גרג דולי: "לכתוב שיר זה כמו חקירה עיתונאית"

לפני 20 שנה נכנסתי לחנות Saturn בפרנקפורט ועליתי לקומת המוזיקה. הקומה כוסתה בפוסטרים כדי לקדם אלבום חדש של להקה שמעולם לא שמעתי עליה, את "Black Love" של The Afghan Whigs. הסתקרנתי מעטיפת האלבום—קטורות שנשענות על מאפרה על גבי רקע שחור כשעשן מסתורי יוצא מאחת—אז לקחתי אותו לעמדת ההאזנה. הוא נשמע לי מוזר. שמעתי אז רוק אלטרנטיבי, להקות כמו Green Day, Red Hot Chili Peppers ו-Nirvana, וזה בכלל לא נשמע כמוהן למרות ההבטחה שהאפגן וויגס היא להקת גראנג'. היו שם השפעות של מוזיקת נשמה, ובעיקר את קולו של Greg Dulli שהתפוצץ מרוב רגש וסיפר סיפורים על פשע וסודות ושקרים. והנה אני מוצא את עצמי פתאום מדבר איתו בטלפון, שומע את הקול ההוא מהצד השני של הקו ושואל אותו על האלבום הזה, 20 שנה אחר כך, בראיון עבור עכבר העיר לקראת הופעה של דולי בארץ. אם הייתי יכול לשגר הודעה אחורה בזמן לעידו בן ה-15 שזה יקרה, שהוא הולך לדבר עם המוזיקאי הגדול הזה מהדיסק שהוא מחזיק ביד, זה ודאי היה ממיס לו את השכל.

הראיון המלא בעכבר העיר

התגובות סגורות.