נכון, אני מתופף בלהקת מטאל (קין והבל 90210); נכון, ניגנתי בעבר עם הרכבים שלא ממש קשורים אחד לשני מבחינת הז'אנר; ונכון, ישנם הרבה אנשים שלא אוהבים את החומרים המוקדמים של Killing Joke וישנם אנשים שלא אוהבים את החומרים המאוחרים של קילינג ג'וק. אני אוהב את מה שטוב לי באוזן ובלב. אני עוקב אחרי הלהקה הזאת כבר הרבה שנים ואני מאוד אוהב את כל מה שיש להם להציע (אני דווקא מהמחנה של הדברים המוקדמים) ואין לי הרבה מה להגיד חוץ מהעבודה שאני פשוט מעריץ שלהם. נקודה.

האלבום האחרון "Pylon" שיצא באוקטובר פשוט עשה לי טוב ונעים בלב. יש בו שירים מרגשים, גיטרות חותכות, תופים פשוטים ומדויקים, ומעל הכל, המנצח Jaz Coleman בסגנון השירה המיוחד והייחודי לו. ותכלס, צריך לתת כבוד ללהקה הזאת שאיתנו כבר מ-1978 ועדיין ממשיכה להוציא אלבומי מופת למרות נגנים שהוחלפו (חוץ מהגיטריסט והסולן), בסיסט שמת ואין סוף טורים הקלטות ראיונות ורגעים קשים (היעלמותו של הסולן ג'אז שברח לאפריקה כדי לחמוק מטור לפני כמה שנים). יאללה, זה אלבום ענק, תקשיבו לו.

הפוסט סיכום 2015: אלבום השנה של איתמר לוי מקין והבל 90210 הופיע ראשון בהמאזין