פוסטים מאת עידו שחם

  • 19 במאי 2016

    פוסט אורח: ההשפעות של Totemo

    שנים לפני שהיא שינתה את שמה ל-Totemo, רותם אור עשתה אינדי-פולק אקוסטי. אבל האלקטרוניקה החלומית שהיא יצרה באי פי "Heavy As My Dreams" סחפה כל כך את העולם שקל לשכוח את זה ולהבין למה היא אימצה לחיקה את הלפטופ. לפי הסינגלים החדשים "Seesaw" ו-"Hits" נשמע שהשילוב בין הביטים לקולה הנוגה ימשיך להרעיד רגשות, אז הזמנו את טוטומו לספר איזה מוזיקה השפיעה עליה באי פי החדש "Desire Path".

    Unknown Mortal Orchestra

    אחת ההופעות הטובות שיצא לי לראות בארץ בשנים האחרונות. נראה לי שמשהו בסאונד הקצת שרוף ומדוסטרס, הלואו-פיי הזה של שנות העשרה של המילניום החדש, נכנס גם ל-"Desire Path".

    FKA Twigs

    העליה המטאורית של טוויגז עלולה לעורר אנטגוניזם, ובעיקר לגרום לאנשים לא להבין איך לאכול אותה, כי היא פופולרית אבל המוזיקה שלה היא לא כל כך פופ. יש בה משהו קשה. אני אוהבת אותה מאז שהיא התחילה להוציא חומרים, אבל לקחו לי כמה חודשים טובים להקשיב לאיפי האחרון שלה מתחילתו עד סופו. כשהגעתי לזה, הבנתי שזו יצירת קונספט שנשמעת כמו רמיקס של טרנט רזנור לקייט בוש, וזה לא נשמע קל, אבל זה נשמע מעולה. בעבודה עם רועי אביטל, שהפיק מוזיקלית את האיפי, הקשבנו הרבה למוזיקה שלה כרפרנס לסאונד.

    Zammuto

    יש קולות שברגע שהוטמעו בגוף שלך, יישארו שם לעולם. אחד הקולות האלה בשבילי הוא הקול של ניק זאמוטו, חצי הצמד The Books, שהפכו לי את הראש ושינו לי את התפיסה. אבל הכוונה שלי ב-"קול" היא גם לנגיעה ההפקתית שלו. לאנושיות שבה הוא שר דרך ווקודר, לאורגניות שהוא מביא להפקה אלקטרונית.

    Jungle

    האלבום האחרון של ג'אנגל הוא בית ספר לגרוב, להפקה מוזיקלית ולסאונד. השירים שלהם קלילים לכאורה, אבל הם אחלה סונגרייטרז. האלבום הזה מלווה אותי מאז שהוא יצא, ומלווה אותי טוב.

    Morly

    השיר שיסגור את האיפי החדש הושפע באופן ישיר מהמוזיקה של Morly. היא עושה מינימליזם מוקפד אבל מלא נשמה, ומאפשרת לי להבין שאפשר להגיע למקומות רחוקים גם עם קול עדין. שאפשר לשמוע אנשים שיודעים להתפוצץ רק מבפנים.

    קרדיט צילום: דנה וקסלר

    סגור לתגובות על פוסט אורח: ההשפעות של Totemo / כללי /

  • 16 במאי 2016

    The Underground Youth בראיון: מעשייה מודרנית של להקה עצמאית

    שם של להקה לא תמיד מייצג אותה תרתי משמע - למשל The Underground Youth. "השם לא אומר מילולית שאנחנו מחתרתיים או צעירים - כי אנחנו לא צעירים יותר", מספר מוביל ההרכב Craig Dyer בראיון ביוטיוב. "זו פואמה שכתבתי בגיל 16 על עתיד דיסטופי, ואהבתי את השם, אבל לא חשבתי עליו במובן המילולי ונתקענו איתו, אני לא יכול לשנות אותו עכשיו". ולמקרה שהם נשמעים לכם מחתרתיים, חפשו אותם ביוטיוב ותגלו שיש להם מאות אלפי ואף מיליוני צפיות - הישג מרשים לפרוייקט שהחל ב-2008 בחדר שינה במנצ'סטר.

    דייר פשוט התחיל להקליט לבדו שירים בהשפעת שוגייז ופוסט-פאנק. המוזיקה שלו הופצה בעיקר על ידי מעריצים, והוא הוחתם בלייבל Fuzz Club שכולל קולגות כמו The Black Angels ו-Singapore Sling. ההרכב הפך מפרויקט חדר שינה להרכב חי כשקרייג צירף את אשתו Olya על התופים ועוד נגנים, ובימים אלה הם נמצאים בעיצומו של סיבוב אירופאי נרחב. ביום רביעי ה-18.5 הם יקפצו גם לאוזןבר בתל אביב - עוד יבוא פנטסטי במסגרת ליין ה-Tel Aviv Shoegazers של המון ווליום. אז לכבוד האירוע, הזמנתי את דייר לראיון במייל וביררתי איתו מה הקטע עם מנצ'סטר, איך הם צברו כל כך הרבה צפיות ביוטיוב, ומה הוא חושב על כל השוגייז הזה.

    איפה אתה כרגע ומה עשית בדיוק לפני הראיון?

    עברנו לברלין בתחילת השנה אז כרגע אנחנו בדירה שלנו, לקחנו הפסקה מלארגן ציוד ולארוז תיקים לקראת הטור בשבוע הבא.

    לאלה שלא שמעו מעולם על The Underground Youth, איזה שיר היית ממליץ לשמוע כהכרות להרכב?

    זו שאלה קשה כי יש ל-TUY סאונד שונה משיר לשיר. אחד מהשירים הכי פופולריים שלנו הוא "Morning Sun" אבל אני חושב שהסאונד הנוכחי שלנו יותר קרוב לשירים כמו "Juliette" או "In The Dark I See".

    אתם מגיעים ממנצ'סטר, עיר אגדית שיצאו ממנה הרכב מטורפים כמו Joy Division וה-Stone Roses. הרבה פעמים אני תוהה מה יש במנצ'סטר שגרמה לכל המוזיקה הזו לקרות. מה דעתך? באיזה צורה אתה מושפע מהעיר באופן אישי?

    במנצ'סטר היה פעם נוף עגמומי ותעשייתי, ואני חושב שזה עזר לפסל את הצליל ואת הגישה של להקות כמו ג'וי דיוויז'ן והבאזקוקס. זו עיר שמשתנה מדור לדור, למשל כרגע אין בה את ההתרגשות של סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. פספסתי את זה ומנצ'סטר שהשפיעה עלי היא שוב עגמומית ותעשייתית, אני חושב שזה נוכח במוזיקה של TUY. אבל עכשיו יש לי השראה טרייה ושונה אחרי שעברתי לברלין.

    איזה אמנים מהסצנה הנוכחית במנצ'סטר היית ממליץ לנו לשמוע?

    זו עיר שלא מפסיקה לייצר מוזיקאים והרכבים חדשים ומרגשים תמיד מצטרפים לסצנה. כבר לא היינו שם זמן מה אז אני לא בטוח מה הדבר הכי חדש שאפשר להמליץ עליו, אבל חברינו הטובים Pins עשו אלבומים מעולים והופעות מעולות כבר במשך שנים.

    יש ל-TUY מאות אלפי ולפעמים מיליוני ציפיות ביוטיוב. איך אתה חושב שנהייתם כל כך פופולריים שם? האם זה משתקף במכירות תקליטים והופעות?

    אנשים התחילו לעקוב אחרינו כשהעליתי אלבומים לרשת בחינם כבר ב-2009. לקח שנים להגיע לנקודה הזו, אבל אני חושב שזו המעשייה המודרנית של להקה עצמאית. לא היה לנו קידום או סיקור גדול במדיה, הכל הגיע מזה שהמעריצים שיתפו את המוזיקה ברשתות החברתיות ושיצאנו לכמה סיבובי הופעות שיכלנו כדי לנגן את המוזיקה ולקדם את מה שאנחנו עושים. ככל שהשנים עוברות אנחנו מנגנים לקהלים שהולכים וגדלים והאלבומים שאנחנו מוציאים נמכרים יותר ויותר מהר. זה נע בכיוון הנכון.

    ששש

    TUY: אוהבים את יוון ויוון אוהבת אותם

    אשתך מנגנת בלהקה. איך היא הצטרפה? איך אתם מתמודדים עם הלחץ של להיות במערכת יחסים רומנטית ובלהקה בעת ובעונה אחת?

    כשהקמתי את ההרכב החי היה לי קשה למצוא מתופף שהסגנון שלו התאים למה שחיפשתי. אוליה היתה איתי באולפן יום אחד והיא החליטה לנסות לתופף וזה עבד באופן מידי. סיבובי הופעות תמיד מלאים בלחץ אבל זה עובד לנו.

    TUY עומדים לצאת לסיבוב הופעות אירופאי נרחב. באיזה מקומות אתה אוהב להופיע ולמה?

    אני תמיד מצפה לבקר במקומות שמעולם לא היינו בהם, למשל בטור הזה בתל אביב. יוון היא אחת מהארצות שאני הכי אוהב לבקר, יש לנו שם הרבה מעריצים והם מאוד אוהבים ומעריכים מוזיקה חיה. פלוס אוכל טוב, יין ומזג אוויר.

    אתם מגיעים לישראל להופיע במסגרת ליין ה-Tel Aviv Shoegazers, שהופיעו בו הרכבים כמו The Telescopes ו-Luna. מה אתה חושב על כל עניין השוגייזר הזה? האם אתם מושפעים על ידי הז'אנר?

    הושפעתי מכל כך הרבה סגנונות מוזיקליים במהלך השנים, אבל תנועת השוגייז ממש השפיעה עלי לחפש אווירה וצלילים מסוימים. חיברתי השראה מלהקות כמו Jesus & Mary Chain, Slowdive, ו-My Bloody Valentine עם מוזיקת פוסט-פאנק אפלה ששמעתי וזה הוביל אותי ליצור את הצליל של TUY.

    אחת מהלהקות המקומיות שלנו, Dia Malo, הולכת לחמם אתכם. האם שמעת אותם או להקות אחרות מישראל?

    אני בדיוק מקשיב לדיה מאלו בפעם הראשונה עכשיו, ואני לגמרי מצפה לראות אותם בהופעה. אני לא יכול לחשוב על להקות אחרות שאני מכיר שהן מישראל אז לגמרי אחפש המלצות כשנהיה שם.

    תרצה להוסיף אולי עוד משהו?

    תודה ונתראה בקרוב.

    סגור לתגובות על The Underground Youth בראיון: מעשייה מודרנית של להקה עצמאית / כללי /

  • 16 במאי 2016

    המאזין ברדיו 139: מסוכן - סט אינדי ישראלי טרי

    לכבוד יום העצמאות לקחתי את מיטב ההרכבים שהשתתפו במדור אינטרו ויצרתי סט אינדי ישראלי טרי עם להקות חדשות ומרתקות כולל: Alterhood, Vini Vicious, Deaf Chonky, The Meatballs, חשש אמיתי, רגל סברס, סילבי זא'ן, F E W, Double Jackal, Dia Malo, Saint God, Azor, knees please, Meuban, Dialgo, Water Knives, The Name's John.

    צילום: ארכיון גן שמואל, אתר פיקיוויקי

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

    סגור לתגובות על המאזין ברדיו 139: מסוכן - סט אינדי ישראלי טרי / כללי /

  • 15 במאי 2016

    אינטרו 27: Tetish - אלקטרו פאוור-פופ

    מפתיע לשמוע הרכבים מהסצנה המקומית שהם ברמת גימור גבוהה, אך חדשים לגמרי. כך הם Tetish. אולי זה בגלל שמדובר במוזיקאים מנוסים - בין היתר מלהקת כלבי רוח - או אולי בגלל המקצוענות שהולכת וגדלה והכוונה לצאת החוצה. כך או כך, טטיש עומדים להשיק סינגל בכורה, אז זה הזמן לעשות היכרות עם האלקטרו פאוור-פופ החלק שלהם.

    1. מי חברי הלהקה?

    מקימי הלהקה הם איתי שטרית ואיטן סלומון, וחברים בה ניר שלמה על גיטרות וקולות, נעם שחם על הבס ודניאל עצטה על תופים.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    אנחנו כולנו כרגע מתל אביב, איתי ואיטן חברים טובים שכבר הרבה שנים עובדים ויוצרים ביחד. ניר, נועם ואיתי ניגנו בלהקת כלבי רוח בעבר, ואת דניאל הכרנו דרך חברים משותפים בהרכב לולה מארש.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    המוזיקה שלנו משלבת כל מיני צבעים מהסגנונות שמשפיעים עלינו ביותר: פופ, רוק, פופ אלקטרוני וגם מוסיקה קלאסית הנמצאת בשורשינו. יש במוזיקה הרבה כח ועוצמה של לייב המשלבת סינטים לצד גיטרות, שבטיות לצד הרמוניות קלאסיות, כשמעל מרחפת השירה הפופית של איטן למלודיות ופזמונים קליטים. חיפשנו הרבה זמן הגדרה שתענה על כל המאפיינים האלו, והיה נחמד לגלות שמה שאנחנו עושים זה בעצם אלקטרו פאוור-פופ. הא.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    שם ההרכב מורכב משמות החיבה של איתי ואיטן. החברים והמשפחה קוראים לאיטן טטי, ולאיתי קוראים טיש. ביחד זה Tetish וזה מתחרז עם Fetish. זה התחיל כבדיחה, אבל תפס באיזשהו שלב.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    אנחנו שואפים להגיע לכמה שיותר קהל בכל מקום שנוכל להגיע אליו. שואפים להמשיך ליצור ולהקליט כמה שיותר אלבומים, כי זה הדלק שלנו. אנחנו שואפים גם להגיע לבמות הגדולות בעולם, במה בפסטיבל Glastonbury נגיד זה אחלה יעד, לבינתיים.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    חוץ מלנהל את ההרכב, שזו עבודה full time כשלעצמה, שנינו מורים עסוקים לפסנתר (איתי) ופיתוח קול (איטן).
    איתי: איטן היא גם בשלנית מדהימה, שמביאה מטעמים לכל חזרה. שאר ההרכב עסוק רוב הזמן בלאכול את מטעמיה ולצטט את לואי סי.קיי.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מוזיקלית, אנחנו מושפעים מאוד מהרכבים כמו MGMT, Arcade Fire, Tune Yards, St. Vincent, The Cardigans, וגם מאמנים כמו Peter Gabriel, Regina Spector, Joni Mitchell, הביטלס, ברהמס ובטהובן. באופן כללי, אנחנו מושפעים מכל מה שנתפס אצלנו כראשוני ואינסטינקטיבי, ומנסים להקשיב לדחפים שלנו כשאנחנו כותבים ומלחינים שירים.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    איתי: נכון להיום נראה לי ש-"Queens of the stone age - "...Like Clockwork
    איטן: אחד מהאלבומים של Sufjan Stevens.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    איתי ואיטן: לגמרי "Coldplay - "A Head Full of Dreams. עדיף היה לזכור אותם בלי זה.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    היינו רוצים לחמם את St.Vincent, קודם כל כי היא נראית ממש כיפית, אבל בעיקר כי האלבום האחרון שלה הוא השראה עבורנו, כמו גם ההופעות החיות שלה והדגש העצום שהיא שמה על הצד האסתטי והויזואליות. הכל סופר מוקפד וסופר קול.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    איתי: אולי זאת כן קלישאה, אבל אין דבר כזה תקופה נוחה ליצור מוסיקה (או אמנות בכלל), זה תמיד קשה, כך היה וכך יהיה. כל השאר זה תירוצים.

    הופעות קרובות:
    השקת סינגל ב-6.6, בפסאז' תל אביב

    סגור לתגובות על אינטרו 27: Tetish - אלקטרו פאוור-פופ / כללי /

  • 10 במאי 2016

    המאזין ברדיו 138: שעת הבלוז - סט פוסט-רוק

    שעה של פוסט-רוק ללא דיבורים, לזמנים שקטים. כולל Mogwai (בתמונה), Oceansize, The Name's John, The Silent Whale Becomes a Dream, Tortoise, ו-Sigur Ros.

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

    סגור לתגובות על המאזין ברדיו 138: שעת הבלוז - סט פוסט-רוק / כללי /
→ פוסטים קודמים
פוסטים חדשים ←