Shining - Black Jazz - 2010

שם האלבום כאילו נלקח בתור בדיחה מחולצת הסנוב המוזיקלי. אך החבר'ה המשוגעים האלה מנורווגיה החלו את הקרירה כהרכב ג'אז ובאמת מתכוונים לזה. אולי בליווי צחוק מרושע. ג'אז שחור זה מה שקורה כשמשלבים מקצבי ג'אז שבורים עם מטאל משוגע. כלומר, צרחות מלוכלכות ורעש מדויק מגיטרה-באס-קלידים-סקספון-תופים.

האזנה לג'אז שחור מאוד לא קלה אבל מאוד מתגמלת. הוא שואב השראה מעולמות של מטאל ופרוג אבל נשמע חד כמו סכין שחותך את הקצוות המיותרות וזורק אותן לפח. מומלץ באהבה לחובבי מייק פאטון שרוצים להכנס יותר עמוק לנבכי בית המשוגעים. לא מומלץ לנשים בהריון ובעלי בעיות לב.

היילייטים: The Madness And The Damage Done, Fisheye, Black Jazz Deathtrance

Shit Browne - Every Single Penny Will Be Reinvested in the Party - 2010

עם האהבה הגדולה שלי למדצ'אסטר, התחלתי לתהות מי מנגן מוזיקה כזאת היום. דפדוף באמ"ג הוביל אותי להרכב הצרפתי(!) עם השם הנורא Shit Browne ולאלבום הבכורה שלהם. מעניין כמה סנטים הושקעו במסיבה/מפלגה/מסיבה-מפלגה שלהם.

כפי שהובטח על ידי תנך המוזיקה, שיט בראון מתים על מאדצ'סטר. הם הצליחו לקחת השפעות מההאפי מאנדייז דרך הסטון רוזז, השארלטנס, ואפילו הבאזקוקס ולדחוס את הכל לאלבום אחד עם מבטא צרפתי קל. הם לא נשמעים כמו חיקוי זול, אלא לוקחים את ההשפעות למקום הכיפי שלהם. אם אחד מהשמות הנ"ל גורמים לכם לתחושה נעימה בבטן, תנו להם פני או שניים, למען המסיבה/מפלגה/מסיבה-מפלגה.

היילייטים: Electronics, Don't Ask, She's A Party

Clinic - Internal Wrangler - 2000

מי זוכר את ההופעה האחרונה של רדיוהד בארץ, אי שם בשנת 2000 בסינרמה ז"ל? זוכרים שבאה איתם איזה להקת חימום קטנה מלאת הייפ בשם Clinic? חיבבתי אותם מאז ושמעתי את המוזיקה שלהם פה ושם, אבל לא באמת חרשתי עליהם כמו שחרשתי השנה על אלבום הבכורה שלהם Internal Wrangler.

הוא נשמע מיוחד גם היום. משהו בשילוב הביזארי הזה בין אינדי לקאנטרי לסוג של פסיכדליה וקול הסולן השברירי גורם לו להשמע כמו סאונדטרק אלטרנטיבי ל-Kill Bill של טרנטינו. להרבה אנשים יש פינה חמה בלב לקליניק, תתכוננו לפנות תא בשלכם.

היילייטים: The Return Of Evil Bill, The Second Line, Distortions

Elastica - Elastica - 1995

תמיד ידעתי על קיומם של Elastica, רק לא שמעתי אותם כמו שצריך. איזה כיף שעשיתי את זה השנה. אלבום הבכורה הזה חגג השנה sweet sixteen ועדיין נשמע כמו שיא הקול. אם להקה חדשה היתה מוציאה אלבום כזה, היא היתה קוטפת בקלות את התואר השחוק של "מושיעת הרוק".

סולנית הלהקה ג'סטין פרישמן, האקסית של דיימון אלברן מ-blur, אקסית גם ללהקת סווייד, היתה בלב סערת הבריטפופ הרכילותי בזמנו. אל תתנו לזה להטעות אתכם. יש לה כישרון כתיבה מעולה וקול פשוט וחם שחודר בקלות את השריון. הלהקה שתומכת בה מושחזת ומספקת המונני פופ/רוק קטנים מלאים בתבונה ורגש.

היילייטים: Line Up, Waking Up, Stutter

Brian Jonestown Massacre - Take It From The Man! - 1996

צפייה בסרט הדוקומנטרי המעולה Dig! גרמה לי לדגום את האלבום המעולה הזה מההרכב הניאו פסיכדלי המחורע, Brian Jonestown Massacre. והפלא ופלא, גיליתי ששיר הנושא האדיר של הסדרה Boardwalk Empire נלקח הישר משם.

תמצאו פה תמהיל של בלוז, פולק, ורוקנרול רטרוספקטיבי מודע לעצמו מהמדרון של האבנים המתגלגלות. מדהים שמדובר בהפקה עצמאית לגמרי של הלהקה, שהיא בעצם הגאון האידיוט Anton Newcombe. תראו את הסרט, תבינו על מה אני מדבר.

היילייטים: Straight Up And Down, Cabin Fever, Take It From The Man

Primal Scream - Screamadelica - 1991

Primal Scream אומנם מסקוטלנד, אבל מפגיזים פה סאונד מאדצ'סטרי לגמרי של ימי האופטימיות מתחילת הניינטיז, רגע לפני שנהיינו פסימיים עם קורט קוביין. מגה קלאסיקה ניינטיזית שעלולה לזכות לעדנה מחודשת בכל רגע, אם היא לא זכתה לה עדיין (הלהקה מבצעת את כל האלבום בהופעה בזמנים אלו). לפחות על ההורורז האלבום הזה מאוד השפיע השנה.

מתכון סקרימדלי: תזרקו לסיר גדול 2 כוסות דאנס, כוס תופים שטופי אסיד, 2 כפות זמרות סול, ורוקנרול לפי הטעם. להרתיח ולבשל 91 דקות על אש גבוהה. להגיש עם חיוך ממזרי בעיניים עצומות. עלול לגרום לתופעות לוואי של תזוזות בלתי רצוניות, אופטימיות קוסמית, ולבישת ביגוד בוהק בצבעי ניאון.

היילייטים: Movin' On Up, Loaded, Damaged

Kraftwerk

הוספתי השנה סינטיסייזר לארסנל הכלים המוזיקליים שלי, מה שפתח אותי סופית למוזיקה הטכנו-אלוהית של קראפטוורק. לא ציינתי אלבום מסויים שלהם כי האזנתי לכמה במקביל ובבת אחת ופשוט התמוגגתי.

לא אציין את החשיבות וההשפעה של קראפטוורק על עולם המוזיקה. זה ברור מאליו ומצריך יותר מ-2 שורות. אני התחברתי לפשטות, לתמימות, ולאלגנטיות שלהם. אנטי-תיזה מוחלטת לרוב עולם האלקטרוניקה של היום שמלא ביותר מדי בלאגן הפקתי. תוחזר המלודיה למוזיקה האלקטרונית לאלתר.

היילייטים: Trans Europe Express, Computer World, Man Machine

האזנות נחמדות נוספות השנה

The Joy Formidable - The Big Roar - 2011 - סוג של שוגייז מסוג של מיוז הוולשים
And You Will Know Us By The Trail Of Dead - Tao Of The Dead - 2011 - רוק אלטרנטיבי קונספטואלי חביבואלי
Chapel Club - Palace - 2011 - אנגלופיליה מקסימלית אך קצת גנרית
Two Door Cinema Club - Tourist History - 2010 - הלהיט של שנה שעברה שהתחבב עלי השנה
Hammock - Longest Year EP - 2010 - אמביינט פוסט רוקי מומלץ במיוחד לפני השינה
The Sadies - Darker Circles - 2010 - קאובוים + אינדי = קאובוים אינדיאנים
Silversun Pickups - Carnavas - 2006 - עשה לי נעים כל פעם ששיר שלו עלה בשאפל
Elvis - ELV1S - 2002 - חלק מהסאונדטרק הנהיגה שלי בכבישי קליפורניה הקיץ
The Dandy Warhols - The Dandy Warhols Come Down - 1997 - האזנה נוספת בעקבות הסרט Dig!
Billy Bragg - Back To Basics - 1987 - המיטב ממשורר הפולק Pאנק האנגלי

הפוסט אלבומי השנה 2011 - שנים עברו הופיע ראשון בהמאזין

Two Koreas - Science Island

כשהעלו השנה פלייליסט ענק לפסטיבל SXSW, החלטתי לשבת ולשמוע את כולה. אומנם לא צלחתי את המשימה במלואה, אך הגעתי להרכב האינדי רוק הקנדי המשובח The Two Koreas ולאלבומם Science Island. פתאום גם שם הלהקה נהיה ממש אקטואלי.

יש שם השפעות סטייל At The Drive-In, ...And You Will Know Us By The Trail Of Dead, וקצת פוסט פאנק ישן יותר כמו Mission Of Burma כך שמדובר ברוק שנון ומשונן. מסתבר שחברי ההרכב מבקרי מוזיקה, כנראה שהם באו להראות להם איך עושים את זה.

הייליטים: Scared Straight, Midnight Brown, Diamond Geezer

הפוסט אלבומי השנה 2011 - The Two Koreas הופיע ראשון בהמאזין

Anna Calvi - Anna Calvi

נמצאה התשובה הנשית לג'ף באקלי. היא יפיפיה, יש לה קול קטיפתי, והאופן שבו היא פורטת על גיטרת הטלקסטר שלה מעביר ביא צמרמורות של עונג. אני לא מדבר על רונה קינן, אני מדבר על התגלית הבריטית החדשה Anna Calvi.

אלבום הבכורה שלה אולי לא אינטרגלקטי, אבל בשנה החלשה הזו הוא אחד מהגלקטים. שירים בעיבוד בלוזי מינימליסטי-גרנדיוזי ואווירה של בר אפלולי מסרט של דיוויד לינץ'. שימו עליה את כל הקופה, היא בדרך להיות סופר סטארית.

היילייטים: Desire, Blackout, First We Kiss

הפוסט אלבומי השנה 2011 - Anna Calvi הופיע ראשון בהמאזין

החזירו לנו את הפוסט-Pאנק, את ה-Pאנק-Fאנק, גאראג' רוק, שוגייז, ומה לא? או! גראנג' ורוק אלטרנטיבי מהניינטיז. היה צפוי שזה יקרה, ואכן זה קרה בדמות להקת Yuck. בניגוד להייפ, יאק לא באו להציל את העולם והם לא עושים שום דבר חדשני. בדומה לוואקסינז, גם הם עושים את מה שהם עושים ממש טוב. וגם הם מלונדון.

אז קחו את Sonic Youth, Dinosaur Jr., Pavement, שימו בבלנדר בתוספת גיטרות ג'אזמאסטר עם פאז וקולות רקע נשיים, וקיבלתם שייק Yuck טרי. אתם יודעים מה? כל הכותרות האלה לא משנות בכלל. מה שחשוב זה שיאק ניחנים בכושר כתיבת שירים נדיר בנוף המוזיקלי של היום וביצועים יפים שגורמים לי לשוב ולראות את ביוויס ובאטהד בהתלהבות (עונה חדשה אדירה!).

היילייטים: Get Away, Suck, Suicide Policeman

הפוסט אלבומי השנה 2011 - Yuck הופיע ראשון בהמאזין

Friendly Fires - Pala

מדהים מה הופעה אחת יכולה לעשות. ראיתי את Friendly Fires בברלין באפריל, והם לא העיפו אותי. עם זאת, ההופעה יצרה תגובת שרשרת שגרמה לי לשמוע את האלבום השני שלהם כמו שצריך. ואז עוד הפעם. ועוד הפעם, ועוד הפעם, ועוד הפעם.

מכל האלקטרונאים נדבקתי השנה אליהם. משהו בשילוב בין וואקלז מלאי נשמה, לאלקטרוניקה בהירה, לתופים הקארנבליים פשוט עשה לי את זה. הם התרחקו מסאונד ה-DFA משהו מהאלבום הקודם וזזו כמה צעדים הצידה לכיוון עולם ההאוס והטכנו. אינדיטרוניקה גדולה מהחיים שפשוט ללקק את האצבעות.

היילייטים: Blue Cassette, Hawaiian Air, Hurting

הפוסט אלבומי השנה 2011 - Friendly Fires הופיע ראשון בהמאזין

The Vaccines - What Did You Expect From The Vaccines?

לפעמים אני מתעייף מרוקנרול. כמה פעמים אפשר לשמוע את אותן הגיטרות ואת אותם 3 אקורדים? זה גורם לי לחשוב שכל מה שנשאר ללהקות רוק לעשות זה קולאז'ים של קלישאות שחוקות. ה-Vaccines מעיפים את המחשבה הזו לפח. נהפוך הוא, 3 אקורדים על גיטרה חשמלית יכולים להיות הדבר הכי טוב בעולם.

זה מה שהוואקסינז מציעים: רוקנרול פשוט וטוב בעזרת סולן כריזמטי, גיטרות חורכות, וחטיבת קצב מהודקת. 3 האקורדים שנוגנו הכי טוב השנה ואלבום שכל שיר בו הוא סינגל פוטנציאלי. ההייפ סביב הוואקסינז לא היה מוצדק - הוואקסינז להקה מעולה. זה גם האלבום היחיד שהקדשתי לו פוסט שלם השנה. החיים, תוכניות, וכו'.

היילייטים: Post Break Up Sex, Wreckin' Bar (Ra Ra Ra), Blow It Up

הפוסט אלבומי השנה 2011 - The Vaccines הופיע ראשון בהמאזין

The Horrors - Skying

אני מסיר את הכובע בפני ה-Horrors. כולם חשבו שיצא להם פוקס עם האלבום הקודם שלהם, Primary Colours, אחד מהאלבומים הטובים והעמוקים של העשור הקודם. אבל ההורורז הכו את הברק שלהם שוב באותו מקום והוכיחו שזה ממש לא במקרה. ההורורז עושים את מה שלהקות גדולות עושות - הם מחפשים. הם משתנים, הם משתפרים, הם מוסיפים צבעים לפלטה שלהם ומתיזים אותם בהנאה.

בפעם הקודמת פגשנו אותם בשוגייז ופוסט Pאנק אפלולי. הפעם אנו פוגשים אותם בצבעים בהירים יותר עם השפעות מדצ'סטריות ו-Simple Minds. כל חבר בלהקה השתפר בנפרד וכולם מתפקדים כמו כלי אחד מעולה ביחד. תענוג עצום ולהקה ענקית שרק הולכת וגדלה. בנוסף, מגיע להם פרס על השימוש הכי טוב בשחפים באלבום אי פעם.

היילייטים: Endless Blue, Still Life, I Can See Through You

הפוסט אלבומי השנה 2011 - The Horrors הופיע ראשון בהמאזין

British Sea Power - Valhalla Dancehall

British Sea Power לא ישנו לך את החיים. בעצם זה לא נכון. הם כן ישנו לך את החיים, רק בדרך הצנועה והמתוקה שלהם, דרך שמשלבת בצורה מורבידית בין היסטוריה וטבע להמון כיף ורוקנרול. הם אולי אחת מהיורשות הבודדות של שושלת הבריטפופ האבודה, ואחת מהיחידות שעוד נותנת כבוד למוזיקת גיטרות (ראה כותרת אלבומם הקודם).

את Valhalla Dancehall, המקום שבו "לי סקראץ' פרי ות'ור עושים חיים ביחד", הלהקה הקליטה במו ידיה בחווה נטושה אי שם במחוז Sussex במשך 18 חודשים. המרחבים הפתוחים, השמיים הבהירים, והטבע הפראי זולגים מהרמקולים ברגע שתלחצו play. מצד שני יש שם שירים שיגרמו לכם להוציא את האייר גיטאר ולפרוט עליה בהנאה לצלילי האלבום. ככה זה בחווה, אפשר להתפרע כמה שרוצים וגם להנות מהשקט שאחרי.

היילייטים: Who's In Control, Observe The Skies, Cleaning Out The Rooms

הפוסט אלבומי השנה 2011 - British Sea Power הופיע ראשון בהמאזין

אז נאבקתי למצוא מוזיקה טובה, כזאת שאני מתחבר אליה מהקשקע ועד הקודקוד. בכל זאת, היו כמה אלבומים שכן עשו לי את זה. לא נראה לי שהם באינדי המיינסטרימי הישראלי או האמריקאי, אלא באינדי המיינסטרימי הבריטי. אם יש קו משותף לאלבומים שתפסו אותי ב-2011, זה שהם לא חידשו שום דבר, אלא עשו את מה שהם עשו ממש טוב. אולי זה כל מה שנשאר לעשות עד להמצאה של הכלי המוזיקלי הבא.

היה מוי כיף לעשות את רשימת אלבומי השנה שלי בשנה שעברה, ולכן חזרתי לעשות את זה גם השנה. תקבלו פוסט מקוצר לכל אלבום מדי יום עד סוף השנה האזרחית, כולל המלצות לשירים וקליפ נבחר. אני יודע שזה עוד רשימה אחת מבין מאות רשימות סוף שנה ולמי יש כוח לזה בכלל. אבל אם כמוני אתם לא כאלה אינדי שמינדי ולא מוצאים את המוזיקה שאתם אוהבים ברשימות האחרות, כדאי שתציצו.

שנה טובה, בתקווה לארמגדון מוזיקלי בשנת 2012! בינתיים קבלו טיזר:

הפוסט אלבומי השנה 2011 - הקדמה הופיע ראשון בהמאזין