שעה ראשונה - בן בן-שיה

1. NSDOS - Orientation
2. Lanark Artefax - Touch Absence
3. Lakker - Song for Rathlin
4. Neel - Sciara
5. Volte-Face - Lethologica
6. Patricia - You never listen
7. Rrose - Nest of Queens
8. PTU - A broken clock is right twice a day
9. Kangding Ray - Onde Mantis
10. Lucy - The High Priestess - Blawan Remix
11. Objekt - Theme From Q

שעה שניה - סער מטלון (boi wonder)

1. Chafik Chennouf - Ferroequinologie
2. Perc - Chatter
3. Blawan - 993
4. Regal - Lesstroboscopic
5. BLEIM01 - 80
6. Perc & Randomer - Flooring
7. ALX - Tossing
8. Ansome - British Steel
9. Tripped - Control
10. Manni Dee - London Isn't England

מיני סט - עידו שחם

1. Alessandro Adriana - The Man With The Deadly Dreams
2. Limp Wrist - Dead Artist
3. Blush Response - Serpentine

המלצות נוספות מבן בן-שיה

Benjamin Damage - Montreal - מתוך איפי חדש מוצלח האומן הבריטי בלייבל האגדי R&S
Pfirter - Double existence - מפיק מארגנטינה, קטע מאיפי חדש ומעולה
Tommy For Seven - S77 - קטע מאיפי שיצא השנה בלייבל שלו
Sawlin - Motion Keeper - טרק מעולה שיצא בלייבל דלסין רקורדס
Roma Zuckerman - So What - קטע מעניין מאוד שיצא בלייבל "טריפ" של נינה קרביץ של אומן רוסי לא מאוד מוכר אבל מאוד מעניין, שווה מספר שמיעות
Broken English Club - Breaking the flesh - אלבום קשוח ומצוין של המפיק הבריטי

התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

הפוסט המאזין ברדיו 216: סיכום הטכנו 2017 הופיע ראשון בהמאזין

סילבי ז׳אן - סילבי ז׳אן

טריו תל אביבי עם אי פי אלבום בכורה שקשה מאוד להגדרה. תקשיבו למשל ל-"קשה לרקוד לבד" - מה זה, אינדי דיסקו פופ חלומי? להכרות נוספת, ראו אינטרו.

רגל סברס - סמל סטטוס

הרוק העברי מאוד התחזק השנה. קיבלנו לא רק את חיה מילר, אלא גם את הרכב האינדי-רוק הנתניתי רגל סברס שלקח את הפיקסיז ושם אותם בפיתה. איתי שומרי כתב ביקורת חדה על אלבום הבכורה שלהם "סמל סטטוס", והם היו פה באינטרו.

The Meatballs - Cut to the Chase

הרכב גאראג'-רוקנרול ממש מלוכלך וכיפי שהוציא אלבום בכורה (בקרוב ויניל), מוזיקה שיכולה להיות בקלות בפסקול הבא של טרנטינו. גם איתם עשינו אינטרו.

Vini Vicious - Sun King

ויני וישס הוציאו רק שיר אחד השנה, אבל כל כך אהבתי אותו שהחלטתי לכלול אותו בסיכום השנה בכל מקרה. הם מושפעים לטענתם מלהקות כמו Queens of the Stone Age ו-Interpol (ראו אינטרו) ואפשר לשמוע את זה.

Saint God - Montefiore

צמד המטאל-גאראג'-שוגייז הישראלי סיינט גוד הוציא אלבום בכורה שמופק ממש היטב עם שירים ברוסית וסאונד מאוד מגוון. אני מופתע שזה לא קיבל תשומת לב - עוד מידע באינטרו.

Knees Please - Why do birds fla'

טריו גראנג'-מטאל ממש אפל, כבד, ואיטי שהוציא אי פי שהוקלט בטייק אחד. שווה לבדוק גם את אלבום הבכורה שלהם שיצא בשנה שעברה ואת האינטרו החושפני.

לטאות הענק מכוכב הניבירו - לטאות הענק מכוכב הניבירו

ללטאות הענק (בתמונה הראשית) היתה שנה נפלאה: הם חיממו את אליס קופר והוציאו אלבום שמתעסק בחיזרים, תוכניות ריאליטי, ותיאוריות קונספירציה. למעשה רוב השירים כבר יצאו באלבום קודם ולואו-פיי יותר, אבל הם שידרגו את ההפקה והוסיפו מלא גיטרות עם ריפים ענקיים - ספייס רוק ישראלי לפרצווף! כתבתי על האלבום עוד כמה דברים בבכורה פה במאזין.

The Name's John - A Place to Call Home

אלבום בכורה להרכב פוסט-רוק צעיר ממגידו (אינטרו). בכלל סצנת הפוסט-רוק הישראלית מבעבעת (גילוי נאות: גם אני בלהקת פוסט-רוק), ובשנה הקרוב נשמע לדעתי עוד ריליסים בז'אנר.

יאיר יונה - חרב

המוזיקאי האקלקטי יאיר יונה הלחין פסקול אינסטרומנטלי למלחמת יום כיפור. זו יצירה מאוד מגוונת שיש בה משהו קצת פוסט-רוקי עם קטעים אינטסטרומנטליים וסימפולי קשר מהמלחמה. יאיר יונה התארח פה וכתב על הסיפורים מאחורי הקטעים של "חרב".

Taas - Diva Replica

הרכב אלקטרוני חדש מירושלים שמאוד מושפע מסצנת האסיד האוס של דטרויט ושיקגו (ראו אינטרו) עם אי פי בכורה טכנואידי.

The Daily Planet - Songs

פרויקט של ג'ינג'י צעיר ושאפתן בשם תום לוי-שטיגלר שמנגן על גיטרת באריטון (ראו אינטרו). הוא הוציא אי פי בכורה תחת השם The Daily Planet עם מוזיקה גרנדיוזית שמזכירה לי את Muse וקצת את Ed Harcourt.

טל פוגל - אל החצר הגדולה

אלבום שני לטל פוגל, סינגרית/סונגרייטרית מקסימה מבאר שבע. זה אלבום עם סאונד יותר גדול וישראלי לעומת הראשון, מלא רגש וסיפור שחבוי תחתיו. היה לי את העונג לשבת איתה לקפה ולראיין אותה לעכבר העיר.

התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי ב-20:00

הפוסט המאזין ברדיו 156: סיכום האנדרדוגים של שנת ה'תשע"ו הופיע ראשון בהמאזין

1. מי חברי הלהקה?

אנחנו בן בן-שיה ואמתי רפאלי.

2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

גדלנו יחד בשכונת בית הכרם בירושלים, וכלל ההתבגרות שלנו הייתה כרוכה זו בזו. אפשר לומר שהשותפות המוזיקלית שלנו החלה בשיטוט בחנויות דיסקים והאזנה משותפת לאמנים אהובים. היכן שהוא בגיל העשרה, קנינו מיקסר נהדר של וסטקס, שני קומפקטים ורמקולים והתחלנו לעשות מסיבות.

3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

המוזיקה שלנו שואבת השראה מראשית סצנת האסיד האוס של דטרויט ושיקאגו. צליל קשוח ורפטטיבי עם הרבה חשמל ברקע וחום של מכונות תופים אנלוגיות.

4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

כאמור, שנינו משכונת בית הכרם בירושלים, ובמשך שנים השטח הנטוש שהשאיר אחריו מפעל הפגזים של תע״ש בשכונה, שנסגר בשנת 97', היה המקום שבו נפגשנו, והעברנו את הזמן. הגענו למסקנה שהשם, שמצד אחד מייצג תעשייה צבאית מלחמתית, ומצד שני רוח של המקום שבו גדלנו ושיחקנו, הולם את את השותפות בינינו, מיצג מאיפה באנו ומקצין את המציאות הירושלמית/ישראלית ההזויה שבה גדלנו.

5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

להרחיב את שיתופי הפעולה שלנו עם יוצרים נוספים. אנחנו מאמינים שמתוך המפגשים האלה נוצרים החומרים המעניינים ביותר, הלא צפויים, שמאפשרים צמיחה והתחדשות. אנחנו משתדלים לעבוד כמה שיותר עם כלים אנלוגיים, גם באולפן ובטח בהופעות. סט אפ כזה מצריך תקשורת כמעט טלפתית בינינו, ובינינו לבין הקהל. אחת התגובות הנפוצות ביותר לסשנים האנלוגיים שלנו היא פליאה מהיכן בוקעים הצלילים, ותהיות איפה הסתרנו את המחשב בין כל נורות החיווי המהבהבות של מכונות התופים, הסינתיסייזרים והסיקוונסרים. זה כיף גדול, הכי רחוק מהקור והניכור שנהוג לייחס לאלקטרוניקה. הקהל חש בזה ומגיב בהתאם.

6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

בן סטודנט למדעי המחשב לקראת סיום התואר, ואמתי בוגר בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה.

7. ממה אתם מושפעים?

בן: אפשר להגיד שאני יותר מושפע ממוזיקה אלקטרונית, בעיקר טכנו ואלקטרוניקה ניסיונית, הרבה מינימל ולפעמים גם דברים שאמתי לא מבין בכלל איך אני מסוגל לשמוע.

אמתי: בן מעדכן אותי בטכנו ומפעם לפעם משמיע לי דברים שהוא מאמין שאני אוהב. באופן אישי, אני נוטה יותר לז'אנרים אחרים, כמו רוקסטדי, בלוז, רגאיי וסול, וגם הרבה האוס לסוגיו שעושה כבוד למקורות.

8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

בן: Boards of Canada - Tomorrow's Harvest בכל שמיעה נוספת אני מגלה משהו חדש.

אמתי: Lee Scratch Perry - Arkology - שלושה סלילים מאולפנו המפואר של המפיק האגדי ששינה ללא היכר את טכניקות ההפקה וההקלטה של רגאיי בפרט ושל המוזיקה המודרנית בכלל. עבורי, האלבום הזה הוא תזכורת לתעוזה, לחדשנות ולקול הייחודי הנדרשים מכל מפיק ומפיקה באשר הם.

9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

שאלה קשה, כנראה שאת "Discovery" של Daft Punk, ולו רק כדי להמציא אותו בעצמנו.

10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

נראה לנו שלחמם את Moloko (לו רק היו עדיין ביחד. לך תדע אולי הם עוד יעשו ריוניון, אז מותר לחלום), או לחמם את The Knife, זה בסט קייס סנריו. אלה אמנים שלא הפסיקו להתחדש ולעשות שעטנז לכאורה של סגנונות, שסללו את הדרך שלנו אל המוזיקה של היום שבה הגבולות בין ז׳אנר לז׳אנר הרבה פחות ברורים. מדבר אלינו כל הכאוס המסודר הזה.

11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

תודה עידו!

אי פי הבכורה של תע"ש יצא בלייבל הספרדי Evel Records וזמין בבנדקאמפ

הפוסט אינטרו 31: TAAS - צליל קשוח ורפטטיבי הופיע ראשון בהמאזין