Cigarettes After Sex בראיון: "בכל ההופעות אנשים פשוט רוצים לקבל חיבוק"

אם עדיין לא נתקלתם במוזיקה המלטפת של Cigarettes After Sex, כנראה שביליתם יותר מדי זמן בהפסקות עישון: יש להם מיליוני צפיות ביוטיוב, הם סומנו על ידי מגזין הרולינג סטון ובנדקמפ כאחד מההרכבים המבטיחים בשטח, והם אפילו חיממו ברחבי ארה"ב את להקת Garbage. "זה אחד מהדברים הכי מחמיאים שקרו לי, כי גדלתי על המוזיקה של גארבג'", מספר סולן סיגרטס Greg Gonzalez בראיון טלפוני. "אני זוכר שצפיתי בתכנית 120 Minutes ב-MTV כשהייתי בבית הספר היסודי או משהו כזה, ובדיוק חזרתי למוזיקה שלהם לפני שנה בערך, אז זה היה מטורף לגמרי כשביקשו מאיתנו להופיע איתם. הטור היה ממש מגניב, ניגנו בכמה מקומות מדהימים ברחבי ארה"ב והם היו מאוד מתוקים אלינו ודיברו עלינו עם הקהל כל לילה וגם יצא לנו להסתובב איתם קצת. לא דיברנו איתם הרבה, אבל כשכן הם פשוט הפגיזו אותנו במחמאות ואהבה".

גונזלז אמנם מגיע במקור מטקסס, אך הוא דיבר איתי מדירתו בברוקלין. קיימנו את הראיון לכבוד הופעתם של סיגרטס בבארבי ביום חמישי 10.11. להפתעתי, היה לו קול נמוך והוא דיבר בחיתוך מהיר לעומת השירה האיטית והגבוהה במוזיקה של ההרכב. הוא בדיוק היה עסוק בעבודה על אלבום הבכורה המצופה שלהם ("עשינו את ההקלטות בשנה האחרונה, אז עכשיו אני עובר על הכל ובוחר את מה שהכי טוב וכד'"). למעשה, ראיינתי אותו במייל ביוני האחרון, ומאז לא רק שהלהקה שלו יצאה לטור עם גארבג', אלא הם גם היו בטור עם הרכב הארנ'בי Rhye, ובעיקר, הקליטו מוזיקה לאלבום בכל מיני מקומות יוצאי דופן כמו חדר מדרגות בניו יורק וכנסייה בעיר בוכום בגרמניה.

קראתי שהקלטת גם באולם קולנוע בברוקלין, נשמע שאתה בוחר מקומות ייחודיים להקלטות שלכם.

"כן, בדיוק, הסגנון של הלהקה שלנו הוא פשוט ללכת לכל מיני מקומות ולעשות שם סשנים מאשר ללכת לאולפן. אתה פשוט מקבל סאונד של חדר מיוחד ויש וייב מיוחד כשאתה הולך למקומות שאני הרבה יותר אוהב מאשר אולפנים. יש פשוט משהו לגבי זה, זה עניין של תחושה".

וריוורב טבעי לגמרי, ללא תוספת אפקטים.

"כן, בדיוק! זה מה שמגניב לגבי חדרי מדרגות. הקטע של חדר המדרגות זה שאתה מקבל תופים ענקיים בגלל שאתה עולה כל הדרך למעלה במדרגות ומנגן תופים בתחתית ומקבל סאונד ענק שכזה, זה סוג של צליל משוגע שאני אוהב".

האם למדת לעשות את כל זה לבד? יש לך איזשהו רקע בהנדסת סאונד או בהפקה?

"עשיתי הקלטות מאז שהייתי בבית הספר היסודי, אז לגמרי לימדתי את עצמי את הכל. כלומר, ראיתי קטעי הדרכה וקראתי דברים. אף פעם לא הלכתי לבית ספר להנדסה או משהו כזה, פשוט התאמתי את עצמי למה ששמעתי. זה בערך כל מה שעשיתי. ודי קל עם ההרכב הזה, אתה פשוט צריך למקם כמה מיקרופונים וזה הכל (צוחק). אז לא היה שום דבר משוגע. בדרך כלל אפנה למישהו אחר שימקסס את האלבום. מיקססתי את האי פי הראשון בעצמי אבל זה לקח לנצח, אז היום אני מעדיף שמישהו אחר שיודע מה הוא עושה ימקסס את זה כדי שנוכל לבצע את זה מהר".

יש מישהו מסויים שהולך למקסס את האלבום?

"כן, ניסינו כמה אפשרויות, אבל זה הולך להיות אותו הבחור, הבחור הזה ששמו Rocky Gallow שמיקסס את "Affection" ואת "Keep On Loving You"—הוא הולך למקסס גם את האלבום. אז כן, אנחנו הולכים להישאר עם הסגנון הזה".

כרגע סיגרטס שחררו רק שישה קטעים: ארבעה מהם מגיעים מאי פי הבכורה מ-2012, ושניים נוספים מהסינגל "Affection" שיצא בשנה שעברה וכלל גם קאבר ל-"Keep On Loving You" של REO Speedwagon. למעשה, הקהל האדוק שבא להופעות הרבות שלהם זוכה להיחשף בעיקר לשירים חדשים. "זה ממש מגניב לנגן חומרים חדשים", מספר גונזלז. "המעריצים גם מתרגשים לגבי זה ושואלים לגבי הדברים החדשים ומתחילים להכיר כמה משמות השירים החדשים ומבקשים את הדברים החדשים, אז זה די מגניב, ואני שמח שהחומר החדש יוצר איזושהי סוג של השפעה, לפחות בהופעה". על פי גונזלז, הופעות של ההרכב אורכות כשעה כך שרוב הסט מורכב משירים חדשים. "אני שמח שכולם אוהבים את זה מאשר שהם יתנהגו מוזר לגבי זה", מוסיף גונזלז, "כי אם אתה הולך לראות להקה לפעמים זה קצת מוזר אם הם מנגנים הרבה דברים חדשים, אבל אני חושב שזה שונה במקרה שלנו כי יש לנו כל כך מעט חומר ששחררנו, אתה יודע".

סוג המעריצים שנמשכים אליכם בטח פתוחים מראש לחומר חדש מאשר לרצות לשמוע את הלהיטים.

"כן, זה גם מה שאני חושב, אני מרגיש ככה, וזה נחמד. ויהיה לנו שיר חדש בחוץ ממש בקרוב שהולך להיות גם באלבום. אולי נשחרר משהו בעוד שבועיים".

אתה מקבל הרבה אהבה אונליין בטוויטר ופייסבוק. האם זה מתבטא גם בעולם האמיתי? האם אנשים ניגשים אליך אחרי ההופעות או כותבים לך מכתבי אהבה או משהו כזה?

"(צוחק) כן, זה די פרוע, וזו תחושה ממש טובה. לא היינו בטוחים מה יקרה כשהתחלנו להופיע, כי כמובן שהמעריצים אמרו דברים מדהימים אונליין. אנשים ממש התחברו למוזיקה, ונראה שהיא מאוד עוזרת להם. כשהתחלנו לעשות הופעות לא היינו בטוחים לגמרי מה יקרה, אבל כן, בכל פעם שאנחנו עושים הופעה אנשים ניגשים אלינו, ובדרך כלל זה גם די מוזר, בכל ההופעות אנשים פשוט רוצים לקבל חיבוק וזה קורה לעתים תכופות. אז אחרי שאנחנו מסיימים את ההופעה אני פשוט מגיע ויהיה תור של אנשים שפשוט רוצים חיבוק, וזה קצת מוזר, אבל זה אחד מהדברים הכי מתוקים שראיתי בחיי. כן, זה מה שזה, לכולם יש את התגובה שלהם. זו אמורה להיות מוזיקה מאוד קתרטית וזו מוזיקה על מערכות יחסים ועל אנשים, זה די מחבר את הכל ביחד בצורה הזו. זה משהו אחד שמאוד בולט לי".

האם השירים החדשים שונים ממה ששמענו עד כה? יש אולי שירים יותר מהירים או רועשים או אלקטרוניים?

"אנחנו נשארים עם סאונד מאוד אורגני: זה יהיה שילוב בין "Affection" ו-"Keep On Loving You" והאי פי הראשון. אבל יש כמה דברים עם יותר קצב, לא הייתי אומר קצביים, אבל יש שם קצת יותר מזה. ויש כמה דברים שהם יותר אפלים לדעתי, כמה דברים שהם יותר בהירים—סוג של וריאציות קטנות, אבל די קרוב למה שעשינו מקודם, פשוט המשך של זה. לא הייתי רוצה שזה יהיה שונה מדי בכל מקרה, רציתי שזה יהיה די מוקפד".

אני מתאר לעצמי שזה סוג של פילוסופיה אמנותית—אפילו השירים החדשים והאי פי מתחברים ביחד. האם אתה מציב לעצמך מגבלות כשאתה עושה מוזיקה?

"כן, אני חושב מה אני מוכן ולא מוכן לעשות. אני מנסה לשמור על זה מאוד קונסיסטנטי כמו להקות שאהבתי כשהם יצאו בזמנו, כמו Cocteau Twins או Red House Painters, היה להם סוג של סאונד אחד לזמן מה ואז הם התחילו להרחיב אותו. נורא רציתי להכנס עמוק לסאונד אחד ולא לנסות להיות אקלקטי כרגע. אני מעדיף להכנס הכי עמוק שאפשר לסאונד האחד הזה. יותר מאוחר נתעסק עם כל מיני דברים, אבל כרגע אני מאוד רוצה להשתלט, אולי לא בדיוק להשתלט, פשוט לעשות גרסה מאוד חזקה של מה שאנחנו עושים".

ההופעה שלכם בתל אביב מתקרבת. יש עוד משהו שתרצו לעשות פה חוץ מההופעה?

"אני חושב שיהיו לנו כמה ימים פנויים לאחר מכן, אז אנחנו הולכים לראות את האתרים, ואנחנו ממש מתרגשים לגבי זה. אני עדיין לא יודע בדיוק מה אני הולך לעשות, אבל אני סוג של סקרן לראות את הכל. אני חושב שיש כמה אנשים שרוצים לקחת אותנו לסיבוב, אז אנחנו מתרגשים לראות את כל זה. כל מה ששמענו גורם לנו ממש להתרגש לבוא ולראות את זה, נשמע שזה יהיה די מדהים".

התגובות סגורות.