Shining - Black Jazz - 2010

שם האלבום כאילו נלקח בתור בדיחה מחולצת הסנוב המוזיקלי. אך החבר'ה המשוגעים האלה מנורווגיה החלו את הקרירה כהרכב ג'אז ובאמת מתכוונים לזה. אולי בליווי צחוק מרושע. ג'אז שחור זה מה שקורה כשמשלבים מקצבי ג'אז שבורים עם מטאל משוגע. כלומר, צרחות מלוכלכות ורעש מדויק מגיטרה-באס-קלידים-סקספון-תופים.

האזנה לג'אז שחור מאוד לא קלה אבל מאוד מתגמלת. הוא שואב השראה מעולמות של מטאל ופרוג אבל נשמע חד כמו סכין שחותך את הקצוות המיותרות וזורק אותן לפח. מומלץ באהבה לחובבי מייק פאטון שרוצים להכנס יותר עמוק לנבכי בית המשוגעים. לא מומלץ לנשים בהריון ובעלי בעיות לב.

היילייטים: The Madness And The Damage Done, Fisheye, Black Jazz Deathtrance

Shit Browne - Every Single Penny Will Be Reinvested in the Party - 2010

עם האהבה הגדולה שלי למדצ'אסטר, התחלתי לתהות מי מנגן מוזיקה כזאת היום. דפדוף באמ"ג הוביל אותי להרכב הצרפתי(!) עם השם הנורא Shit Browne ולאלבום הבכורה שלהם. מעניין כמה סנטים הושקעו במסיבה/מפלגה/מסיבה-מפלגה שלהם.

כפי שהובטח על ידי תנך המוזיקה, שיט בראון מתים על מאדצ'סטר. הם הצליחו לקחת השפעות מההאפי מאנדייז דרך הסטון רוזז, השארלטנס, ואפילו הבאזקוקס ולדחוס את הכל לאלבום אחד עם מבטא צרפתי קל. הם לא נשמעים כמו חיקוי זול, אלא לוקחים את ההשפעות למקום הכיפי שלהם. אם אחד מהשמות הנ"ל גורמים לכם לתחושה נעימה בבטן, תנו להם פני או שניים, למען המסיבה/מפלגה/מסיבה-מפלגה.

היילייטים: Electronics, Don't Ask, She's A Party

Clinic - Internal Wrangler - 2000

מי זוכר את ההופעה האחרונה של רדיוהד בארץ, אי שם בשנת 2000 בסינרמה ז"ל? זוכרים שבאה איתם איזה להקת חימום קטנה מלאת הייפ בשם Clinic? חיבבתי אותם מאז ושמעתי את המוזיקה שלהם פה ושם, אבל לא באמת חרשתי עליהם כמו שחרשתי השנה על אלבום הבכורה שלהם Internal Wrangler.

הוא נשמע מיוחד גם היום. משהו בשילוב הביזארי הזה בין אינדי לקאנטרי לסוג של פסיכדליה וקול הסולן השברירי גורם לו להשמע כמו סאונדטרק אלטרנטיבי ל-Kill Bill של טרנטינו. להרבה אנשים יש פינה חמה בלב לקליניק, תתכוננו לפנות תא בשלכם.

היילייטים: The Return Of Evil Bill, The Second Line, Distortions

Elastica - Elastica - 1995

תמיד ידעתי על קיומם של Elastica, רק לא שמעתי אותם כמו שצריך. איזה כיף שעשיתי את זה השנה. אלבום הבכורה הזה חגג השנה sweet sixteen ועדיין נשמע כמו שיא הקול. אם להקה חדשה היתה מוציאה אלבום כזה, היא היתה קוטפת בקלות את התואר השחוק של "מושיעת הרוק".

סולנית הלהקה ג'סטין פרישמן, האקסית של דיימון אלברן מ-blur, אקסית גם ללהקת סווייד, היתה בלב סערת הבריטפופ הרכילותי בזמנו. אל תתנו לזה להטעות אתכם. יש לה כישרון כתיבה מעולה וקול פשוט וחם שחודר בקלות את השריון. הלהקה שתומכת בה מושחזת ומספקת המונני פופ/רוק קטנים מלאים בתבונה ורגש.

היילייטים: Line Up, Waking Up, Stutter

Brian Jonestown Massacre - Take It From The Man! - 1996

צפייה בסרט הדוקומנטרי המעולה Dig! גרמה לי לדגום את האלבום המעולה הזה מההרכב הניאו פסיכדלי המחורע, Brian Jonestown Massacre. והפלא ופלא, גיליתי ששיר הנושא האדיר של הסדרה Boardwalk Empire נלקח הישר משם.

תמצאו פה תמהיל של בלוז, פולק, ורוקנרול רטרוספקטיבי מודע לעצמו מהמדרון של האבנים המתגלגלות. מדהים שמדובר בהפקה עצמאית לגמרי של הלהקה, שהיא בעצם הגאון האידיוט Anton Newcombe. תראו את הסרט, תבינו על מה אני מדבר.

היילייטים: Straight Up And Down, Cabin Fever, Take It From The Man

Primal Scream - Screamadelica - 1991

Primal Scream אומנם מסקוטלנד, אבל מפגיזים פה סאונד מאדצ'סטרי לגמרי של ימי האופטימיות מתחילת הניינטיז, רגע לפני שנהיינו פסימיים עם קורט קוביין. מגה קלאסיקה ניינטיזית שעלולה לזכות לעדנה מחודשת בכל רגע, אם היא לא זכתה לה עדיין (הלהקה מבצעת את כל האלבום בהופעה בזמנים אלו). לפחות על ההורורז האלבום הזה מאוד השפיע השנה.

מתכון סקרימדלי: תזרקו לסיר גדול 2 כוסות דאנס, כוס תופים שטופי אסיד, 2 כפות זמרות סול, ורוקנרול לפי הטעם. להרתיח ולבשל 91 דקות על אש גבוהה. להגיש עם חיוך ממזרי בעיניים עצומות. עלול לגרום לתופעות לוואי של תזוזות בלתי רצוניות, אופטימיות קוסמית, ולבישת ביגוד בוהק בצבעי ניאון.

היילייטים: Movin' On Up, Loaded, Damaged

Kraftwerk

הוספתי השנה סינטיסייזר לארסנל הכלים המוזיקליים שלי, מה שפתח אותי סופית למוזיקה הטכנו-אלוהית של קראפטוורק. לא ציינתי אלבום מסויים שלהם כי האזנתי לכמה במקביל ובבת אחת ופשוט התמוגגתי.

לא אציין את החשיבות וההשפעה של קראפטוורק על עולם המוזיקה. זה ברור מאליו ומצריך יותר מ-2 שורות. אני התחברתי לפשטות, לתמימות, ולאלגנטיות שלהם. אנטי-תיזה מוחלטת לרוב עולם האלקטרוניקה של היום שמלא ביותר מדי בלאגן הפקתי. תוחזר המלודיה למוזיקה האלקטרונית לאלתר.

היילייטים: Trans Europe Express, Computer World, Man Machine

האזנות נחמדות נוספות השנה

The Joy Formidable - The Big Roar - 2011 - סוג של שוגייז מסוג של מיוז הוולשים
And You Will Know Us By The Trail Of Dead - Tao Of The Dead - 2011 - רוק אלטרנטיבי קונספטואלי חביבואלי
Chapel Club - Palace - 2011 - אנגלופיליה מקסימלית אך קצת גנרית
Two Door Cinema Club - Tourist History - 2010 - הלהיט של שנה שעברה שהתחבב עלי השנה
Hammock - Longest Year EP - 2010 - אמביינט פוסט רוקי מומלץ במיוחד לפני השינה
The Sadies - Darker Circles - 2010 - קאובוים + אינדי = קאובוים אינדיאנים
Silversun Pickups - Carnavas - 2006 - עשה לי נעים כל פעם ששיר שלו עלה בשאפל
Elvis - ELV1S - 2002 - חלק מהסאונדטרק הנהיגה שלי בכבישי קליפורניה הקיץ
The Dandy Warhols - The Dandy Warhols Come Down - 1997 - האזנה נוספת בעקבות הסרט Dig!
Billy Bragg - Back To Basics - 1987 - המיטב ממשורר הפולק Pאנק האנגלי

הפוסט אלבומי השנה 2011 - שנים עברו הופיע ראשון בהמאזין