יש לומר שגם בפרימוורה השנה אין חלוקת קשב בבמות המרכזיות: הופעה אחת נגמרת באחת מהן, השנייה מתחילה 10 דקות אחרי. הבעיה היא שאר הבמות, וכך פספסתי בצער רב את The war on drugs. הרגשתי לגבי הפיקסיז (שהיו גם בפרימוורה) אותו הדבר, אם כי גם השירים החדשים לא ביישו את הפירמה. הבעיה היתה הקהל שהיה עצי משהו. נראה לי שבישראל חוויית הקהל היתה משדרגת את ההופעה פי כמה (אבל איכשהו העדפתי להישאר באירופה ולראות שוב את ארקייד פייר, ושוב).

מה שכן, גיליתי שפסטיבל רוק זה דבר מתיש. האמ-אמא של המתיש. אז פרימוורה לוקח מבחינתי בגלל האופציה של מיטה נורמלית ומקלחת חמה ומקרר בסוף כל לילה (כלומר, בשש בבוקר).