הופעות בבארבי נמכרות מראש מדי פעם. בדרך כלל מדובר בהרכבי אינדי-שמינדי נפוחי הייפ, אבל הפעם מדובר בהופעת ג'אז. תנו לי לחזור על זה: ג'אאאז - המוזיקה הזו שמנוגנת בים האדום ונצרכת בעיקר על ידי בורגנים כבדים שמחפשים פתרון למשבר אמצע החיים בתחתית של כוס בירה בזאפה. אך ג'אז לא היה תמיד פסקול לגיל העמידה. ג'אז היה בזמנו הפסקול למרד של ההיפסטרים המקוריים, של דור הביט בשנות החמישים. אמש גם הבארבי התמלא בבני עשרים ומשהו שבאו לשמוע את הסווינג של ילדי הפלא הקנדיים BADBADNOTGOOD, בחימום המחוננים המקומיים טאטרן. תהיתי, האם הבחורות השזופות עם הנזם באף ותיקי הגב הקטנים יודעות מי זה קולטריין? האם המוזיקה הזו מעוררת אותן כמו שהיא עוררה את ג'ק קרואק וחבריו?
בדרך כלל מרגישים פער רציני בין להקת החימום למופע המרכזי, אך כשטאטרן עלו על הבמה כבר היה מתח באוויר - אפילו BBNG סיפרו שאחרי שהם שמעו את טאטרן הם הרגישו שהם צריכים ללכת להתאמן. מבלי להגיד מילה, הטריו נתן את סט הספייס-ג'אז-פוסט-מת'-פרוג-רגאיי-רוק שלו וקיבל הרבה אהדה מקהל שרקד מצד לצד ופיזם לעצמו את המלודיות. התחברתי פחות לצד הפרוגי של הסט ויותר לצד הפוסט-רוקי שהגיע לשיא באמצע ההופעה, ככל הנראה באלתור, עם גיטרות ענקיות של תמוז דקל ורפטטיביות של חטיבת הקצב עד כדי פיצוץ. טאטרן יודעים איך להיות וירטואוזים מבלי לאונן - חוץ מסולו תופים שדן מאיו נתן תחת ספוטלייט, אקט מיותר לאור התיפוף ההדוק שלו בשארית המופע.
טאטרן: שלחו את BBNG לחדר החזרות. צילום - יובל אראל
בהתחשב בצליל המגוון של BBNG שמטמיע השפעות מהיפ הופ ומוזיקה אלקטרונית, לא היה ברור איך הם ישמעו בהופעה. אולי הקהל הטרנדי בא בגלל שיתופי הפעולה שלהם עם ראפרים כמו Ghostface Killah, אבל מה שהם קיבלו היה ממש ג'אזי. ההרכב עלה לבמה כרביעיה, כולל חבר הלהקה החדש Leland Whitty על הטנור סקסופון, והרביץ ג'אז בכל מיני צבעים: מהתפרצויות פרי-ג'אז רועשות ועד סמות'-ג'אז חלקלק. BBNG שילבו בין קטעים חדשים מאלבומם הקרוב "IV" לקטעים קודמים כמו "CS60" ו-"Kaleidescope" וגם קאברים שובבים, למשל "Don't Know Why" של נורה ג'ונס או "Hello" של אדל. לעומת גרסת האולפן, גרסת הלייב של BBNG היתה מלאה באנרגיה ואלתורים וחסרה בנוכחות היפ הופית. דווקא כשהם הורידו את הטמפו וליכדו את כל הטירוף שלהם למוזיקה יותר מובנית בגרוב איטי יותר, הם ממש זרחו.
כמו בטאטרן, גם אצל BBNG התופים מלכדים את ההרכב. בשונה מטאטרן, למתופף Alexander Sowinski היה הרבה מה להגיד, רק שלא הרבה מעבר לקלישאות "ערב טוב תל אביב!" והפעלות קהל - שטיק ה-"1, 2, 3, תצעקו!" היה נחמד בפעם הראשונה ומעייף בפעם השלישית, ובמקרה שהרגשתם מיוחדים, הסתבר שהוא עושה את זה בכל ההופעות. מזל שכמו שהוא אוהב לדבר הוא אוהב להכות בתוף, ונהניתי להתבונן איך הוא והקלידן Matthew A. Tavares מאבדים את זה: נראה שלידיים של סובינסקי היתה תודעה משלהם כשהם זזו עצמאית מתוף אל תוף, כתפיו מורמים למעלה כאילו הם יתנתקו מגופו עוד רגע; טבראס לעומתו דפק אינספור פרצופי גמירה בזמן שהראש המחומצן שלו הסתובב סחור סחור במערבולות. דווקא הסקסופון של וויטי בלט מעליהם. הנגינה שלו קרקעה את המוזיקה והוסיפה הרבה מלודיה ורגש לעומת הקלידים האבסטרקטיים של טבראס - כן, הסקסופון קיבל את הקוּל שלו בחזרה. שעה אל תוך ההופעה, זה נשמע כאילו שסובינסקי אמר שיש להם עוד קטע אחד. זה היה יכול להיות תזמון מושלם לפינאלה, אך ההרכב התעקש להמשיך עוד חצי שעה, וזה העמיס לי על האוזניים. כשאני יוצא מהופעות בדרך כלל נשאר לי איזשהו קטע בראש, רק שבמקרה של BBNG היה לי בראש קקופוניה, כאילו שכל הכלים ניגנו את כל הצלילים ברגע צורם אחד.
סך הכל BBNG היו לגמרי ההפך משמם, טובים טובים לא רעים, אך אני לא בטוח שזו הופעה לאנשי אינדי בבארבי כמו שזו הופעה לבוגרי תלמה ילין בשבלול. יכול להיות שאני טועה, כי הקהל צרח ושרק ושיתף פעולה במחיאות כפיים תזזיתיות לפי קצב היסטרי, במיוחד ב-"Putty Boy Strut", הקאבר של ההרכב לקטע של Flying Lotus. ההופעה הסתיימה בבקשה של סובינסקי לעשות תמונה כשכולם מרימים סימני "וי" לאוויר, בשם השלום והאהבה. הקהל נדחס לתוך הפריים ושיתף פעולה בשמחה. אולי זו היתה הפעם הראשונה שהם שמעו ג'אז חי, ואולי נפתח להם עולם חדש והם ילכו הביתה לבדוק מי זה קולטריין.
מרתק לעקוב אחרי טל פוגל. לפני שנתיים היא הוציאה בשקט בשקט את "ערימות של חלומות", אלבום בכורה יוצא מן הכלל ששילב בין מתיקות ילדותית ובגרות כואבת. עכשיו פוגל יוצאת עם אלבומה השני "אל החצר הגדולה", וכבר לפי הסינגלים הראשונים אפשר לשמוע את המשך החיפוש האומנותי שלה ולצלול עוד יותר עמוק לעולמה הקסום.
לכבוד ההשקה ב-21.6 באוזןבר, המאזין שמח לחלק לכם כרטיס זוגי להופעה. איך זוכים? נכנסים לפייסבוק של המאזין ומשאירים תגובה מתאימה על סטטוס ההגרלה. הזוכה ת/יבחר אקראית ות/יקבל הודעה ביום שישי 17.6 בשעה 12:30.
סגור לתגובות על חלוקת כרטיסים: טל פוגל / כללי / עידו שחם
הכוכבים מתישרים עבור Cigarettes After Sex. אולי זה שמם החושני, אולי זו ההמלצה של מגזין הרולינג סטון, ואולי זו פשוט המוזיקה, אבל ההרכב מאל פאסו טקסס צבר בזמן האחרון מיליוני האזנות ביוטיוב. גיליתי אותם בעצמי לפני שנה למרות שהאי פי הראשון שלהם יצא בכלל ב-2012. יצאו להם עוד שני קטעים בשנה שעברה, אבל רק בחודשים האחרונים חברי הפייסבוק שלי הדביקו את שיריהם על הוול, שירי לילה מינימליסטיים של לפני השינה ברוח Red House Painters ו-Mazzy Star. עכשיו כשהם נמצאים בסיבוב הופעות באירופה וארה"ב, תפסתי את מנהיג ההרכב Greg Gonzalez לראיון במייל וביררתי מאיפה הגיע שם ההרכב, איך הם יוצרים את האווירה המיוחדת במוזיקה שלהם, ומתי הם מתכננים להגיע לארץ.
אז, איפה אתה נמצא כרגע ומה עשית בדיוק לפני הראיון?
כרגע אני בבית מלון באיסטנבול. בדיוק התעוררתי ואני עומד לצאת לרחוב ולמצוא ארוחת בוקר וקצת קפה טורקי איפשהו.
Cigarettes After Sex זה שם כל כך טוב ללהקה שאני קצת מופתע שאף אחד לא חשב עליו עד היום. איך הגעת אליו?
היתה לי מערכת יחסים יזיזית בקיץ הקודם. אף פעם לא באמת עישנתי אחרי שהייתי במצב אינטימי עם מישהי, אבל הבחורה ההיא כן וכשהצטרפתי אליה גיליתי שאני אוהב את זה. היה מצב רוח מסוים וטקסיות לעשן באותו הרגע וזה מאוד משך אותי. לילה אחד עישנו ביחד והשם פשוט צץ לי בתודעה. זה היה פשוט מה שעשינו באותו הרגע ואני זוכר את זה באופן מוחשי.
הלהקה נמצאת בסיבוב הופעות נרחב השנה. איך הולך? היו הפתעות משונות בדרכים?
סיבוב ההופעות השנה, באירופה וארה"ב, היה בינתיים יפיפה וממש כיף. אני חושב שבעיקר הופתענו עד כמה התייחסו אלינו יפה ועד כמה המעריצים שלנו היו מסורים ובעניין. יש לנו את המעריצים הכי טובים.
גונזלס: "זה פשוט מדהים להיות חלק ממעגל ההשראה האינסופי"
האם עדיין יש לך דיי ג'וב? אם כן, מה אתה עושה? האם אתה מתכנן לפרוש ולהתרכז במוזיקה בזמן הקרוב?
בדיוק פרשתי מהדיי ג'וב שלי בשביל להתרכז בסיום האלבום הקרוב וכדי להמשיך להיות בטור ולהריץ במשרה מלאה את הלייבל החדש שלנו Spanish Prayers. העבודה שהיתה לי לפני כן היתה באולם קולנוע ב-Upper Eastside במנהטן. זו היתה העבודה הראשונה שמצאתי כשעברתי לניו יורק.
החלטתי לעשות את הראיון הזה אחרי שכמה חברים שלי בפייסבוק העלו את המוזיקה שלכם, הפתעה נעימה כי גיליתי אתכם כבר לפני שנה. בהתחשב במיליוני הצפיות ביוטיוב שיש לשירים שלכם, האם אתה מרגיש שיש לכם יותר מעריצים היום? האם ציפית שזה יקרה אי פעם?
אני שמח לשמוע את זה. זה נראה כאילו שמעגל המעריצים שלנו גדל באופן יציב מאז אוקטובר האחרון, ואנחנו ממש אסירי תודה לכך כי זה מאפשר לנו להתרכז בעשיית מוזיקה בדיוק בצורה שאנחנו רוצים לעשות אותה. ייחלתי שכל הדברים שקורים עכשיו יקרו ועבדתי לקראתם במשך שנים, אבל כמובן שזה עדיין מאוד סוראליסטי לחיות את כל התקוות האלה עכשיו.
אם כבר מדברים על תגובות, אנשים מתייגים את חשבון הטוויטר שלכם עם טוויטים מאוד אמוציונליים וסקסיים - אפילו נתקלתי בוויזואליזציה הזו לליריקה שלך. איך אתה מרגיש לגבי התגובות האלה? האם אתה מגיב למעריצים?
למעשה נתקלתי באינטרפרטציה הזו לפני זמן מה וחשבתי שהיא מעולה. אני חושב שלראות אנשים שעושים דברים בהשראת המוזיקה שלנו זו המחמאה הכי כנה וחזקה שאפשר לקבל. מאוד מספק אותנו להשפיע בצורה כזו כי אני והלהקה הושפענו על ידי אינספור אמנים בעצמנו. זה פשוט מדהים להיות חלק ממעגל ההשראה האינסופי בכל צורה אפשרית.
הזכרת בראיון שבהתחלה כתבת שירים עבור CAS בעיבוד אלקטרו-פופ. האם יש סיכוי שתעשה פרויקט צד אלקטרוני או שתוסיף צלילים יותר אלקטרוניים בהרכב?
כן, למעשה הלהקה התחילה בהשפעת דאנס-פופ בסגנון הסינגלים של מדונה בשנות השמונים והרכבים כמו Erasure ו-New Order של אמצע שנות השמונים, למרות שאלה היו שירים מאוד שונים. אולי אשתף פעולה עם אמנים אלקטרוניים בתור מעריץ גדול של המון אמנים שפעילים בסגנון הזה. אבל אני חושב שכנראה אמשיך להתרכז בצלילים אלקטרו-אקוסטיים היברידיים חיים עם CAS לזמן מה.
לשירים ששחררת יש אווירה לילית קסומה. איך נכנסת למצב רוח המתאים כדי להקליט אותם?
תודה רבה. היו לי רעיונות פילוסופיים איך לגשת ולהקליט את השירים שעשינו עד כה. האי פי הראשון הקולט בין לילה בחדר מדרגות של אוניברסיטה באל פאסו בטקסס וכלל הרבה עיבודים מאולתרים. הסאונד של חדר המדרגות היה מאוד אווירתי וגרם לנגנים לנגן בצורה מסוימת. שני הסינגלים הבאים הוקלטו בברוקלין בחדר חזרות אפלולי בהופעה קטנה עם קהל בלילה מאוחר אחד. עוד משהו שמאוד השפיע היה להכיר בהשפעות שאנחנו משדרים כלפי חוץ. "סאונד חצות" היה מושג שדיברנו עליו הרבה בזמנים ההם והוא ממשיך להיות בראש שלנו כשאנחנו הולכים להקליט.
קראתי שאתם מסיימים לעבוד על אלבום הבכורה שלכם. תוכל לספר לנו עליו?
הקלטנו דמואים לשירים בסוף השנה שעברה ואנחנו עומדים להכנס ולנסות להקליט את האלבום בשבועות הקרובים. אני מרגיש שסוף כל סוף מצאנו את המקום המתאים להקלטות ושעכשיו יש לנו גם את אוסף השירים הנכון. כנראה יהיה לנו סינגל חדש מהאלבום בסוף הקיץ ונוכל לשחרר את הריליס המלא עד סוף השנה או תחילת השנה הבאה.
אחת מהתגובות שלך בפייסבוק ציינה שאתם מתכננים משהו בתל אביב! תוכל לספר לנו מה קורה?
כמובן. למעשה בשבועות האחרונים בדיוק קיבלנו הצעה רשמית לבוא ולהופיע בתל אביב. אנחנו מנסים לברר את כל הפרטים, אבל אנחנו אמורים להגיע באוגוסט אחרי שנופיע בכמה פסטיבלים באירופה. אנחנו ממש לא יכולים לחכות ומתרגשים מאוד להופיע שם.
יש עוד משהו שתרצה להוסיף?
פשוט רציתי להגיד תודה גדולה על ההקשבה והשיחה המעולה. זה היה תענוג.
