פוסטים מתויגים עם ביטולי הופעות

  • אנפלאגד

    אני מקבל ביטולי הופעות ברגשות מעורבים. מצד אחד זה מדליק את הלהבה לרוץ למקלדת ולהתחיל לכתוב. מצד שני זה ממש מבאס. התבאסתי כבר מביטול הפיקסיז, התבאסתי מביטול The Pains Of Being Pure At Heart, ועכשיו אני מתבאס מביטול Plug Fest.

    כמאמר פוסטר הקאלט של הסוכן מאלדר, "אני רוצה להאמין". אני רוצה להאמין שאפשר לקיים פה פסטיבל עם אמנים שווים מחו"ל, פסטיבל שימשוך אליו אנשים מרחבי העולם כמו ש-Werchter ו-Roskilde מושכים. הסקפטיקן שבתוכי נשמע אחרת. הוא אומר שזה too good to be true - אין מספיק קהל, יקר מדי להביא לפה אמנים, הם יבטלו מסיבות פוליטיות, ואין מפיק עם ביצים מספיק גדולות.

    להפתעתי קמה הפקה עם וואחד קוחונס - Plug Productions, החבר'ה הטובים שהביאו את Nine Inch Nails, Iggy Pop, & The Stooges, ו-Faith No More. הם הכריזו על פסטיבל בים המלח שכולל את !!!, CSS, Aezelia Banks, ואמנים מקומיים כמו עדי אולמנסקי ו-Jack In The Box.

    קיבלתי את ההכרזה בטעם חמוץ מתוק. חמוץ כי בטח תהיה אינתיפאדה שלישית בול יום לפני והכל יתבטל, מתוק כי הפסטיבל הזה נשמע פנטסטי. לצערי הסקפטיקן ניצח וביום חמישי ההפקה פרסמה הודעת ביטול. הסיבה לא היתה אינתיפאדה (חאמסה חאמסה חאמסה), אלא חוסר ביקוש:

    עקב מכירת כרטיסים והיענות דלה של הקהל, פסטיבל פלאגפסט שהיה אמור להתקיים ב 9-11 למאי- מתבטל.

    זו לא הפעם הראשונה שמבטלים הופעות עקב חוסר ביקוש, זה קרה למשל עם Adam Green. אבל מה שהפתיע אותי זה חוסר הביקוש ספציפית לפסטיבל הזה. האם ההפקה פישלה באירגון האירוע? או שמא זה הקהל הציני שהדיר את רגליו? ביררתי עם קוראי הבלוג למה הם לא רכשו כרטיסים.

    קוראי הבלוג הצביעו על כשלים בהפקה. "העובדה שהם הוזילו את המחיר רק לא מזמן, אבל לא הפכו את זה למחיר רשמי, אלא קראו לזה 'מחיר מיוחד', לא חשפו את הליינאפ המסודר לפי ימים ושעות מראש, אלא רק לפני כשבוע בערך", אמרה שלי אלעזר, מכורת וכתבת מוזיקה. אכן בפסטיבלים מקבילים בחו"ל מפרסמים את הליינאפ היומי חודשים מראש ולא עושים קונצים במחירים. למרות שפלאג הינה חברת הפקות מנוסה, בארץ כלכלת ההופעות עובדת אחרת.

    הטענה הכי שכיחה לסגירת הארנקים היתה האכזבה מהליינאפ. "אני חושב שהבעיה היתה שמדובר בלקט של אומנים שאין להם קהל 'שרוף' בארץ, אלא בעיקר אנשים שיודעים מי הם ואולי שומעים אותם אחת ל.... חסרים שמות גדולים שיימשכו הרבה קהל", אמר יובל לוי. "באופן אישי, המחיר לא תאם את האמנים שבאו להופיע", סיכם עמית דויטשר. קוראים נוספים הביעו עמדה דומה.

    אחרים חשבו שיש תמורה בעד האגרה. "אני מבואסת קשות. קניתי כבר כרטיס דרך הקצה. 450 שח לשלושה ימים של פסטיבל אופמיינסטרים במדבר, עם אמנים מחו"ל? זה היה אמור להיות כמו אידינגב הראשון, לפני שהוא נהיה מוגזם, ורק הרבה יותר מגניב. קיצר הקהל מעפן", אמרה בוסמת לוי חברוני. שירה ז. כרמל, זמרת/יוצרת, מצטרפת אליה: "אנחנו גילינו (לא מזמן) שהוזילו את מחיר הכרטיס משמעותית וגם אפשרו לקנות כרטיס רק ליום אחד, כך שרכשנו מיד כרטיסים ליום של אזילייה. כמובן שלפני זה לא שקלנו לרכוש כרטיסים, אבל אחרי ההנחה זה היה הוגן למדי - 350 ש"ח ל-15 מופעים בערך, זה סביר בהחלט".

    האם ההפקה לא העריכה נכון את קהל המעריצים הישראלי של האמנים? יכול להיות. ברור שפסטיבל עם Pearl Jam היה מוכר את כל הכרטיסים בקלות. מצד שני, כבר ראינו שלא צריך קהל גדול בשביל להרים פה הופעות שוליים. Of Montreal, למשל, מוכרים באותה מידה כמו CSS ורבים נהרו לראות אותם בבארבי. כרטיס להופעה ההיא עלה 179 ש"ח במכירה מוקדמת. כלומר, אפילו אם הייתם הולכים רק ל-3 הופעות גדולות בפלאג פסט הייתם מכסים את העלות של הכרטיס המוזל עם עודף לבירה ונאצ'וס.

    לא משנה על מי נטיל את האשמה, העובדה היא שבסופש הקרוב אשאר בבית במקום לרקוד במדבר. שאלתי את הפקת הפסטיבל האם יביאו לפחות כמה מן האמנים להופעות סולו, אך טרם קיבלתי תשובה. חבל, כי אחד מהביטולים הגדולים הוליד את אחת ההופעות הגדולות בחיי.

  • Open Letter To The Pains Of Being Pure At Heart

    Dear Band,

    My name is Ido and I'm a music blogger from Tel Aviv. Your show here made me really excited. It has been a while since a band that I really liked came to town and blasted great music at us. I even urged my readers to come and check you out. Your cancellation made me really bummed and a little angry, so I decided to write you a letter.

    I have to ask, what happened? Why did you cancel the show? Were you pressured by pro-Palestinian organizations not to perform in Israel? Did they tell you that your show would support the Israeli occupation of Palestine? Did you receive any threats? I hope it's not that bad. Otherwise I would say that you've been extorted, lied to, and even terrorized.

    Having a show in Israel does not mean you support the Israeli government, the occupation of Palestine, or any of that bollocks. It only means you support your fans. No one else will remember that you played here in a few months after the bullshit storms are over. In fact, living in Israel does not mean one supports any of the above. Fortunately I live in a democracy and I can have a private opinion and express it.

    As the new cliche says, bands play for people, not for governments. The kind of people who would've come to your gig would've mostly consisted of apolitical intellectuals and left wing liberals. Plenty of us are frustrated with corrupt authorities and the lack of progress with the peace process. By canceling your show in Israel you've missed the opportunity to interact with us and support some of the sane and progressive voices in Israel.

    I'll never forget the show Rage Against The Machine had here in 1997. Zack De La Rocha yelled from the stage "This song is dedicated to Bibi Netanyahu!" and the band began playing "Tire Me". The government was crap back then as well (a little bit of history repeating?), and RATM, the most political band in the world, came here and told us what they think of it. They didn't come here because they supported Bibi or the right wing and no one thought that they ever did.

    What about other bands who performed here? Your colleagues from New York, Interpol, are they an evil band who support misery and suffering? Did their performance here support in any way the occupation of Palestine? No. What about Blonde Redhead, Jane's Addiction, Twilight Singers, Suede, Mark Ronson? Are these right wing fascist musicians? Nope. Even if they are, they're entitled to their opinion, and their shows here had nothing to do with that. Their shows only had to do with music and probably some money as well.

    It's a shame you chose the easy way out, to ditch us and leave us alone instead of coming here and seeing things for yourself. You might have found out the situation isn't as black and white as it may have been presented to you, that there are different voices here and there are assholes and good people on both sides of the border. Besides that, I love good shows and shoegaze, and I'm sad to miss the opportunity to see you live.

    Sincerely,

    Ido Schacham

  • פוסט נחמה לביטולים

    קבלו את הטרנד האחרון בתעשיית המוזיקה - ביטול הופעות בישראל. חדש! מהיוצרים של רצועת האיידס האדומה, Fair Trade, ו-Live 8. סטייטמנט פוליטיקלי קורקט שכל מוזיקאי יכול להשיג בקלות עם 2 צעדים פשוטים: 1. שיחה לקביעת הופעה בארץ הקודש, 2. שיחה לביטולה ממש לפני האירוע. אפשר במייל וגם בפייסבוק, בקרוב האפליקציה לאייפון עם הודעת יח"צ אוטומטית.

    אין שום דרך אחרת להסביר את הביטולים שקיבלנו מ-Tune Yards לפני כמה שבועות ומ-Cat Power בימים האחרונים. אלא אם כן אתם רוצים להאמין שהמנהלים שלהם הסתירו מהאמן את ההופעה פה, או שהם לא ידעו איפה זה ישראל, לא הכירו בכלל את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, או שהיו משוכנעים שכולנו אוכלים פה חומוס ביחד בשמש והכל ורוד.

    Cat Power - זהירות - מבריזה מדייטים

    Cat Power - זהירות - מבריזה מדייטים

    לא התכוונתי ללכת להופעות האלה כי אני לא מתחבר למוזיקה, אבל זה עדיין מעצבן. שלא לדבר על החשש לעתיד ההופעה של The Pains Of Being Pure At Heart.

    רגע, לא היינו כבר בסרט הזה? יאפ. הספקנו לסלוח אבל לא לשכוח את הביטול של הפיקסיז. כן שכחנו מהביטולים הפוליטיים של Gorillaz Sound System, Klaxons, Natasha Atlas, Finley Quaye, Vanessa Paradis, Jello Biafra, Marc Almond, Leftfield. הם לא מעניינים בכל מקרה, שילכו למצוא ים ושמש במקום אחר.

    האם איזשהו ביטול עזר באיזשהי צורה? לא נראה לי. הממשלה עדיין ימנית, תהליך השלום בקאנטים, והעם בכלל מחא על מחירי הדיור והקוטג' והספיק לשכוח גם מזה. גיגול הזכיר לי שהיתה אמורה להיות ועדה בעניין ביטול ההופעות מחו"ל. מסקנותיה, אם הוסקו בכלל, ודאי נשלחו לסל המיחזור על הדסקטופ.

    הביטולים של קאט פאוור וטיוניארדס משפיעים אולי כמה מאות אנשים. רובם יצאו לבר ההיפסטרים הקרוב לביתם וישכחו מזה אחרי צ'ק אין בפורסקוור וחצי ליטר של בירה מכבי. חלקם אולי יצביעו ליאיר לפיד בבחירות הבאות עם אירוניה מודעת לעצמה. מחאה על המצב המדיני לא נראה מזה.

    הכוס היא גם חצי מלאה. האמן הבא שיבוא להופיע פה יתקבל כמו גיבור על ואולי יתן הופעה בלתי נשכחת כמו שנתנו האדיטורז ישתבח שמם. חוץ מזה, דווקא הגיעו לפה לא מעט אמנים שווים למרות השילטון הבזוי - Peter Hook And The Light, The Fall, The Buzzcocks, Janes Addiction, Blonde Redhead, Interpol, Mark Ronson, Suede, Twilight Singers, ועוד.

    מה אפשר לעשות? פיניתם זמן וכסף לקראת ההופעה של קאט פאוור? מעולה! צאו להופעה של אמן מקומי ושתו לשוכרה עם העודף מכרטיס הכניסה. אפשר לקבל המלצות באפרכסת ובאתר גוינג אאוט. הייתי קורא לשריפת דיסקים של האמנים המחרימים, אבל בכל מקרה לא קנינו אותם, וחבל על זיהום האוויר. אז תמחקו את האמפישלושים אם זה יעשה לכם טוב, ותרגישו חופשיים לפרוק כעס בתגובות.

  • הנפילה

    הציעו לי לכתוב פוסט לכבוד ההופעה של The Fall בארץ (20 בינואר בבארבי). בגלל שאני כמעט ולא מכיר אותם אבל יודע שהם להקה גדולה ומתכוון ללכת להופעה, החלטתי לפנות למומחה Pאנק ופוסט Pאנק, הלא הוא דן פבאין בלוך מלהקת אנטיביוטיקה המעולה (הופעה הבאה ב-1.12 בתל אביב).

    במיוחד לאור הביטול של הטינדרסטיקס, וידיעות בדבר הפגנות מחוץ להופעות של The Fall, החלטתי לפרסם את הפוסט כבר עכשיו כדי להראות את הצד השני של המטבע, שיש פה אנשים שזקוקים וכמהים להופעה הזאת ובכלל. כתבתי כבר על תופעת ביטולי ההופעות כשהפיקסיז ביטלו (האם עשיתם איתם שולם מאז?), וטעיתי. כל הביטולים האלה לא שינו שום דבר במפה הפוליטית ולא גרמו לאף חובב מוזיקה להבעיר צמיגים ברחובות. אפילו לחץ מאבא אובמה בקושי מזיז את התהליך המדיני, ובינתיים מדיניות הפנים על הפנים (חוק הנאמנות, גירוש העובדים הזרים, הצעת החוק להגבלת רעש שתודה לאל ששונתה, ועוד שייסע).

    לעזאזל עם כל זה, קבלו את פוסט האורח של דן לכבוד ההופעה של The Fall, אינשאללה. -עידו שחם


    שמי ד.פ.ב ואני מהנופלים
    אני נופל סידרתי בכל מה שקשור לבחורות לעבודה למשקאות לרוקנרול למלחמה לאהבה לכסף לשינה למציאות לאשליה
    אני נופל שוב ושוב מתוך אמונה ותקווה שאני אשתנה שאני אבין שאני אלמד שאני אתקדם שאני אמצא שאני אפתור את המשוואה שאני אדע את השאלה
    אני נופל בחוזים במבחנים גם כאלה שכותבים וגם במבחן הזמן
    אני נופל בחלומות מבנינים ועגלות ואני נופל במציאות מכסאות מהאוטובוס ומדעתי הקלה
    אני נופל אחורה אבל לעיתים נופל קדימה ומחייך בשיניים שבורות
    אני נופל בגובהי מאנשים גדולים ואני נופל מין הפח אל הפחת וחזרה אל הפח
    צרות נופלות עלי ואני נופל על צרות - לפעמים משלי ולפעמים של אחרים
    טעם רע יש לנפילה
    טעם של עוד ועוד
    טעם של בדידות
    טעם של ספוג ספוג במים עומדים
    כשאני נופל אנשים עומדים מהצד ומחזיקים ידים
    לפעמים הם לא מאמינים ולפעמים מבקשים שאני אאמין
    אני מאמין בנפילה
    אני מאמין ברגע שהכל ניתק ושהזמן הוא החוט המקשר אל הבלתי נמנע המסקרן והידוע מראש
    אני כרוניקה ידועה מראש של נפילה
    אני נופל ללא הרף בתור לבנק ובנסיונות לחסוך עמלה של 6.90
    אני נופל בצרחה ואני נופל בדממה
    באפילה או בשעות השחר המוקדמות
    נופל עליה תוך ריסוק עצמותי
    נופל במכס ונופל בהטלת קוביות
    נופל למשכב ונופל למותי
    נופל אל הקבר כגופה חסרת גוון
    נופל תמיד לתעלות הביוב ,לקיא של עצמי,ולשלוליות שתן בחצרות
    נופל לאהבה ונמחק
    נופל לדאון
    נופל לדראון
    אני נושא אותה כאות קין
    נופל בטיימינג למוניות שירות לחיפה
    נופל בקסמיה של אדמונית בעלת עני חתול ירוקות
    אפילו בחול טובעני אני נופל ולא שוקע לאיטי
    אני מושפע מהנפילה
    אני שומע אותה בוקעת ומפלחת את הלחשושים
    נופל מעץ פקיד הדואר
    איני חולק עליה
    נופל בעצב מובן
    נופל כפתי לפתחי הבטחות מפיקי התקומה הארוכים
    נופל לקונספירצית הקרמה
    נופל ועם השנים חש בעצמות השידרה הנחלשות את כוח הרצון הפצוע שלי
    אני נופל כל פעם מחדש כשאני שומע את השיר שמזכיר בכי
    יום אחד יגידו עלי שאני סדרתי ושלעולם לא אלמד
    אני אהיה זקן עם מעיל עור ותותבות ואני אפול כשתתגנב לי המחשבה שמוחקת את גבולות המציאות.
    ואשב בשדרות העיר לגדות הירקון או מזרחית לעדן
    ואפול

  • עריכה מעולה: Editors בבארבי

    Editors נתנו הופעה אדירה בבארבי לפני שעות ספורות. תאמינו לי, ראיתי את הפיקסיז בדאבלין לפני 6 שנים. לא רק שהאדיטורז כיסחו להם את הצורה מכל כיוון אפשרי, אלא הם נתנו לנו את אחת מההופעות הטובות והמרגשות בארץ השנה לצד ארט ברוט, הופעה שאולי היתה מתפספסת בתור חימום לפיקסיז. פארש מי שלא החליף את כרטיס הפיקסיז שלו, תודה לפחות לאחד מכם כי זה נתן לי את הצ'אנס לקנות כרטיס ולהשתתף בחגיגה.

    אז אחרי ביטול הפיקסיז הידוע לשמצה, הקהל הישראלי היה צמא להופעה, כמו אדם שזוחל על חולות מדבר הסהרה ומשתוקק למים. מה שהקהל הישראלי לא ידע זה שמעבר לדיונה הבאה מחכה נווה מדבר מטורף הרבה מעבר למה שכל פאטה מורגנה יכולה לזייף.

    האדיטורז פשוט עשו בית ספר להופעות. הם עשו טור-דה-פורס של ביצועים הדוקים לכל השירים על כל הכלים, אבל עם אקסטרה "אומפ", ומלא רגש ואנרגיה. הם עשו את זה כל כך טוב שאפילו השירים הבינוניים יותר, לדעתי, מאלבומם האחרון, קיבלו תנופה חזקה ומאוד מהנה על גבי הבמה. מי שבא לשמוע את הלהיטים וללכת הביתה לא יכל שלא להסחף בקסם שהאדיטורז הביאו לכל השירים שלהם כשהם דילגו בין הסינטיסייזרים והסמפלרים לגיטרות ולפסנתר וחוזר חלילה, וג'יגלו בין שירי שלושת האלבומים בסט ליסט ערוך היטב.


    צולם על ידי לירון אראל

    כמובן שהמאסטרו הגדול שניצח על התזמורת הסימפונית הזאת ביד נחושה הוא לא אחר מאשר סולן האדיטורז, תום סמית'. חוץ מביצועים וואקליים עמוקים ומרגשים בקולו האיאן קרטיסי, הוא לא הפסיק לזוז בצורה היחודית שלו ולהפיץ את הכריזמה והשרמנטיות שלו אל עבר הקהל. אני מניאק אם כל בחורה שהיתה בהופעה לא היתה מוכנה ללכת איתו בחזרה למלון, ואפילו בחורים שזו לא נטייתם המינית.

    אני בטוח שהאדיטורז הופתעו לגמרי מכמות האהבה שהקהל הרעיף עליהם במחיאות כפיים וצעקות, כי גם אני הופתעתי. אדיטורז היא לא מלהקות האינדי-שמינדי האופנתיות של הריף רף. כביכול שעתם היפה באלבומם הראשון והמעולה The Back Room כבר עברה מזמן. אבל הקהל המצומצם שם בבארבי עשה רעש כמו שקהל הפיקסיז בעצם היה אמור לעשות וניצל כל הזדמנות למחוא כפיים בקצב ולצעוק את המילים בחזרה. אז כיף לדעת שבכל זאת אי שם אנשים אוהבים אותם, גם אם הם לא הדבר "הנכון" כרגע, וששירים כמו "Blood", "Papillion" ואפילו "The Racing Rats" מקבלים את הכבוד הראוי להם.

    הפעם הראשונה שהתרגשתי מהאדיטורז היתה בעצם שראיתי קטעים שלהם בהופעה ב-MTV2, ושמתי לב עד כמה הלהקה נוכחת שם בתוך ההופעה באינטנסיביות. ובכן, 3 אלבומים אחר כך ומי יודע כמה הופעות, זה פשוט לא השתנה. מרגישים אותם. אפילו ידידתי רימה שבקושי הכירה את המוזיקה שלהם יצאה מההופעה נרגשת. מבחינתי זה אומר הכל.

    אז בפעם הבאה שמגיעה להקה צעירה מבריטניה אל תעזו לפספס אותם, גם אם הם לא נמצאים כרגע בספוטלייט. ומפיקים, בבקשה תביאו עוד להקות כאלה. תקנו אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שהאדיטורז היא הלהקה הראשונה והיחידה שראינו מגל הפוסט-פוסט-Pאנק שפקד את העשור הקודם. אני לא יודע איזה גל יפקוד את העשור הנוכחי אם בכלל, אבל בבקשה תביאו את הלהקות בריל טיים, ואולי אפילו תשלימו לנו פערים בהשכלה כמו הארקטיק מאנקיז או פראנץ פרדינאנד. תודה מראש.