פוסטים מתויגים עם שירה ז כרמל

  • מאחורי השירים: שירה ז. כרמל על One Source of Bad Information

    שירה ז. כרמל והבראסרי משחררים את אלבומם החדש "One Source of Bad Information". הסתקרנו מה הקטע מאחורי הגרוב, אז הזמנו את שירה לספר את הסיפורים מאחורי השירים, למשל איך כותבים שיר על המוות, מאיפה היא השיגה אישור להשתמש בטקסט של המשורר האמריקאי רוברט בליי, וכיצד נעשה העיבוד ל-"Soldiers Things" של טום ווייטס.

    1. A Matter of Life and Death

    השיר הזה עוסק בשאלות רטוריות/טריוויאליות/משעשעות בנושא המוות. הוא נכתב במהלך השבעה על דודתי ז"ל מרי שגיא, והתנגן אצלי בראש כל השבוע ההוא וגם הרבה אחר כך, במיוחד הפראזה היורדת שאחרי שורת הפזמון. קל לשאול שאלות על מוות כי הכל כל כך לא ידוע, אבל קשה לנסח אותן. בסוף החלטתי לוותר על הניסיון להיות מתוחכמת (זה נורא פשוט למות), ולשאול כל מה שעולה לי לראש. עובדה נחמדה על השיר: המעבדת הגאונה שלנו ושותפתי להרכב אור סיני שרה איתי את הקולות בסי פארט.

    2. I Am Lysistrata

    כתבתי על השיר בהרחבה כאן. אמל"ק: ליזיסטרטה הייתה דמות במחזה יווני עתיק שקראה לשביתת מין נשית בקרב האתונאיות והספרטניות ע"מ להכריח את הגברים לעשות שלום, וזה עבד לה. האם ליזיסטרטה של ימינו הייתה שרה אותו דבר? בערך, אבל עם עוד כמה מילים על משטור הגוף המודרני, ופליאה על כך שהמצב עודנו די גרוע אחרי 2000 שנות עבדות נשית. אגב עבדות, את השורה "Patriarchy used us as a natural resource" כתבתי בהשראת הוגה הדעות Ta-Nehisi Coates, שכתב על העבדים האפרו-אמריקאים: "They transfigured our very bodies into sugar, tobacco, cotton, and gold".

    3. One Source of Bad Information

    את השיר המופלא הזה מאת המשורר האמריקאי רוברט בליי מצאתי בכלל בספר של המשוררת הישראלית תהל פרוש, שם שימשו השורות הראשונות של השיר כמוטו לשיר שלה. אחרי שהלחנתי את השיר והקלטנו אותו, הבנתי מאקו"ם שאני חייבת לקבל את אישורו של בליי להלחין את השיר, וכך החל מסע חיפושים של כמה חודשים, שהעלה חרס. אז פרסמתי את הוידאו הזה בפייסבוק, ומקץ כמה ימים הכל בא על מקומו בשלום: יצרתי קשר עם המשפחה דרך בתו המקסימה של בליי - הסופרת וחוקרת הספרות אלואיזה ג'יימס - וקיבלתי את אישורו. החלטתי גם לקרוא לאלבום על שם השיר, בעיקר כי זו פשוט כותרת מעולה, אבל גם כי אני מאד אוהבת את השיר.

    4. ליד יש חרב

    שיר חזק ומדויק של המשורר המוכשר אלמוג בהר, שזכיתי להלחין לפני כמה שנים (ואז הנחתי בצד) ואני שמחה ומתרגשת לבצע עם הבראסרי. אני חושבת שהמילים מדברות בעד עצמן, ובעברית! (כפי ששמתם לב זהו השיר היחיד בעברית באלבום). הבחירה באנגלית לא נעשתה במכוון, והדיון בנושא ארוך ומורכב מבחינתי, אבל כך יצא. אולי מתישהו אפרוש את השקפותיי בנושא בהרחבה :) בשלב מסוים הסבו את תשומת לבי לכך שהאלבום עוסק ברובו ברעיונות אנטי מלחמתיים, וזה משמח אותי מאד. והלוואי שנכתת חרבותינו לאתים במהרה בימינו.

    5. Soldier's Things

    את טום ווייטס אני אוהבת מנעוריי, ואף באופן "פעיל" – נסעתי להופעה שלו באירופה לפני כמה שנים (היה מדהים מן הסתם), השתתפתי באלבום התרגומים של אתר ה"עונג" לשיריו - "שירים משומשים" - ואף הפקתי ערב שיטוט ברים בת"א עם משתתפי האלבום. אני זוכרת שכשהתלבטתי איזה שיר לתרגם בשביל הפרויקט ההוא, רציתי מאד לתרגם את "דברים של חייל", כביכול משימה לא מסובכת בשל האופי הרשימתי של הטקסט, אבל הסתבכתי בה כהוגן. בסוף הלכתי על שיר אחר, אבל השיר הזה מלווה אותי כבר הרבה שנים ואיכשהו הייתה לי התחושה שברגע שהשיר הפשוט והיפה הזה יגיע לידיה של אור סיני המעבדת שלנו, היא תעשה ממנו מטעמים, וכך היה. מבחינתי כל הקאבר הזה היה מוצדק רק בזכות האאוטרו המופלא שלו, שאור הפליאה לכתוב.

    6. Old Black Swan

    את השיר הזה, שנכתב על ידי המלחין וכותב הליברית האיטלקי-אמריקאי מנוטי, שמעתי במקרה בהופעה של זמרת קנדית בשם אורה קוגן. היא הופיעה לבד עם גיטרה באוגנדה (זצ"ל!) בירושלים, וזו הייתה אחת ההופעות הכי יפות שהייתי בהן בחיים. הגרסה שלה לשיר רדפה אותי במשך שבועות, ולמדתי לשיר את השיר מאוד מהר. כשחקרתי את השיר ומקורותיו גיליתי שהגרסה שלה שונה מאד מהלחן המקורי, וגם שלנינה סימון יש ביצוע לשיר שלא דומה כלל לגרסה הזו וגם לא ממש לגרסה המקורית. תהיתי אם עליי לשלב בין הגרסאות, אבל בסוף החלטתי להישאר עם המלודיה וההרמוניה המכשפות שבגרסה של קוגן. את העיבוד כתב נגן קלרינט הבס הגאון שלנו, ניתאי לוי, שגם מבצע איתי את השיר. אחד הדברים הכי יפים בביצוע שלו לטעמי הוא טכניקת הנשיפה הייחודית, הנקראת "slap tongue", שגורמת לחלק מהצלילים להישמע כמו צליל מעורב בנקישה.

    7. Daddy Ran Away with the Circus

    זה אולי השיר הכי ישן שיש באלבום, כתבתי אותו ב-2010 בעקבות התמונה הזו, שהיא חלק מסדרת תצלומים של הצלמת מיכל חלבין, ולא בעקבות הספר של אתגר קרת שלא שמעתי עליו עד לפני שנתיים ועדיין לא קראתי. במקור ביצעתי את השיר עם "רביעיית שירה ז' כרמל" שאיתו הוצאתי את אלבום הבכורה שלי "קהלת צדק". בזמנו ההופעה שילבה בין אנגלית ועברית, ותכננתי להוציא אי-פי כפול: אחד בכל שפה. אז הבנתי שלא אצליח להקליט את שניהם בו זמנית, והחלטתי להתחיל מהעברית. כמובן שמעולם לא הקלטתי את החלק השני: הגיטריסט היקר שלנו עבר לחו"ל מיד עם צאת האלבום, וכך התפרק ההרכב, ועמו הסיכוי שהשירים ההם באנגלית יראו אי פעם אור. אגב, במקור רציתי שיתארח בשיר ההרכב האהוב והיקר מארש דונדורמה, שהוא ההשראה הראשונה שלי להקמת הבראסרי, אבל זה היה מסובך מדי וזה לא יצא. ועכשיו יש לי תזמורת כלי נשיפה משל עצמי, אז הנה.

    קרדיט צילום: מאי קסטלנובו

  • סווינג כחול-לבן: האחיות לוז עושות שלום מוזיקלי

    נפגשתי עם האחיות לוז החינניות לברר מה זה כל הג'אז הזה:

    למי שלא מכיר - האחיות לוז משלבות בין סווינג, גוספל, דו וופ ובלוז בניחוח אמריקאי של תחילת עד אמצע המאה ה-20. הן מתמחות ב-close harmony singing: טכניקת שירה הרמונית - צלילים שהם במרחק קטן מאוקטבה, שהתפרסם בזכות הרכבים כמו ה-Andrews Sisters וה-Boswell Sisters. כרמל וזיו התאהבו בהן במהלך הלימודים באקדמיה למוזיקה בירושלים, מה שהוביל אותן למצב מאוד מפתיע. "כעבור כמעט שנה, מישהי פנתה אלינו יום אחד במייל והציגה את עצמה בתור הנכדה של אחת מהאחיות בוזוול", מספרת זיו, "היא מצאה אותנו ברשת כי היא ראתה שאנחנו מבצעות בין השאר שירים של הבוזוול סיסטרס. היא הזמינה אותנו לבוא לניו אורלינס לאיזשהו פסטיבל שהוא גם כנס שהוא מחווה לאחיות בוזוול, לרגל 100 שנה ללידה של הסבתא שלה!".

    להמשך קריאה בעכבר העיר

    קרדיט צילום: תמוז רחמן