הכל נעוץ בחבר הרביעי של המניקס, ריצ'י ג'יימס אדוורדס. אדוורדס היה המוח והלב המדמם מאחורי הלהקה. היתה לו מודעות פוליטית וידע ספרותי והוא היה מושא ההערצה העיקרי בהרכב בגלל השילוב בין יופי נעורי ואינטליגנציה חריפה. אדוורדס כתב את רוב הליריקה של המניקס בשלושת האלבומים הראשונים וגם בחלק מהרביעי, ליריקה שעסקה בין היתר בשואה, באנורקסיה (שהוא סבל ממנה), ובעיקר, בכאב. אדוורדס היה על מסלול של הרס עצמי שהוביל אותו להיעלם בסופו של דבר בפברואר 1995 ליד גשר שידוע בתור גשר של מתאבדים. מעולם לא מצאו את הגופה, וכמו אלביס יש אנשים שטענו שהם ראו אותו במקומות נידחים בעולם, אך ב-2008 אדוורדס הוכרז באופן רשמי כמת.

השנה נחגוג 20 שנה לאלבום "Everything Must Go" של Manic Street Preachers, אלבום שיצא אחרי ההעלמות של אדוורדס ונהיה להצלחה מסחרית מסחררת שלקחה את המניקס למקום הרבה יותר קליט ובוגר. לזכרו של אדוורדס ולמען המניקס ולמענכם, אספתי 10 שירים מהצד האפל של הלהקה כפי שלא הכרתם אותה.

1. Faster

"Faster" הוא הסינגל המוביל מאלבומם השלישי של המניקס ויצירת המופת של אדוורדס "The Holy Bible". נשמע כמו בחירה קיצונית בשביל סינגל, אבל זה אשכרה השיר הכי קליט באלבום. הוא מהיר כפי שהוא מבטיח ומלא ברוח פאנקיסטית וניימדרופינג מניקסי טיפוסי לאישיויות כמו הסופר Norman Mailer והמחזאי Arthur Miller. השיר התפרסם גם בזכות ההופעה הפרובוקטיבית של הלהקה בתכנית המצעדים Top of the Pops. החבר'ה לבשו שם מדי צבא כשסולן ההרכב, ג'יימס דין בראדפילד, חבש בלקלבה כמו טרוריסט. ההופעה הטלוויזיונית הזו זיכתה את התכנית במספר שיא של תלונות מהצופים מאז שהיא התחילה ב-1964.

2. Peeled Apples

שיר אגרסיבי שפותח את האלבום "Journal for Plauge Lovers" מ-2009, שנה אחרי שאדוורדס הוכרז כמת. האלבום מבוסס על ליריקה ומחברות שהוא השאיר מאחוריו, והמילים שלו טענו מחדש את הלהקה באנרגיה אפלה ושנונה. "Riderless horses / Noam Chomsky's Camelot".

3. Judge Yr'self

המניקס הקליטו המון בי-סיידים מוצלחים שיצאו כקטעי בונוס בסינגלים ובסופו של דבר גם באוסף הכפול מ-2003 "Lipstick Traces (A Secret History of Manic Street Preachers)". השיר "Judge Yr'self" הוקלט ב-1995 עבור הסרט "Judge Dredd" בכיכובו של סילבסטר סטאלון, אך הוא לא נכנס בסוף לפסקול ומרגיש בכלל יותר רלוונטי לאדוורדס. הקליפ נפתח בציטוט של ניטשה ומראה מונטג' מרתק מהשנים המוקדמות של הלהקה, של הופעות מיוזעות ומעריצים אסייתיים וחדרי מלון שוממים.

4. From Despair to Where

האלבום השני של המניקס, "Gold Against the Soul", היה ניסיון למצוא סאונד גדול יותר ולפרוץ לאמריקה. הם נכשלו והוציאו אלבום סביר, אך יש בו כמה יציאות כמו "From Despair to Where". למרות הקליפ הנוראי (כנראה אילוץ של חברת התקליטים) תמצאו בשיר ליין גיטרה מניקסי טיפוסי, וליריקה על הדיכאון והאכזבה של אדוורדס מהחיים: "There's nothing nice in my head / The adult world took it all away".

5. You Love Us

הלהקה לקחת את "We Love You" של האבנים המתגלגלות והפכה אותו לשיר המעריצים האירוני "You Love Us" שמדבר על היחס בין המעריצים ללהקה, בין התדמית שלהם למי שהם באמת ("We are not your sinners / Our voices are for real"). השיר יצא בשתי גרסאות שונות: גרסה חיה יותר שמסתיימת בסימפול של "Lust for Life" וגרסת האלבום שמבוססת על מכונת תופים (כמעט כל שירי האלבום הראשון "Generation Terrorists" הוקלטו עם מכונת תופים תודות למפיק מגלומני) ומסתיימת עם סולואים אה-לה-סלאש שסולן/גיטריסט הלהקה ג'יימס דין בראדפילד אהב לדפוק באותה התקופה.

6. La Tristesse Durera (Scream to a Sigh)

שם השיר נלקח מהמילים האחרונות של ואן גוך "La tristessa durera toujours", או בעברית "העצב ישאר לנצח". הליריקה עוסקת ביוצא מלחמה והיחס שהוא מקבל מהחברה הצבועה. אדוורדס סיפר בראיון למלודי מייקר כי "זו תמונה יפה כשיוצאי מלחמה באים למצבת זיכרון, … וכולם מעמידים פנים כאילו שאכפת להם … אבל אז הם נעלמים שוב ונשכחים".

7. Motown Junk

"Motown Junk” הוא הסינגל השני שהמניקס שחררו אי פעם, מיקרוקוסמוס של היצירה שלהם. הוא נפתח בסימפול של Public Enemy (שסומפלו שוב בשיר "Repeat") ומסתיים בסימפול של להקת פאנק סקוטית בשם The Skids. חברי ההרכב דווקא אהבו את הלייבל האגדי מוטאון ולא חשבו שהוא באמת זבל, אלא השתמשו בו בשביל לבקר את הריקנות של תרבות הפופ. המניקס אהבו להכניס סיסמאות ופרובוקציות לשירים שלהם בתקופה ההיא, וכך הם שרים בפזמון "I laughed when Lennon got shot" כדי לבדוק את הערנות של המאזין, ואם זה לא מספיק אז עטיפת הסינגל מראה שעון שנלקח מההריסות של הירושמה שנעצר בזמן הפגיעה של פצצת האטום.

8. Motorcycle Emptiness

אין לי מושג איך רוב האוכלוסייה פספסה את הלהיט הענק הזה מ-1992 שהפך לטראק חובה בכל מסיבת אלטרנטיב. בעצם, אולי זה קרה בגלל הליריקה המתפתלת והפזמון הקשה להבנה "Under neon loneliness / Motorcycle emptiness" - לפחות הריפים של הגיטרה כל כך קליטים שקל לשרוק אותם בהליכה ברחוב. שימו לב לקליפ שמראה את חברי הלהקה אבודים בטוקיו עשור שלם לפני ביל מארי וסקרלט ג'והנסון.

9. Theme from M*A*S*H (Suicide Is Painless)

אולי המניקס עשו רק קאבר לשיר הנושא מהסרט/תכנית הטלוויזיה "M*A*S*H", אבל הם הפכו אותו לגמרי לשלהם עם רוח הניכור והגיטרות הנשפכות. הוא יצא בתור סינגל ב-1992 למען Scope, ארגון צדקה בריטי לנכים, וקיבל משמעות מצמררת שנים אחר כך בהתחשב בליריקה שעוסקת בהתאבדות ובאפשרות שאדוורדס לקח את חייו.

10 .4st 7lb

מבט מצמרר לתוך התודעה של אדוורדס בתור חולה אנרוקסיה שמספר את כל האמת על המחלה מבלי ליפות אותה בליריקה הכי ישירה וקשה שהוא כתב. הלהקה עטפה את המילים בפוסט-פאנק שמתחיל במתקפה להקתית ועובר לבלדה טרגית שמסתיימת בשורות: "I've finally come to understand life / Through staring blankly at my navel". מומלץ להאזין בזמן קריאת הליריקה.

הפוסט אם לא סבלתם את זה: 10 קטעים של Manic Street Preachers כפי שלא הכרתם אותם הופיע ראשון בהמאזין

The Listener #69 Top Albums 2014 by Idosius on Mixcloud

15. Mogwai - Rave Tapes

אין פה משהו חדש - את המהפכות שלהם מוגוואי כבר עשו. מה שכן יש זה קטעים מקוריים עם סאונד ייחודי ללא קלישאות.

לחובבי Pink Floyd, Talk Talk, Slint

14. Aphex Twin - Syro

המשוגע חזר עם הצפצופים השובבים שלו ובעט לכל סצינת האלקטרוניקה בתוכס הרובוטי שלה. והכי חשוב: אין פה דאבסטפ.

לחובבי Kraftwerk, Brian Eno, Orbital

13. Manic Street Preachers - Futurology

הוולשים הבטיחו אלבום של David Bowie תקופת ברלין, פוגש את Goldfrapp, פוגש את Public Image Ltd, והם קיימו.

לחובבי David Bowie, Goldfrap, Public Image Ltd

12. Weezer - Everything Will Be Alright In The End

השנה ציינו 20 שנה לאלבום הכחול של וויזר, והלהקה חזרה למקורות עם רוק אינטיליגנטי, כיפי ומאוד מודע לעצמו.

לחובבי Buzzcocks, Kiss, Supergrass

11. Tom Brosseau - Grass Punks

אני לא אוהב בד"כ סינגרים/סונגרייטרים, אבל הזמר המקסים הזה מצפון דקוטה כבש את ליבי עם הכנות העמוקה והסיפורים היפים שלו. הוא כתב שיר האהבה שהסמטארטפונים גוזלים מאיתנו, לכל הרוחות.

לחובבי Nick Drake, Bob Dylan, Leonard Cohen

10. Dum Dum Girls - Too True

אינדי פופ נשי מלוס אנג'לס ומלוטש כמו יהלום אפלולי מהאייטיז.

לחובבי The Bangles, The Raveonettes, Stone Roses

9. Eagulls - Eagulls

סולן נבחני עם המון חוצפה וריפים חדים בשירות שירי פוסט-Pאנק פופי. והעיקר, שם הלהקה הפיל רבבות סחים בפח.

לחובבי Public Image Ltd, The Cure, The Clash

8. Sharon Van Etten - Are We There

אלבום מאוד אמוציונלי עם מידה שווה של יופי וכאב והקול המדהד הזה של שרון. תרגישי טוב, מותק.

לחובבי Cat Power, Natalie Merchant, Dolly Parton

7. Howler - World Of Joy

הרביעייה ממינאפוליס מינסוטה התבגרה והוציאה אלבום רוקנרול קליט ומדמם.

לחובבי The Strokes, The Replacements, Hüsker Dü

6. Honeyblood - Honeyblood

צמד חמד סקוטיות באלבום בכורה צבעוני שהולך ומתחבב משמיעה לשמיעה, כולל את שיר הפרידות האולטימטיבי אי פעם.

לחובבי Jenny Lewis, Best Coast, HAIM

5. Metronomy - Love Letters

אין שום דבר אחר שנשמע כמו "Love Letters". זה אלבום שמתעלה מעל הז'אנרים המעורבבים שלו לכדי יצירה שכל חובב מוזיקה אמיתי יאהב. האנגלי הלבנבן ומנהיג ההרכב, ג'וזף מאונט, שר עם המון נשמה, ולמתופפת אנה פריור מגיע את פרס קולות הרקע של השנה. חגיגה שמחה של שברון לב.

לחובבי Prince, Beck, Hot Chip

4. Royal Blood - Royal Blood

איפה הרוק!? הנה הרוק!!! הצמד האינטרגלקטי של השנה יצר אלבום שכולו ריפים מפלצתיים בווליום 11. הם זינקו למקום הראשון במצעדים הבריטיים בלי שום גימיקים שיווקים ורשתות חברתיות, והם עשו את כל זה שנה מהקמת הלהקה. הוכחה מדהימה שמוזיקה טובה יכולה לנצח.

לחובבי Muse, Queens of the Stone Age, White Stripes

3. Iceage - Plowing Into the Field of Love

האלבום הכבד, האינטנסיבי, והקשה של השנה. רוב המוזיקה שיוצאת בתקופתינו היא במשקל נוצה, מוזיקה בין לבין טראקים בשאפל בזמן שמשחקים בקאנדי קראש. אבל לא Iceage. הצעירים הדנים האלה לקחו צ'אנס גדול כשהם החליפו את צלילי הפוסט-Pאנק הג'וי דיוויז'ן-ים שלהם באופל של ניק קייב, ונשברים אל תוך המוזיקה, שיר אחרי שיר. סולנים כמו אליאס בנדר רוננפלט כבר לא עושים היום.

לחובבי Nick Cave, Joy Division, Afghan Whigs

2. I Break Horses - Chiaroscuro

להיטי פופ אפוקליפטיים הישר משבדיה. זה האלבום האלקטרוני הכי טוב השנה שמביא שוגייז חולמני עם סינטיסייזרים מכושפים והקול המצמרר של מאריה לינדן, שמשום מה לא רואה את עצמה בכלל בתור זמרת. חבל שהשם של הלהקה נוראי, כי המוזיקה מעולה.

לחובבי Depeche Mode, Cocteau Twins, The Kinfe

1. Cheatahs - Cheatahs

שוגייז עם אקסטרה דרייב והאלבום הטוב ביותר שיצא השנה מכל בחינה: סאונד מובחן של גיטרות מתפוצצות דרך מגברים עמוסים, נגינה סופר הדוקה, והמון מלודיה עם פאז שעיר במיוחד ושירה מרחפת. זה אלבום שמענג לשמוע בתור יצירה אחת, מההתחלה ועד הסוף, במסע לחלל החיצון וחלל הפנים. שמיעת חובה לכל מי שאוהב גיטרות ונמאס לו מהשוגייז הגנרי שיוצא בימינו.

לחובבי My Bloody Valentine, Ride, Dinosaur Jr

הפוסט האלבומים האינטרגלקטיים 2014 הופיע ראשון בהמאזין

שירי קיץ כיפיים שיגרמו לכם לרוץ יחפים על החוף וגם מיני-ספיישל לכבוד 20 לאלבום "The Holy Bible" של Manic Street Preachers.

1. Royal Blood - Figure It Out
2. La Roux - Kiss and Not Tell
3. Weird Al Yankovic - NOW That's What I Call Polka!
4. The Number Ones - Heartsmash
5. WHITE REAPER - Cool
6. Braid - Bang
7. Happyness - Anything I Do Is All Right
8. dEUS - Fell Off The Floor, Man
9. Manic Street Preachers - Yes
10. Manic Street Preachers - Faster
11. Manic Street Preachers - 4st 7lb
12. Steven Wilson - Sign 'O' The Times
13. Honeyblood - Super Rat
14. Beck - The Golden Age

התוכנית משודרת בימי חמישי ב-20:00 ברדיו הבינתחומי / הרשמה ל-iTunes

הפוסט המאזין ברדיו #52 קיץ כיפי + התנ"ך הקדוש הופיע ראשון בהמאזין