סילבי ז׳אן - סילבי ז׳אן

טריו תל אביבי עם אי פי אלבום בכורה שקשה מאוד להגדרה. תקשיבו למשל ל-"קשה לרקוד לבד" - מה זה, אינדי דיסקו פופ חלומי? להכרות נוספת, ראו אינטרו.

רגל סברס - סמל סטטוס

הרוק העברי מאוד התחזק השנה. קיבלנו לא רק את חיה מילר, אלא גם את הרכב האינדי-רוק הנתניתי רגל סברס שלקח את הפיקסיז ושם אותם בפיתה. איתי שומרי כתב ביקורת חדה על אלבום הבכורה שלהם "סמל סטטוס", והם היו פה באינטרו.

The Meatballs - Cut to the Chase

הרכב גאראג'-רוקנרול ממש מלוכלך וכיפי שהוציא אלבום בכורה (בקרוב ויניל), מוזיקה שיכולה להיות בקלות בפסקול הבא של טרנטינו. גם איתם עשינו אינטרו.

Vini Vicious - Sun King

ויני וישס הוציאו רק שיר אחד השנה, אבל כל כך אהבתי אותו שהחלטתי לכלול אותו בסיכום השנה בכל מקרה. הם מושפעים לטענתם מלהקות כמו Queens of the Stone Age ו-Interpol (ראו אינטרו) ואפשר לשמוע את זה.

Saint God - Montefiore

צמד המטאל-גאראג'-שוגייז הישראלי סיינט גוד הוציא אלבום בכורה שמופק ממש היטב עם שירים ברוסית וסאונד מאוד מגוון. אני מופתע שזה לא קיבל תשומת לב - עוד מידע באינטרו.

Knees Please - Why do birds fla'

טריו גראנג'-מטאל ממש אפל, כבד, ואיטי שהוציא אי פי שהוקלט בטייק אחד. שווה לבדוק גם את אלבום הבכורה שלהם שיצא בשנה שעברה ואת האינטרו החושפני.

לטאות הענק מכוכב הניבירו - לטאות הענק מכוכב הניבירו

ללטאות הענק (בתמונה הראשית) היתה שנה נפלאה: הם חיממו את אליס קופר והוציאו אלבום שמתעסק בחיזרים, תוכניות ריאליטי, ותיאוריות קונספירציה. למעשה רוב השירים כבר יצאו באלבום קודם ולואו-פיי יותר, אבל הם שידרגו את ההפקה והוסיפו מלא גיטרות עם ריפים ענקיים - ספייס רוק ישראלי לפרצווף! כתבתי על האלבום עוד כמה דברים בבכורה פה במאזין.

The Name's John - A Place to Call Home

אלבום בכורה להרכב פוסט-רוק צעיר ממגידו (אינטרו). בכלל סצנת הפוסט-רוק הישראלית מבעבעת (גילוי נאות: גם אני בלהקת פוסט-רוק), ובשנה הקרוב נשמע לדעתי עוד ריליסים בז'אנר.

יאיר יונה - חרב

המוזיקאי האקלקטי יאיר יונה הלחין פסקול אינסטרומנטלי למלחמת יום כיפור. זו יצירה מאוד מגוונת שיש בה משהו קצת פוסט-רוקי עם קטעים אינטסטרומנטליים וסימפולי קשר מהמלחמה. יאיר יונה התארח פה וכתב על הסיפורים מאחורי הקטעים של "חרב".

Taas - Diva Replica

הרכב אלקטרוני חדש מירושלים שמאוד מושפע מסצנת האסיד האוס של דטרויט ושיקגו (ראו אינטרו) עם אי פי בכורה טכנואידי.

The Daily Planet - Songs

פרויקט של ג'ינג'י צעיר ושאפתן בשם תום לוי-שטיגלר שמנגן על גיטרת באריטון (ראו אינטרו). הוא הוציא אי פי בכורה תחת השם The Daily Planet עם מוזיקה גרנדיוזית שמזכירה לי את Muse וקצת את Ed Harcourt.

טל פוגל - אל החצר הגדולה

אלבום שני לטל פוגל, סינגרית/סונגרייטרית מקסימה מבאר שבע. זה אלבום עם סאונד יותר גדול וישראלי לעומת הראשון, מלא רגש וסיפור שחבוי תחתיו. היה לי את העונג לשבת איתה לקפה ולראיין אותה לעכבר העיר.

התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי ב-20:00

הפוסט המאזין ברדיו 156: סיכום האנדרדוגים של שנת ה'תשע"ו הופיע ראשון בהמאזין

1. מי חברי הלהקה?

אלכס זבל, בן בליעל, ודוד גורנשטיין.

2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

אלכס ודוד נפגשו כמתחרים מלהקות שונות בתחרות ה-Global Battle of the Bands ונהיו שותפים לדירה. מיד לאחר מכן הקמנו את הדואו Tape And Rape והספקנו להוציא איפי אחד בשם "Go Fetch". לאחר זמן מה צורף בסיסט, בן גליקשטיין, ושם ההרכב שונה ל-Knees Please. בשנת 2014 אלכס פגש את בן בליעל כאשר ניגנו יחדיו בהרכב צידי, ובשנת 2015, במקביל להשקת אלבום הבכורה "WHERE'S MA MONEY", בן גליקשטיין עזב את ההרכב ובמקומו הצטרף בן בליעל. במקור אלכס מאריאל, דוד מראש פינה, ובן ממושב בני עטרות.

3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

כואבת, מורבידית לא מתחנפת, לא פוליטיקלי קורקט, מדובר בעיקר על היומיום שלנו. כבדה כמסת החיים, ומנחמת כמו המוות.

4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

Knees Please זו דרישה "מבקשת" כמו כל פאקינג טופס בבנק או במס הכנסה. השם מגיע מתוך התחושה הכללית למצב שנכפה עלינו, שלא משנה מה נעשה, מורידים אותך לברכיים, ויעבירו בך תסכול קיומי וחיוכים שאין לך ברירה אלא להכיל.

5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

אנחנו רוצים שתדעו שכואב לנו, ואנחנו יודעים שגם לכם כואב. אנחנו לא רוצים להתרכך ככל שהזמן יעבור, לכן המוזיקה רק הולכת מתגלגלת במדרגות, דרך כלים שלא היה לנו כסף לקנות. זה הוקלט והגיע לאוזניים שלא היה להם "זמן" לשמוע, שכן הן מקובעות, בתוך היומיום המרוכז בעסוקים סתמיים שאנו מחילים על עצמנו. וזה יהיה איטי, ומאד כבד, ומאוד רע.

6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

שמים מסכת מציאות ומחייכים כשנדרש.

7. ממה אתם מושפעים?

מביבי נתניהו והמשפט "זהו, אין כדור".

8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

Truckfighters - Gravity-x

9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

Guns & Roses - Appetite for Destruction - תמחקו פעמיים.

10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

Queens of the Stone Age, כי גאד דמיט.

11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

1. שאול לוריא
2. בן טברסקי

Knees Please יופיעו יחד עם Zefet, Orbs, ו-Dukatalon במרתף 10 בחיפה ב-26.3

הפוסט אינטרו 19: Knees Please - איטי, מאוד כבד, ומאוד רע הופיע ראשון בהמאזין