תגובות לפוסט: הגנת שמה הטוב של המוזיקה: פוסט אורח /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/ בלוג אינדי Fri, 24 Oct 2014 10:59:14 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5 מאת: יקיר א /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-2104 Sat, 07 Jan 2012 23:54:04 +0000 /?p=1677#comment-2104 האם אתם יכולים להמליץ כאן על "ספקים" שכן עושים אאת העבודה כמו שצריך?

]]> מאת: יהונתן (ועדת תרבות) /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-2100 Sat, 07 Jan 2012 15:18:29 +0000 /?p=1677#comment-2100 לדעתי בכל סוף שנה צריך ללכת אחורה בזמן ולהחליט מה היו האלבומים הטובים ביותר לפני עשור או חמש שנים. ניסיתי את זה על עצמי והופתעתי לגלות שהדברים שהכי אהבתי והרשימו אותי בזמן אמת, נדחקו בצורה משמעותית ושירים/אלבומים אחרים תפשו מקום טוב ואף מקום של קבע בראש/נגנים/ארון הדיסקים שלי.
למעשה אם מסתכלים על לד זפלין והביטלס כדוגמא- הם היו תחת אש המבקרים בזמן אמת והפכו להיות חביבי המבקרים עשור ויותר לאחר פעילותם האמיתית. כך שהתשובה לשאלה האם היתה מוזיקה טובה בשנת 2011 תנתן להערכתי בעוד חמש שנים או יותר.

]]> מאת: הלל /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-2095 Sat, 07 Jan 2012 07:44:58 +0000 /?p=1677#comment-2095 האינדי תמיד היה "אינדי שמינדי" , מוזיקה למעודכנים שרק נוגעים בעוד ועוד ועוד מוזיקה חדשה מבלי להכיר אותה באמת.

]]> מאת: נמרוד /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-2067 Wed, 04 Jan 2012 23:19:00 +0000 /?p=1677#comment-2067 אני בהחלט מרגיש את "עייפות השפע" המדוברת כאן, למרות שכמו שכבר סיפרתי כאן, אני עוד רחוק מהתחושות של עידו. מה שכן, משנה לשנה (ובעיקר מעשור לעשור) קשה יותר ויותר ליצר מוזיקה קאנונית באמת. הביטלס היו חבורה סופר-מוכשרת של נגנים שפעלה בשדה ריק לחלוטין (לפניהם המושג של להקה יוצרת ורוק כאומנות לא היה קיים). אם היית שולח כמה מהלהקות המוכשרות של היום חזרה 40 שנה אחורה הם היו היום חלק מהקלאסיקות. במצב הנוכחי, ואחרי שרוב טריטוריות הסאונד כבר נוסו בשנות ה60-70 (ותמיד ימצא הסנוב המוזיקלי שיטען שאפילו רדיוהד לא היו חדשניים והם חיקוי של Talk Talk למשל) – ללהקות של היום לא נותר ברירה אלא להוסיף שיפורים קטנים ולערבב שוב ושוב את אותם צלילים בדרך קצת שונה. אם יש גישה מוזיקלית חדשה בעשור האחרון היא השבירה של מושג "כוכב הרוק" – ואת זה מיצג עבורי בעיקר ג'יימס מרפי, שהוא חובב מוזיקה מושבע לא פחות ממה שהוא מוזיקאי, ולכן מסתכל בקהל שלו בגובה העיניים ולא ממרומי האולימפוס.

]]> מאת: מיכאל גינזבורג /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-1863 Mon, 02 Jan 2012 12:57:21 +0000 /?p=1677#comment-1863 ארז, מאוד אהבתי את התיאוריה שלך! אנו חיים בזמן בו האילוצים הרבים מביאים אותנו לרסן ולסנן המון מוזיקה בינונית מדי, שאולי בתקופה טכנולוגית פחות מתקדמת, קרי הסיקסטיז/סבנטיז, כן הייתה מאפשרת לנו לשבת ולהתעמק בה וכן לגלות בה מערכות צלילים העלולים לשנות את עולמינו. אני בעד רשימות. מישהו שם בפייסבוק שיר נפלא של אמן/הרכב שלא הכרתי, נכנס לי לרשימה – דף ועט הישנים והטובים. ואם הזמן, אני ניגש וחוזר לרשימה ומאזין לאלבום מסוים של האמן. מאוד חשוב לי גם להיפגש עם הקלאסיקות של אז, לגלות את פראנק זאפה והקינקס למשל. העיקר שכל אחד ואחד מאיתנו מוצא בסופו של דבר את העדנה המוזיקלית לו הוא כה זקוק ומצליח להצטמרר כל פעם מחדש. בלי מוזיקה, לאן פנינו היו מועדות?…

]]> מאת: ארז.ס /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-1792 Sun, 01 Jan 2012 16:31:28 +0000 /?p=1677#comment-1792 יעל – תביני, אני לגמרי בעד ה"מידל-מן". רוב המוזיקה שאני צורך מגיעה אלי מספקים כלשהם שאותם בחרתי ובהם אני דבק כי אני מרוצה מהם.
ברור שקשה למאזינים "מתחילים" למצוא את המקורות שלהם כי החיפוש אחר המקור שיתאים לך הוא גם סוג של חיפוש אחר הכיוון שיותר ידבר אלייך. אני מסכים לגבי אלו שכלל לא מודעים לכך שיש מוזיקה אחרת ושהם צריכים לחפש אחריה. הייתי במקום הזה בדיוק לפני כ- 6 שנים והשרת העיוור ועונג שבת הם אלו שהצילו אותי.
ובכל זאת, אני חושב שכיום זה קל מאי פעם למצוא את המוזיקה עבורך כאשר יש את יוטיוב על הכמות המוזיקה העצומה שבו וקלות הנגישות, שירותים שונים שתפקידם הוא למצוא בשבילך מוזיקה מתאימה ועוד הרבה מאוד אתרים שונים שמתרכזים במוזיקה על גווניה.

גיא – אתה זקן אדיב וחביב :) לפחות אתה כותב מצויין על המוזיקאים הזקנים האלה שאתה מעריץ.

]]> מאת: ארז.ס /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-1791 Sun, 01 Jan 2012 15:52:19 +0000 /?p=1677#comment-1791 אחרי שקראתי אתמול את רשימת אלבומי השנה של עונג שבת, נהייתי קצת מדוכא מהרשימה הכה בינונית הזו עד שאני חייב להביע כאן איזו הסתייגות קטנה אל הטקסט שלי.
בשנתיים האחרונות אני באמת מרגיש בירידה ברמה של האינדי-שמינדי (נראה לי שאפשר פשוט לקרוא לו, קצת בזלזול וקצת בגילוי לב – מיינסטרים אינדי, כי זה מה שזה). אי אפשר להתעלם מזה, המוזיקה פחות מעניינת, יש המון אלבומים ואמנים מאכזבים והתוצר באופן כללי פחות מאתגר יחסית למוזיקת שוליים והרבה פחות מעניין. אבל דווקא עצם היותו של העונג כקטליזטור להרגשה הזו, מקפיץ אותי באחת לטענה שלי כי הספק הוא הבעיה, אולי לא העונג בדוגמא הזו כי הרשימה נקבעה על פי הצבעה של המון, אבל האמנים השולטים ברשימה הם לגמרי כאלו שמפומפמים על ידי גורמים כגון פיצ'פורק ודומיו.
לגבי השנה שנגמרה אתמול בלילה אני מרגיש (למעשה, כמו נימרוד מטאפאס וטאפאס) שהתחפרתי בשוליים-של-השוליים הרבה יותר לעומת שנים קודמות. אז ישנו השינוי בטעם שלי וגם שינוי בגישה, אבל זה גם נובע מאכזבה רבה מהאינדי/אלטרנטיב הפופולארי.

חן – את נהדרת ואת צודקת לגבי עניין ה"נוסטלגיה". אולי הייתי כולל את הנושא הזה (ועוד תיאוריות רבות אחרות שרצו לי בראש במהלך הכתיבה) אם לא היה צריך לרחם על הקורא או לחשוש שמא הקורא ינטוש במהלך הקריאה והייתי בכיף מרביץ כאן לפחות 3000 מילה.
לדעתי ה"נוסטלגיה" זה איזשהו פגם אנושי (למרות שבטח יש לו איזשהו תועלת) שמונע התפתחות מוצלחת וחלקה וגורם להרבה עוול לכל מיני גורמים חדשניים. הבעיתיות הנוסטלגית הזו עולה בכל כך הרבה תחומים, אבל אני מרגיש את זה בעיקר בתחום הטכנולוגיה והמוזיקה. לפעמים התגית "2011" (ועכשיו זה בכלל "2012", נייס) היא שתרתיע אנשים בלי ששמעו צליל אחד מהמוזיקה. וזה מתסכל.

גד – אתה אומר דברים בעלי רלוונטיות עצומה, אבל זו גישה מאוד דיסטופית של דטרמיניזם טכנולוגי (ראיית השחורות שאומרת כי הטכנולוגיה היא זו שקובעת את התקדמות החברה ולא ההיפך – אני לא מאמין שגוררים אותי פה לתיאוריות תקשורתיות). אני מאמין שלאדם יש מקום לפעולה עצמאית וחופשית במרחב הזה שאתה מתאר, המרחב ההיפר-טכנולוגי של ימינו.
אתה יכול לשמוע שיר חדש שלם מתי שאתה רוצה, ואם לא אהבת אותו ואתה עדיין סקרן לגביו, כי ישנה התלהבות סביבו אתה יכול בכיף לשים אותו שוב ושוב. אותו דבר לגבי אלבום שלם ואף דיסקוגרפיה שלמה. אף אחד לא יעניש אותך שלא שמעת את הפוץ החדש שקיבל את תווית ה- Best New Album מפיצ'פורק, ואף אחד לא יכול לבוא אלייך בתלונות אם החלטת שאתה לא שומע שום דבר שנושא עליו את התאריך 2012 אלא רק מתרכז במה שיצא לפני, כי במקרה נמאס לך מהמרדף אחרי מוזיקה חדשה ועדכנית. הכל הן בחירות שלך.
יש לציין כי אני מרשה לעצמי לכתוב את כל השטויות האלה רק כי אני באמת מאמין בהן ובאמת עובד על פיהן.

]]> מאת: גיא /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-1782 Sun, 01 Jan 2012 13:03:19 +0000 /?p=1677#comment-1782 אני ככל הנראה נמצא בתאוריה 2. מתישהו, אי שם לפני יותר מדי שנים, גיליתי שאין לי כח למה שאני שומע מסביב ועוד פחות כח להתאמץ כדי לגלות אמנים חדשים. לעומת זאת את האמנים שאהבתי התחלתי לחקור יותר לעומק. סוג של זקנה, כנראה.
בכל אופן, פוסט נהדר. טוב שיש מי שמגן על המוסיקה מהזקנים הנרגנים שנהיינו.

]]> מאת: יעל ר. /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-1774 Sun, 01 Jan 2012 11:40:21 +0000 /?p=1677#comment-1774 חייבים לסמוך במידה מסוימת על "מידל מן". אם אתה אדם עובד/לומד/סתם בעל חיים, אין לך מספיק זמן להקשיב לכל התוצרים הרבים מספור כיום. אתה חייב למצוא אתר, שדרן, בלוג וכו' שיעזרו לכוון אותך אל המקומות הנכונים.
וזה נהייה קשה יותר ויותר מהסיבות שציינת, כמו גם מכך שכדי לפנות לפיצ'פורק או אפילו אל תוכניות רדיו כמו בקול הקמפוס או "הקצה" ז"ל, אתה חייב שמלכתחילה תהיה לך אוריינטציה מסוימת להגיע למקומות הללו – ומאחר והמוזיקה שמדוברת שם מודרת מכל אמצעי התקשורת המרכזיים, אלא אם זכית לכך שמישהו פתח לך פתח למוזיקה אלטרנטיבית או מעט פחות מיינסטרימית, אתה לא יודע איפה לחפש, או בכלל לא מודע לכך שיש מוזיקה כזו בעולם שתגרום לך לחפש.

]]> מאת: גד /posts/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97/#comment-1767 Sun, 01 Jan 2012 10:20:00 +0000 /?p=1677#comment-1767 צריך לזכור עוד אלמנט – הטכנולוגיה חודרת יותר ויותר לעולם הפרטי של כל אחד מאיתנו – הזמן מרגיש כאילו שהוא הולך ואוזל בהתמודדות של כל טכנולוגיה על כל פיסת תשומת לב שלנו.
העומס הזה, לאורך זמן, גורם לנו להיות חסרי סבלנות. הפרעות קשב? למי אין הפרעות קשב בימינו?!?
היום לבדוק מוזיקה חדשה (ברוב המקרים) זה לשמוע את מה שדוחסים לנו ברדיו או לראות/לשמוע 30 שניות של קליפ ביו-טיוב. ה 30 שניות האלה – הם צריכות להיות מ-ד-ה-י-מ-ו-ת כדי לגרום לנו להמשיך לשמוע את שאר השיר. להקשיב לאלבום שלם? זה כבר מרתון אמיתי.
ואם מצאת משהו טוב לשמוע – כדאי שתקדיש לזה זמן עכשיו. אם הקשב שלך יופרע לשעה – תשכח את השמות, תשכח איפה שמעת את המוזיקה והיא תצנח לתהום עמוקה ואפלה. במקומה יתמודדו כבר אלפי ביטים אחרים על תשומת הלב שלך

]]>