אז, איפה אתה נמצא כרגע ומה עשית בדיוק לפני הראיון?

כרגע אני על ספינה בדרך מדנמרק לגרמניה. יש לי מנה ענקית של צ'יפס מצד ימין. אני מנשנש לסירוגין בזמן שאני מעכל את השאלות שלך ותוהה לגבי תשובותיי העמוקות.

איך התחלת לנגן גיטרה בזמנו? מה גרם לך להחליט לנגן עם האצבעות לעומת מפרט?

פשוט גיליתי את הגיטרה כשהייתי נער. זה הרגיש לי טבעי. התחלתי לקחת את זה יותר ברצינות בשנות העשרים שלי. אני חושב שהתחלתי לנגן עם האצבעות כתוצאה של כל האימון האינטנסיבי שעשיתי במשך שנים. אני עדיין מנסה להשתפר מדי יום.

מתי הבנת שתוכל לקיים קרירה בתור מוזיקאי?

יש לי קריירה במובן הרחב של המילה. אני סוג של קיים על קצה השוליים של מה שקורה בעולם האינדי רוק. אני לא בדיוק מתחבר לאיזשהו טרנד מוזיקלי והפנים שלי מתכערות. יש הרבה עבודה שמעורבת בזה ואני נהנה מזה. אני לא באמת חושב הרבה על העבר. הכל נע תמיד סביב ההופעה שיש למחרת. אין לי מושג מתי הדברים החלו לזוז, ואני לא מודע אם הם זזים בכלל.

הזכרת בראיון עבור Uncut שרצית לעשות שלושה אלבומים בשלוש שנים. איך הגשמת את זה? האם היתה לך איזושהי שיטה?

פשוט היה לי פטיש במשקל תשע פאונד ומסמרתי מסמרים לתוך מסלול הרכבת מדי יום. הרגשתי מאוד ממוקד בשנים האחרונות כדי שזה יקרה. עכשיו, אני קצת עייף. השנה הבאה תהיה כנראה שקטה בכל מה שקשור לריליסים. בהחלט אופיע הרבה אם ההזדמנות תגיע.

נראה שרוברט פלנט הכריז שהוא מעריץ את המוזיקה שלך. אך זה גרם לך להרגיש כששמעת את זה?

כבוד גדול. הערצתי את רוברט מאז שהייתי ממש צעיר.

נשמע שלמוזיקה שלך יש צליל מאוד נוסטלגי שמושפע משנות השישים והשבעים. איך אתה מרגיש לגבי התרבות הנוכחית? האם הייתי רוצה להזיז את השעון אחורה לזמנים ההם?

אני הכי שמח להיות בהווה. לא הייתי משנה את זה. נוסטלגיה זה דבר כיפי אבל לחיות ולנשום בהווה זו שמחה.

עכשיו כששנת 2016 מגיעה לסופה, איך אתה מסתכל עליה במבט לאחור? מה היו הפסגות והעמקים האישיים שלך?

הרבה הישגים וכישלונות. אני ממש מקווה ש-2017 תביא עבודה יציבה ואור חיובי.

יש עוד משהו שתרצה להוסיף?

אני מאוד מתרגש לחזור לתל אביב. יש לי שם הרבה חברים טובים וההופעות שם היו ממש בלתי נשכחות. זה ממש תענוג לחזור לשם שוב.

הפוסט Ryley Walker בראיון: "נוסטלגיה זה דבר כיפי אבל לחיות ולנשום בהווה זו שמחה" הופיע ראשון בהמאזין