AFM הם קולקטיב שהתחיל כצמד ב-2006 כששני חברים מהתיכון, Thorben ו-Sune עברו במקרה על יד ה-Apostolic Faith Mission בברוקלין. באותו הזמן הם דיברו על אלכוהוליזם, וכך נולד שם הלהקה. הם התרחבו לקולקטיב ב-2009 עם ההצטרפות של Kristine, Gustav, Morten ו-Anders.

ראיינתי את תורבן וקריסטין מאחורי הקלעים בפסטיבל Waves Vienna 2014. הם סיפרו על האלבום החדש, האם יש צליל דני, והחלום לטייל ולהופיע ברחבי העולם, כמובן בין לבין לגימות בירה.

חוץ מהראיון המתורגם בהמשך, אני שמח לבשר על הפקת הוידאו הראשונה של המאזין ורוצה להגיד תודה ל-Marie-Therese Hildenbrandt היקרה שצילמה וערכה והשקיעה.

מה מביא אתכם לפסטיבל Waves Vienna?

תורבן: "בדיוק סימנו את האלבום החדש, אז אנחנו רוצים להציג את המוזיקה החדשה בתקווה שיעשו לנו בוקינג לשנה הבאה. כי פסטיבל כזה הוא פסטיבל שלוקח להקות ועושה להם בוקינג ובודק מה יש להם להציע. ההופעה הלילה, אם ננגן אותה כמו שצריך, תשיג לנו פסטיבלים והופעות במועדונים ודברים כאלה".

קריסטין: "אני חושבת שמה שאנחנו מקווים לו במיוחד, אם מדברים על איזורים מקומיים, שיהיה כיף לחקור את מזרח אירופה. כבר ביקרנו בפולין כמה פעמים והיה ממש מוצלח. ולפי מה ששמעתי, הולכים להיות הרבה עסקי מוזיקה ממזרח אירופה ב-Waves".

אתם יכולים לספר לנו על האלבום החדש?

תורבן: "בדיוק סימנו אותו, ולא החלטנו לגבי התאריך עדיין, אבל זה יהיה בתחילת 2015. אולי בפברואר? שום דבר לא חקוק עדיין באבן, אבל בערך בזמן הזה. ויש לנו כותרת זמנית כרגע, והיא 'Orbita'.

"לא היו לנו מגבלות הפעם. לא הגבלנו את עצמינו עם חוקים בהקלטה כמו שעשינו - בדיוק הזכרת את זה - ב-'Misery Loves Company' שהקלטנו תחת השפעת אלכוהול בחושך; ואת האלבום השני שהקלטנו רק עם חפצים שהיו בחדר. אבל כן ניסינו להסתכל לאחור ולקבל איזשהו וייב אייטיזי. זה לא תקליט אייטיז, אבל בהחלט קיבלנו השפעה מהאייטיז. זה יותר סינדי לאופר מארקייד פייר, אבל זה מאוד אנחנו, עדיין".

קריסטין: "אני חושבת שאחד מהדברים שהופך את זה למאוד אנחנו, זה שאנחנו עדיין קצת להקת לו-פיי. לא שכרנו אולפן יקר להקלטות. עדיין יש לנו את תחושת ה-DIY הזו להקליט הכל בעצמינו. הקלטנו את כל השירים בקופנהגן איפה ששכרנו אולפן קטן".

האם אתם חושבים שיש צליל דני?

קריסטין: "כן, אני חושבת שיש צליל דני. בהחלט. דיברנו על זה בהרבה ראינות לפני כן, ואני חושבת שהשבדים מאוד טובים במוזיקת פופ כמו רובין, אבבא, ועוד. ואז, נראה לי שלפני 10 שנים, איסלנד נהייתי מאוד פופולארית עם Sigur Ros…"

תורבן: "...múm..."

קריסטין: "כן, בדיוק, múm, וכל המוזיקה הנורדית הזו שנשמעת מוזר. ועכשיו זה אינדי מדנמרק שיש לו צלילים חורפיים מלנכוליים. דנמרק היא מדינה שמוזיקאים מאוד ברי מזל לחיות בה. יש המון הזדמנויות טובות לקבל כסף מכל מיני תקציבים..."

תורבן: "...ומענקים, אתה יכול להרשם להמון מענקים. לא תמיד תקבל אותם, אבל הם שם. וזה חלק גדול מייצוא המוזיקה הדנית, לקבל תקציב מהממשלה".

אתם יכולים לספר לנו על COPCOL?

קריסטין: "כן! COPCOL - קיצור ל-Copenhagen Collaboration - התחיל בערך לפני שלוש שנים עם כמה חברים טובים בקופנהגן, שהיא עיר מאוד קטנה. הלכתי לבית הספר עם חלק מהם, וגם אתה (תורבן -ע.ש.) עם חלק אחר של הקולקטיב. אז, אתה יודע, אנחנו חברים וניגנו בכל מיני…"

תורבן: "...קונסטלציות…"

קריסטין: "...ואז החלטנו שאנחנו רוצים…"

תורבן: "...לשתף פעולה…"

קריסטין: "לשתך פעולה ולנצל את היתרונות שיש כשאתם הרבה מוזיקאים ביחד".

תורבן: "בנוסף, יש לך אנשים שמנגנים על צ'לו, אנשים שמנגנים על כינור, אנשים שמנגנים על כלי נשיפה ואז אפשר להעזר האחד בשני, כמו שתי וערב, וזה צמח משם. ואז לבחור אחד מלהקת בשם Kodi ששמו פרדריק היה רעיון לעשות שיר של A Band of Horses, שכל החברים שלנו יבואו ביחד לבית קפה ונקליט את השיר הזה. אז עשינו את זה. ומשם אמרנו: 'היי, זה כיף, בואו נעשה עם זה משהו' ואז ניגנו כמה הופעות קצרות בתור קולקטיב וזה היה ממש כיף".

סיפרתם בראיון קודם שהיה לכם חלום להופיע באסיה ויפן. מה החלום הנוכחי שלכם?

תורבן: "להופיע באסיה ויפן. עדיין לא עשינו את זה".

קריסטין: "עדיין לא עשינו את זה. כלומר, הוצאנו כמה תקליטים ביפן. זה יכול להיות כיף להגיע ליפן, בהחלט. אבל בשבילי, זה לא הדבר היחידי שחשוב".

תורבן: "כמובן שזו לא השאיפה היחידה שיש לנו, אבל בהחלט יהיה כיף לעשות טור ביפן ואסיה בתור להקה. אבל כרגע, אני מסכים עם קריסטין שהחלום הזה מתבשל על אש קטנה, ועכשיו זה יותר להוציא מוזיקה טובה ולהתמקד באיזורים שכבר מכירים אותנו כמו גרמניה, אוסטריה, שווייץ, אירופה, ולשמור על השוק הזה".

קריסטין: "אבל נראה לי שרק הפנטיזה של ההרפתקאה, האגדה האסייתית... בשנה שעברה נסענו לברזיל בפעם הראשונה. זו היתה חווייה עצומה בשבילינו: לנסוע לצד השני של העולם ואשכרה לפגוש אנשים שהכירו את המוזיקה שלנו, ושיש לנו את היכולת לטייל ולראות חלקים חדשים של העולם".

תורבן: "שאלת מה החלום? זה כנראה פוגע בול במטרה: שנוכל לטייל ולנגן את המוזיקה שלנו לאנשים שמכירים אותה, משהו כזה. זה תמיד היה מעולה, וזה יהיה חלום אם נהיה מסוגלים לעשות את זה".

ואז להתפטר מהעבודה? במה אתם עובדים כרגע?

תורבן: "קריסטין עובדת בתחנת חדשות גדולה בדנמרק, בטלוויזיה, ואני מטפל באנשים עם מוגבלויות. שזה גם מאוד נחמד וטוב. אני אוהב את העבודה שלי, אבל הייתי מעדיף פשוט לנגן מוזיקה".

הפוסט ראיון וידאו עם Alcoholic Faith Mission: צלילים חורפיים מלנכוליים הופיע ראשון בהמאזין

הוייבס של ווייבס

אולי בגלל העדר הדליינרים, ווייבס לא פסטיבל מאוד גדול או ידוע, ולכן הוא מושלם בשביל פיינשמקר כמוני. הקהל היה סטודנטיאלי חוץ מכמה שועלים ותיקים מהתעשייה.

כיאה לאוסטרים, כל הלוגיסטיקה היתה מתוקתקת: צמיד הפסטיבל, במחיר של 49 יורו, הקנה כניסה מידית להופעות במועדוני העיר. הן התקיימו בזמן ולרוב היה סאונד מעולה. פסטיבל Waves Bratislava התקיים במקביל במרחק נסיעת אוטובוס קצרה לסלובקיה, רק שהייתי כל כך עסוק בוינה שלא הספקתי לקפוץ.

איך רואים 120 הופעות שמתקיימות במקביל? כמו בכל פסטיבל: שומעים מראש את המוזיקה, מסמנים את מה שחובה לראות, מתפשרים עם החברה, ופשוט זורמים. ראיתי 3-4 הופעות מדי לילה - הספק מעולה שהשאיר את האוזניים שלי חדות ונתן לי להנות מהליכה לאורך נהר הדנובה וברחובות ההיסטוריים של וינה. אפילו אירגנו לכבוד הפסטיבל Raver Tram: רכבת עילית של מסיבת האוס מתמדת ממועדון למועדון. לצערי לא תפסתי את הקרחנה אקספרס, אבל התקרחנתי בהופעות.

Girl Band: האיט גירל

אם יש שם אחד חדש שלקחתי מווייבס, שם שסימנתי במארקר צהוב בוהק כי הוא הולך להיות ענק, זה Girl Band (בתמונה למעלה): רביעיית אירית שהזכירה לי את הכוח של הרוקנרול. רשמתי לעצמי רק משפט אחד בזמן ההופעה שלהם במועדון ה-Flex: "ה-Fall זיינו את LCD Soundsystem בתחת והלכו לרייב". לא היה לי זמן לחשוב או להוציא את האייפון כדי לכתוב: קלטתי תשדורות של הסולן - ילדון בלונדיני בג'ינס וטי-שירט - שעמד בלי לזוז וצווח אל תוך המיקרופון בקתרזיס. הרגליים שלי רקדו למקצבי הפאנקיסט-במועדון-טכנו שהם תופפו כשהראש שלי נע אחורה-קדימה בלי הפסקה לגלי הרעש של הבאס-גיטרה.

זו היתה הופעה של פליאה מתמדת, פליאה איך הם עושים את כל הצלילים האלה ומה הולך לקרות עכשיו. אף שיר לא היה כמו הקודם, עד כדי כך שקשה להגדיר מה הז'אנר של הלהקה. לא תתרשמו אם תפתחו את הבנדקאמפ והיוטיוב שלהם: ההקלטות הראשוניות האלה לא מצליחות לתפוס את האנרגיה החייתית שהם משדרים בלייב. תצטרכו לחכות. הסולן שלהם עוד הולך לקולג' והם לוקחים את הזמן כדי להקליט את אלבום הבכורה שיצא, אולי, בסוף 2015. וכשהוא יצא - הוא יזעזע את העולם.

Repetitor: רוקנרול בסרבית

מדי פעם אני תוהה האם להקה ששרה בשפת הקודש יכולה לייצא את הסחורה שלה לחו"ל. ועדת חריגים הראו שכן (תפסתי אותם במקרה בהופעה בוינה), אך המבחן האמיתי הוא לראות איזה מוזיקה עובדת בשפות אחרות.

אז מסתבר שרוקנרול עובד מעולה בסרבית, או לפחות בגרסה של הפאוור טריו מבלגראד Repetitor. אין לי מושג על מה Boris Vlastelica, הסולן/גיטריסט שלהם שר, או אפילו איך אומרים את שם המשפחה שלו, אבל קלטתי אותו. קלטתי את התדר האנרגטי שהוא צועק למיקרופון. למעשה, זה לא בדיוק קלטתי אותו כמו שהוא הצליח לעורר אצלי המון רגשות מבלי שאבין אפילו מילה אחת.

רפיטיטור היו הרבה מעבר למילים. הם הופיעו על במה קטנה בתוך ה-Flex Cafe (מבנה אחד ליד ה-Flex) ואכלו אותו כמו שטרודל תפוחים מהביל. עושים רוקנרול? תלמדו מרפטיטור: תנו הכל, בלי מעצורים, ותקרעו את עור התוף כאילו שגורל העולם תלוי בהופעה האחת הזו; אחרת אל תעזו בכלל לעלות על הבמה. ועוד שני שליש מההרכב הן נשים - הבאסיסטית והמתופפת הכי אכזריות ברוקנרול:Ana-Marija Cupin שנגנה על הבאס תוך כדי ריקוד מושחת ו-Milena Milutinović שדפקה על התופים עם פרצופים נבזיים בסגנון Lars Ulrich ממטאליקה. זה פאקינג פמיניזם. הקהל דרש הדרן, ובצדק. אלוהים נצור את הרוקנרול הסרבי.

Repetitor (קרדיט: Armin Rudelstorfer)

Koreless: לרקוד אמביינט

האם ראיתם אי פעם מישהו רוקד לצלילי אמביינט? למוזיקה אלקטרונית אבסטרקטית שאין לה ביט? אני ראיתי.

זה קרה במועדון ה-Porgy & Bess בהופעה של Koreless: חנון ג'ינג'י לבנבן מוויילס שלקח אותנו למסע מופלא. האלקטרוניקה שלו לא נשמעת כמו שום דבר אחר שנעשה כרגע ונטולה מכל המניירות המעייפות של האומצה-אומצה וווקודרים למיניהם. זה כאילו שהוא לקח כמה צעדים לאחור, הסתכל על כל הציוד, ושאל את עצמו מה אפשר לעשות עם זה. התוצאה היא אלקטרוניקה חלומית ששואבת מ-Brian Eno כמו שהיא שואבת מ-Mogwai, קרובת משפחה של Fuck Buttons מינוס ההארדקור ו-M83 מינוס הוואקלז.

מעט הוידאו-ארט ששודר ברקע היה מיותר. מערכת הסאונד המשובחת של הפורגי ובס שידרה את התדרים של קורלס בעוצמה צלולה, ובעוד שקורלס סיבב כל מיני כפתורים, התכנסתי לתוך עצמי ונשאבתי לשער הבין מימדי של הדמיון והצבעים שרצים בראש של הג'ינג'י הצנוע הזה. וכן, מישהו אפילו רקד.

Koreless

עוד גלים

"לפני 10 שנים איסלנד היתה מאוד פופולרית עם Sigur Ros, Múm, וכל המוזיקה הנורדית המוזרה הזו; ועכשיו אינדי מדנמרק עם צליל חורפי-מלנכולי [מאוד פופולרי -ע.ש.]" סיפרה לי Kristine Permild, סולנית/קלידנית Alcoholic Faith Mission, בראיון לפני ההופעה (בקרוב ביוטיוב!). ואם יש סאונד דני, זה הסאונד של AFM: אותו חורף מלנכולי של מלודיות שברירות ופרקשן שובב, אבל עם לב פועם שנותן לך חיבוק חם במקהלה. הלהקה ניגנה במועדון ה-Brut חומר מבטיח מהאלבום הבא עם סאונד מהוקצע, הרבה כלים, והמון תשוקה. דנמרק היא לגמרי האיסלנד החדשה.

Alcoholic Faith Mission (קרדיט: Marie-Therese Hildenbrandt)

איך אומרים בשוודית "Lykke Li, זוזי הצידה"? Jennie Abrahamson עושה אינדי/פופ איכותי תוצרת ארץ האיקאה, רק בלי ההייפי של ליקי. היא הרשימה אותי על הבמה עם יכולות ווקאליות קייט בושיות ונגינה על קסילופון בצבע צהוב זוהר בגיבוי של הרכב סופר משופשף (הסקנדינבים האלה אלופים בסאונד). לרגעים שוגרתי ליערות לפלנד המושלגים.

Jennie Abrahamson (קרדיט: Martin Seiwald)

יש סצנה באוסטריה: a basement in bloom נתנו הופעה צנועה ב-Xpedit Lager שהתאימה למוזיקה האלקטרו-אקוסטית האינטימית שלהם. נשמע שהם קיבלו השראה מפורמט הסינגר/סונגרייטר העכשווי של James Blake, רק שלזמר שלהם יש קול בריטון והם מנגנים גם על גיטרה וצ'לו.

a basement in bloom (קרדיט: Patrick Münnich)

Garden City Movement הישראלים גרמו ל-200 ישבנים אוסטריים לזוז. ההופעה שלהם בברוט עשתה כבוד לסצנה המקומית עם סאונד חלק וגרוב עדכני. קצת היה לי חסר סולן, כלומר, שמישהו מההרכב יקח על עצמו את התפקיד לתקשר עם הקהל באופן רציף - המתופף מוקם במרכז הבמה בעוד שזמרי ההרכב התחבאו בצידיה מאחורי המכשירים. הם שרים סבבה, אבל אם הם יצרפו אי פעם זמר נשמה כריזמטי הם יוכלו להתפוצץ בלב המיינסטרים.

Garden City Movement

הפוסט הגל הוינאי: סיקור פסטיבל Waves Vienna 2014 הופיע ראשון בהמאזין

אוהבים לשמוע להקות שעדיין לא קיימות? האזנתי לכ-120 הרכבים חדשים שהשתתפו בפסטיבל השואוקייס Waves Vienna ובחרתי את כדורי המוצרט המשובחים ביותר. שעה ראשונה עם אלקטרוניקה וסינגר/סונגרייטרים מפינלנד ועד אוסטריה ושעה שנייה עם רעש מדנמרק ועד סרביה. אסכם את כל החוויה האדירה הזו בקרוב.

בתמונה: Johann Sebastian Bass משלבים מסורת וקמפיות.

התוכנית משודרת בימי חמישי ב-19:00 ברדיו הבינתחומי / הרשמה ל-iTunes

הפוסט המאזין ברדיו #59 ספיישל Waves Vienna 2014 הופיע ראשון בהמאזין

בתמונה (מימין לשמאל): פנל "האם מוזיקאים עדיין יכולים לעשות כסף מהקלטות?" בהנחיית הפאנקיסט/סופר John Robb ועם איש התעשייה Robert Singerman, המוזיקאית האוסטרית Doris Mitterbacher aka Mieze Medusa, ואיש הלייבל Heaven11 מרוסיה Vladimir Philippov.

הפוסט עדכון מכנס המוזיקה של Waves Vienna 2014 הופיע ראשון בהמאזין

Alcoholic Faith Mission

משהו קורה בממלכת דנמרק. מייצרים שם מוזיקה מעולה בקצב הייצור של מפעל לגו. קחו למשל את Alcoholic Faith Mission: ביג בנד של אינדי פופ כמו אחיהם לגיטרה Efterklang. בעזרת מפלצת הספגטי המעופפת אפגוש אותם לבירה השבוע לברר איך הם עושים את זה.

Blaenavon

כששלישיה של בני 17-18 בשם Blaenavon עושה מוזיקה שנשמעת גרדניוזית כמו Foals ו-U2 לפני שהם דחפו לנו מוזיקה לאוזן, אני בעניין.

Snoww Crystal

בוהי הנעליים העולמיים התאחדו! לנו יש את ועדת חריגים, לאוסטרים יש את Snoww Crystal שמספקים פסקול לסופות שלג סוערות בהרים האלפים.

Ballet School

עוד אחת מהתופעות העולות היא הלהקה הבינלאומית. חברי Placebo, Cheatahs ו-The Kills באים ממקומות שונים בעולם, וכך גם Ballet School. כשאוהבים את ה-Cocteau Twins זה ממש לא משנה מאיפה אתה מגיע.

A Basement In Bloom

מאז James Blake, הסינגר/סמפלר הפך לצורת הביטוי המוזיקלית הכי מרעננת של המאה ה-21: שילוב בין הקול הכי אנושי עם הצלילים הכי מסונתזים שיוצר את החיבור אדם-מכונה שעשרות סופרי מד"ב חלמו עליו במשך שנים. עד שיהיו סייבורגים, A Basement In Bloom האוסטרים מראה לנו את הרוח שבמכונה.

Garden City Movement

אני לא באמת צריך להציג לכם את Garden City Movement, הרי הם משלנו. אבל האלקטרו-אקוסטיקה שלהם נמצאת בחזית האלקטרונית ואין ספק שהם בדרך למעלה.

Koreless

אפשר לסמוך על האפרוריות והגשם הבלתי פוסק של גלזגו שייצרו מוזיקאי כמו Koreless - אמן אלקטרוני שמושפע ממוזיקה קלאסית מודרנית ולא נשמע כמו שום דבר אחר בהיילנדס.

Girl Band

המוזיקה של Girl Band האיריים עשתה לי את אפקט ה-"וואט דה פאק", וכשלהקה עושה לי את אפקט ה-"וואט דה פאק" אני יודע שצריך לשמוע אותם שוב.

Nikki Louder

ב-Nikki Louder תפסו אותי בגלל השם המעולה (ניקי לאודה: נהג מרוצים לשעבר ומיליונר אוסטרי), וגם בגלל שהם עושים רוק נסיוני בסלובניה.

Jennie Abrahamson

תנו לי תנו לי אינדי פופ שוודי. תנו לי ביטים קרירים, קול שברירי-מצמרר, וממש טיפה סינתיסייזר כמו של Jennie Abrahamson.

Jaako Eino Kalevi

אז שמעתי מלא מוזיקה משוודיה, דנמרק, ואפילו נורווגיה, אבל מה עם פינלנד? אולי הסינגר/סונגרייטר Jaako Eino Kalevi יהיה ההליקופטר שלי להלסינקי.

ועוד!

תמצאו עוד מוזיקה שווה ולא מוכרת ברשימת האמנים של Waves Vienna 2014

הפוסט 11 המלצות לדבר הבא מפסטיבל Waves Vienna 2014 הופיע ראשון בהמאזין