אד טרנר וקניון בטבריה

זה היה ערב סתיו נעים. הלכתי ברחובות בקצב הליכה עירוני שכזה, קצב שאמור להביא אותך מ-A ל-B מהר ללא מזמוזים מיותרים. אפילו מכרים שנקרים בדרכך בקצב ההליכה הזה מקבלים רק "היי" ללא שארית הסמולטוק, אם יוצא לי לשים לב אליהם בכלל מרוב מהירות ופוקוס להמשיך קדימה.

הייתי בדרך לערב הראשון של תחרות GBOB שהוזמנתי לצפות בו, כזכור אותו ערב שקרוסלה לקחו, והחלטתי ללכת ברגל (אני אוהב ללכת ברגל). טסתי דרך נחלת בנימין לכיוון הבארבי. פתאום שמעתי בדרך צלילים גרוביים של מוזיקה חיה, משהו לא ברור. הבנתי שאני נמצא ליד הריף רף ושקורה שם משהו. אני לא משוגע על הריף רף, אבל האינסטינקט אמר לי להכנס. שמתי את הבלמים, הסתובבתי ב-90 מעלות ונכנסתי.

בפנים נגנו להם טריו - באס מפגיז עם דיסטורשן מלוכלך עמוק מהביוב, תופים עם גרוב מטורף ומוזיקליות שופעת, ותמהוני אחד על הקולות שצעק אל תוך המקרופון את הפואמות הכנראה חתרניות שלו. זה היה רק אני והם, ואיזה מלצרית שהסתובבה וסידרה את המקום לקראת הגעת הלקוחות. איזה כיף! השיר שהם בדיוק נגנו הסתיים. מחאתי כפיים ואמרתי שזה מעולה. הם התלבטו והחליטו לעשות עוד אחד בעידוד שלי. נכנסתי לזה, פשוט התנוענעתי שם לבד מול האנרגיות המעולות האלה. רק אני והלהקה בסאונדצ'ק.

לא יכלתי להשאר לצערי, אז בסוף שאלתי איך קוראים להם ומתי הם מופיעים שוב. לא הקשבתי כמו שצריך, וכל מה שהבנתי היה בכלל "טד טרנר אנד דה ______", אבל לא היה נעים לשאול. המזל הוא שהצגתי את עצמי אישית, השארתי את המייל שלי, ובכך נפתח המיילינג ליסט הרשמי של הלהקה החדשה.

הגעתי בסוף דרך המיילינג ליסט לחזות בהופעה מלאה שלהם בצימר ונגנבתי לגמרי. נגנבתי מהמלודיות המטורפת שלהם תודות לבאסיסט שלא מפסיק להביא אותה בליינים מארץ הליינים ושר קולות רקע, מן גרסת הבאס האסורה של ג'ק ווייט. נגנבתי מהתיפוף הסופר ורסטילי שנע בין מקצבי מזרחית דרך גרובים של מתופף Fאנק מחורפן ועד התפרעות מוחלטת. לצערי הסאונד היה בעייתי ולא שמעו את הסולן כמו שצריך, אבל מהנוכחות האינטנסיבית שלו היה ברור לי שהוא אומר משהו חשוב שהוא מאמין בו. ביחד הכל מתחבר למשהו שגורם לך לרצות להניע את הישבן ולבעוט במישהו באותו הזמן ולתהות על העניין.

אז אם נמאס לכם מהעשור הקודם ואפילו עצם כתיבת המילה "עשור" צורמת לכם, אם אתם מרגישים שאין משהו חדש בביצה המקומית ומשהו חדש בכלל, אם נמאס לכם מלהקות נטולות באס ואתם רעבים לתדר נמוך ומטונף, אם אתם רוצים מוזיקה שבועטת גם בבטן גם בישבן וגם בראש, טוסו להופעה של אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר. יש אחת כזאת ביום שישי הזה ה-15.1 בלבונטין 7 בשעה 15:00 כחלק מחגיגות היום הולדת של בן ריפתין (מזל טוב!).

אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר. תשננו את השם הזה, הוא פחות קליט אפילו מתרבות ניכור שיעמום ויאוש. אולי יעזור לכם לזכור שהם על שם קניון בטבריה בשם דנילוף סנטר. טרם ידוע לי מיהו אד טרנר, אלא אם כן מדובר ב-VP של CNN. יודעים מי הוא או מה הקשר שלו לטבריה? תשאירו תגובה ותחשפו את סוד הלהקה. בינתיים קבלו את הלהיט שלהם בביצוע חי בבאסס, את "סופי" (יש עוד קליפים ביוטיוב):

  1. שחר says:

    אחד השמות הכי טובים ללהקה אי פעם. לגבי המוזיקה, קשה לומר מהקליפ. בהעדר יכולת לשמוע אותם לייב, אני לוקח את המילה שלך.

  2. בקליפ הזה, הסאונד של הלהקה נשמע מלוכלך במיוחד (שזה על הכיפאק)אבל אחרי המילים האלו של עידו, נשמע שחובה לבדוק את העיניין. אני מאמין הדוק של שיטה זו להכרת מוזיקה חדשה. no hype = no bias.

  3. לצערי גיליתי את הפוסט הזה יום מאוחר מדי. נשמע שווה בדיקה לחלוטין. עידו, אולי אתה כרגע מתחיל גל הייפ סביב הלהקה? (זה כמו להיות הראשון שמוחא כפיים אחרי שיר) :)

טראקבאק לפוסט

  1. חם חם חם | המאזין
  2. אלבומי השנה של המאזין 2010 – אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר | המאזין

התגובות סגורות.