איפה את כרגע ומה עשית בדיוק לפני הראיון?

נסענו לים המלח היום וזה היה כל כך יפה! אף פעם לא היינו בתל אביב, ואני חייבת להגיד, אני ממש מופתעת איך קיבלו אותנו בברכה וכמה האוכל מדהים פה וגם פשוט להסתובב ברגל. בקצרה, אני בתל אביב וזה אדיר.

קראתי שהיה לך קשה לכתוב שירים ברגע שהתחלת לעבוד באותו מקום עם קורין, אך הליריקה שנכתבה לאלבום האחרון "Another Reality" יצאה מאוד אישית ואפילו כואבת. היתה לך שנה גרועה לפני שכתבת את האלבום?

עשיתי הרבה שינויים בשנה לפני שהתחלנו לעבוד על "Another Eternity". כמה מהם היו מאוד קשים והרבה מהשירים נכתבו על השינויים האלה. לא הייתי אומרת שזו היתה שנה גרועה, כי אני מוקירה ואוהבת את כל הדברים שנולדו מזה, כמו שקורה בדרך כלל בעקבות שינוי. הכתיבה שלי מאוד אישית. אם היא לא היתה אישית אני לא חושבת שהייתי מרוצה ממה שהייתי עושה. משם מגיעים הפרטים והמשמעויות הכפולות והמשולשות של איך זה להיות בן אדם.

"Another Eternity" נשמע הרבה יותר פופי וגדול מ-"Shrines". הופעתם אצל ג'ימי קימל וקונן אוברייאן ואפילו קייטי פרי וטומי לי הטוויטו על הלהקה שלך. איך את מרגישה לגבי הגדילה הזו ולהיות כוכבת פופ?

לא הייתי קוראת לעצמי כוכבת פופ. אני חושבת שהיינו די קונסיסטנטים במוזיקה שאנחנו עושים. ל-"Another Eternity" יש הפקה אחרת ופוקוס שונה, אך זה לא רחוק משירי הפופ שהיו ב-"Shrines". יש מידה מסוימת של ריגוש ושאיפות שהגיעו מההופעות שעשינו בשנה האחרונה, אבל בשבילינו, כמו שזה מרגש זו גם עבודה. אני אוהבת את זה שזו העבודה שלי, אני מרגישה ברת מזל מדי יום בגלל זה, ובאותו הזמן מפחדת שזה יעלם תוך רגע. זה מאוד סוראליסטי ונורמלי בו זמנית.

יש להרכב שלכם הרבה עוקבים במדיה החברתית. כמה זמן את מבלה ברשתות חברתיות, ועד כמה הן חשובות לכם בתור להקה?

זו צורת תקשורת מופלאה וקרובה לאנשים באופן מסוכן. אני מאוד מרותקת מהמדיה החברתית ואיך אנשים כמונו משתמשים בה כי מבחינת מה שאנחנו מעלים זה יכול להיות כל דבר שאנחנו רוצים. אבל זה לוקח המון אנרגיה לשים את האישיות בתוך זה ואני מאוד רוצה להשתמש בזה במוזיקה. אישית אני אוהבת להשתמש בטאמבלר כי אני יכולה להרגיש לפעמים שזה נהיה קצת מלוכלך כשיש פרומואים ואז אני יכולה פשוט להעלות לשם דברים שאני אוהבת או חושבת שהם יפים. בכל מקרה, אני לא מבלה הרבה ברשתות חברתיות אבל אני מעריכה ולא מעריכה אותן מכל מיני סיבות ונשארת בהן בסוף בכל מקרה.

קראתי שעיצבת ותפרת את הבגדים שאת לובשת על הבמה. הם נראים מאוד רטרו-עתידניים, כמו דברים שראיתי בסרטי מד"ב/פנטזיה בילדות ("מלחמת הכוכבים", "הסיפור שאינו נגמר", וכו') וזה מאוד מסתדר לי עם התאורה שקורין עיצב. מה ההשראה שלך כשאת יוצרת את התלבושות האלה?

אני לא בטוחה מאיזה כיוון הגיעה ההשראה, היא סוג של הגיעה מהאהבה שלי לבַּד ומהיכולות שלו. אנחנו אוהבים גם סרטי מד"ב משנות השבעים ואנימה וחלל באופן כללי, וגם את "הסיפור שאינו נגמר". התלבושות הן הניסיון שלי שנשתלב בנוף של ההפקה הבימתית שלנו, אם כי בילינו כבר הרבה זמן עם הסגנון של הלבוש הזה ואני מצפה לחזור ללוס אנג'לס וליצור תלבושות חדשות.

אתם חתומים בלייבל האגדי 4AD. איך זה קרה? איך את מרגישה לגבי זה בהתחשב בלהקות האחרות שחתומות שם ובהיסטוריה של הלייבל?

4AD זה לייבל מעולה בשבילינו, ואנחנו עדיין מרגישים שזה מתאים להו ואנחנו אוהבים כל כך הרבה מההרכבים שיש להם היום והיו בעבר. ההיסטוריה שלהם כל כך עשירה לסצנת האינדי. זה מעניין לראות איך הם צלחו את השנים האחרונות ואנחנו מאוד נרגשים להיות אחד מהשמות ברשימה ההיסטורית שלהם.

מה הדבר הבא שתעשו אחרי הטור?

יש לנו כמה חודשים עד שאנחנו יוצאים לסיבוב הופעות נוסף אז אני חושבת שאנחנו יכולים להתחיל לכתוב שוב.

הפוסט Purity Ring בראיון: "לא הייתי קוראת לעצמי כוכבת פופ" הופיע ראשון בהמאזין