם תוף מרים ודרבוקה. לב וההרכב ניגנו בצורה מאופקת ושלווה, שדרשה מהקהל ריכוז והזמינה אותו להקשיב למשפטים המעטים אך מדויקים שמעטרים את שירי האלבום.

    החרדה והטראומה התחלפו בשקט נפשי. לב מוצא ב-"חשמל מהשמש" רגעים קטנים בחיי היום יום ומעצים אותם. הוא עושה זאת באמצעות חזרה על אותם משפטים קצרים, אליהם הוא מצליח לזקק עולם ומלואו. מעבר לרפטטיביות הזאת קיימים סיפורים בעלי גילויים קטנים-גדולים על החברה האנושית. השיר "מרים", למשל, הוא סיפור על אחותו הנכה של לב (כך לפחות נאמר בשיר) שמקבלת אישור לגראס רפואי מרופא אחד שהיה מוכן לעזור לה. על הבמה, כשלב חזר על הפאנץ' הסופי "יש אנשים טובים", הוא הגניב חיוך, כאילו הוא נזכר איך הבין זאת לראשונה ביום ההוא מחוץ לביטוח לאומי.

    ההופעה היתה מלאה ברגעים כאלה, של הבעת שביעות רצון מלאת כנות לנוכח המוזיקה החדשה שלב יצר. לא סתם המופע משחזר את האלבום מרגעיו הראשונים ועד הסוף לפי הסדר - זוהי חגיגה של ההישג שלב וההרכב שלו השיגו ב-"חשמל מהשמש". לב לא רק חייך ממילותיו, אלא ממש התנועע ורקד לצלילי השירים. בשארה, קורן וישעיהו הגיבו באהבה: הם צחקו מהפאנצ'ים והנהנו על כל אבחנה במילותיו.

    הגעתי להופעה על מנת להבין יותר טוב את האלבום. יש אנרגיה משכרת לסיפורים הקטנים האלה על השגרה היומיומית, מנהג המונית שעוצר לראות את השקיעה ועד בתו הקטנה של לב שמתמודדת כל כך יפה עם המוות של סבא שלה. האנרגיה הזאת באה לידי ביטוי בקצב שסיפקו בשארה וקורן, והרגעים הכי טובים בהופעה היו כשהקצב הזה הועצם והתרחב, ממש כמו הרגעים הקטנים בשירים. נראה שלב עדיין בוחן עד כמה הוא יכול למשוך את הקצב הזה ולשחק איתו, אבל הוא ללא ספק עשה איתו עבודה טובה בלהעביר את האנרגיה שעומדת מאחורי "חשמל מהשמש" - ממש יכולתי להרגיש את אותו חשמל.

    לב סגר את ההופעה עם "שנינו", השיר שלקח לי הכי הרבה זמן להבין, וכעת הוא האהוב עלי מבין שירי האלבום. לב חוזר בו לזכרונות עם אהובתו, מרגעים בעבר הרחוק ("שנינו בלובליאנה"; "שנינו באזכרה") דרך רגעים שמרגישים חסרי זמן מוגדר ("שנינו כשהכל טוב") ועד רגעים מההווה או העבר הקרוב ("שנינו אתמול"). כשלב דיבר בעבר על אהבה, הוא התייחס אליה כעל משהו חמקמק שיכול להיגמר בכל רגע ("דם בטלוויזיה, רק שנינו מסתכלים / תאהבי אותי תמיד, תאהבי אותי", מתוך "תאהבי אותי תמיד"). ב-"שנינו", ובכלל ב-"חשמל מהשמש", נראה כי לב סוף סוף מבין שהאהבה היא כאן איתו ועכשיו, וזה כל מה שחשוב.

    תגובות »