• המאזין 17.7.14: רוק פוליטי

    rage aginast the machine

    בתוכנית הזו ציינתי שנה לשידור התוכנית שלי ברדיו הבינתחומי, אז החלטתי לחגוג עם ספיישל רוק פוליטי ולהגיש תוכנית של הוצאת עצבים ותמיכה בסובלנות, חמלה, ואי-אלימות.

    1. Manic Street Preachers - Let's Go to War
    2. Oceansize - The Charm Offensive
    3. The Clash - Hate & War
    4. Faith No More - War Pigs
    5. הבילויים - !הורה הסלמה
    6. Midnight Peacocks - Ganja To The Chairman
    7. Jello Biafra & The Guantanamo School Of Medicine - Mid-East Peace Process
    8. Rage Against The Machine - Bulls On Parade
    9. Public Enemy - Don't Believe The Hype
    10. אפור גשום - מבפנים
    11. Morrissey - World Peace Is None Of Your Business
    12. Sonic Youth - Peace Attack

    התוכנית משודרת בימי חמישי ב-20:00 ברדיו הבינתחומי

    תגובות »

  • הסוד הכי שמור באירופה: פוסט אורח של עמיר חובצי

    interpol

    אירופה נמצאת בעיצומה של עונת הפסטיבלים. רוב הישראלים מגיעים עד וורכטר בבלגיה או פרימוורה בספרד, אבל יש עוד עשרות פסטיבלים בכל הגדלים והצלילים. לכן, אני שמח להזמין את עמיר חובצי לפוסט אורח על החוויה האינטרגלקטית שלו בפסטיבל Best Kept Secret.


    מיציתי את וורכטר בערך בפעם הרביעית שלי שם. ההמוניות, הלהקות שחוזרות על עצמן, הזלזול הקל במעריצים שיבואו בכל מקרה. אחלה פסטיבל בסה"כ, שלא תבינו לא נכון, אבל מגיע השלב שצריך לגוון קצת.

    פרימורה ב-2011 היה פסטיבל נחמד, זה היה לפני שהוא הפך להיות אתר תיירותי, אבל היפסטרי וכזה שמבטיח הרבה יותר ממה שהוא יכול לקיים, לטעמי. כלומר, זה נחמד מאוד שמביאים לך 300 להקות שהן הדבר הכי חם, היו הדבר הכי חם, יהיו הדבר הכי חם, או שיש להם פוטנציאל להיות הדבר הכי חם. אבל כשמחלקים אותן ל-9 במות שונות, מה הסיכוי שבאמת תצליח לראות אפילו 20% מכולן?

    את גלסטנברי ומזג-האויר הבריטי אני כנראה לעולם לא אספוג, כי לא מתאים לי לקנות כרטיס לפסטיבל תוך 15 דקות בלי לדעת בכלל מי ההד-ליינרים (ואגב, לא מפריע לאף-אחד ה-18 במות השונות שיש שם?) שיופיעו.

    ואחרי שזחלתי בבוץ של הוריקיין בשנה שעברה (היה באמת אדיר, חייבים להודות), החלטתי למצוא משהו אחר. אז התחלתי לחפש משהו אחר, כי לפסטיבל חייבים ללכת.

    בשנה שעברה כמעט הלכתי לפסטיבל שהציע לי כרטיס כעיתונאי, אבל אילוצי לו"ז גרמו לי לוותר על הכרטיס והענקתי אותו לידידה שהלכה ועשתה כיף חיים. בעקבות ההמלצה שלה, והליין-אפ האדיר שהלך והתהווה, החלטנו (אני ואשתי הטרייה) לכוון השנה את הג'י.פי.אס לכיוון יערות טילבורג שבהולנד ולפתוח את ירח-הדבש שלנו בפסטיבל הכי שמור באירופה: Best Kept Secret.

    hovtzi-best-kept-secret

    איך מגיעים

    קחו 1 מטוס לאמסטרדם (רצוי ללא תחנות עצירה בדרך, אבל גם עצירה קלה באוקראינה, שבה תתקלו בטעות בלהקת theAngelcy בדרכם לטור בצ'כיה, היא גם משהו ששווה לשקול), מהלו ברכבת ישירה מנמל-התעופה היישר לעיירה האין-לי-מושג-אם-היא-ציורית טילבורג, המתינו שעה וקצת להגעה. צאו מתחנת-הרכבת. מצאו את השאטלים לכיוון הפסטיבל והמתינו רבע שעה ביחד עם עשרות הולנדים חייכנים.

    best-kept-secret-lake

    מה לעשות כשמגיעים

    ובכן, עצרו והריחו את הורדים. סתם, אין ורדים. אבל תעצרו שניה ותרגעו.

    נכנסתם לאיזור של קמפסייט מוגדר. לא סתם שדה חרוש שהסבו אותו לאיזור לאוהלים ודחפו לשם כמה שירותים כימיים. ב-"בקס" (בסט קפט סיקרט) כל תאי השירותים והמקלחות שהיינו בהם במהלך הפסטיבל היו שם גם לפניו וימשיכו להיות שם גם אחריו.

    בקס ממוקם על גדות אגם victoriameer, שנמצא מול שמורה שבה ממוקמים האוהלים. כלומר, גם במהלך ההופעות ניתן לעמוד בתוך האגם, או לשבת לידו ולהנות מכוס בירה או שתיים.

    best-kept-secret-fans

    אוקיי, עכשיו מה?

    עכשיו הזמן להנות מכל הטוב שיש לפסטיבל להציע לנו - 5 במות, כאשר הליין-אפ של שתי הבמות המרכזיות אינו מתנגש אחת בשניה. מה זה אומר? זה אומר שאם אינטרפול מופיעים מ-21:15 עד 22:15 בבמה 2, אז הפיקסיז יעלו להופיע בבמה 1 בדיוק דקה אחרי שאינטרפול מסיימים להופיע. זה מאפשר שני דברים עיקריים שאת שניהם מכיר כל מי שהיה נוכח בפסטיבל אי-פעם:

    א) אין חלוקת קשב. אתה לא צריך להיות בהופעה ולדאוג מה קורה בינתיים בבמה השניה. שב תראה את כל ההופעה כמו שצריך. בסיומה, תן הליכה מהירה ותוכל לצפות בכל ההופעה שמתחילה בבמה האחרת.

    ב) מכירים את זה שאתם בהופעה ויש זליגת סאונד מהבמה האחרת שגורמת לשירים להתערבב לכם באוזן?   אז אין.

    שאר הבמות מיועדות ללהקות קצת יותר קטנות, לפעמים גם מקומיות, או לרחבת ריקודים של דיג'יי-ים שונים. גם שם, גילינו, ניתן למצוא לא מעט הפתעות.

    מה עוד?  צ'יפים מיוחדים שמוצמדים לצמידים ומאפשרים לך לטעון לתוכו כסף בעמדות מיוחדות (את הכסף ניתן לטעון דרך מזומן או כרטיס אשראי, אגב) ולשלם באמצעותו על המזון/שתיה שתרצו. זה מקל את כל עניין התשלום במזומן או להסתובב עם קופונים בכיס במהלך כל הפסטיבל. ומתי שתרצו ניתן לפדות בחזרה את כל הכסף שעדיין נשאר לך בצ'יפ למזומן.

    בפסטיבל הזה, שמאורגן בצורה באמת נפלאה יש עוד כמה דברים מגניבים, אבל יש דברים שכיף לגלות לבד. כמו מוזיקה.

    pixies

    הו, מוזיקה

    כן, הדבר שלשמו התכנסנו בעולם הזה. באופן שמפתיע יחסית לפסטיבל שהתקיים רק בפעם השניה שלו, הליין-אפ איכותי ביותר. אם בשנה הראשונה הופתעתי שהוא מכיל שמות כמו Arctic Monkeys, Sigur Ros, Portishead או Damien Rice (חובה עליכם לראות את ההופעה הזו), השנה הבאה עלינו לטובה הפציצה בשמות אפילו יותר מרשימים.

    בגזרת ההד-ליינרים קיבלנו את Pixies בהופעה שסגרה לי את הפינה שנפתחה אי-שם בגיל 15 כשהקשבתי לשירים שלהם בפעם הראשונה. מה שהכי הפתיע אותי בהופעה הזו, היא שלשניה אחת הם לא עצרו. אפילו לא בשביל ה"Shalom Holland. We love you" המסורתי. שיר אחרי שיר. להיט אחרי להיט. בחמשת השירים הראשונים לא הפסקתי לרעוד ולרקוד. טוב שהם היו חייבים לבצע את אחד מהשירים מהאלבום החדש (והפחות מוצלח, חייבים להודות), אחרת לא יודע איפה זה היה נגמר. להופעה שלהם בישראל לא הלכתי. חצי מתוך מחאה על הביטול הפחדני ההוא, חצי מתוך ידיעה שאני אראה אותם בהולנד. עכשיו, אחרי החוויה הזו, אני קצת מתחרט שפיספסתי אותם בארץ הזבת חלב וערס. להקה חד-פעמית כזו לא רואים כל יום.

    ביום השני שמענו במעומעם את Franz Ferdinand, שיסלחו לי המעריצים שמושבעים שלהם, אבל אני לא מחובביהם. הספיק לי להתנדנד על אחת הנדנדות שהיו קשורות לעצים ולהקשיב מרחוק.

    ביום השלישי חתמו את הפסטיבל Elbow הנפלאים בהופעה אדירה וסוחפת. אמנם הופעה קצת קצרה, אבל יסודית ומאוד אנרגטית. כמות האהבה שגאי גארווי מצליח להעניק ולקבל מהקהל באמת מרשימה.

    elbow1

    לא הספיק?

    Midlake שמעולם לא הצלחתי לסיים להקשיב לאלבום מלא שלהם אבל בהופעה הם פשוט אדירים.

    James Blake נתן הופעה נחמדה אבל לא מרגשת במיוחד.

    Interpol, עצומים כתמיד, הורידו גלים של סאונד על האוזניים שלנו (אגב, עושה רושם שהאלבום החדש שלהם הולך להיות חזק כמו הקודמים).

    Mogwai, הסקוטים שעושים שם טוב לפוסט-רוק, צרבו לנו את האוזניים. היה מצוין.

    Wild Beasts נתנו הופעה שלא שרדנו את כולה עקב סאונד בעייתי מידי. אותו כנ"ל לגבי The Horrors.

    slowdive

    Miles Kane המשיך את הטור שלנו אחרינו (כבר שנה רביעית בערך שאני רואה אותו) ונתן הופעת רוק-סטאר בצהריי היום.

    Slowdive הגיעו בגזרת הקאמבק-התורן והורידו מטחי דיסטורשן על השירים הנפלאים שלהם.

    אחריהם התקמבקו גם Babyshambles ופיט דוהרטי המסטול תמידית בהופעה רועשת ששווה רק בשביל לשמוע פעם אחת בחיים את Fuck Forever בלייב.

    על Metronomy ויתרנו, כי הפופ המתקתק הזה אף-פעם לא ישב לי טוב על האוזן. אבל על ההופעה של The War On Drugs הייתה חוויה מענגת שלא התכוונתי לוותר עליה מאז שגיליתי את האלבום האחרון שלה. תנו להם עוד כמה שנים והם יהיו הד-ליינרים בכל פסטיבל שיכבד את עצמו.

    chvrches

    Chvrches, אחד הדברים החמים ביותר שמסתובבים באלקטרו-פופ, נתנו הופעה מצויינת ואנרגטית. אולי כדאי שמישהו יביא אותם לארץ כל עוד עדיין אפשר.

    RY X האוסטרלים פתחו לנו את היום האחרון כהפתעה נעימה ביותר, ויש לי הרגשה שהם עוד יתגלגלו לכיוונים טובים בעתיד.

    גם Elephant Stone היוו הופעת צהריים אדירה של רוק'נ'רול ישן ומשובח, בכלל כיף לפתוח את יום שבת בפסטיבל בלי רגאיי (אהם*אינדינגב*אהם) באוזניים.

    Angus & Julia Stone, להקה שאני מאוד מחבב, איכזבו קצת. הבחירה שלהם לבצע בעיקר שירים מהאלבום החדש הייתה די מבאסת והצליחה להשאיר את ההופעה על אש נמוכה גם עבור הקהל ההולנדי.

    Lykke Li, שהייפ סביבה גרם לה לקבל את ההופעה הלפני אחרונה בפסטיבל, גם סיפקה הופעת פרווה: ביצועים חלשים וזמרת שבעיקר עפה על עצמה.

    אבל Deap Valley, שתי בנות שהיו נותנות ל-White Stripes שתי סטירות אם הן רק היו יכולות, השכיחו אותה לגמרי. גיטרה/תופים מזמן לא נשמעו כ"כ טוב ורועש.

    deep-valley

    לסיכום

    גם הלכאורה פסטיבלים הקטנים של אירופה יכולים להיות מהנים ביותר, אולי אפילו קצת יותר משאר המגה-פסטיבלים של אירופה: קהל קצת אחר, יותר רגוע, יותר מצומצם, ואולי קצת יותר איכותי; אירגון מעולה, אתר אינטרנט (וגם אפליקציה לסלולארי, למי שצריך) שבאמת תומך שמי שלא דובר הולנדית ולא מספק משפטים שתורגמו בגוגל טרסנלייט, וצוות שטח שמכסה כל שאלה שעוד עלולה להיות. נתראה על הטיסה הבאה.

    נ.ב - אחרי הפסטיבל עלינו על טיסה לאיסלנד, אבל זה כבר פוסט אחר לגמרי :)

    תגובות »

  • ביטולים נגד טילים: המלצה ל-4 הופעות אינדי ישראלי

    garden-city-movement2

    Neil Young בוטל; Brian Jonestown Massacre בוטל; אבל שום דבר לא יפיל את העמוד במרתף הלבונטין - בטח שלא החמאס - כך שהאינדי הישראלי ממשיך לצעוד באישור פיקוד העורף. אז במקום להנעל בממ"ד ולהטביע את יגונכם בבליסת סטוק החירום של הביסלי-במבה-עוגיות, קבלו המלצות להופעות שוליים שירגיעו אותכם מהצפירות.

    שלישי 15.7 - נעם רותם

    כשנעם רותם מופיע, הוא משחרר את הקולר ומדליק את הדיסטורשן. ניסור הגיטרה שלו בשילוב השירים המושחזים נותנים מופע רוקנרול אינטיליגנטי שמדבר אל הלב כמו ניצן הורוביץ ונותן אגרוף בבטן כמו הצל. מקווה שתהיה הופעה טעונה פוליטית.

    רביעי 16.7 - Garden City Movement

    בהתחלה האלקטרוניקה ההיפסטרית של GCM נשארה מחוץ לחומות האייפון שלי. אבל ה-EP החדש התגנב פנימה כמו סוס טרויאני דרך השמעות ברדיו מחו"ל (Amazing Radio, KEXP). ומה אתם יודעים, זה עשה לי נעים. ההייפ העולמי והביטים הלוהטים יבעירו את הפסאז', כלומר, בקטע טוב. אה, ויופיע איתם Slow Magic, איזה דוד אמריקאי במסכה.

    חמישי 17.7 - הופעות דרים פופ

    כשהפיד בפייסבוק מלא בגזענות, והחדשות מלאות בפאניקה, זה הזמן לברוח. אפשר לטוס לברליןאם אין תקציב לטיסה לברלין, אפשר לרחף לחלל במחיר כרטיס כניסה לאוזןבר עם פופ חלומי של שלושה הרכבים חדשים - Ronnie Slogun, KCHÖRTOO, Neta feta.

    שישי 18.7 - רועי פרייליך

    להקות לא מחזיקות מעמד בארץ. אולי יום אחד, כשיהיה פה שלום, ומוזיקאים לא יצטרכו לבזבז שנים קריטיות בצבא, נראה פה יותר להקות. בינתיים להקות הן הקרקע לפריחת אמן הסולו, ובמקרה הזה של רועי פרייליך לשעבר מנערות ריינס. המוזיקה החדשה שלו מסנוורת קשות מכדור הדיסקו (תיסלם מתהפכים במיטתם), אבל רועי רוקד עם מרפקים מונפים, ואפילו מזמין את האקסיות לסלואו.

    רוצים עוד המלצות? תבדקו את אפרכסת. מפחדים לצאת מהבית? חפשו הופעות מגלסטנברי ביוטיוב.

    תגובות »

  • המאזין ברדיו 10.7.14: Eatliz לייב באולפן

    eatliz-idc-radio

    הרבה אנשים חושבים שאני עובד ברדיו הבינתחומי, כלומר, מקבל משכורת כשדרן רדיו. הם טועים. אני עושה את זה בחינם ובשביל הנשמה. לא רק שיוצא לי לשדר את המוזיקה שאני אוהב, כזו שבד"כ זוכה להתעלמות גם מהסחים וגם מההיפסטרים, אלא אני גם זוכה לארח להקות ישראליות לסשן חי ברמה מאוד גבוהה תודות לתנאים המעולים ולמקצוענות של התחנה. הפעם אירחתי את להקת Eatliz שהאלבום החדש שלה, "All Of It", נשמע אחרת לגמרי מכל מה שהיא עשתה עד היום, ולוקח אותה למחוזות סקנדינביים חלומיים. כדאי להאזין הלילה, ובכלל, לשמוע את האלבום היפה הזה.

    1. Eatliz - One of Us
    2. Eatliz - Miserable (live)
    3. Eatliz - Misanthrope (live)
    4. Itamar Ziegler - Lordy Lord
    5. Eatliz - Last Byte (live)
    6. Eatliz - Potion (live)
    7. Blonde Redhead - SW
    8. Eatliz - Nine (live)
    9. Eatliz - Lilith (live)
    10. Eatliz - Bees

    התוכנית משודרת בימי חמישי ב-20:00 ברדיו הבינתחומי

    תגובות »

  • המאזין ברדיו 3.7.14: שחרור אגרסיות

    cerebral_ballzy

    מוזיקה אגרסיבית לתקופה אלימה עם Manic Street Preachers, משולשת Pאנק, וגם הרגיעה שבאה אחרי האזעקה עם שוגייז ברזילאי.

    1. Manic Street Preachers - Europa Geht Durch Mich (feat. Nina Hoss)
    2. Manic Street Preachers - Walk Me to the Bridge
    3. The Heartbreaks - Hey, Hey Lover
    4. Eatliz - Lilith
    5. Cannons - Brains
    6. ANTEMASQUE - People Forget
    7. Nine Black Alps - Blackout
    8. The Offspring - Kick Him When He's Down
    9. Cerebral Ballzy - Lonely As America
    10. The Menzingers - In Remission
    11. Kasabian - Clouds
    12. Popstrangers - Don't Be Afraid
    13. Blessa - Open Fields
    14. Loomer - Road to Japan

    התוכנית משודרת בימי חמישי ב-20:00 ברדיו הבינתחומי

    תגובות »