1. מי חברי הלהקה?

חברות הלהקה מאן, חברות: מיה ולנטיין, אלנה (כמו מדונה), עמית רהב.

2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

יאללה נענה בראפ: יו יו, אנחנו כוס ואנחנו מהארץ, מכל הארץ לא רק מחלק (כאן נגמר הראפ). נפגשנו ברחוב, מיה ואלנה הלכו מכות כי מיה בטעות ירקה עליה ועמית השכינה שלום - זה היה התפקיד שלה מאז כיתה ה' בבצפר היסודי. אפילו יש לה תעודת מגשרת שאותה היא עד היום מחזיקה מעל המיטה. אחר כך התאהבנו והתחלנו לעשות ביחד את ההוצאה לאור "דרור לנפש". ואז הבנו ששתי קומות מתחתינו יש חדר חזרות והתחלנו להרים איזה גג לערב רוק נשי ב-"ג'אם בעכו" שזה ההום בייס שלנו ומקום הורס. אז עשינו איזה קאבר לפי ג'י הארווי וגילינו שזה בעצם כיף לנו לאללה וזאת חוויה שלא הייתה לנו כשהיינו בגיל המתאים כי היינו כזה נשים ולא גברים שעפים על עצמם. אז המשכנו לעשות את זה עד שיצאו לנו חומרים מקוריים מהלב.

3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

אנחנו מתארות את המוזיקה שלנו כפיס אוף שיט. אבל שואפות לכיוון הפאנק רוק. יש מצב שזה אפילו מסתדר.

4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

רצינו קקי בוקר אבל היה כבר תפוס. חשבנו שכוס, זה שם שצריך לנכס (ריקליימינג בשפת המאדרלנד) ואם נהיה כנות אנחנו פשוט אומרות את זה די הרבה בהקשרים רחבים ומגוונים. זה עובד לנו טוב עם ההערצה העיוורת לפוסי ריוט ולדה סליטס.

5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

להיות סופר סטאר, ההשראה שלנו היא בריטני ספירס ותו לא. אם לא, אז נסתפק בכובעי גרב צבעוניים על הפנים והוקעה ממסדית רחבה. רק חשוב לנו שזה יהיה בצבעים של צבי הנינג'ה.

6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

התחביבים שלנו הם לנגן על גיטרה וללכת לנוער העובד. וכוס, אנחנו חובבות כוס, ואיברי מין באופן כללי. מין זה סבבה.

7. ממה אתם מושפעים?

מרטין בובר, ברל כצנלסון ותנועת העבודה ההיסטורית. כמו כן, אקטואליה ומוזיקה נשית פמיניסטית קורעת תחת מהעולם הגדול כמו ברטמוביל ושיט לייק דאת.

8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

רק דיוויד בוואי. אבל זה לא חוכמה זה מאדים. בעיקרון מיה הייתה לוקחת משהו של נו דאוט. עמית את סטורי פרום דה סיטי ככל הנראה כי יש לה פטיש לפי ג'י הארווי. אלנה הייתה לוקחת מיקסטייפ של גראנג' יחד עם דיסקמן. שזה קצת רמאות ביחס לשאלה.

9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

תראה, דיאלקטיקה לא עובדת ככה. כל אלבום גרוע הוביל לגל נגד של מוזיקה טובה, או בינונית. ובכלל, למה לנו למחוק דברים מההיסטוריה האנושית? היא די חרא אבל היא יפה כמו שהיא.

10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

את מובי, הוא נשמע תמיד כאילו קר לו.

11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

שהפאנק הנשי בארץ חי, ובועטת חזק. אנחנו די מוגנבות להיות חלק מזה ומודות לכל הנשים האדירות שעוזרות לנו לדחוף את עצמנו בפנים של הפטריארכיה. לקחת גיטרה או מקלות תופים ליד כשאת אישה זה אף פעם לא אובייסט (obvious -ע"ש) אבל זה משמעותי וחשוב מסרים של נשים לעולם. חוצמזה, זה רק כיף אז כל מי שמנגנת רק לעצמה בחדר - מאחלות לכן ולעולם שתתקבצו יחד ותעשו מוזיקה גרועה ומעולה ככל שתהיה ולו רק שתהיה יצירה שלכן מהלב.

הופעות קרובות
16-18.11, פסטיבל אישה אישה אישה, מצפה רמון
26.11, פסטיריוט - ערב התרמה למרכז נפגעות תקיפה מינית

הפוסט אינטרו 71: כוס - פיס אוב שיט בשאיפה לפאנק רוק הופיע ראשון בהמאזין

בשבוע שעבר סיכמתי את שנת ה'תשע"ז יחד עם כתבי המאזין, אבל יש עוד דברים שאהבתי מהשנה החולפת שלא הספקתי לשדר. התוכנית הזו מוקדשת להם: מהאינדי רוק הפוסט-פאנקי של Document (בתמונה), דרך הטכנו האנלוגי של The Models ועד לפופ החלומי של Mary Ocher.

1. Document - Intermission
2. Lili Franko - Ruach
3. Kus - Pampers
4. Zaga Zaga - Black Tee
5. vAv - Goat Moon
6. Laila - Lokita
7. DEAF CHONKY - Kosta Kaplan
8. Red Axes - Piper Work
9. The Models - Bound 2 Forget
10. Van Der Blüte - Getting Through The Night
11. Sefi Zisling - Dream Walk
12. Bucharest - Vehicle
13. Mary Ocher - The Endlessness (Song For Young Xenophobes)

התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

הפוסט המאזין ברדיו 207: סיכום שנת ה'תשע"ז באינדי הישראלי, חלק ב' הופיע ראשון בהמאזין