הגרלת כרטיסים לחג האקורדיון בפסטיבל תל אביב
בקושי הספקנו להתאושש מאינדינגב המופלא (ראה פוסט באינדילייב), וכבר לוקחים נשימה וצוללים אל תוך הפסטיבל הבא. אבל הפעם חברי לא צריך להרחיק לגבולות עזה, הפעם זה קורה בעירי ואף על שמה. אני מדבר על פסטיבל תל אביב למוזיקה (שראשי התיבות של כתובת האתר שלו מאייתים גם TLV, מאת'ר פאקר!).
בין שלל האירועים המוזיקליים שיתקיימו במהלך הפסטיבל, תפס את עיני אירוע כיפי לאללה והוא חג האקורדיון בלבונטין. לכבוד החג, נקבל יומיים של מופעים כפולים עם אוי דיוויז'ן, רונה קינן עם אסף תלמודי, Kriminal Project של נגן האקורדיון מס' 1 בארץ בוריס מרטינובסקי, תובל פטר מארח את יעל קראוס, ועוד חוגגים אקורדיוניים צוהלים. כל זה יקרה בשבוע הבא בימים שלישי ורביעי ה-26-27.10 בלבונטין 7.
בגלל שבחגים נהוג לתת מתנות, המאזין מפנק אתכם עם 2 אלבומי סמפלר של פסטיבל תל אביב, וגם 2 הזמנות זוגיות לחג האקורדיון בלבונטין. כדי לזכות צריך להשאיר תגובה, ועדיף אם תספרו מה שיר האקורדיון האהוב עליכם. הסמפלרים והכרטיסים יוגרלו רנדומלית בין מגיבי הפוסט ביום ראשון ה-24.10, הזוכים יקבלו הודעה במייל.
כדי להכניס אתכם לאווירה של חג האקורדיון, קבלו 5 שירים שאהובים עלי שיש בהם, כן, הנה זה בא, אקורדיון!
Mr. Bungle - Violenza Domestica
קטע מטורלל מהאלבום השני והגאוני של מר באנגל, Disco Volante. הקטע הזה לוקח אותי למין מסעדה איטלקית בסרט אימה קומי, שהופכים בו את הגופות לבולנז משגע. תשמעו את זה ותבינו על מה אני מתחרפן.
Weird Al Yankovic - Angry White Boy Polka
ונדלג למלך האקורדיון הבלתי מעורער במשקל חנון - ווירד אל יאנקוביץ'! מי שמכיר אותו יודע שהוא נוהג לעשות מחרוזות שירים מטורפות בסגנון הפולקה כמעט בכל אלבום, פשוט ללקק את האצבעות. הנה אחת מהאחרונות והמצחיקות שבהן, 10 נקודות למי שמזהה את כל השירים.
Ed Harcourt - All Of Your Days Will Be Blessed
כן, הצלילים המשובחים האלה בתחילת השיר ולאורכו הם אקורדיונים. נשמע טוב, הה? השיר הזה אפילו נכנס לפלייליסט האקורדיון האולטימטיבי של מגזין Paste.
http://www.youtube.com/watch?v=5JbsIfmKniU (סורי, לא נותנים לאמבד את הקטע)
Calexico - Close Behind
קטע יפיפה שמתוזמר היטב ולוקח אותנו למסע על סוסים ועגלות אל החופש, אל המערב הפרוע. איך לכל הרוחות לא השתמשו בקטע הזה עדיין באיזשהו סרט או סדרה? שימו לב לאקורדיון שמנגן את הנעימה המרכזית בשיר ומספר את הסיפור של הדרך.
NOFX - I, Melvin
ולסיום, אקורדיון ושירה ונטו. NOFX אמנם להקת Pאנק שיושבת רוב הזמן על באס-גיטרה-תופים-בירה, אבל בשיר הביזארי הזה גיטריסט הקצב של הלהקה, אריק מלווין, לוקח את האקורדיון, ובוכה על סיפור חייו המר בשתיים וחצי דקות. השיר מלא בהומור פנימי עליו ועל NOFX, אבל גם אם אתם לא מכירים אותם יש לי הרגשה שתבינו לליבו.