1. מי חברי הלהקה?

תיירי דומא ויעל ברנר.

2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

אני (יעל) מתל אביב ותיירי מעיר שכוחת אל בצרפת, נפגשנו במייספייס כשלתיירי הייתה תוכנית רדיו והוא שמע חומרים שלי וביקש לשדר אותם. התחלנו להתכתב וכשגיליתי שגם הוא מוזיקאי הצעתי לו לעזור לי להשלים שיר שהתחלתי. התוצאה הייתה כל כך מוצלחת ומרגשת שהחלטנו להמשיך.

3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

המוזיקה שלנו, איי גס, היא מכלול הפאזל שהורכב משתי תודעות של אנשים ממקומות שונים לחלוטין וחיים שונים לחלוטין שאיכשהו נוצרה ביניהם כימיה מוזיקלית חזקה וגורלותיהם נקשרו. זה אלבום שנוצר באהבה ובמריבות ובסבל ובשמחה, נגרר ארבע שנים והוקלט בשתי ארצות ושלל אולפנים אבל מה שיצא הוא שלם לחלוטין. זה הילד שלנו ואנחנו חושבים שהוא יפה וזוהר.

4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

את השם בחר מי שאמור היה להיות החבר השלישי, וויליאם ביירון מארה"ב. הוא ראה את זה על ברושור וחשב שזה מגניב.

5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

כשאני חושבת על מה מוזיקה הייתה עבורי לאורך השנים, כמה היא ריגשה אותי, היוותה לי השראה, גרמה לי שמחה ועצב, פתחה לי את הראש ואת הלב ו-עוד קלישאה אחרונה אבל כל כך נכונה: הייתה שם בשבילי, הייתי שמחה מאוד לחשוב שהמוזיקה שלנו תרגיש ככה עבור מישהו אחר.

6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

אני מנהלת ערוצי יוטיוב בתחום המוזיקה האלקטרונית ותיירי שדרן רדיו ומנחה אירועים.

7. ממה אתם מושפעים?

ההשפעות שלנו הן רבות וביניהן: הקיור, סווייד, סוזי, קוקטו טווינז, רדיוהד, סלואודייב, אנקל, מרקיורי רב, הסמיתס, בלונד רדהד, ביץ' האוס וכו' וכו'.

8.איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

תיירי תמיד אומר שהוא היה רוצה לחמם את הלהקה הצרפתית פוני הוקס (Pony Hoax) כי הוא פעם שתה איתם ערב שלם מאחורי הקלעים כשראיין אותם. מאז כבר היינו בשלוש הופעות שלהם והם תמיד מזהים אותנו ובאים להגיד שלום. אנחנו קצת גרופיז שלהם.

9. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

את כל האלבומים האהובים עליי טחנתי כבר כל כך הרבה פעמים שאם אשמע אותם במאדים עד סוף חיי אני בטוח אשנא אותם. רק הדיפדוף ביניהם בעיני רוחי בניסיון לענות על השאלה כבר הצליח להמאיס חלק מהם. אולי עדיף שאקח משהו שאני לא אוהבת כדי שלאט לאט אגלה בו עוד רבדים ועד שאהיה זקנה כבר אתאהב בו.

10. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

The Tears - Here Come The Tears. כל כך התרגשתי מהאיחוד המחודש של ברט אנדרסון וברנרד באטלר וציפיתי ליצירת מופת ברמות של החומרים הראשונים של סווייד. קניתי את הדיסק בלי לשמוע אף שיר. התוצאה הייתה כל כך נוראית ומאכזבת שאחרי שתי האזנות הנחתי במדף התחתון של הדיסקים ולא האזנתי יותר לעולם. אולי זה יהיה הדיסק שאקח איתי למאדים.

11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

אין לי מה להוסיף האמת.

קרדיט צילום: Creafix Mehdi

הפוסט אינטרו 2: Leather Academy פאזל משתי תודעות הופיע ראשון בהמאזין