• המאזין ברדיו 101: תאוות פלא

    kid wave

    זמן קריאה: דקה אחת

    The Listener 101: Wonderlust by Idosius on Mixcloud

    שעה של אינדי אקלקטי בלי דיבורים ובלי פרסומות (לצפייה בפלייליסט - לחצו על פליי).

    בתמונה: Kid Wave עם שוגייז גראנג'י.

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

    תגובות »

  • ירושלים של ניקו טין: טנק, ראשנים, וקוקטיילים מיסתוריים

    nico teen

    זמן קריאה: דקה אחת

    כל נערה עם פוני ותיק Kanken יודעת שלירושלים יש כבוד בסצינת השוליים תודות להרכבים כמו נושאי המגבעת, יאפים עם ג'יפים ורייסקינדר. בשנים האחרונות העיר חוגגת את המחתרת המוזיקלית שלה בפסטיבל החזית שיתקיים השבוע בשלל אירועים מגניבים. לכבוד הסיפור, ביקשתי מזוהר שפיר aka ניקו טין (שיצא לה אגב אלבום חדש) לציין את חמשת המקומות האהובים עליה בעיר ולבחור לכל אחד מהם פסקול.

    1. גבעת התחמושת

    אחד המקומות שתפקדו כמגרש משחקים לילדי השכונה מעלות דפנה. אני זוכרת את עצמי מטפסת על הטנק ורצה לאורך התעלות וחושבת שזה נורמלי לחלוטין. (צילום: דר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי)

     

    2. בריכת ממילא

    ממוקמת ממש קרוב לביה״ס הניסוי שבו למדתי. חורף אחד לקחו אותנו לראות ראשנים בשלולית ואני זוכרת שהרקבון והקור הקסימו אותי עמוקות. אחת העזובות היפות האחרונות בעיר ועכשיו רוצים לשפץ ולהרוס. (הקליפ צולם בחלקו שם).

     

    3. מסעדת פינק (רחוב ההסתדרות)

    עוד אחד ממעוזי הנוסטלגיה שלא חשבנו שיגמרו לעולם. היינו באים באירועים מיוחדים, בני 20 ובטוחים שאנחנו משו-משו. המלצר החתיך שהיה גם מוזג המשקאות התייחס אלינו בכבוד וברצינות והרעיף מקסמיו, ערבב ומזג קוקטלים מיסתוריים. (צילום: אלון הדר)

     

    4. הגבעה הצרפתית

    השכונה בה גרתי בימי התיכון. על גבול המדבר, פרבר שלו ומשעמם עד כאב שלתקופה קצרצרה היה התגשמות כל הפנטזיות. (צילום: Deror avi)

     

    5. כנסיית סנט ג׳ורג׳

    מנזר עם גינת עצי חושחש ואקוודוקט קטן שזורם מסביב למבנה. ירושלים במיטבה כשהיא יותר אל-קודס. (צילום: Ilana Shkolnik-Langsam Pikiwiki Israel)

     

     

    תגובות »

  • המאזין ברדיו 100: חי הלילה

    sleaford_mods

    זמן קריאה: דקה אחת

    The Listener 100: Live Tonight by Idosius on Mixcloud

    תוכנית ה-100 שלי! חגגתי את זה עם עוד אינדי אקלקטי, חדש וישן, חשמלי ואלקטרוני, פופי ואוונגרדי.

    בתמונה: צמד החוליגאנים מנוטינגהם Sleaford Mods

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

    1. Sleaford Mods - Live Tonight
    2. Placebo - 36 Degrees
    3. New Order - Restless
    4. Seapony - Saw the Light
    5. Private Men - My Heart Stays Put
    6. Gwenno - Patriarchaeth
    7. Nai Harvest - Onion Man
    8. Nico Teen - Green Fingers
    9. K-X-P - Obsolete and Beyond
    10. A Copy For Collapse - Grey Sunday
    11. Blown Again - Way We Go Blind
    12. Weird. - Summerbliss
    13. Flying Saucer Attack - Instrumental 11

    תגובות »

  • המאזין ברדיו 99: צלילות עם אורן בן דוד מ-Tiny Fingers

    oren ben david tiny fingers

    זמן קריאה: דקה אחת

    The Listener 99: Sinking with Oren Ben David from Tiny Fingers by Idosius on Mixcloud

    הגיטריסט האינטרגלקטי של Tiny Fingers אורן בן דוד הגיע למאזין לשדר ספיישל צלילות עם מוזיקה קלאסית, פסיכדליה, ואפילו ג'אז ופאנק.

    טייני פינגרז ישיקו את אלבומם החדש "The Fall" ב-12.8 בבארבי

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

     

    תגובות »

  • Cheval Sombre בראיון: מקלט בשביל כולם // Cheval Sombre Interview: A Sanctuary for Everyone

    CHEVAL SOMBRE St. Mark's Church

    זמן קריאה: 8 דקות

    Please scroll for English

    אחרי שראיינתי את דין ובריטה המקסימים מ-Luna, שלחתי כמה שאלות לתודעה הפועמת מאחורי הרכב הדרון/שוגייז/פסיכדליה Cheval Sombre, מר Christopher Porpora, שהולך לחמם אותם ב-5.8 בבארבי. הוא סיפר לי על חוויה מיוחדת שהיתה לו במונית במונטריאול, איך זה לעבוד עם Sonic Boom מההרכב האגדי Spacemen 3, ועל הקשר שלו ללונה.

    המוזיקה של CS די טריפית. מה משפיע עליך ליצור מוזיקה שכזו? האם חווית חוויות מיסטיות או פסיכדליות?

    הרבה דברים משפיעים בסופו של דבר על היצירה של המוזיקה, לפי מה שנראה לי. זה מוזר—אבל הרבה פעמים העולם וכל הרעש וההרס שלו שדוחפים אותי לשקט, לגלות דרך אחרת להתקיים, והמוזיקה היא התגלות שמגיעה באמצע המרדף הזה. זה תהליך אלכימאי. לפעמים זה נמצא במגבלות השליליות של החיים—ההפרעות שלהן—שמביאות לתשוקה ללכת בדרך של הוויה עם יותר חן, יותר יופי. מוזיקה תמיד היתה מקום מפלט בשבילי במובן הזה—של מקלט. היו לי הרבה, הרבה מאוד חוויות מרהיבות מאז שהייתי מאוד קטן. לפני שנים הייתי במונית במונטריאול, והנהג ואני החלפנו כמה מילים בצרפתית כשנכנסתי פנימה, והיינו שקטים בשאר הנסיעה, חוץ מהמוזיקה שהוא שמע באוטו. אף פעם לא שמעתי דבר כזה. הכל הדברים קיבלו איכות יותר עדינה, וקדושה. כשהוא עצר פתאום ליד המדרכה כדי להוריד אותי התמלאתי בדמעות מהמוזיקה הלא מוכרת שהוא השמיע. ברגע שהוא שם לב לזה, הוא התעקש לתת לי את האלבום ישירות מהרדיו דיסק—פשוט התעקש שאקח את זה איתי—השמש שקעה, לפי מה שאני זוכר. ברגע שיצאתי מהמונית, קשה להגיד. הכל הרגיש די מואר. אולי אמרתי יותר מדי.

    הזכרת בריון לבלוג It's Psychedelic Baby שמגיעות אליך מלודיות בזמן השינה. האם זה עדיין קורה, ואם כן עד כמה? באיזה עוד דרכים לא שגרתיות אתה יוצר מוזיקה?

    הקטע הוא, באמת, להיות שם. זה ממש לוקסוס כששירים מגיעים משינה, אז מתגלגלים כזה החוצה מהמיטה, תופסים את הגיטרה, מקווים שהיא מכוונת, לוחצים רקורד על משהו שנמצא שבסביבה לפני שזה נעלם, ואז חוזרים לזה אחר כך ולומדים את זה. בימים אחרים זה פשוט להיות שם עם גיטרה, קצת חלל ריק על דף נייר, ועט. רואים מה יוצא. קודם משתתקים, הרחק מהכל, יושבים על זה קצת, ואז מקשיבים לשיר שעולה.

    איך התחלת את CS?

    כמו כתיבת השירה שעשיתי כל בוקר, בשעות המוקדמות, רק עם גיטרה, בערבים. כל הדמואים הראשונים שלי הגיעו בפינה של חדר קטן איפה שגרתי פעם.

    שם הלהקה אומר באופן מילולי "סוס כהה" (ולא מילולי מתחרה חסר סיכוי שמצליח לגבור במפתיע על מתחריו -ע.ש.). איך בחרת בו?

    זה ניתן לי, כנראה בגלל שכאילו הגעתי משום מקום.

    שמעתי שאתה עובד על אלבום חדש. האם זה ימשיך את הקו איפה ש-"Mad Love" עצר, או שאנחנו צריכים לצפות למשהו שונה לגמרי?

    ובכן בהחלט, מתגלה איזושהי קולקציה. עדיין מוקדם מדי מכדי לעשות איזשהן השוואות לעבודה הקודמת שלנו. אנחנו כבר מעבר לדמואים, עובדים על הקלטות בסטודיו איפה שהקלטתי את "I Sleep"—אחד מהריליסים הראשונים שלי. יש שם שאלות לגבי אהבה, כמו שתמיד יש, אבל יש נושאים אחרים שהציגו את עצמם, שאני חושב שלא חשפתי עדיין. מושג הזמן מגיח—או יותר נכון מוביל, לדעתי.

    עבדת עם המוזיקאי והמפיק האגדי Sonic Boom. איך זה לעבוד איתו ואיך הוא באופן אישי?

    שלחתי לפיט את הדמואים הראשונים שלי. מאז עשינו תקליטים, היינו ביותר מכמה הרפתקאות, התגברנו על שפשופים ולחצים, והרמנו כוסית או שלוש כדי לחגוג את הכל. הערכה משותפת, ללא מילים עוברת וזורמת בינינו.

    דין ובריטה מלונה משתתפים בכמה מהשירים שלך. איך פגשת אותם?

    פיט הכיר לי אותם כשהקלטנו את האלבום הראשון של Cheval Sombre עם Nick Kramer, ב-Jersey City. אני חושב שכולנו נפגשנו בהצגה שבה ניק שיחק, בסוהו. וואו—הגיטרה שלו ונגינת הבאס שלה? זה היה כאילו כולנו אוחדנו מזמן קדום, ואידילי יותר.

    איך אתה מרגיש לגבי האיחוד של לונה? האם היית מעריץ של הלהקה בזמנים ההם?

    אף פעם לא יצא לי לראות אותם בהופעה, אז אני ממש מצפה לראות אותם עושים את הקטע שלהם. חברי היקר מאתיו הכיר לי את לונה, נראה לי, כשהייתי בבית הספר. אני זוכר שהתאהבתי ב-"Sideshow by the Seashore" באותו הזמן. העברנו את הימים באחד מהקיצים באוטו שלו על החוף. אני חושב הרבה על הזמנים ההם, בחיבה. השיר הזה מחזיר אותי לשם, אפילו עכשיו. אולי הם יבצעו אותו בהופעה. מאת למעשה היה בטור עם דין, בריטה, פיט, Matt Sumrow ואני אחרי שהאלבום הראשון יצא. גיטריסט מבריק. כולנו ניגנו ביחד.

    המוזיקה שלך נשמעת מאוד מורכבת. איך היא מבוצעת כשאתה מנגן אותה בהופעה?

    עשיתי הופעות של CS בכל מיני קונפיגורציות, אז זה תלוי במי וכמה אנשים יש על הבמה, או איפה ההופעה, הצליל משתנה. היו לנו על הבמה החל משישה איש ועד לרק אני, מ-Grottammare עד ל-Calgary. את ההופעה האחרונה שעשיתי, שהיתה ב-Aarhus, ניגנתי לבד, רק עם גיטרה אקוסטית, הקול שלי, השקט, והאנשים הנפלאים שהיו שם באולם באותו הערב. היינו ביחד לאור נרות, וזה היה נפלא. אינטימי ונפלא. אני מביא רק אותי וגיטרה לתל אביב, ואני מצפה לשמוע איך הכל יתגלה.

    האם אתה מתכנן לעשות עוד דברים בישראל חוץ מההופעה עם לונה?

    אני לא יודע לגבי תכניות, אבל הייתי רוצה לצאת לאיזה הרפתקה נשגבת.

    באופן אולטימטיבי, מה היית רוצה להשיג עם המוזיקה של CS?

    בעיקר הייתי רוצה ליצור מקלט, בשבילך, ובשביל כולם.

    After interviewing the lovely Dean and Britta from Luna, I sent some questions to the pulsating consciousness behind the drone/shoegaze/psychedelic band Cheval Sombre, Christopher Porpora, who is going to open for them on 5.8 at the Barby. He shared a unique experience that he had in a cab in Montreal, what it's like to work with Sonic Boom from Spacemen 3, and his relationship with Luna.

    Cheval Sombre’s music is quite trippy. What influences you to create this kind of music? Have you had any psychedelic or mystical experiences?

    Many things end up influencing the creation of the music, I suppose. It’s strange—but often it is the world and all of its noise and destructions which push me into the quiet, to discover another way of being, and the music is a revelation which comes in the midst of that pursuit. It’s an alchemical process. Sometimes it is the negative limitations of this life—life’s very disturbances—which call forth the desire for a graceful, more beautiful way of being. Music has always been a refuge for me in that sense—a sanctuary. There have been many, many glorious experiences since I was very small. Years ago I was in a cab in Montreal, and the driver and I exchanged just a few brief words in French when I jumped in, and for the rest of the ride we were silent, except for the music he was listening to in the car. I had never heard anything like it. Everything seemed to take on a gentle, sacred quality. When he suddenly pulled to the curb to drop me off I was filled with tears from this unknown music he was playing. Once he noticed this, he insisted on giving me the cd straight from the player—just insisted that I take it with me—the sun was going down, I remember. By the time I had stepped out of the taxi, it’s hard to say. Everything felt rather illumined. Perhaps I’ve said too much already.

    You’ve mentioned in an interview for the blog It’s Psychedelic Baby that melodies come to you in your sleep. Does it still happen, and if so how often? What other unorthodox methods do you use to create music?

    The thing is, really, to show up. When the songs come through sleep it’s a deep luxury, so sort of roll out of bed, grab the guitar, hope it’s in tune, hit record on anything nearby before it all vanishes, and then go back to it later and learn it. Other days it is simply about showing up with a guitar, some space on a piece of paper, and a pen. See what flies by. Get quiet first, away from everything, sit in it for a bit, and listen for a song.

    How was Cheval Sombre started?

    Much like writing poems I used to do each morning, in the very early hours, but with a guitar, in the evenings. All of the first demos came together in the corner of a little room where I once lived.

    The band name literally means “dark horse”. How did you pick it?

    It was given to me, as I guess it seemed as though I came from nowhere.

    I heard that you're working on a new album. Will it pick up where "Mad Love" left off, or should we expect something totally different?

    Well indeed, a collection is emerging. It’s too early to draw any comparisons to any previous work. We are past demos for the most part, working on tracking at the studio where I did “I Sleep”—one of the very first releases. There are questions of love, as there always are, but there are some other subjects which have presented themselves, which I suspect have not yet revealed all they may for this one. The concept of Time is looming—rather presiding, I might say.

    You’ve worked with legendary musician and producer Sonic Boom. What is it like to work with him, and how is he in person?

    I sent Pete my very first demos. Since then we have made records, had more than a few adventures, got through some scrapes and squeezes, raised a glass or three in celebration of it all. A kindred, unspoken appreciation goes and flows between us.

    Dean and Britta from Luna also play on some of your songs. How did you meet them?

    Pete introduced me to them while we were recording the first Cheval Sombre album with Nick Kramer, in Jersey City. I think we all met at a play in which Nick was acting, in Soho. Whew—his guitar and her bass playing? It was like we were all reunited from some earlier, idyllic time.

    How do you feel about Luna’s reunion? Were you a fan of the band way back when?

    I never had the chance to see them play live, so I am very much looking forward to seeing them do their thing. My dear friend Matthew turned me onto Luna, I think, when I was in school. I remember very much falling for “Sideshow by the Seashore” at the time. We had passed the days one summer living out of his car at the beach. I think of that time often, and fondly. That song brings me there, even now. Maybe they’ll play it at the show. Matt actually went on tour with Dean, Britta, Pete, Matt Sumrow and I after the first record came out. A brilliant guitar player. We all played together.

    Your recorded music sounds quite intricate. What does it sound like when you play it live?

    I’ve done Cheval Sombre shows in all kinds of configurations, so depending on who and how many folks are on stage, or where the show is, the sound shifts. We’ve had six people on stage to just me, from Grottammare to Calgary. The last show I played was in Aarhus, which I did alone, just an acoustic guitar, my voice, the silence, and the wonderful people there in the room on that evening. We were all together amidst candlelight, and it was gorgeous. Intimate and gorgeous. I am bringing just myself and a guitar to Tel Aviv, and I am looking forward to hearing how it all unfolds.

    Do you plan to do anything in Israel besides playing the show with Luna?

    I don’t know about planning, but I’d love to go on some sort of sublime adventure.

    Ultimately, what would you like to achieve with Cheval Sombre’s music?

    Mostly I’d like to create a sanctuary, for you, and everyone else.

    תגובות »