הקהל בתעופה לחלל. צילום: גאיה סעדון

הערב התחיל לחלק קטן מאוד מהקהל שהגיע מוקדם להופעה של Alaska Snack Time. לצערי, לא יצא לי להיות חלק מאותו קהל מצומצם ואיכותי. מהקצת ששמעתי האלסקנים נשמעו מעניינים, במיוחד בסינגל הראשון שהוציאו ושהתפרסם גם כאן, אבל כנראה שלא מספיק כדי להביא אותי בשעה 17:00 לפסטיבל. סומנתי בכניסה כישראלי עם צמיד כתום ונכנסתי לאולם הצבעוני של האברהם הוסטל, שהתחיל להתמלא כש-Ouzzo Bazooka עלו לבמה. מדובר בפרויקט של אורי בראונר כנרות (יוצא בום פם), הכוח המניע של היצירה בפרויקט ואין ספק שגם הצד המעניין גם בהופעה. עזבו אתכם מדיבורים מיותרים - כנרות בא לנגן ועל הדרך להקפיץ את הקהל בצלילים מהמדבר החללי של מאדים. ברגליים יחפות ושמלה שחורה עם הדפס ורוד, נראה שכנרות והלהקה (דני עבר הדני - קלידים, אדם שפלן - בס ועירא רביב - תופים) הלכו עד הסוף עם המעבר לסיקסטיז באלבומם השני "Simoom". הם פתחו עם "Look Around", שיר מהאלבום החדש שלא הימם אותי אבל התחיל לצרוב באוזניים את השילוב בין פסיכדליה סיקסטיזית לצלילים לבנטיניים. הבזוקה נעה בין שירי רוק קלאסיים כמו "Black Witch" לשירים ים תיכוניים כמו "Ride With Me" עם קישוטים פסיכדליים ושאריות מהסרף רוק של בום פם. בלטו בחסרונם "I Got You" ו-"Desert Love", שני הסינגלים המצוינים מהאלבום הראשון, אבל בסך הכל הסט היה מגוון גם אם מעט חופר בג'אמים הארוכים, בעיקר לקראת הסוף.

אחרי הפסקה קצרה קותימאן והאורקסטרה נתנו מפגן יכולות וירטואוזי כהרגלם. הצד החלש בהופעה הזאת, בהשוואה למופע ההשקה של "6am", היה הסאונד - האקוסטיקה באולם לא התאימה לגודש הצלילים שמגיעים עם אורקסטרה של שמונה נגנים. קותימאן בחר אמנם להיצמד בעיקר לקטעים אינסטרומנטלים, אבל בשני השירים בהם אדם שפלן תפס את המיקרופון (שהחליף את השמלה השחורה מאוזו בזוקה לג'ינס וטי-שירט), לא היה שום סיכוי להבין את המילים. עומס הריברב בלע כל חלקה טובה בקול שלו והשאיר אותו שטוח. קותימאן עלה כשהקהל היה בשיאו, חם מהשפעת האוזו ומוכן לעוד. אבל נראה שאחרי סט שרובו הורכב מקטעים ארוכים של טיסה גבוהה, התעופה בחלל הספיקה לרוב הקהל, וכש-Tiny Fingers עלו חלק נכבד ממנו כבר היה בדרכו בחזרה לכדור הארץ - עניין מובן בהתחשב בכך שאף פעם לא התחברתי להרכב. הצלילים הגרנדיוזיים של הלהקה הזאת לא מובילים אותי לשום מקום. באף שיר אין הרמוניה או אפילו הוק קטן להיאחז בו כדי להימשך פנימה. באמת קינאתי בחלק מהקהל שהצליח להיכנס לעולם של טייני פינגרז כי נראה שהם היו אי שם עמוק בתוך ההזיה, בין אם הם זרקו את הראש קדימה או איבדו את הידיים והרגליים לכל כיוון - יכול להיות שבמקרים האחרונים לפחות היו מעורבים גם עזרים חיצוניים.

Tiny Fingers עמוק בהזיות. צילום: גאיה סעדון

אם המטרה של האברהם הוסטל הייתה לתת טעימה לתיירים מהתרבות המקומית, נראה שהניסיון הזה לא צלח כשרוב הקהל בפסטיבל הורכב ממקומיים עם צמידים כתומים. יותר מזה, כל הלהקות הבינו מי הקהל שלהם ופנו אליו אך ורק בעברית. בדרכי החוצה, כשרוב האנשים עוד השתהו בפנים, ראיתי חבורה לא קטנה של תיירים יושבים במעגל עם גיטרה אקוסטית בחצר הקטנה שבכניסה להוסטל. הם נראו מאוד שקועים בעצמם ובכלל לא מעוניינים בפסטיבל. התוצאה הזאת הגיונית: האברהם הוסטל הוא חלוץ בשטח בהתחשב בכמות המעטה של מטיילים צעירים והמגוון הקטן של מלונות והוסטלים שזמינים להם. אבל בהנחה שהאברהם כאן כדי להישאר, הוא עוד עלול להפוך למרכז מעניין לייצוא מוזיקה ישראלית לעולם.

הפוסט Outta Space Psychedelic Journey באברהם הוסטל: תעופה מספקת בחלל הופיע ראשון בהמאזין

1. מי חברי הלהקה?

רועי ראמי - תופים וסמפלר; יובל גנץ - גיטרה; רום שני - סינתיסייזר, חצוצרה, וסקסופון; שחר זיסמן - סיתיסייזרים, סמפלר, ומחשב.

2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

אנחנו מתל אביב והסביבה, אנחנו חברים טובים כבר כמה שנים, עוד מלפני שהוקם ההרכב.

3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

שאלה לא פשוטה. אנחנו מושפעים מהרבה אמנים וסגנונות. אפשר למצוא במוזיקה שלנו אלמנטים של היפ הופ, ביטים, ג'אז, ולפעמים גם רוק ודאבסטפ.

4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

אנחנו מעדיפים בשלב זה לשמור את הסיפור לעצמנו.

5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

כל אחד מחברי ההרכב הוא מוזיקאי שבא מעולם קצת אחר, ככה שלכל אחד יש שאיפות קצת אחרות. ההרכב הזה משלב את ההשקפה של כולנו על יצירת מוזיקה חופשית והיינו רוצים לעוף איתו כמה שיותר רחוק.

6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

כל מה שסובב מוזיקה. כולנו פעילים בעוד פרויקטים כיוצרים, נגנים או מפיקים.

7. ממה אתם מושפעים?

מושפעים מכל פיסת מוזיקה טובה שנופלת בחלקנו וכמובן ממה שמתרחש מסביבנו בארץ.

8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

לא ברור אבל כנראה שאת "Black Radio" של רוברט גלספר.

9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

יש מספיק דברים למחוק מדפי ההיסטוריה האנושית. אנחנו לא חושבים שמוזיקה (או כל צורת אומנות) היא אחד מהם.

10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

יש הרבה מוזיקאים מדהימים, אין ספק ש-Flying Lotus הוא אחד מהם. המוזיקה שלו נותנת לנו הרבה השראה.

11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

אין על חומוס. וזאת לא קלישאה.

הופעות קרובות:
עם די ג'יי מש וכהן ומושון, 21.7, וונדרבר, חיפה
עם קותימאן, טייני פינגרס, ואוזו בזוקה, 23.7, אברהם הוסטל, תל אביב
הופעת השקה ב-2.9, בארבי, תל אביב

הפוסט אינטרו 32: Alaska Snack Time - לעוף כמה שיותר רחוק הופיע ראשון בהמאזין