פוסטים מתויגים עם קיצו

  • אינטרו: ISADORA - תנו לזה לבעור

    (צילום: מירב בן לולו)

    לאן נעלמו המוזיקאים מהרכב האינדי רוק הירושלמי Kitzu? גיטריסט ההרכב נעם הלפר כבר יצא לקריירת סולו אלקטרונית תחת השם HELFER, ועכשיו מתברר שעוד שניים מחברי ההרכב עברו לסמפלרים והצטרפו להרכב אלקטרו-פופ חדש בשם ISADORA. תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    איזדורה קאופמן, דותן מושנוב, ירון גורן.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    בין ירון ודותן נוצר קשר חזק במהלך השנים כאשר הם ניגנו יחד בלהקת Kitzu, וכמה שנים לאחר מכן ירון ואיזדורה החלו לעבוד על הפרויקט עם השירים שלה. בשלב מסוים ירון הביא את דותן מושנוב להפיק מוזיקלית את ההרכב, וכבר בחזרה הראשונה היה חיבור חזק והתאהבות אמיתית בין שלושתינו שהתפתחה ליצירה משותפת. כולנו חיים ועובדים כיום בתל אביב.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    המוזיקה מושפעת מהמון עולמות מוזיקליים שונים מהסיבה שכל אחד מביא איתו מוזיקה שונה. עם הזמן לימדנו אחד את השני ובנינו שפה משותפת שכיום מתורגמת לאלקטרו סינט פופ. הסינגל הראשון שלנו "Let it Burn" הוא שיר פרידה ועל הרגע הזה שבו מחליטים לצעוד לתוך האש למרות שהיא שורפת אך לצאת חזקים יותר בצידה השני.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    כשישבנו לאחר החזרה הראשונה, החלטנו בצורה טבעית ומיתוגית לקרוא להרכב ISADORA.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    ראשית כל לבטא את היצירתיות שלנו כלהקה. כולנו הרגשנו שברון לב, אכזבה, והתעלות במהלך חיינו וכל אלו באים לידי ביטוי בטקסטים שאיזדורה כותבת. אנחנו החלטנו ליצור קונטרסט בין המילים שלעתים מתארות סיטואציות קשות למוזיקה משמחת ומרקידה. אנו מאמינים שהחיים יותר מורכבים ואינם חד גוניים ועל כן ניתן לרקוד את העצב שלך. גם מבחינת הלייב פרופרמנס חשוב לנו להעביר את הקהל חוויה ויזואלית, ואנו משתפים פעולה עם אמני וידאו ותאורה בשביל להעצים זאת.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    אנחנו מוזיקאים פעילים בנגינה והפקה ובעיקר משתדלים לעסוק בהרכב. מעבר לפן המוזיקלי בשנה האחרונה עבדנו על שני קליפים יפיפיים, אחד מהם פרי יצירתם של מיכאל מושונוב ולאל אוטניק. הוא אמור לצאת ממש בקרוב. הקליפ השני הוא קליפ לייב בשילוב אמן הוידאו ארט יואב דוד ואמן התאורה לירן יצחקי וצוות הצילום ובימוי, יואב פיצ׳רסקי ויוני לוי .

    7. ממה אתם מושפעים?

    מביונסה ועד באך.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    Michael Jackson - Thriller.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    אנחנו אוהבי מוזיקה ואדם, פחות בקטע של להוריד. תרימו!

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    פרינס אבל פספנו את הרכבת.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    מוזיקה היא צינור לנפש ולגלות אנשים מכל רקע וגיל שאוהבים את מה שאנחנו עושים, זה מרגש אותנו כל פעם מחדש. המסלול שבו אנו צועדים מתאפשר בעזרת לא מעט אנשים מדהימים שמאמינים ביצירה הזאת, כל אדם שרוקד מול המראה לאחד השירים שלנו, או במסיבה, או שוכב במיטה ושר את המילים הוא שותף נוסף לדרך הזאת.

  • פוסט אורח: קיצו בטור בכורה אירופאי

    כששמעתי שקיצו יוצאים לטור קצר באירופה ממש התלהבתי. אם להקות מחו"ל מבטלות את ההופעות שלהן כאן, לפחות שהאמנים שלנו יופיעו שם. שיראו שישראל זה לא רק ב-CNN אלא גם במועדון האינדי הקרוב לביתך האירופאי המחומם. ומי אם לא קיצו ראויים לייצג אותנו בכבוד.

    אבל איך זה להיות להקה בטור בחו"ל בפעם הראשונה? הגשמה של חלום? נסיעות ארוכות בין נופים פסטורליים? צרבת בלתי נגמרת מג'אנק פוד של תחנות דלק? סקס? סמים? רוקנרול? כדי לברר את העניין קבלו פוסט אורח ראשון של חברי קיצו שיראה לנו מה קורה איתם בדרכים. -עידו שחם


    נעם מתעטש

    נחתנו בפראג! קיצו באירופה!

    אנחנו עובדים כבר שנה על התקליט החדש, ועל חומרים חדשים בכלל. משהו השתנה בקיצו. רצינו נורא ליסוע לחו"ל כבר הרבה זמן עם המוזיקה החדשה. נסענו להפיץ את הבשורה ולבדוק איך אירופה מקבלת אותנו.

    אבל קודם צריך לאסוף את ה-LP מהמפעל הצ'כי ההזוי. אבל איך ניקח את התקליט החדש אם לא בוואן?

    הוואן

    נעם ירון ולרה מסתכלים בתוך הוואן

    טוני דה דרייבר

    הוואן ממש אחלה. תכלס זה לא בדיוק וואן יותר משאית. ולאף אחד מאיתנו לא יצא לנהוג על משאית בשלג.

    אודי (טוני דה דרייבר) לקח את ההגה. יאללה נוסעים לאסוף את התקליט

    התקליט

    איזה כיף היה לראות את התקליט. לא שאנחנו פריקים של וינילים, אבל זה מוצר כל כך יפה. תודה ג'ובוי (שעיצב את התקליט), יצא מדהים!

    באמצע פארק מושלג ופסטוראלי בפראג, אנחנו חונים את המשאית. זו תמונה מההופעה הראשונה בפראג

    ההופעה הראשונה מהאייפון של דותן

    היה ממש מעניין לראות איך מקבלים את המוזיקה שלנו. באירופה. היו לנו פה כל מיני הופעות. לכל הופעה היה את הוייב שלה. הופעות מלאות התרגשות, הופעות עם אנרגיות מטורפות, (אפילו סטייג' דייבינג הראשון שלנו!). מקומות מדליקים, אנשים מעניינים, חוויה.

    אז מסתבר שהפאנק לא מת במזרח אירופה.

    חדר פאנק

    יש הרבה נסיעות ועוד מלא בהמשך. בינתיים עוברות בראש מלא מחשבות על לעשות מוזיקה. בין הופעה להופעה אנחנו מנסים להכניס עניין חדש, מנסים לרענן.

    היינו חייבים לעצור בשביל לפרוק את העצמות.

    שלג

    זה המעבר בין צ'כיה לגרמניה. סה"כ צ'כיה התייחסה אלינו טוב.

    להקה בשלג

    עכשיו אנחנו בברלין, לפני הופעה מרגשת במיוחד, מתרגלים לעיר ומנסים להרגיש אותה

    ברלין

    קיצו כותבים

    סקרנים לגבי ההמשך-
    show me details

  • הגרלת 2 כרטיסים להופעה של קיצו + Flora

    קיצו. רק לרשום את השם הזה מעביר בי צמרמורת קלה של עונג. בחודשים האחרונים לא שמענו מהם הרבה. הופעות פה ושם + אינדינגב במיטב המסורת. מסתבר שהם אופים לנו כמה מנות לכבוד שנת התודעה החדשה 2012.

    קיצו עושים את הצעד המבורך, ההכרחי, והנכון, ויוצאים בפברואר לטור באירופה. פונטציאל הקהלים מחוץ לארצינו שיוכל להתחבר לרדיוהד מעיר הקודש הוא עצום. זה לא יהיה פשוט וקיצו יצטרכו לעבוד קשה כדי להתחבר אליהם, פלוס טיפת מזל, אבל זה בהחלט אפשרי. גם לורנה בי הבינו את זה ועברו ללונדון.

    החדשות היותר רלוונטיות בשבילינו הצברים, זה שקיצו סימו לעבוד על אי פי חדש בעל השם האינטרגלקטי A Swarm of Details into your Umbilical Cord! הוא יצא באביב על תקליט(!) שקיצו יאספו מצ'כיה בדרך בחזרה לארץ.

    שמעתי את החומר החדש בהופעה, ופשוט ליקקתי את האצבעות. זה נשמע יותר אנרגטי, יותר ממוקד, ויותר עמוק בתוך הגבול האדיר שבין פופ לבין מוזיקה נסיונית. זה נשמע מעולה בהופעה ואני סקרן לשמוע את ההקלטות האולפניות.

    בינתיים קיצו מופיעים עם Flora בלבונטין 7 ביום שישי הזה, ה-6.1 בשעה 21:00, ומחלקים לקוראי המאזין 2 כרטיסים! כדי להשתתף בהגרלה, תשאירו תגובה ותספרו איזה אמן ישראלי צריך לדעתכם לארוז את המזוודות ולצאת לטור בחו"ל פרונטו. ההגרלה תערך ביום חמישי בערב, הזוכים המאושרים יקבלו הודעות במייל.

  • מידנייט פיקוקס + קיצו = ?

    זה שוב קרה לי. הגעתי ספונטנית להופעה מבלי לדעת שום דבר על הלהקה שעומדת לפני, והם העיפו לי את המוח למימד אחר. הלהקה הזו היא Man25, טריו רוק נסיוני שקצת קשה להגדיר. משהו בין מטאל לבין פוסט-Pאנק לבין פוסט רוק לבין נויז, אם חייבים לזרוק עליהם כמה טייטלים. הזכירו לי בווייב שלהם את Factory Floor, אחד ההרכבים הנסיוניים החדשים והמבטיחים מהממלכה המאוחדת. כן, משהו טוב. אנסה לחדד את האבחנה במקרה שלנו.

    man25

    אם המידנייט פיקוקס היו עושים אהבה עם קיצו, כלומר לא אורגיה בין להקתית, אלא אהבה מוזיקלית, כנראה שהם היו מולידים את Man25. זמרת קצת מחורפנת עם קול מתוק וחיבה למשחק בצעצועים ליד המיקרופון, גיטרה שמתיזה ריפים של מטאל וסאונדים אווירתיים לסירוגין, ומתופף אימתני שתפוס על מקצבים רפטטיביים ואפלים כאילו הוא מתופף לצלילי טקס פולחן של איזשהי כת סודית.

    ההופעה שלהם היתה רצף של קטעים שלא תמיד היה ברור איפה הם מתחילים ואיפה הם נגמרים בעוד שוידאו ארט לא ברור בהתאם ריצד לו מאחור. המוזיקה שלהם לקחה אותי למסע משונה ומאוד מהנה בעיניים קשורות אל תוך קרע ברצף החלל-זמן. אבל הכוח שלהם נמצא בכך שהם לא עושים אוונגארד מוחלט מחריש אוזניים וחסר מבנה, אלא נשארים קומוניקטיביים ואף גרוביים לעיתים. אין כמעט דברים כאלה בארץ.

    אפשר לשמוע ולהוריד את אי פי הבכורה שלהם פה למטה כדי להבין בערך במה מדובר. אבל אם באמת רוצים להבין, אז כדאי לקפוץ לרוגטקה ב-18.2 בשעה 21:00 ולראות אותם בהופעה. אם אתם לא יכולים, נסו במועד אחר. נסיעה מהנה.

  • גיבורי גיטרה כחול לבן

    יש בארץ המון גיטריסטים. כנראה חלק מהאתוס הגברי הישראלי זה ללמוד לנגן על גיטרה, כדי שיהיה אפשר לפרוט כמה אקורדים של משינה מסביב למדורה ולהראות את הצד הרגיש. אבל בעוד שרוב הגיטריסטים נצמדים לקלישאות פינק פלוידיות, הכרת הרפרטואר של "שירים וגיטרה", או באוננות גיטריסטית טכנוקרטית, מתבשלים להם בשוליים כמה גיטריסטים עצומים. אם רק הגיטריסטים בארץ היו מודעים להם ולוקחים אצלם כמה שיעורים.

    הגיע הזמן לתת כבוד. ביום שישי הבא ה-26.11 יתקיים באוזןבר לכלוך באוזן מס' 20. למי שלא מכיר, זו סדרת ערבי הופעות מעולה בניצוחו של לאון פלדמן שמוקדשת כל פעם לנושא אחר. והפעם, חברי, הולכים לתת לנו בראש עם לכלוך באוזן של גיבורי גיטרה.

    לכבוד המאורע המבורך, החלטתי לכתוב על גיבורי הגיטרה הישראלים. לא תראו פה חשודים מידיים כמו סינגולדות וסחרופים ורוקרים נשכחים מהסבנטיז. תראו פה גיטריסטים צעירים, בועטים, ומקוריים שבועטים בתחת כבר עכשיו וימשיכו לבעוט עוד יותר חזק. גילוי נאות - אני מכיר אישית חלק מהגיטריסטים ברשימה. הם אנשים טובים, אבל הסיבה היחידה שהם פה זה בגלל שהם יודעים לתת בראש/לקרוע את המיתרים/לנסר את הלילה.

    גיבור רוקנרול - רם אוריון

    נתחיל בזה שהוא ניגן בנושאי המגבעת, ויצר שם עם יחד תמיר אלברט התקפה על כל החזיתות של הוקים ומלודיות ונויז. בתור סוליסט הוא הראה לנו שהוא גם פרונטמן עוצמתי, והמשיך להרביץ בנו תורה עם הגיטרה. משהו בנגינה שלו נהייה פשוט יותר, מדויק יותר, וקורע יותר, שהוא לא סתם לוחץ על פדאל הדיסטורשן כדי להרעיש אלא משתמש בזה להביע מקסימום רגש וכאב. יש לו אפילו שיר מעולה שנקרא "גיבור גיטרה".

    לא לפני יותר מדי זמן רם אוריון הראה לנו שהוא יודע את השורשים שלו, והטיף לנו רוקנרול מלוכלך ורוקבילי כמו שעשו פעם בהרכב The Come On Baby Don't Say Maybes. גם תמיד תראו את רם אוריון בהופעות של מוזיקאים אחרים ברחבי העיר בעוד יוצרים אחרים נשארים בבית. הוא נראה צנוע ושקט, בניגוד מוחלט לפרסונה החזקה שלו ברגע שהוא עולה על הבמה ופורט במיתרים. גיבור גיטרה אמיתי.

    גיבור כבד - רון בונקר

    רון בונקר הגיע משום מקום והעיף אותי לגמרי כשהוא הצטרף למידנייט פיקוקס. הוא יודע איך להרביץ ריפים כבדים ולהמיס את המוח עם סולואים מהשאול בסולמות מזרחיים ופדאל ווה-ווה. רון יודע לשלוט ביד רמה בסאונדים של הגיטרה שלו, ולקפץ בין סגנונות כמו כלום מה שהפך את התפקידים שלו במידנייט פיקוקס לשטניים במיוחד.

    לצערי רון עזב את המידנייט פיקוקס, אבל תוכלו לראות אותו היום חושף את הצד הרגיש שלו באותה כמות של כישרון אצל אביב גאדג' וגם גבריאל בלחסן. לא אתפלא אם נראה אותו בעוד הרבה הפקות וגם בזליגה למיינסטרים, סינגולדה זה פסה.

    גיבור חלל - אורן בן דוד/נועם הלפר

    לאור תחרות מאוד צמודה וכשרונות מאוד גדולים, גיבור החלל הוא מפלצת חלל דו-ראשית של אורן בן דוד מ-Tiny Fingers ונועם הלפר מ-Kitzu. כל מי שראה את אורן בהופעה יודע שהוא חי, נושם, ובטח ישן עם הגיטרה שלו. הוא יודע בדיוק איך לעשות איתה אהבה ולהוציא החוצה צלילים גלקטיים, על הגבול הטעים בין הפשטות לסיבוך ועם ביצים ממימד אחר.

    נועם הלפר מקיצו מוכשר לא פחות, רק שהוא הולך על מתקפה יותר ערמומית של מלודיה ורגש שמשתלטת על הגוף כמו פולשי הגופות מהחלל החיצון. נועם הוא נגן שיודע לבטא את עצמו דרך כלי הנגינה שלו, שלא מנסה להשמע כמו משהו בכוח אלא מתחבר לזרימה הטבעית שלו, נגן שיודע לנגן מוזיקה מאוד צבעונית. ריספקט.

    גיבור הים התיכון - אורי כינרות

    חמוש בשפם נצחי ופנדר ג'אזמאסטר, אין ספק שאורי כינרות מבום פם הוא גיבור הבלקן והסרף. יש משהו שובב בנגינה שלו שמלא בהומור, שלוקח למסיבת ניפוץ צלחות במסעדה מקומית ביוון, לריקוד עם הפאם פאטאל של הכפר, ואז לגלישה אינסופית במרחבי הים התיכון. הבחור הזה יודע לנגן ועוד בכזאת קוליות מעוררת קנאה. מה הפלא שלהקות כמו Firewater ו-Balkan Beat Box שוכרות את שירותיו? אם רק הפופ המזרחי היה לומד דבר או שניים מהמוזיקה שלו.

    גיבור ג'וניור - עידן כץ

    כמו רובין של באטמן, עידן כץ מ-Drunk Machine הוא גיטריסט חדש בשכונה שנמצא בדרך המהירה למעלה. כל פעם שאני רואה ושומע את Drunk Machine זה ברור, עידן יודע מה הוא עושה. הוא שמע יותר מדי גיבורי גיטרה מהניינטיז כמו תום מורלו מרייג' אגיינסט דה משין, קורט קוביין מנירוונה, ומת'יו בלאמי ממיוז, ערבב את הכל, הרים את הגיטרה, והתחיל לעשות רעש. שימו עליו אוזן.