פוסטים מתויגים עם איתי זבולון

  • איתי זבולון מ-Mayonesa בראיון: "המון אנשים רעבים לתוכן מעניין, מורכב, שונה"

    איתי זבולון אולי ויתר על ויתרתי, אבל לפני שנתיים הוא חזר עם טריו טרי בשם Mayonesa. הצחוקים בעברית הוחלפו בהרהורים רגשיים באנגלית והפאנק באינדי רוק יותר מגוון. עכשיו כשהם משיקים את אלבום הבכורה "Everything" (שבת 25.8 בלבונטין) תפסתי את זבולון לראיון במייל וביררתי איתו מה גרם לו לקחת את הפנייה המוזיקלית הזו, איך היו החיים בתור מנהל המידנייט פיקוקס והאם נראה ממנו בקרוב עוד דמויות ויראליות כמו יניר האחמ"ש.

    היי איתי, אז איפה אתה כרגע ומה עשית בדיוק לפני הראיון?

    אני נמצא בדירה "שלי". אכלתי מלפפון חמוץ. למרות שהתרחקתי משימורים בחודשים האחרונים, עדיין אני מוצא יופי בשימורי חמוצים ובלבבות דקל.

    באינטרו שעשיתם אצלי בבלוג כתבתם שתרצו לאחד את להקת גרנדדי ולחמם אותה, ואז להקת גרנדדי אשכרה התאחדה והגיעה לארץ. הלכת להופעה? ניסית לארגן חימום? אם כן, מדוע זה לא צלח?

    לא, הייתי בהודו. זה היה מצער שלא יכולתי ללכת להופעה של להקה שאני אוהב ומעריך. מצד שני - היה לי ממש כיף שם.

    נראה שלקחת פנייה די חדה מויתרתי למיונזה - עברת מעברית לאנגלית, מפאנק מכסח לאינדי רוק יותר איטי ורך והחלפת את הצחוקים והסאטירה בהרהור ורגש. אתה גם מרגיש שיש הבדל גדול בין שתי הלהקות? מה גרם לך לנסות משהו ממש שונה?

    ברור שיש הבדל. מיונסה היא ביטוי שונה עם קונטקסט שונה. קשה לי להגדיר מה "גרם" לעשות את הפנייה, זה פשוט קרה. חלק מהשירים של האלבום שיוצא נכתבו בזמן שטיילתי בחו"ל. אולי שינוי הנוף גרם לי להסתכל על דברים באופן אחר? אולי השפה השונה נתנה לי להביע מקומות שלא הייתי רגיל לכתוב עליהם בעברית. אבל, גם המיונז אוהבים לכסח, נדמה לי ששמעת רק קומץ מהשירים.

    איך אתה חושב שמעריצי ויתרתי יקבלו את המוזיקה של מיונזה?

    אין לי מושג. אני מקווה שיאהבו ואם לא סחטיין.

    הסאונד של מיונזה מזכיר לי אינדי רוק אמריקאי מהניינטיז וגם ריליסים מפאסט מיוזיק כמו ה-Walkie Talkies ו-Plastic Peacocks. יש בזה משהו או שממש פספסתי? מה בעצם היו הרפרנסים שלכם לאלבום?

    אנחנו מאוד אוהבים מוזיקה מהניינטיז. יש בשירים של הלהקה (וגם באלה שלא שמעת), מנעד רחב של השפעות: פוסט-רוק, גראנז', מטאל, פאנק, פופ.

    אומרים אגב שהיית פעם המנהל של המידנייט פיקוקס. מה נדרשת לעשות בתפקיד? מדוע פרשת?

    זה נכון. הייתי מעריץ קרוע של הפיקוקס. מצאתי בהופעה שלהם שילוב פנטסטי של תיאטרון, קברט ומוזיקה. הייתי מגיע להופעות שלהם בכל הארץ. מתי שהוא הציעו לי לנהל אותם. בשביל ילד בן 21, להסתובב עם הלהקה שהוא הכי אוהב, היה פנטסטי. עשינו כל מני דברים ביחד: הפקנו קליפ. ארגנו הופעות. אכלנו בורקס. עשינו צחוקים. היה כיף.

    מלא אנשים מכירים אותך בזכות דמויות היוטיוב שלך כמו יניר האחמ"ש או ווהאן. אתה מרגיש שההכרה הזו עוזרת למוזיקה שאתה עושה?

    קצת. זה אולי גורם לאנשים שמכירים אותי מדברים אחרים שעשיתי להיחשף למוזיקה שאולי הם לא היו שומעים עליה.

    למעשה מזה זמן מה שלא עשית דמות ויראלית חדשה ואני בטוח שרבים היו רוצים לראות את זה. אפשר לשאול למה?

    שמע. אני עושה הרבה פחות סרטונים, אבל זה לא שאני לא עושה בכלל. לפני שנה עשיתי את "כביסה מלוכלכת - הטריילר" ולפני כמה חודשים שיחררתי את יצירת האוונגרד "בני, בתי". לא מזמן צילמתי וידאו חדש והוא בעריכות. סטיי טיונד!

    9. בכללי, מה אתה חושב על מה שקורה עכשיו בסצינת המוזיקה בארץ? איזה אומנים מקומיים אתה אוהב כרגע?

    יש יותר יוזמות, פסטיבלים ואירועים מאי-פעם. מאוד מגניב. צריך להמשיך לתת וליזום. המון אנשים רעבים לתוכן מעניין, מורכב, שונה. יש אחלה להקות, ישנות וחדשות: רגל סברס, דף צ'ונקי, אינגה-דינגו, הגרייט מאשין, קין והבל, לילי פרנקו, נוט און טור, בונז'ור מאשינז, איפהשהו, סווטשופ בויז ועוד.

    10. יש עוד משהו שתרצה להוסיף?

    יש לנו הופעת השקה! שהרי היא הסיבה למה הראיון הזה מתקיים! מוצ"ש, 25.8, 22:00, לבונטין 7! אורחים מיוחדים: ערוץ הכיבוד ושוזין!

  • אינטרו 41: Mayonesa - פרוגרסיב-פוסט-פאנק חיפאי

    הרבה להקות קמות ונופלות, אבל זה היה מבאס במיוחד כשלהקת ויתרתי ויתרה. ויתרתי הביאו סאטירה עברית מבריקה על מצע של Pאנק רוק מכסח, והיו בעצם הזרוע המוזיקלית של איתי זבולון, או יניר האחמ"ש כפי שרובכם מכירים אותו. אבל עכשיו הוא חוזר עם להקה חדשה: Mayonesa. זבולון השאיר מאחוריו את הדאחקות בשפת הקודש ומציג במיונזה אינדי-רוק רגיש באנגלית, קצת ברוח הלהקות מתחילת שנות האלפיים כמו The Walkie Talkies ו-Mad Choice. בואו נכיר.

    1. מי חברי הלהקה?

    עופר ביימל - תופים, טל מרקוס - בס, איתי זבולון - גיטרה ושירה.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    חיפאים. מרקוס ואיתי חברי ילדות. הכרנו במרכז חורב בפורים וניגנו את כל השירים של מטאליקה רצוף. את עופר הכרנו מחיפה אבל מרחוק. לפני שנתיים, איתי פגש בו במקרה בארה"ב בפסטיבל ברנינג-מן והם נדרו להתאהב.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    מזיגה של המון סגנונות. כל מה שגדלנו עליו בבלנדר. אם חייבים להגדיר: פרוגרסיב-פוסט-פאנק.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    כשמרקוס בא לבקר את איתי במקסיקו, הדמיון של אנגלית לספרדית (ואולי זה ההפך) הצחיק אותנו. חוץ מזה, תמיד אהבנו רטבים.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לתת בראש. לרגש. לפתוח תדרים. להרקיד. לחקור סאונד, עומק והבעה.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    עופר מנגן בכ-500 הרכבים נוספים. מרקוס מנגן בכ-600 + מפיק מתחם באינדינגב. איתי היפי נווד מורה ליוגה.

    7. ממה אתם מושפעים?

    הכל. באמת. קטניות. טבע. דממה ורעש. חברות. מין. ריקודים. אלכוהול והימנעות ממנו.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    מרקוס: Fleet Foxes - Fleet Foxes
    עופר: Rival Consoles - Odyssey
    איתי: Neutral Milk Hotel - In the Aeroplane Over the Sea

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    HITMAN 7. מצד שני אנו חבים לו את חיינו.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    היינו ממש ממש שמחים לאחד את Grandaddy ובהזדמנות זו לחמם אותם.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אנחנו מאוד שמחים לעבוד ביחד. מאוד שמחים ליצור ולאכול ביחד טחינה. מאוד שמחים לחקור מוזיקה ומקווים שכמה שיותר אנשים יוכלו להנות מזה. אה, ואמן ויהיה שלום.

    הופעות קרובות:
    24.12, המחסן, באר שבע