פוסטים מאת עידו שחם

  • 9 בפברואר 2016

    אינטרו 15: Double Jackal - סולואים ממיסי פנים על שוגייז

    כשקיבלתי המלצה לשמוע את "Bliss" של להקת Double Jackal (תודה ליקיר הבלוג בן טברסקי) ידעתי שאני בעניין תוך כמה שניות. הקטע נפתח בפידבק. אחריו נכנסות גיטרות שבורות יחד עם הבאס והתופים ויש המון המון ריברב על הקולות ששרים אלינו אי שם מהירח. שמחתי במיוחד כי יש לטעמי יותר מדי ווקאלז ופחות מדי גיטרות בהפקות בארץ, מה שגם לי יש להקה שהולכת לכיוון כזה וטוב לגלות שאנחנו לא לבד שם בחוץ. אז הזמנתי את דאבל ג'קל לסשן הכרות.

    1. מי חברי הלהקה?

    נמרוד דביר - שירות, מתן לוי - תופים, מיכל לשנסקי - באס, יאיר טרגנו - גיטרות/הפקה.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    יאיר: כולנו למדנו באותו בית הספר בחיפה. אני ומתן הכרנו כשהחלפנו הצעות מוזיקליות בשיעור מתמטיקה בתיכון, אי שם ב-2013 הרחוקה. אחרי זה הוא הציע לי להצטרף ללהקה שלו עם נמרוד. את מיכל צירפנו לאחרונה אחרי חיפושים מייגעים אחר באסיסט\ית.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    יאיר: רצף של טעויות שאיכשהו עובד. עם המון ריברב.
    מתן: Striped-shirts-and-leather-jackets-core.
    מיכל: יאיר הורג לנו את האוזניים וכולנו מקווים שישמעו את שאר הכלים מתישהו.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    יאיר: סבא של מתן קורא לו "תןתן" = תן כפול 2 = Double Jackal.
    מיכל: יאיר הוא דיקטטור.
    יאיר: ):

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    מתן: להביא משהו אחר לסצנה של המוזיקה בארץ.
    יאיר: להיות הגיטריסט הראשון שמנגן סולואים ממיסיי פנים על שוגייז.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    יאיר: אני מצלם הופעות, להקות ובכללי. בנוסף לזה עוזר סאונד ומצלם סטילס בתכנית "חי על הקצה" ברדיו הקצה.
    מיכל: אני מכינה טי שירטים עם הציורים שלי.
    מתן: אני לא מנגן אני מתופף :(

    7. ממה אתם מושפעים?

    מתן: בהתחלה הושפעתי בעיקר מבריט פופ של שנות ה90, בעיקר אואזיס. אח"כ נפתחתי לעולמות יותר רחבים של מוזיקה, מפופ ל-fאנק ל-pאנק ומה לא.מבחינת ליריקות ההשפעה העיקרית שלי היא כנראה הסגנון כתיבה של אלכס טרנר מהארקטיק מאנקיז.
    מיכל: השירים והלהקות שאני שומעת משתנים בערך כל חודש, אבל אני חושבת שתפקידי הבס שלי מושפעים בעיקר מלהקות בכיוון הפופי כמו The Vaccines ,Clones of Clones, או Tennis. מדי פעם גם להקות קצת יותר כבדות כמו The Black Keys.
    יאיר: רוב מה שיצא בלייבל Captured Tracks, פסיכדליה ואמביינט. מדי פעם גם להקות קצת יותר כבדות כמו Meshuggah, Deafheaven, קין והבל 90210 או The Black Keys.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    יאיר: או "Loveless" של My Bloody Valentine, או "Oshin" של DIIV.
    מתן: תלוי בתקופה, כרגע כנראה את "Pet Sounds" כי אני חושב שהוא לא ימאס עליי לעולם.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    מתן: כל אלבום של "הצל". ואת הצל עצמו, וזה בלי לשמוע אף אלבום שלו.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    מתן: בארץ אני חושב שהכיוון בינתיים הוא לחמם את ועדת חריגים. אם אחלום ממש רחוק אז ארקטיק מאנקיז, Unknown Mortal Orchestra, The Vaccines, Tame Impala.
    יאיר: DIIV. כי הם הלהקה האהובה עליי בכל הזמנים וזו רק שאלה של זמן עד שנרנג'ה יביא אותם לארץ ואני רוצה לחמם אותם בחייאת נרנג'ה.
    נמרוד: Soulja Boy.
    מיכל: מה שמתן אמר

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    יאיר: תאמצו כלבים ואל תקנו ממגדלי כלבים גזעיים, יו.
    מתן: #דור_תסגור.
    מיכל: ארבע מיתרים אפס רחמים.

    הופעות קרובות:
    11.2 - ביחד עם Meuban וסוג ב׳, ליבירה, חיפה
    18.2 - תחרות הלהקות "כוכב מת", פפאיתו, תל אביב

    קרדיט צילום: יאיר טרגנו

    תגובה אחת / כללי /

  • 8 בפברואר 2016

    וייניל: סקס, סמים, וחברות תקליטים

    באחת מהסצנות בסדרה החדשה "VINYL", גיבור הסדרה ריצ'י פינסטרה מקבל טיפ ממנהל משופשף שמסכם במשפט אחד את הגישה של חברות התקליטים: “מוזיקאים הם לא חברים שלך - הם מוצרים".

    הסדרה, שתעלה במקביל ב-yes וב-HBO ב-15.2, מציפה הרבה תהיות לגבי תעשיית המוזיקה. "וייניל" מתרחשת בניו יורק של 1973 ומספרת את סיפורה של התעשייה דרך פינסטרה, מנהל לייבל שנקרע בין האהבה שלו למוזיקה והרצון שלו לעשות כסף. מדובר בפרויקט משותף של מיק ג'אגר ובמאי העל מרטין סקורסזה ("הזאב מוול סטריט", "החבר'ה הטובים") שמתגלגל כבר 20 שנה, היה אמור להפוך לסרט, ויוצא סוף כל סוף בתור סדרת טלוויזיה. חוץ מג'אגר וסקורסזה מעורב בסדרה גם Terence Winter, היוצר של "אימפריית הפשע" ו-"הזאב מוול סטריט", ולגמרי אפשר לראות את הקו שמחבר בין היצירות שלו ל-"וייניל". אגב, מי שמשחק את פינסטרה הוא אחד מכוכבי "אימפריית הפשע" בובי קאנוויל, מעין אל פאצ'ינו צעיר בגרסה עוד יותר שבורה ועצבנית. הוזמנתי לצפות בפרק הבכורה הכפול באוזןבר לפני שהוא עולה לאוויר, אז לפני שתמשיכו הלאה: זהירות, ספוילרים.

    ג'אגר: "הם היו כל כך מטורפים שהיה קשה לכתוב עד כמה הם היו משוגעים בחיים האמיתיים"

    ג'אגר: "הם היו כל כך מטורפים שהיה קשה לכתוב עד כמה הם היו משוגעים בחיים האמיתיים"

    החתונה בין ג'אגר לסקורסזה מולידה סיפור שמלא בסקס, סמים, רוקנרול - ופשע: הלייבל מחזיק מרקחה לא חוקית במגירה, "מעלים" תקליטים שלא נמכרו בחנויות, ומשחד שדרני רדיו עם לחיצות יד של 100 דולר. הקו בין המציאות לדמיון מאוד מטושטש בסדרה וגרם לי לרוץ לויקיפדיה לבדוק מה אשכרה קרה. מצד אחד, פינסטרה נפגש מאחורי הקלעים עם לד זפלין והולך להופעה פרועה במיוחד של הניו יורק דולס שממומטת את הבניין; מצד שני, הלייבל שלו American Century מעולם לא היה קיים, והניו יורק דולס אולי העיפו שכלים אך הם לא הפילו בניינים, לפחות לא תרתי משמע. בהתחשב בסגנון של סקורסזה שנוטה לשלב בין ריאליזם למצבי תודעה פנימיים, יכול להיות שרק עולמו של פינסטרה התמוטט עליו באותה הסצנה.

    מסתבר שהדברים שנראים הכי מוגזמים בסדרה מבוססים על חוויות אמיתיות, כמו מנהלי לייבל מחורפנים ומעורבות של המאפיה בתעשייה. בראיון לאתר Billboard.com, ג'אגר מספר על מנהלי הלייבלים כי "הם היו כל כך מטורפים שהיה קשה לכתוב עד כמה הם היו משוגעים בחיים האמיתיים ולצפות שאנשים אשכרה יאמינו שאיש עסקים יכול להתנהג ככה" - למשל כשג'אגר הגיע פיכח לפגישה עם מנהל מהלייבל של CBS שהיה מסומם לגמרי. ואילו לגבי המאפיה, סקורסזה מספר באותה הכתבה כי "היה אפשר לעשות כסף במה שנהפך לתעשיית המוזיקה, והמאפיה רצתה פיסה מזה."

    ג'אגר

    ג'אגר וקאנוויל בפעולה על הסט

    מעבר לדרמה ולפשע, הסדרה היא חגיגה מוזיקלית של ניו יורק בשנות השבעים: מהגלאם רוק, דרך מוזיקת נשמה, ותחילת ה-Pאנק. סקורסזה מצליח להעביר את התחושה הסובייקטיבית איך זה מרגיש להיות בהופעה משוגעת מעבר לקלישאות הקולנועיות של אנשים מחויכים עם ידיים באוויר, של איך זה מרגיש לטבוע בתוך הצלילים ולהיות מוצף ברגשות בזמן שקורה מאורע בחלל האולם, בדיוק כפי שקורה באותה הופעה של הניו יורק דולס. הרבה שירים מושמעים במהלך פרק הבכורה בפול ווליום, לפעמים בזמן שאמנים שרים או מנגנים אותם. בסצנה חזקה במיוחד, פינסטרה עובר דרך הארלם איפה שהוא נחשף לקסם של המוזיקה השחורה החדשה של הסבנטיז ומבקש מהנהג לעצור. הוא שואל מה זו המוזיקה הזו ומי אחראי על המסיבה, אך מגורש משם באיומי אקדח. הסדרה לא מיפה את הדברים וחושפת גם את המוזיקה הצ'יזית של הסבנטיז, כולל תקרית דיפלומטית עם אחד מהאוסמונדס וקטילה של "I'd Really Love to See You Tonight" של England Dan & John Ford Coley. "היו אפילו דברים יותר גרועים," ג'אגר מגלה בראיון לבילבורד. "כשמסתכלים אחורה מה היו התקליטים שמכרו הכי הרבה, זה קורע מצחוק. זה ממש שעשע אותי, אבל אמרתי כל הזמן למנהל המוזיקלי שהיה יותר מדי דרעק [בפסקול]. היו לנו דיונים ארוכים כמה דרעק יכלנו להכניס." הפאנק יורק בסדרה דרך תגלית מרעישה של אחת מנשות הלייבל: להקת Nasty Bits. ג'יימס ג'אגר, הבן של, מגלם את סולנה Kip Stevens שמזכיר את חלוץ הפאנק האמריקאי ריצ'ארד הל. אולי נאסטי ביטס מעולם לא היו קיימים, אך בעולם האמיתי ג'אגר הצעיר הוא אשכרה סולן של להקת פאנק בשם Turbogeist.

    חלק מהקהל שהוזמן לראות את פרק הבכורה כלל את חברי תיסלם - דני בסן, יזהר אשדות, ויאיר ניצני - שישבו ביחד וצפו בסדרה. תיסלם הוקמה בכלל ב-1980 ופעלה בארץ, אבל בזמן שהם חזו במציאות המפוברקת של ניו יורק ממש הסתקרנתי איזה סצנות עלו להם בראש מחיי הרוקנרול הארץ ישראלים. האם גם פה עשו כמויות של קוק, שיחדו שדרני רדיו, ורקדו טנגו עם העולם התחתון? האמת נמצאת אי שם, מתחת לקרחת של יאיר ניצני.

    תגובה אחת / כללי /

  • 2 בפברואר 2016

    אינטרו 14: Deaf Chonky - המהומה שהתחילה במרכנתיל רחובות

    בשנים האחרונות יש יותר ויותר עשייה נשית ברוק ובאינדי ובפאנק, מה שמביא רוח רעננה של יצירתיות והרכבי דגל כמו Daughter ו-Savages שהאלבומים החדשים שלהן נחגגים בסצנה העולמית. אפילו בארץ המאזן משתנה עם הרכבים כמו לילה והזאבות. תודות לתכנית החכמה Riot! של ניצן פינקו בקצה נחשפתי גם לצמד הבנות Deaf Chonky. הן עושות אינדי רוק/פוסט פאנק מינימליסטי עם אדג' הומוריסטי והוציאו לא מזמן EP ראשון בשם "Mostly Farsh".

    1. מי חברי הלהקה?

    תמי ועדי.

    2. מאיפה אתן ואיך נפגשתן?

    אנחנו מרחובות, נפגשנו לפני שלוש שנים במרכנתיל ׁ(הבנק) שברח' הרצל, רחובות.

    3. איך אתן מתארות את המוזיקה שלכן?

    העתק הדבק.

    4. כיצד בחרתן בשם ההרכב?

    אבא של תמי תמיד היה קורא לנו "דפצ'ונקי", שזה "ילדות" ברוסית. אנחנו כותבות את השם Deaf Chonky כמחווה ללהקה האהובה עלינו Blind Man Deaf Boy.

    5. מה אתן שואפות לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להיות Blind Man Deaf Boy.

    6. מה אתן עושות חוץ מלנגן?

    עדי: אוכלות פלאפל.
    תמי: עובדות.
    עדי: אוכלות פלאפל אחרי שאנחנו עובדות.

    7. ממה אתן מושפעות?

    תמי: מחולצות שחורות.
    עדי: מפסים.

    8. איזה אלבום הייתן לוקחות לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    תמי: Doolittle - Pixies.
    עדי: אם אפשר לרמות אז You Are the Blood - Sufjan Stevens, שזה לא אלבום אלא שיר די ארוך שאף פעם לא באמת שוחרר על אלבום אמיתי. אם אי אפשר, אז Swidden - Blackbird Raum.
    תמי ועדי: אה, והאלבום ההוא של Ankylym.

    9. איזה אלבום הייתן מוחקות מדפי ההיסטוריה האנושית?

    כל דבר של Swans.

    10. איזה אמן הייתן רוצות לחמם ולמה?

    תמי: The Runaways.
    עדי: Billy Childish.
    תמי ועדי: או Skarate Kid.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    עדי: תקדמו תחבורה ציבורית שפועלת על אנרגיה סולרית 24-7 בארץ.
    תמי: עצה לחיים - תכבו את הטלוויזיה כשמתיישבים לאכול ארוחת ערב.

    הופעות קרובות:
    5.2 - פסטיבל חורף, הקסטה, ירושלים
    11.2 הפאנק חוזר לחיפה, המרתף 10, חיפה
    29.2 הופעה עם Hiss, לבונטין 7, תל אביב

    סגור לתגובות על אינטרו 14: Deaf Chonky - המהומה שהתחילה במרכנתיל רחובות / כללי /

  • 1 בפברואר 2016

    המאזין ברדיו 125: פאשיסט טוב זה פאשיסט מת

    The Listener 125: The Only Good Fascist is a Dead Fascist by Idosius on Mixcloud

    שעה של אינדי אקלקטי עם Pאנק-רוק פוליטי של Propagandhi (בתמונה), אינדי רוק פרברים של רגל סברס, 20 שנה לאלבום המופת של הפוסט-רוק "Millions Now Living Will Never Die", ועוד - פלייליסט בלחיצת פליי למעלה.

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

    סגור לתגובות על המאזין ברדיו 125: פאשיסט טוב זה פאשיסט מת / כללי /

  • 26 בינואר 2016

    המאזין ברדיו 124: באוטו שלך

    The Listener 124: In Your Car by Idosius on Mixcloud

    שעה של אינדי בלי דיבורים ועם מלא אווירה, כולל סנסציית הפוסט-בריטפופ Kenickie (בתמונה). פלייליסט בלחיצת פליי למעלה.

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

    סגור לתגובות על המאזין ברדיו 124: באוטו שלך / כללי /
→ פוסטים קודמים
פוסטים חדשים ←