J. Viewz חגגו 10 שנים לאלבום "Muse Breaks" אבל המסיבה לא התרוממה:
יונתן דגן היה ישראל: כפיים, הצגה נלהבת של הלהקה מיד עם תחילת המופע, וחפירות בסגנון ויקי פולארד מ-"בריטניה הקטנה", למשל על איך שהסקסופוניסט היה בסין, ואז יונתן ישן אצלו, ואז הוא חזר פתאום על הבוקר בלי חולצה, ואז הוא הביא את ה-DVD של נמר דרקון, ואז... לא התחברתי לקטע אבל הקהל הביתי מת על זה.
קרדיט צילום: Gaya's Music Photos
The Listener Indie Set @ The Rokoko Tel Aviv by Idosius on Mixcloud
מעל ארבע שעות של אינדי אקלקטי כפי שתקלטתי ברוקוקו בתל אביב. כולל: Jaws, Eagulls, The Vaccines, The Strokes, Suuns, Tom Vek, Girl Band, Viet Cong, Sleepy, FIDLAR, Title Fight, Factory Floor, Leftfield, Moderat, Kraftwerk, The Normal, New Order, Depeche Mode, Simple Minds, U2, Falco, Yello, A Certain Ratio, Paul Simon, My Bloody Valentine, Chapterhouse, The Charlatans.
(מתנצל על הגליצ' בסביבות 2:03:32)
The Listener 93: Yonatan Cadan Special by Idosius on Mixcloud
יוני כדן הוא הסוד השמור של סצינת האינדי הישראלית. אחרי שניגן עם הרכבים מבית פיתקית כמו מורה חיילת וערופי שפתיים, יוני משחרר סוף כל סוף אלבום סולו עם גיטרות מנסרות ושירים על החיים הכאוטיים בארץ. כדי לחגוג את ההשקה, יוני הגיע לאולפן להשמיע את הקטעים ולספר את הסיפורים. כל זה קורה בשעה השניה. בשעה הראשונה שידרתי את הבלאגן הרגיל של אינדי איכותי.
בתמונה: יוני כדן
התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 19:00-21:00
פעם זלזלתי בג'וליאן קזבלנקס ועכשיו אני יודע שיש לו כבוד:
אולי באנו בשביל קזבלנקס, אבל נשארנו בשביל הווידז, וטוב שכך. הנוכחות שלו גרמה לבארבי להתפוצץ מאנשים שהריעו לארט-רוק, למוזיקה מתוחכמת ואמנותית שהם בחיים לא היו באים לשמוע לולא הוא. רוב השירים של הווידז עוברים את רף החמש דקות והם מחליקים אותם לקהל הרחב בפנאן. מילא חמש דקות - גולת הכותרת של ההופעה ושל אלבום הבכורה של הווידז "Tyranny", הוא האפוס "Human Sadness" שנמתח מעל ל-10 דקות.
צילום: אריאל עפרון
רציתי לחזור לשורשי הנו-מטאל שלי, אבל אינקובוס גרמו לי לפיהוק גדול:
החלק הכי טוב בהופעה של Incubus היה לשתות בירה צוננת בחניון מחוץ לאמפי פארק רעננה עם חבורה מעובדי השגרירות האמריקאית. הם באו לשחרר את העניבה ולעודד את הנבחרת הביתית מקליפורניה. דיברנו על פיטבולים (שהם לא כלבים אכזריים פר סה), הבדלים תרבותיים (אחד מהם שירת ביפן ובאפריקה), ובירת בוטיק ישראלית (שכמעט ומתקבלת בסטנדרט הבוטיק האמריקאי). דרכינו נפרדו, ואני מאוד מקווה שהם עשו חיים. אני השתעממתי.
צילום: אריאל עפרון
