1. מי אתה?

אדם בן נון.

2. מאיפה אתה ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

ממזכרת-בתיה והתחלתי לרצות לנגן כשראיתי חברה טובה מנגנת על גיטרה קלאסית - נדהמתי לראות מקרוב איך המיתרים זזים והתנועה הזאת עוררה בי חשק.

3. איך אתה מתאר את המוזיקה שלך?

הייתי אומר שהיא מלאת אווירה אפלולית משהו ומנסה להתייחס לחלל שנוצר ולא רק להתקדמות בזמן.

4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

זה פשוט השם האמיתי שלי. חשבתי לשנות אבל אף פעם לא הצלחתי לחשוב על משהו שהרגיש נכון מספיק. אולי זה עוד יקרה - מי יודע?

5. מה אתה שואף לעשות מבחינה מוזיקלית?

להגיע למחוזות רחוקים ולא מוכרים אבל להצליח לחזור משם עם רשמים שגם דודה שלי, אולי, תוכל ליהנות מהם.

6. מה אתה עושה חוץ מלנגן?

מבשל, קורא, שותה.

7. ממה אתה מושפע?

אם הכוונה בשאלה היא להשפעות מוזיקליות אז אומר שאני מאוד אוהב את Swans ואת Death In June וכמובן את "האבות" דילן וכהן. אבל גם אומנים שעושים מוזיקה שאינה מבוססת שיר, אנשים כמו La Monte Young ו-Dylan Carlson מ-Earth.

8. איזה אלבום היית לוקח לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

את "Time Machines" של Coil.

9. איזה אלבום היית מוחק מדפי ההיסטוריה האנושית?

שלמה ארצי - "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת".

10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

מייקל ג'ירה בהופעת הסולו שלו, כי הייתי בה וזאת הייתה אחת ההופעות הטובות שראיי בחיי. מה גם שכך דבנדרה בנהרט התחיל ויצא לו מזה רק טוב.

11. מה עוד תרצה להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

העין מתעתעת, האוזן יודעת והאמת נמצאת ביד החלשה - עבר את מבחן הלא קלישאה? אני לא בטוח לגבי זה.

הפוסט אינטרו 88: אדם בן נון - ניסיון להתייחס לחלל שנוצר ולא רק להתקדמות בזמן הופיע ראשון בהמאזין