שעה של מוזיקה אקלקטית כולל האינדי פופ השבדי של The Sun Days (בתמונה), הפלישה האוסטרלית של The Goon Sax, ועד לקאבר מדהים של שינייד אוקונור לאלטון ג'ון.
קרדיט צילום: Emil Agrell
התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי ב-20:00
יש להקות כמו רדיוהד שנמצאות בחיפוש דרך מוזיקלי, ויש להקות כמו AC/DC שננעלות על קטע ועושות אותו טוב. הפאוור טריו Warp שייכים לקטגוריה השנייה. נשמע שהם נעולים על המטאל המוקדם של שנות השבעים, במיוחד Black Sabbath, עם ריפים ותיפוף כבד וצווחות של באנשי. בואו נכיר.
1. מי חברי הלהקה?
איתי אלזרדל - גיטרה ושירה, ספי הכריש - בס ושירה, עזרא - תופים.
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
כולנו חברים הרבה שנים, בעיקר כחלק מסצנת הפאנק המקומית. ספי ועזרא מכירים מגיל צעיר מראש העין. איתי וספי גרו ביחד שנתיים באותה דירה ומכאן בישלו רעיון לנגן יחד בלהקה, בשביל זה קראו למולטי-אינסטרומנטליסט המחונן עזרא שיגלה טריטוריה שלא חווה עדיין וינגן תופים.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
ריפים שבא לבכות.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
עזרא בחר. אני (איתי) רציתי שם אחר ואמרתי לו שאין מצב שיקראו לנו ככה. אז עכשיו קוראים לנו ככה.
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
להמציא את הריפים הכי טובים שאנחנו יכולים, ולגרום לשירים להישמע דינמיים ומעניינים. הרבה להקות חוטאות בשיעמום ובמריחה של ריפים עד כדי שחיקה. אין טעם לנגן 7 דקות את אותו הריף. אולי הפרעת הקשב שיש לנו מהפאנק עוזרת לנו בעניין הזה.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
ספי רועה כלבים. עזרא עובד בשדה. איתי אומר לאנשים במה לעבוד.
7. ממה אתם מושפעים?
הרבה רוק פסיכדלי, להקות שהשתמשו בהרבה ריברב דיליי ופאז בסאונד שלהם. כמובן גם להקות רלוונטיות שנותנות הרבה השראה מבחינת איך כותבים את זה ואיך מנגנים את זה. אני גם מושפע מאוד מ-CCR.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
איתי: Heart - Dreamboat Annie
עזרא: Sleep - Sleep's Holy Mountain
ספי: לא שומע מוסיקה.
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
כל הקטלוג של Queens of the Stone Age. לא כי זה גרוע, יותר בגלל שרוב מי שאוהב את זה גרוע. להקה שסחים אוהבים להגיד שהם אוהבים כדי לתת לעצמם נקודות על טעם במוזיקה. נחייה סבבה גם בלי זה.
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
לא היינו רוצים לחמם אף אחד. לחמם זאת מחשבה תבוסתנית. שיחממו אותנו, לשם נרצה להגיע.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
תקימו להקות. כמה שיותר מהן. טובות אבל.
סמנתה מונטגומרני חלמה להיות זמרת. סמנתה העלתה ליוטיוב vלוגים וקטעי אקפלה תחת הכינוי Princess Shaw, אך נכשלה מלהתקבל לתכנית "The Voice" או אפילו לקבל תשומת לב בערב במה פתוחה. בזמן שהיא המשיכה לעבוד בבית אבות בניו אורלינס, איזה קיבוצניק זרוק ושמו קותימאן עבד באיזי על "Thru You Too", פרויקט ההמשך ל-"Thru You". גם אם השם לא אומר לכם כלום, בטח ראיתם את הוידאו הויראלי מ-2009 שסימפל קטעי יוטיוב ממוזיקאים אנונימיים ויצר מהם שירים חדשים שזכו למיליוני צפיות. הטוויסט: סמנתה היא הכוכבת של "Thru You Too" - ואין לה מושג מזה. אבל לבמאי עידו הר יש מושג. הוא מצפה שהפרויקט החדש של קותימאן יקבל מיליוני צפיות, ומחכה לתפוס במצלמה את הבעת הפנים של סמנתה ברגע שקותימאן יעשה upload והיא תהפוך לסופרסטאר. הוא אכן תפס את ההבעה ואת כל הסיפור של סמנתה בסרט הדוקו-מוזיקלי החדש "פרינסס שואו".
כנראה שלא תמצאו מילים רעות על הסרט, הוא עשוי טוב ובאמת שסמנתה כפרה. היא עברה התעללות פיזית ומינית בילדותה והחיים שלה לא זזים לשום מקום ("למה אני מתקדמת באותו כיוון בלי כיוון?" היא שואלת את עצמה בסרט). כמובן (ספוילר אלרט) שברגע שחבריה התחילו להפגיז אותה בסמסים שהיא נהייתה לכוכבת יוטיוב, כל צרותיה כאילו נעלמו. היא אף הגיעה לארץ להופיע עם קותימאן וגם מלווה הקרנות של הסרט בארץ ובעולם, דברים שהיא בטח מעולם לא חלמה שיקרו. גוד ווייבס, אם כי הסרט גרם לי לתהות על חוסר שוויון ועל תהילה ובכלל על הפרויקט הזה של קותימאן.
הקאטים בסרט בין החיים של סמנתה לחיים של קותימאן גרמו לי לתחושה של חוסר נוחות. בזמן שקותימאן מחפש קטעי יוטיוב בכיף שלו, מעשן עישונים, ואוכל טוסט גבינה, מראים כיצד גנבו לסמנתה את גלגלי הרכב, ניתקו את ביתה מהחשמל, ואיך היא חושפת סודות משפחה אפלים. כביכול רוצים לעשות לנו בילדאפ איך קותימאן הולך להציל אותה מעצמה, אך בו בזמן ממחישים עד כמה חיים מקבילים של שני אנשים בשתי מדינות שונות כל כך רחוקים אחד מהשני. לכאורה זה לא מחדש שום דבר, אבל להראות את זה קורה בזמן אמיתי, זה כבר סיפור אחר - וברור שסיפורה של סמנתה הוא רק אחד מיני רבים באוכלוסיות החלשות של ארה"ב ובכלל בעולם.
באחד מקטעי הסרט סמנתה נסעה לנסות את מזלה באטלנטה, המוטאון החדש כפי שאחד מתושבי העיר כינה אותה. סמנתה נתקלה שם ברחובות ובמועדונים בחופן של מוזיקאים שיודעים לשיר כמוה או אפילו הרבה יותר טוב. וואלה, אנחנו יודעים מה מצפה לה, וכנראה שלא להם. אם, למשל, יוטיוב היו משנים באותו היום את אלגוריתם תוצאות החיפוש, כנראה שקותימאן מעולם לא היה מגיע לפרינסס אלא לזמר/ת אחר/ת. קל לשכוח את הארעיות של ההצלחה ולייחס הכל לכישרון בזמן שבשביל המון מוזיקאים שהצליחו או לא המזל שיחק תפקיד הרבה יותר חשוב (מעניין אם היא חזרה לנגן הרחוב החביב ההוא מאטלנטה כמו שהיא הבטיחה עכשיו כשהיא התפרסמה). הסרט לא שואל אפילו שאלה אחת בעניין, אלא פשוט מראה את זה קורה, כאילו שזה הגורל, בין אם הצופים שמים לב לכך או לא.
עכשיו, כש-"Thru You" של קותימאן יצא גם אני נגנבתי. קותימאן הזכיר לי את DJ Shadow, יוצר אלקטרוני שבעצם יצר שירים חדשים מסימפולים איזוטריים - רק שקותימאן עשה את זה עם יוטיוב. אבל עם "Thru You Too" כבר לא נפלתי מהכיסא. הקסם של הגימיק אבד, והשירים עצמם אחלה, אך מאבדים הרבה מהנפח שלהם בלי סיפור הרקע. קותימאן משתמש בקטעים ללא רשות, ובסרט נטען שהוא מעולם לא קיבל תלונות. הסתבר שזה לא נכון. קותימאן בעצמו רשם בתיאור של הוידאו "Give It Up" כי הוא התכתב עם אחת מהצ'לניות שסומפלה לוידאו וככל הנראה התלוננה על כך שהוא לא ביקש ממנה אישור. אמנם קותימאן לא מוכר את היצירות הללו או שם פרסומות, וגם אם קותימאן הוא נשמה טהורה שסך הכל רוצה לעשות אומנות, ברור שמיליוני הצפיות שהוא מקבל עוזרים לקדם את שמו בעולם. המשתתפים בקטעים שלו מקבלים קרדיט כך שאולי גם הם מרוויחים מהפרסום, אם כי השם שמופיע בסופו של דבר בכותרת הוידאו הוא כמובן Kutiman. אז אולי קותימאן הוא לא המקבילה של די ג'יי שאדו ביוטיוב, אלא יותר של עידן רייכל.
ומה קורה עם סמנתה של אחרי "Thru You Too"? קטעי היוטיוב שלה עלו מכמה עשרות צפיות לכמה מאות, ולפי הסרט גם כמה חודשים לאחר הפריצה האוטו שלה עדיין עמד נטול גלגלים והיא עדיין הלכה לעבוד באותו בית האבות. מה שכן, היא שחררה בדיוק קטע חדש עם קותימאן והם עובדים ככל הנראה על חומר חדש. נקווה שהיא תזכה לחיים מאושרים גם אחרי ש-15 הדקות שלה יעברו.
מרגישים איכות כבר מהריף הראשון באלבום החדש של Alterhood. ריף הבלוז-רוק שמתניע את הקטע "Dangerous", ובעצם את האלבום כולו, היה יכול להופיע בקלות בקטע של The Black Keys או Arctic Monkeys. זה ריף מדויק, קליט, והכי חשוב, קולני. בזמן שיותר מדי להקות מקומיות הורגות את הגיטרות במיקס, אלטרהוד מצאו את נקודת האיזון בין הווקאלז של דן נוה והגיטרות של רועי הלוי - כנראה זה מה שקורה כשטסים להקליט את האלבום בפאקינג וויילס ושוכרים את המפיק ניק ברין שעבד עם Oasis, Stone Roses, ו-Stereophonics. התוצאה היא אינדי-רוק שמשלב בין השמש הישראלית למנכוליה הבריטית ובשפת המלכה. בניגוד לרוב הזמרים מארץ הקודש ששוברים את השיניים באנגלית, ההגשה של נוה נשמעת חלקה ומזכירה את הווייב של הקוף הארקטי מר אלקס טרנר. עם המנוני פסטיבלים כמו "Far Away From Home" או "Someone Like You", כנראה שנראה את אלטרהוד על בימות אירופה הקיץ.
בתמונה: עטיפת האלבום, ציור של יוסף קריספל - (Untitled, 2015, אקריליק ושמן על בד).
אלטרהוד ישיקו אל האלבום ב-2.4 באברבנל 5, ת"א
לצערנו, להקת DIIV ביטלה את הטור האירופאי שלה עקב נסיבות רפואיות, ובעצם גם את הופעתה בארץ. למזלנו, להקת F E W, הרכב האינדי רוק שהיה אמור לחמם אותם, עוד חי ובועט ומתוכננים להם חופן הופעות בתקופה הקרובה. תכירו.
1. מי חברי הלהקה?
אייל רוזנברג – גיטרה ושירה, אורי דרור – בס, הילה סלומון – תופים, צחי מזרחי- גיטרה.
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
טינדר.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
שובבה עם זיק של רצינות - או להפך - עם קצת שוגייז ודרים פופ ונגיעות סומק וכורכום.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
אייל די שיגע אותנו עם שמות והיה מטריד אותנו בוואטסאפ , עד שקפץ לו FUZE. הילה אמרה FEW, מאז אנחנו חיים באושר ועושר. היינו בכלל DIVE עד לפני כמה חודשים, והחלטנו לשנות כי כבר יש כזו להקה בברוקלין DIIV, יצא מצחיק שאנחנו הולכים לחמם אותם . מה? כן.
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
היינו שמחים להיות דייויד בואי אבל נסתפק בלהגיע למשהו אנושי יותר.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
תלוי את מי שואלים. יש בינינו תסריטאית, קריין/שדרן ושני סייבורגים.
7. ממה אתם מושפעים?
Interpol, Slowdive, The Cure, Placebo, Joy Division, The National, The Smiths.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
אייל: The The - Dusk
הילה: The National - Boxer
צחי: Beck - Sea change
אורי: ( ) - Sigur Rós
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
אלבום החתונה של ביבי ושרה.
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
The Cure. מזתומרת? כי הם הקיור!
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
תודה עידו! נשיקות.
הופעות קרובות:
6.4.16 – מועדון התחת, ת"א
12.4.16 – The Post Hostel, ירושלים
26.4.16 – רוטשילד 12, ת"א
24.5.16 – השקת אלבום הבכורה בלבונטין 7, ת"א
קרדיט צילום: יעל בר כהן
