פוסטים מתויגים עם פאנק

  • 15 בפברואר 2015

    קאט! 3 סצינות רוק ישראלי שמתפוצצות בזה הרגע מול הפרצוף שלכם

    נשף הרוקסן של אביב גפן גרם לכלי התקשורת לרקוד את הצ'ה צ'ה צ'ה: החל מהדרת נשים ברוק וכלה בנוסטלגיה למוזיקה הגרועה ביותר שנעשתה בארץ אי פעם. אבל בעוד שהכתבים מנסים להשיג עוד טראפיק על חשבון פמיניזם ונוסטלגיה, הם הזניחו את הנושא הכי חשוב - את ההווה.

    לצערי, יש מיתוס מאוד גדול שמכסה את סצינת השוליים כמו סערת אבק, שכדי להכיר מוזיקה שלא משודרת בגלגלצ ונעשתה אחרי 1999, צריך "להיות בסצינה". אז בואו אגלה לכם סוד: לא צריך להיות בסצינה כדי להיות בסצינה. כל מה שצריך לעשות זה ללכת. לאן ללכת? לכל מקום שיש בו הופעה.

    אבל אפילו החברים שלי חושבים שאני איזה גורו שמכיר בעל פה את לוח ההופעות של האפרכסת. וואלה, אין לי מושג אפילו מה קורה השבוע - כל מה שאני יודע לעשות זה לגגל שמות בפייסבוק ויוטיוב. לא צריך להיות גאון בשביל זה, ובכל זאת, אנשים עצלנים, הם רוצים לקבל את הכל מוכן ומומלץ מבלי שיצטרכו להקיש על המקלדת. אז בואו אחנוך אתכם ואכניס אתכם "לסצינה", למעשה לשלוש סצינות רוק ישראלי שמתפוצצות בזה הרגע. תגידו שהמאזין שלח אתכם.

    1. סצינת ה-Pאנק בקורו

    הפאנק לא מת - הוא פשוט שם עליכם זין. בשקט רועש, ברחוב יצחק שדה 32, מתקיים מקום שהתגלגל בין כמה דורות של יוצרים עצמאיים. הוא התחיל לפני כ-16 שנה בתור הפטיפון, הפך לבר טבעוני-פציפיסטי ושונא צבא בשם הרוגטקה, והיום הוא נקרא הקורו ומאכלס את סצינת הפאנק התל אביבית. המקום בגודל של חדר אמבטיה, כך שבערב צפוף תמצאו שם 30 איש. אבל זו בערך כמות האנשים שחזו בסקס פיסטולז ב-Lesser Free Trade Hall במנצ'סטר - מופע היסטורי ששינה את העולם. חוץ מלהקות של צעירים מיואשים שלא מפחדים לצרוח את זה - למשל Zaga Zaga, Sweatshop Boys ו-The Orions - הקורו מקיים גם הקרנות סרטים וקוריוקי. אגב, המקום חוגג בקרוב קורולדת.

    2. אינדי קונספטואלי בצימר

    עם כל הכבוד ללבונטין ולאוזן בר - ויש כבוד - השוליים הכי שוליים קורים צעד אחד מעבר לאזור הנוחות של דרום-מרכז תל אביב בצימר, רחוב הגדוד העברי 5. תתעלמו מהזונות והמחטים המשומשים, ותחפשו כניסה לחצר לא מסומנת אלא בצעירים מנוכרים שעומדים בחוץ ומתאמנים בלהיות משועממים. תשלשלו 10 ש"ח למי שנמצא (לפעמים) בכניסה, ותגלו חלל מתפרק בקטע הכי טוב שיש, איפה שלהקות אגדתיות מוקמות וזוגות מרושלים-יפים מתעלמים אחד מהשניה מרוב אהבה. ההופעות מאוד מגוונות מקלאסי-מודרני ועד רוקנרול ושוגייז, אבל בדרך כלל יש להן איזשהו גוון אמנותי יותר עם גיגים קבועים של אסף עדן AKA רייסקינדר באיזשהו פורמט וגלריה צמודה שמציגה אמנות ביזארית.

    3. רוק סטלנים ברחבי העיר

    מאז שהריאלטי ריהאב סנטר נסגר, יש חבורה של רוקרים סטלנים חסרי בית שנעים ממועדון למועדון. הסצינה הזו ממוקדת מסביב לאחים אבירן ועומר חביב מלהקת Great Machine וגם כפיר רימוך, מנהיג להקת הספייס-רוק לטאות הענק מכוכב הניבירו. החבורה הפסיכדלית הזו יוזמת המון ערבי להקות דוגמת ה-"Rock'n'roll Space Boat" או "זונת חלל" שקיבל תשומת לב לאחרונה בזכות ציור פורנוגרפי של מישהי שנראית כמו איילת שקד. כך או כך, החבר'ה האלה עובדים רק עם מגברים בעלי ווליום 11.

    מכירים עוד סצינות? מה לעשות שאני גר בתל אביב ומוגבל בזמן ותודעה - תעזרו לי להשכיל ותשאירו תגובה.

    קרדיט תמונה: עידן עזרא

    6 תגובות / כללי /

  • 13 בפברואר 2015

    המאזין ברדיו 76: פוסט-הארדקור עם Zaga Zaga

    The Listener 76: Post-Hardcore Special with Zaga Zaga by Idosius on Mixcloud

    אירחתי את להקת Zaga Zaga (בתמונה) לכבוד השקת אי פי הבכורה שלהם בספיישל פוסט-הארדקור הכי ברוטאלי בתולדות הרדיו הישראלי. תשמעו אותם בשעה השנייה, ובשעה הראשונה תקבלו אינדי אקלקטי לריכוך האוזן מ-The Cribs ועד Bad Religion.

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי ב-19:00

    סגור לתגובות על המאזין ברדיו 76: פוסט-הארדקור עם Zaga Zaga / כללי /

  • 31 בינואר 2015

    Mad Choice נגד Sweatshop Boys בהופעה: קרב תרנגולים מוהיקנים

    Mad Choice ו-SWEATSHOP BOYS הבעירו אמש את הקורו בקרב תרנגולים מוהיקנים: מאד צ'ויס עם סקייט-Pאנק מהיר ועצבני; וסווטשופ בויז עם גאראג'-Pאנק מלודי וקיצי. להקה מול להקה, שיר נגד שיר, הם הראו איזה גיוון יש בפאנק, ובעיקר, השפריצו כיף מדבק לכל עבר כולל טראש טוק והתגרויות ערסיות מימי הזוהר של ה-WWF ("הניינטיז התקשרו: הם רוצים את הפאנק שלהם בחזרה!"). מי ניצח? הקהל - שנדלק ורקד פוגו ללא הפסקה.

    סגור לתגובות על Mad Choice נגד Sweatshop Boys בהופעה: קרב תרנגולים מוהיקנים / כללי /

  • 20 בפברואר 2011

    מכורי האורגזמה באים

    לא ברור מה קורה במפת ההופעות של ישראל בזמן האחרון. עם כל הלחץ הפרו-פלסטיני והאנטי הישראלי, כשאפילו ונסה פאראדי מבטלת הופעה שאירגן איזה מיליונר צרפתי, מי לכל הרוחות מוכן להגיע לארץ? אני בטוח שמאחורי הקלעים המצב עוד יותר קשה ושלהקות טורקות למפיקים טלפונים ומעבירים את המיילים שלהם לתיבת הספאם.

    אבל כמו שאומר הפתגם הידוע באנגלית, when the going gets tough, the tough get going. וכך באיחור של איזה 30 שנה קיבלנו פה שתי הופעות חזקות של אגדות Pאנק שלא אכפת להן מהפוליטיקה. הן באות בשביל הכסף, בשביל המוזיקה, ובשביל האנשים. בספטמבר קיבלנו הופעה רוחנית של Public Image Ltd והטפות מפי השטן בכבודו ובעצמו, ג'ון ליידון. בחודש שעבר קיבלנו את The Fall, אגדה מנצ'סטרית שהרביצה בנו רוקנרול אינטיליגנטי. וב-15 במרץ נזכה לעוד אגדה מנצ'סטרית גדולה אף יותר, נזכה להופעה של Buzzcocks.

    אני לא כזה גאון באזקוקס. אני כן יודע, תודות לסצנה המעולה בסרט הגאוני והחצי-רוקומנטרי Hour Party People 24, שהם אירגנו את ההופעה הראשונה של הסקס פיסטולז במנצ'סטר, הופעה אינטרגלקטית שהטעינה את הנוכחים בה באנרגיה מטורפת לעשות משהו. סתם כמה אנשים כמו מוריסי מהסמית'ס, ברנרד סאמנר ופיטר הוק מג'וי דיוויז'ן ואח"כ ניו אורדר, וטוני ווילסון ז"ל מייסד Factory Records. הבאזקוקס היו אמורים לחמם אותם, אילולי המתופף והבאסיסט שלהם היו עוזבים ממש לפני המופע.

    עוד משהו שאני יודע זה שהבאזקוקס הם אלו שחיתנו באנגליה בין העצבנות והחיספוס של הסקס פיסטולז לאסתטיקה של הפשטות והכיפיות של הפופ. במקום לשיר על פוליטיקה, הם שרו על מערכות יחסים כושלות עם המון מלודיה והוקים קליטים ועצבניים, ונהיו לאחת מלהקות ה-Pאנק החשובות באנגליה ובכלל. יש שם אפילו תוכנית הומור בריטית מוזיקלית על שמם.

    אבל הופעה של להקה שאני לא מכיר מספיק זו הזדמנות לקרוא וללמוד עליה ולשמוע אותה. וכך למדתי שהבאזקוקס היתה להקת האינדי הראשונה, כלומר שהקליטה את אי פי הבכורה שלה במימון עצמי DIY ללא עזרה מאף לייבל. למדתי גם ש-Howard Devoto שהקים את הבאזקוקס יחד עם Pete Shelley עזב והקים להקת פוסט-Pאנק עם כבוד משלה, את Magazine. והסתבר שהבאזקוקס התפרקו בזמנו במחאה על כך שהלייבל שלהם, EMI הידועים לשמצה, לא נתנו להם להקליט את אלבומם הרביעי עד שישחררו אוסף של סינגלים באנגליה. אבל למה אתם צריכים אותי בשביל לספר לכם את הסיפור? תקליקו על הויקיפדיה או אמ"ג, או ספרו בעצמכם משהו בתגובות.

    זה נכון שהבאזקוקס לא כל כך רלוונטיים ולא מחדשים כלום כבר הרבה זמן. אבל אם לשפוט לפי ההופעה של פיל ודה פול, זה לא משנה. מה שמקבלים מהופעה כזו זה אנרגיה קינטית מטורפת שלא נעלמת עם הגיל. זה לראות את האנשים שהיו שם במהפכה כשערפו את ראשו של המלך בגיליוטינה, כאילו שהדם עדיין לא ירד מידיהם והם ממשיכים להניף בחרבות. הם כנראה הולכים לבעוט לנו בתוחס, ואני מתכוון להיות שם ולספוג.

    2 תגובות / כללי /

  • 25 בדצמבר 2010

    אלבומי השנה של המאזין 2010 - אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר

    אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר - אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר

    אהבתי אותם ממבט ראשון, והסתבר שהייתי הראשון שראה ושמע אותם, סתם ככה, במקרה. אם הייתי מאמין בגורל, הייתי אומר שזה היה גורל, כי אד טרנר והדנילוף סנטר להקה מעולה. הם לא נראים ולא נשמעים כמו אף אחד אחר. הם הצליחו ליצור איזשהו שילוב אקלקטי בטירוף בין סגנונות, בין השכל לבין הבטן, בין נושאי המגבעת לווייט סטרייפס לנירוונה לג'יימס פאקינג בראון. אני יכול לזרוק עליהם סופרלטיבים עד מחר, אז תעשו לי טובה, לכו לראות אותם בהופעה, תשמעו את האלבום שלהם, הוא מדבר בעד עצמו.

    לעוד פוסטים בסדרה »

    3 תגובות / כללי /
→ פוסטים קודמים
פוסטים חדשים ←