סילבי ז׳אן - סילבי ז׳אן

טריו תל אביבי עם אי פי אלבום בכורה שקשה מאוד להגדרה. תקשיבו למשל ל-"קשה לרקוד לבד" - מה זה, אינדי דיסקו פופ חלומי? להכרות נוספת, ראו אינטרו.

רגל סברס - סמל סטטוס

הרוק העברי מאוד התחזק השנה. קיבלנו לא רק את חיה מילר, אלא גם את הרכב האינדי-רוק הנתניתי רגל סברס שלקח את הפיקסיז ושם אותם בפיתה. איתי שומרי כתב ביקורת חדה על אלבום הבכורה שלהם "סמל סטטוס", והם היו פה באינטרו.

The Meatballs - Cut to the Chase

הרכב גאראג'-רוקנרול ממש מלוכלך וכיפי שהוציא אלבום בכורה (בקרוב ויניל), מוזיקה שיכולה להיות בקלות בפסקול הבא של טרנטינו. גם איתם עשינו אינטרו.

Vini Vicious - Sun King

ויני וישס הוציאו רק שיר אחד השנה, אבל כל כך אהבתי אותו שהחלטתי לכלול אותו בסיכום השנה בכל מקרה. הם מושפעים לטענתם מלהקות כמו Queens of the Stone Age ו-Interpol (ראו אינטרו) ואפשר לשמוע את זה.

Saint God - Montefiore

צמד המטאל-גאראג'-שוגייז הישראלי סיינט גוד הוציא אלבום בכורה שמופק ממש היטב עם שירים ברוסית וסאונד מאוד מגוון. אני מופתע שזה לא קיבל תשומת לב - עוד מידע באינטרו.

Knees Please - Why do birds fla'

טריו גראנג'-מטאל ממש אפל, כבד, ואיטי שהוציא אי פי שהוקלט בטייק אחד. שווה לבדוק גם את אלבום הבכורה שלהם שיצא בשנה שעברה ואת האינטרו החושפני.

לטאות הענק מכוכב הניבירו - לטאות הענק מכוכב הניבירו

ללטאות הענק (בתמונה הראשית) היתה שנה נפלאה: הם חיממו את אליס קופר והוציאו אלבום שמתעסק בחיזרים, תוכניות ריאליטי, ותיאוריות קונספירציה. למעשה רוב השירים כבר יצאו באלבום קודם ולואו-פיי יותר, אבל הם שידרגו את ההפקה והוסיפו מלא גיטרות עם ריפים ענקיים - ספייס רוק ישראלי לפרצווף! כתבתי על האלבום עוד כמה דברים בבכורה פה במאזין.

The Name's John - A Place to Call Home

אלבום בכורה להרכב פוסט-רוק צעיר ממגידו (אינטרו). בכלל סצנת הפוסט-רוק הישראלית מבעבעת (גילוי נאות: גם אני בלהקת פוסט-רוק), ובשנה הקרוב נשמע לדעתי עוד ריליסים בז'אנר.

יאיר יונה - חרב

המוזיקאי האקלקטי יאיר יונה הלחין פסקול אינסטרומנטלי למלחמת יום כיפור. זו יצירה מאוד מגוונת שיש בה משהו קצת פוסט-רוקי עם קטעים אינטסטרומנטליים וסימפולי קשר מהמלחמה. יאיר יונה התארח פה וכתב על הסיפורים מאחורי הקטעים של "חרב".

Taas - Diva Replica

הרכב אלקטרוני חדש מירושלים שמאוד מושפע מסצנת האסיד האוס של דטרויט ושיקגו (ראו אינטרו) עם אי פי בכורה טכנואידי.

The Daily Planet - Songs

פרויקט של ג'ינג'י צעיר ושאפתן בשם תום לוי-שטיגלר שמנגן על גיטרת באריטון (ראו אינטרו). הוא הוציא אי פי בכורה תחת השם The Daily Planet עם מוזיקה גרנדיוזית שמזכירה לי את Muse וקצת את Ed Harcourt.

טל פוגל - אל החצר הגדולה

אלבום שני לטל פוגל, סינגרית/סונגרייטרית מקסימה מבאר שבע. זה אלבום עם סאונד יותר גדול וישראלי לעומת הראשון, מלא רגש וסיפור שחבוי תחתיו. היה לי את העונג לשבת איתה לקפה ולראיין אותה לעכבר העיר.

התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי ב-20:00

הפוסט המאזין ברדיו 156: סיכום האנדרדוגים של שנת ה'תשע"ו הופיע ראשון בהמאזין

1. מי חברי הלהקה?

הלהקה היא צמד גיטרה תופים. כרגע זה רק אני, תום לוי-שטיגלר. גיטרה + שירה + הפקה, חוץ מתופים. בהקלטות אפשר לשמוע את זוהר יעקב על תופים. חוץ מבשיר "Chasing The Weather" שם מנגן דרור גולדשטיין.

2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

את זהר ראיתי בג'אם בריהאב סנטר ז"ל. אני מתל אביב.

3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

מוזיקה דרמטית, אפית, דינמית. סוף התרבות הזאת, טיפה התרפקות על העבר, ותחילת משהו חדש.

4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

שם של שיר של Mark Hollis. התאים להרגשה והיה אחד מהשמות שעברו את הסינון. אני אוהב לחשוב בקנה מידה גדול ועל שינויים חברתיים, ולא רואה את החיים שלי כמרחב שהולך ומצטמצם לתוך התבנית של החיים בתרבות הנוכחית. אז הרעיון של מסע בין פלנטות ומעבר יומי בינהן קשור לשאיפות שלי. אין לזה קשר לעיתון בסופרמן - אנשים יידעו אותי לגבי זה רק אחרי שבחרתי את השם.

5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

בגיל 15 פשוט רציתי להיות תום יורק, והתחלתי לנגן על גיטרה בגלל ג'וני גרינווד. מוזיקה זה עדיין הדבר הכי מדהים בעולם בשבילי, אבל נוסף לה הרצון לתרום לשינוי חברתי, כלכלי, תרבותי, וערכי. אני מרגיש שאין טעם לעשות מוזיקה רק עבור מטרות אגואיסטיות בזמן שהמין האנושי משמיד את עצמו והורס את הסביבה שהוא תלוי בה. הגיע הזמן לזרם תרבותי חדש שיעשה את המהפכה של הדור שלנו. כמו ההיפים, תנועת הפאנק, והרבה דוגמאות אחרות של דברים שקרו בעבר. הם נחלו כישלון במובנים מסוימים, אבל זה לא סיבה לוותר, אלא צריך ללמוד מה לא עבד שם ואילו רעיונות כן יכולים לעבוד. מבחינתי, אין במצב הנוכחי מקום לציניות לגבי זה או להתפשרות על חיים של אסקפיזם בזמן שהם שוקעים לשום מקום. חייבים לכוון הכי גבוה שאפשר, כי אם נפספס אנחנו לא נישאר ביקום הזה. בנוסף לעובדה שזה לא להיט לחיות חיים פסיביים ומדכאים של "בוא נשתכר עד מוות כי החיים חרא, ואין מה לעשות בקשר לזה". יש הרבה מה לעשות בקשר לזה והרבה אנשים שעושים.

6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

מקדם רעיונות למען שינוי חברתי-כלכלי-וערכי. למדתי כל מה שקשור בהפצת מדיה כדי לקדם רעיונות מהסוג הזה בעולם. עושה את זה כבר במשך כמה שנים וההתעניינות כלפי זה גדלה יותר ויותר ככל שהמצב מדרדר, באופן טבעי. בשנתיים האחרונות התחלתי לעבוד ברצינות על השירים שלי בתוך להקה שאני שר בה. ממש עכשיו סיימתי לשחרר את השירים מההקלטות האחרונות. אנשים יחליטו אם המוזיקה שלי טובה או לא.

7. ממה אתם מושפעים?

מבחינת מוזיקה זה, Aphex Twin, DJ Shadow, Daft Punk, Muse, Radiohead, post-rock, White Stripes, Classical (mainly Bach),
The Walkmen, Tame Impala, Hella, Jeff Buckley, Elvis, Roy Orbison, Women, Chelsea Wolfe, Deerhoof, Battles ועוד אינסוף דברים שאני מלווה מהם רעיונות. מבחינה ריגשית - הרגשת מיאוס מהבולשיט שיש בתרבות שלנו ומאסקפיזם של אנשים חסרי אונים, לצד תקווה גדולה שבאה מתוך זה שדברים עובדתית כן משתפרים ושההווה והעתיד טובים.

8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

אין אלבום אחד. לאחרונה אהבתי במיוחד את:
Women - Public Strain
Chelsea Wolfe - Apokalypsis
Tame impala - Lonerism
The Walkmen - You and Me

9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

מהכל אפשר ללמוד. הופתעתי מהחדש של מיילי סיירוס. יש שם כמה שירים מעולים. עדיין תקועים לי בראש שירים של להקות בנים מכיתה ד'.

10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

מה שיבוא. כרגע עדיין לא ברור אם אני מסוגל לעשות מוזיקה מספיק טובה כדי להיות בררן. כן הופעתי בשנה האחרונה אבל אני עדיין בשלב התחלתי, לפני אלבום מלא.

11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

אני מחפש מתופף או מתופפת להופעות והקלטות של אלבום. יש מלא חומר מוכן והכיסא פנוי כרגע.

הפוסט אינטרו 6: The Daily Planet - מוזיקה לשינוי חברתי הופיע ראשון בהמאזין