לאחרונה אני קצת בנסיגה מחיי ההופעות. כנראה עניין תקופתי שכזה, כי זה לא הפעם הראשונה. אבל השבוע הזדמן לי לראות שתי הופעות מעולות של שתי להקות שאני לא מכיר בכלל. מדובר באורחות מהיבשת המופלאה אירופה שמשום מה באו להופיע כאן, ואפילו בחינם. לשתיהן יש עוד קומץ הופעות, כולל מחר יום שישי בחנות הצילום הפוטו (אלנבי 33, תל אביב) בשעה 14:00. אני ממליץ בחום גבוה לכל מי שרוצה לרענן את האוזניים ולהסיר שומן סופגניות מהישבן ללכת.

ההרכב הראשון, הוא הרכב אלקטרו פופ ברלינאי בשם Räuberhöhle (מערת שודדים בתרגום חופשי). רויברהולה משתמשים בתיאטרון בובות הזוי לספר את סיפורה הטראגי של ילדה שמקבלת מכתב פיטורין, ומחליטה לעשות הסבת קרירה לכוכבת פופ בתמיכתו של הדובי שלה. איך זה ממשיך משם? לכו להופעה, אני לא רוצה לקלקל לכם. מדי פעם הבובה עוזבת את במת הבובות והופכת לכוכבת פופ חמודה בגודל מלא שקופצת ושרה בין בועות סבון לצלילי פלייבק אלקטרוני. כן, זה טיפשי, טראשי, ואינפנטילי, אבל מה זה כיף ומודע לעצמו, פשוט החומר שממנו עשוי קאלט. להופעות נוספות בארץ, תדגמו את המייספייס שלהם.

ההרכב השני הוא דואו אמסטרדמי בשם Anatopia. אם קרפטוורק והיה יה יז היו עושים ילדים, אז כנראה שהם היו מקימים את אנאטופיה. זה אומר שתשמעו אצלם שילוב בין סינתיסייזרים וליריקה פשוטה בגרמנית, או באנגלית עם מבטא, לבין רוקנרול סקסי. אהבתי אותם כי הם נשמעים רעננים, נראים מעולה ויזאולית, והצד הנשי של ההרכב, הנרייטה מורגנשטרן, כנראה לקחה כמה שיעורים בקינקיות אצל לואיז מטרי פויזן. מה שבאמת העיף אותי זה שהחצי הגברי, Klaus Plötzlich, שולט בו זמנית על גיטרה, תופים, ושירה ביד רמה. אבל זה לא סתם גימיק, הכל בשירות המוזיקה וכנראה קשור לקושי למצוא מתופף טוב. אגב, הם יופיעו גם במיכטרוניקס בסביבות חצות באותו היום.

הפוסט ריענון אירופאי הופיע ראשון בהמאזין