האם יש סיכוי לאמנים ישראלים להיכנס ללייב ניישן ולהופיע באמריקה?
"אני בהחלט חושבת שיש להם צ'אנס בדיוק כמו כל אמן ממדינה אחרת. יש פסטיבל בלוס אנג'לס שנקרא 'Culture Collide' וראיתי הרבה אמנים ישראלים בתוכניה, אז אני חושבת שאנשים מרחיבים את הראש לצלילים נוספים".

לכתבה המלאה בעכבר העיר

קרדיט צילום: Gaya's Photos

הפוסט חשיפה בינלאומית 2015: המסע אחר הדבר הבא הופיע ראשון בהמאזין

למי שלא מכיר - האחיות לוז משלבות בין סווינג, גוספל, דו וופ ובלוז בניחוח אמריקאי של תחילת עד אמצע המאה ה-20. הן מתמחות ב-close harmony singing: טכניקת שירה הרמונית - צלילים שהם במרחק קטן מאוקטבה, שהתפרסם בזכות הרכבים כמו ה-Andrews Sisters וה-Boswell Sisters. כרמל וזיו התאהבו בהן במהלך הלימודים באקדמיה למוזיקה בירושלים, מה שהוביל אותן למצב מאוד מפתיע. "כעבור כמעט שנה, מישהי פנתה אלינו יום אחד במייל והציגה את עצמה בתור הנכדה של אחת מהאחיות בוזוול", מספרת זיו, "היא מצאה אותנו ברשת כי היא ראתה שאנחנו מבצעות בין השאר שירים של הבוזוול סיסטרס. היא הזמינה אותנו לבוא לניו אורלינס לאיזשהו פסטיבל שהוא גם כנס שהוא מחווה לאחיות בוזוול, לרגל 100 שנה ללידה של הסבתא שלה!".

להמשך קריאה בעכבר העיר

קרדיט צילום: תמוז רחמן

הפוסט סווינג כחול-לבן: האחיות לוז עושות שלום מוזיקלי הופיע ראשון בהמאזין

מירצקי: "זו בעצם עוד דוגמה לכל המטרות שהצבנו בהתחלה, שאחת מהן היתה לחבר את כל הנושא הזה של להקות וקהל וסצנה. כלומר באמת ליצור בית, כי עומר לא הצטרף לקולקטיב מההתחלה אלא הצטרף מתוך הקהל, מאנשים שבאו למקום והבינו שקורה פה משהו ושהם רוצים להיות חלק מזה. ואת זה חיפשנו באמת. כשהיינו באמצע צרה או כשהיינו צריכים עזרה ועשינו כמה מופעי התרמה, ראינו שהקהל פאקינג אכפת לו - אנשים שלא יכלו להגיע שלחו כסף עם חברים שלהם לשים תרומה. שוב, הרעיון היה ליצור מקום קהילתי. זה לא היה עסק, לכולנו יש עבודות. הקורו עבד כדי לכסות את עצמו וגם זה בקושי, הרבה כסף יצא מהכיסים שלנו".

להמשך קריאה בעכבר העיר

קרדיט צילום: דודו רוזן

הפוסט בשביל הקורו: דרוש דור חדש של Pאנק הופיע ראשון בהמאזין

חמישי בלילה, רחוב הנאמנים בחיפה, הכניסה למועדון הסירופ מתרחשת לצלילי שירה רועמת "הכּוֹס, הכּוֹס של אמא שלך!". המקום היה מפוצץ. ההרכב החיפאי "מלך התרבות" היה בעיצומו של הלהיט הוויראלי, זה שהתפרסם בזכות האודישן של ואדים נמירובסקי באקס פקטור. נמירובסקי עמד על הבמה בחולצה קרועה חשוף חזה, בזמן ששותפו להרכב, שטן שרנסקי, לבש מדי צבא גנריים ועשה קול שני. "תראה, הסירופ נפתח ונסגר, זו לא הפתעה גדולה", אמר לי שרנסקי באניגמטיות כשנתקלתי בו מחוץ למועדון. שאלתי אותו אם יהיה לו איפה להופיע בחיפה. "בחיפה? זה יהיה פחות טוב. אבל כן, פה שתינו סירופים מהסוג שקשה למצוא במקומות אחרים". שרנסקי הרגיש אופטימי והוסיף כי "בקרוב יפתחו את הוויטמינצ'יק".

להמשך קריאה בעכבר העיר

קרדיט צילום: יוס סטייבל

הפוסט היכונו לנפילת סוכר: פרידה ממועדון הסירופ הופיע ראשון בהמאזין

הכרזה על פסטיבל אינדינגב חדש מעוררת מטבע הדברים הרבה שמחה, אבל לא פעם מייצרת גם לא מעט ביקורת: ההיפסטרים אומרים שזה יותר מדי מיינסטרים, הסחים אומרים שזה יותר מדי אינדי ומוזיקאים טוענים שאפשר להתקבל לפסטיבל רק בקומבינה. יכול להיות שמשהו השתנה ברוח הפרטיזנית של האינדינגב - או שפשוט מדובר באנשי שוליים מתוסכלים? אתר האינדינגב טוען כי "הפסטיבל ממשיך, בשנתו התשיעית המתרגשת עלינו לטובה, לקדם יצירה אמנותית שונה, פריפריאלית, מקורית וחשופה, ובכך לרכז כוח בידי קהל מאמינים גדול, היוצר עולם עצמאי של חופש ומוזיקה משוחררת". האם הוא מקיים את המצווה, או שנכנסו לאג'נדה הזו אינטרסים זרים?

להמשך קריאה בעכבר העיר

הפוסט מקומץ להמונים: האם אינדינגב איבד את האינדי? הופיע ראשון בהמאזין

משהו לא צפוי קרה כשההרכב הישראלי Bill and Murray חימם בבארבי את כוכב הסינת'פופ גארי ניומן. "הוא נתן לנו טיפים ובאופן מפתיע גם ביקש מאיתנו שניתן לו", מספר דיוויד בלאו, חבר הלהקה. "לא נראה לי שהוא היה מודע לסדר הגודל שלנו. הטיפ שלו היה ש'ממש חשוב שהשירים שלך יהיו להיטים ענקיים ברדיו. ולהצליח'. סיפרנו שאנחנו לקראת טור במזרח אירופה, אז הוא שאל אותנו אם יש לנו אנשי קשר טובים בשבילו להופעות. הוא מצחיק, כי אני חושב שבזמנו הוא הופיע שלושה לילות ברצף באיצטדיון וומבלי והכל היה סולד אאוט".

להמשך קריאה בעכבר העיר

הפוסט גארי ניומן מעריץ: הכירו את Bill and Murray הופיע ראשון בהמאזין

בנטור: "אנשים בתעשייה כל הזמן רוצים לשים עליך תווית, להבין עם מה אתה מזדהה? מי אתה? מה אתה? מה אתם עושים? מה זה המוזיקה הזאת? בעיניי, זה דבר הרבה יותר מופשט. זה גם כל הזמן משתנה. גם המוזיקה משתנה, אתה כל פעם קצת מזדהה עם כל מיני דברים. אתה שואב השראה מכל מיני כיוונים, וזה בסוף מתגבש להיות משהו ייחודי שהוא שלך. אני לא רק בועז שמתעניין בבודהיזם או בועז שעושה מוזיקה אלקטרונית".

לכתבה המלאה בעכבר העיר

הפוסט הריק שבפנים: המקומות הנמוכים של טייני פינגרז הופיע ראשון בהמאזין

הופעה של ה-Antlers בבארבי היתה כמו משחק של נבחרת ישראל בכדורגל: בינונית ובלי הפתעות. אם לא הייתי מסקר את ההופעה הייתי עוזב כבר אחרי השיר השלישי - זה הספיק לי בשביל להבין את התבנית: התחלה שקטה עם תפקיד קלידים יפה וקצת גיטרה אווירתית, תופים במקצב הצד האפל של הירח, קולות מרוחים שמתחילים בשקט ועולים לכדי יבבות ת'ום יורקיות, ולקראת הסוף, קליימקס אינסטרומנטלי שאחריו מורידים את הכל בחזרה לכמעט שקט. בהתחלה זה נשמע מעניין עם אופציה לריגוש אך ככל שזה המשיך התעייפתי והתפללתי שלא תהיה להופעה הדרן (תפילותיי לא נענו). הייתי כל כך רדום שפופ ים תיכוני גנרי כלשהו שהתנגן בקולי קולות מאיזה מאזדה מתפרקת מחוץ לבארבי נשמע לי כמו הדבר הבא.

להמשך קריאה בעכבר העיר

קרדיט צילום: Gaya's Photos

הפוסט The Antlers בישראל: לאט, לאט מדי הופיע ראשון בהמאזין

אנדרסון בן 47 ו-"כן, הוא עדיין חתיך" כפי שאישרה העורכת שלי לאחר ששלחתי לה תמונה מאחד מהמסכים במופע, שלא לדבר על המבט הדלוק של חברתי הטובה רימה שהתלוותה אלי. לבוש בחולצת כפתורים חשופת חזה ושרשר, אנדרסון עלה לבמה ושלף את כל הטריקים שיש לו במכנסי הג'ינס הצמודים: תפיסת מיקרופון דרמטית, הרחקת מיקרופון לא פחות דרמטית, קפיצה מהמוניטורים הישר לברכיים, צעקות, הרמות ידיים, נענועי אגן, שקשוקי שיער, וכן, גם היטמעות מוחלטת בין הקהל בשורות הראשונות באמצע השיר. אנדרסון עבד קשה בשביל שיהיה שואו. הוא ביקש מאיתנו לדמיין כאילו שאין שם כיסאות בכלל כדי שנוכל לקפוץ וצבר כתמי זיעה ענקיים על החולצה. לגמרי מעריך את המאמץ, במיוחד לאור הסולנים האנמיים שמייצגים את רוב הלהקות של ימינו.

להמשך קריאה בעכבר העיר

קרדיט צילום: Gaya's Photos

הפוסט סוויד בישראל: להשאר צעירים לנצח הופיע ראשון בהמאזין

הוא עלה לבמה עם חליפה חומה ועניבה בהירה, הוא הציג קרחת ושיער שמוחלק לאחור, פלוס שפם מוקפד מעל לשפה. אבל אל תהיו כאלה שטחיים. קירק פתח את ההופעה לבד, רק הוא וגיטרה חשמלית, בביצוע "Memories" של לאונרד כהן. הקול שלו הדהד דרך המיקרופון באפקט פיפטיזי בסגנון אלביס ונשמע מאוד עמוק ועשיר. הוא הזכיר לי את מאט ג'ונסון, סולן The The, גם בהד, גם בגוון וגם בשפיכת הלב על הבמה לכדי צמרמורת. לגיטרה שלו היה צליל אורגני מלא ברגש. הוא הרבה להשתמש בידית הטרמולו ונתן לצלילים לנצנץ.

לכתבה המלאה בעכבר העיר

הפוסט טימבר טימבר בישראל: צליל אורגני מלא ברגש הופיע ראשון בהמאזין