• דני דורצ'ין בהופעה: מלהקה של איש אחד לאיש אחד בלהקה

    _DSC0096

    בשנת 2014 דני דורצ'ין חיבר מערכת תופים לפדאלים, גיטרה למגבר, ומפוחית למיקרופון, והקליט את אלבום הבכורה שלו "One Man Band", בו הוא מנגן על הכל הכלים במקביל. התוצאה הייתה אלבום בלוז שורשי, גולמי, וגס שהוקלט כולו בלייב במרושלות שובת לב. אם התיאור הזה מזכיר לכם את התקליטים הראשונים של ה-Black Keys אי אפשר להאשים אתכם. חלק לא קטן מהשירים ב-"One Man Band" נשמעו כאילו היו יכולים להיכנס בקלות לאלבום המחווה של הקיז לג'וניור קימברו, זמר דלתא בלוז אמריקאי שנותר באלמוניות רוב חייו. האפלוליות של הגיטרה המעושנת של דורצ'ין יחד עם נגינת המפוחית הווירטואוזית יצרו אשליה שהאלבום הזה הוקלט בעיירה נידחת באזור הדלתא במיסיסיפי, על ידי זמר בלוז שחור שעוד לא נגלה לעולם.

    לאחר חרישת דרכים ובמות רבות בישראל ובאירופה, דורצ'ין נכנס השנה לאולפן יחד עם האחים רמירז והקליט את אלבומו השני "So The Story Goes". בהשקה בשבת האחרונה, דורצ'ין עלה לבדו על במת מועדון האזור וניגן בפורמט הלהקה של איש אחד את רוב האלבום הראשון ברצף. ניכר שבזמן הרב שהוא בילה בדרכים, דורצ'ין שייף את הקצוות המחוספסים בנגינה ובשירה שלו. זה היה אחד מאותם רגעים נדירים בהם הלייב נשמע הרבה יותר טוב מהמקור. כל נשיפה, משיכת סלייד, ונקישה היו בדיוק במקום, גם כשהיו מאולתרים. הדיוק הטכני אפשר את הקסם הכמעט מיסטי שדורצ'ין מצליח לייצר כשהוא לבד על הבמה. הקהל—תערובת של תל אביבים צעירים וקיבוצניקים מבוגרים—בהו במבטים מרותקים, עד פרץ מחיאות הכפיים בין שיר לשיר.

    דורצ'ין לבד מייצר קסם מיסטי

    דורצ'ין לבד מייצר קסם מיסטי

    דורצ'ין לקח 10 דקות כדי לארגן את הבמה מחדש לעליית הלהקה לחלק השני של הערב: השקת האלבום החדש. חלוקת הערב לשני חלקים נעשתה כפתרון טכני. את "So The Story Goes" דורצ'ין הקליט עם האחים רמירז, כך שבשירים החדשים קיטקיט רמירז מחליף את הצורך במערכת התופים המאולתרת של דורצ'ין. ההפסקה נתנה זמן להסתובב קצת בחלל המאוד מתוקתק של האזור. תופים תלויים מהתקרה כמו מוביילים מגודלים, הדפסי בד גדולים עם דמותם של הנדריקס באדי גאי וחברים—כולם נתנו הרגשה שהרבה זמן, כסף, ומחשבה הושקעו בהקמת מקדש המוזיקה על חורבות מועדון הברזילי. הלהקה חזרה בזריזות לבמה והרימה הילוך עם קובץ שירים fאנקיים. דורצ'ין, הפעם בעמידה, תפס בטבעיות את מרכז הבמה ונראה שלרגע הוא משתחרר מהביישנות הקלה שהוא ניכן בה. הסגנון של ספי רמירז (המעבד והמפיק המוזיקלי באלבום החדש) הורגש היטב ברוב השירים, והיה טבעי ונכון לקצב ולסגנון של כל אחד מהם. בכלל נראה שספי נקט בגישה מאוד יעילה אולי אפילו שמרנית בעיבודים וההפקה של האלבום: ברוב השירים כל נשיפת חצוצרה, ליין בס, וריף גיטרה הגיעו בדיוק בזמן כמו רכבת גרמנית. בניגוד לדיוק של דורצ'ין לבדו, כלהקה הכל הרגיש מתוכנן מדי, אפילו מעט חסר תעוזה. השיר היחיד בו הלהקה הרשתה לעצמה להעיף את כל החוקים דרך החלון הוא "No Matter How" אשר גם בגרסת האלבום מתעקש לבלבל אותנו בכל דרך אפשרית, כשכל אחד מהנגנים מנסה לאבד בכוח את הקצב של החבר'ה האחרים.

     

    דורצ'ין וספי רמירז - הפקה שמרנית

    דורצ'ין וספי רמירז: הפקה שמרנית

    בהדרן דורצ'ין נשאר על הבמה עם גל אברו על הקונטרה באס לנגן את שיר הקאנטרי האקוסטי "Tell Me No Lie". ספי, עוזי, וקיטקיט רמירז עמדו מחובקים בצד הבמה, עם מבטים של אחים גאים על פניהם. הביצוע הבהיר לי באופן סופי מה לא עבד בשירי הלהקה: היופי באלבום הראשון של דורצ'ין הסתתר בין הנשיפות הפריטה והקול הכל כך מיוחדים שלו. דורצ'ין מדמם את הלב שלו על הבמה כשהוא לבד. בתור להקה האיכות הנדירה של דורצ'ין נבלעת בצלילי ההרכב, הנשמה הגדולה שלו הלכה מעט לאיבוד לתוך הסחרחורת ה-fאנקית. "Tell Me No Lie" שידר שוב על אותו תדר אמיץ וכן של האלבום הראשון והיה יכול להיות סיום מצוין, גם אם מעט כבד להופעה, אך הרמירזים עלו שוב כדי לבצע את "מישהו אחר" האנרגטי מהאלבום החדש, בחירה מתאימה בהתחשב בעובדה שדורצ'ין בפורמט הלהקה נשמע ברגעים מסוימים כמו מישהו אחר לגמרי מהזמר האינדיבידואליסט שנחשפנו אליו עד היום—דורצ'ין הפך מלהקה של איש אחד לאיש אחד בלהקה.

    תגובות »

  • המאזין ברדיו 147: פלומה

    ram orion

    רם אוריון - פלומה - מהקטעים הרועשים יותר באחרון של רם אוריון "גרמנים באוגנדה"

    The Orions - Sardine Attack - קטע חדש של הרכב הסרף-רוק לקראת ריליס האלבום ""Lightning Stroke Twice"

    Beyond The Wizards Sleeve - Diagram Girl - צמד אלקטרונאים שזולגים לשוגייז ופסיכדליה ובכלל מלא אקלקטיקה באלבומם החדש "The Soft Bounce"

    Scott & Charlene's Wedding - Don't Bother Me - פלישת האינדי-רוק האוסטרלי ממשיכה להכות בחופינו, אלבומם המלא "Mid Thirties Single Scene" יצא בספטמבר

    Klaus Johann Grobe - Wo Sind - אלקטרו-Fאנק שוויצרי לכל מי שמבלה על יד הבריכה הקיץ

    Yello - Goldrush - המאסטרים התמהוניים של האלקטרו השוויצרי

    Factory Floor - Dial Me In - שלישיית הפוסט-Pאנק הטכנואידית חוזרת עם אלבום חדש ב-DFA, די דומה לריליסים הקודמים אך עדיין מהנה

    Gary Numan - Films - מאסטר הסינתיסייזר מאלבומו הקלאסי "The Pleasure Principle" עם עטיפה בהשראת ציור של האמן הסוריאליסטי René Magritte

    Aphex Twin - 2X202-ST5 - אלקטרוניקה רכה מהחדש של ריצ'ארד די ג'יימס

    Violet Vision feat. Or Edry - Diamonds - קטע טרי מצמד האלקטרוניקה באירוח ממוזג של אור אדרי (REO)

    Totemo - Prime - עוד קצת מיזוג, מתוך האי פי האחרון "Desire Path"

    Young Marble Giants - N.I.T.A - תגלית השבוע שלי היא הרכב עלום שם מהאייטיז שעושה פוסט-Pאנק מינימליסטי הרבה לפני ש-The xx עלו על הקטע

    Myrkur - Jeg Er Guden, I Er Tjenerne - קטע חדש מאלילת הבלאק מטאל הדנית, הפעם רק בשירה

    Puro Instinct - Autodrama - שיר הנושא מאלבומן החדש של צמד הפאם הפאטאל הלוס אנג'לסיות

    טל פוגל - מבלהות תחזור אליי - עוד מתוך "אל החצר הגדולה", מחכה למזג אוויר מעונן יותר כדי להתחפר בו

    Sturgill Simpson - In Bloom - איך נירוונה היו נשמעים בתור הרכב קאנטרי? מסתבר שממש שמימי

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

     

    תגובות »

  • אינטרו 32: Alaska Snack Time - לעוף כמה שיותר רחוק

    alaska snack time (Large)

    מסתבר שהילדים אוהבים ג'אז. הרכבים כמו TATRAN ו-BADBADNOTGOOD נתנו את האוקיי לוירטואוזים לחזור לקדמת הבמה ולנגן קטעים מורכבים של בוגרי בתי ספר למוזיקה. עכשיו גם ההרכב החדש Alaska Snack Time מצטרף לג'אם עם מנה גדושה של ביטים, רוק, ודאבסטפ. תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    רועי ראמי - תופים וסמפלר; יובל גנץ - גיטרה; רום שני - סינתיסייזר, חצוצרה, וסקסופון; שחר זיסמן - סיתיסייזרים, סמפלר, ומחשב.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    אנחנו מתל אביב והסביבה, אנחנו חברים טובים כבר כמה שנים, עוד מלפני שהוקם ההרכב.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    שאלה לא פשוטה. אנחנו מושפעים מהרבה אמנים וסגנונות. אפשר למצוא במוזיקה שלנו אלמנטים של היפ הופ, ביטים, ג'אז, ולפעמים גם רוק ודאבסטפ.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    אנחנו מעדיפים בשלב זה לשמור את הסיפור לעצמנו.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    כל אחד מחברי ההרכב הוא מוזיקאי שבא מעולם קצת אחר, ככה שלכל אחד יש שאיפות קצת אחרות. ההרכב הזה משלב את ההשקפה של כולנו על יצירת מוזיקה חופשית והיינו רוצים לעוף איתו כמה שיותר רחוק.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    כל מה שסובב מוזיקה. כולנו פעילים בעוד פרויקטים כיוצרים, נגנים או מפיקים.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מושפעים מכל פיסת מוזיקה טובה שנופלת בחלקנו וכמובן ממה שמתרחש מסביבנו בארץ.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    לא ברור אבל כנראה שאת "Black Radio" של רוברט גלספר.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    יש מספיק דברים למחוק מדפי ההיסטוריה האנושית. אנחנו לא חושבים שמוזיקה (או כל צורת אומנות) היא אחד מהם.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    יש הרבה מוזיקאים מדהימים, אין ספק ש-Flying Lotus הוא אחד מהם. המוזיקה שלו נותנת לנו הרבה השראה.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אין על חומוס. וזאת לא קלישאה.

    הופעות קרובות:
    עם די ג'יי מש וכהן ומושון, 21.7, וונדרבר, חיפה

    עם קותימאן, טייני פינגרס, ואוזו בזוקה, 23.7, אברהם הוסטל, תל אביב
    הופעת השקה ב-2.9, בארבי, תל אביב

    תגובות »

  • הגרלת כרטיסים: רייסקינד בהשקת ויניל בבארבי

    ryskinder pr 1jpg (Large)

    אסף עדן הוא תופעה על-טבעית. הילד הירושלמי הזה פעיל כבר שנים: בהתחלה דרך הרכב האינדי רוק אשכרה מתים, ומאז שהם אשכרה מתו בפרוייקט הסולו רייסקינדר. משום מה הקהל של עדן לא התרחב הרבה בכל התקופה הזו, אבל הוא ממשיך לעשות את שלו, להופיע בלי סוף וליצור קטעים שמושפעים מנושאי המגבעת כמו שהם מושפעים מ-Beck. לפני שנתיים הוא הוציא, לדעתי, את האלבום הכי מושחז שלו "משהו אחר קרה", ועכשיו גם הוא מקבל השקת ויניל ב-13.7 בבארבי.

    המאזין מחלק לכם שני זוגות כרטיסים כדי לחגוג את האירוע. איך זוכים? פותחים את סטטוס ההגרלה בעמוד הפייסבוק של המאזין ומגיבים בהתאם. הזוכים יבחרו אקראית ויקבלו הודעה ב-12.7 בשעה 16:00. בהצלחה!

    תגובות »

  • אינטרו 31: TAAS - צליל קשוח ורפטטיבי

    taas

    אני לא בקיא בסצנת הטכנו/האוס המקומית, אבל אני אוהב ללכת למסיבת טכנו אפלה מדי פעם. יש הרבה די ג'יים טובים, אבל מה שחסר לי זה יוצרים, כאלה שעושים הופעות אלקטרוניות וטראקים מקוריים שאפשר לשמוע גם בבית. לכן התרעננתי להתקל ב-TAAS, שני ירושלמים שעושים מוזיקה בהשפעת טכנו והאוס מוקדם, בדיוק כמו שאני אוהב, אז הזמנתי אותם להשתתף במדור.

    1. מי חברי הלהקה?

    אנחנו בן בן-שיה ואמתי רפאלי.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    גדלנו יחד בשכונת בית הכרם בירושלים, וכלל ההתבגרות שלנו הייתה כרוכה זו בזו. אפשר לומר שהשותפות המוזיקלית שלנו החלה בשיטוט בחנויות דיסקים והאזנה משותפת לאמנים אהובים. היכן שהוא בגיל העשרה, קנינו מיקסר נהדר של וסטקס, שני קומפקטים ורמקולים והתחלנו לעשות מסיבות.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    המוזיקה שלנו שואבת השראה מראשית סצנת האסיד האוס של דטרויט ושיקאגו. צליל קשוח ורפטטיבי עם הרבה חשמל ברקע וחום של מכונות תופים אנלוגיות.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    כאמור, שנינו משכונת בית הכרם בירושלים, ובמשך שנים השטח הנטוש שהשאיר אחריו מפעל הפגזים של תע״ש בשכונה, שנסגר בשנת 97', היה המקום שבו נפגשנו, והעברנו את הזמן. הגענו למסקנה שהשם, שמצד אחד מייצג תעשייה צבאית מלחמתית, ומצד שני רוח של המקום שבו גדלנו ושיחקנו, הולם את את השותפות בינינו, מיצג מאיפה באנו ומקצין את המציאות הירושלמית/ישראלית ההזויה שבה גדלנו.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להרחיב את שיתופי הפעולה שלנו עם יוצרים נוספים. אנחנו מאמינים שמתוך המפגשים האלה נוצרים החומרים המעניינים ביותר, הלא צפויים, שמאפשרים צמיחה והתחדשות. אנחנו משתדלים לעבוד כמה שיותר עם כלים אנלוגיים, גם באולפן ובטח בהופעות. סט אפ כזה מצריך תקשורת כמעט טלפתית בינינו, ובינינו לבין הקהל. אחת התגובות הנפוצות ביותר לסשנים האנלוגיים שלנו היא פליאה מהיכן בוקעים הצלילים, ותהיות איפה הסתרנו את המחשב בין כל נורות החיווי המהבהבות של מכונות התופים, הסינתיסייזרים והסיקוונסרים. זה כיף גדול, הכי רחוק מהקור והניכור שנהוג לייחס לאלקטרוניקה. הקהל חש בזה ומגיב בהתאם.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    בן סטודנט למדעי המחשב לקראת סיום התואר, ואמתי בוגר בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה.

    7. ממה אתם מושפעים?

    בן: אפשר להגיד שאני יותר מושפע ממוזיקה אלקטרונית, בעיקר טכנו ואלקטרוניקה ניסיונית, הרבה מינימל ולפעמים גם דברים שאמתי לא מבין בכלל איך אני מסוגל לשמוע.

    אמתי: בן מעדכן אותי בטכנו ומפעם לפעם משמיע לי דברים שהוא מאמין שאני אוהב. באופן אישי, אני נוטה יותר לז'אנרים אחרים, כמו רוקסטדי, בלוז, רגאיי וסול, וגם הרבה האוס לסוגיו שעושה כבוד למקורות.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    בן: Boards of Canada - Tomorrow's Harvest בכל שמיעה נוספת אני מגלה משהו חדש.

    אמתי: Lee Scratch Perry - Arkology—שלושה סלילים מאולפנו המפואר של המפיק האגדי ששינה ללא היכר את טכניקות ההפקה וההקלטה של רגאיי בפרט ושל המוזיקה המודרנית בכלל. עבורי, האלבום הזה הוא תזכורת לתעוזה, לחדשנות ולקול הייחודי הנדרשים מכל מפיק ומפיקה באשר הם.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    שאלה קשה, כנראה שאת "Discovery" של Daft Punk, ולו רק כדי להמציא אותו בעצמנו.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    נראה לנו שלחמם את Moloko (לו רק היו עדיין ביחד. לך תדע אולי הם עוד יעשו ריוניון, אז מותר לחלום), או לחמם את The Knife, זה בסט קייס סנריו. אלה אמנים שלא הפסיקו להתחדש ולעשות שעטנז לכאורה של סגנונות, שסללו את הדרך שלנו אל המוזיקה של היום שבה הגבולות בין ז׳אנר לז׳אנר הרבה פחות ברורים. מדבר אלינו כל הכאוס המסודר הזה.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    תודה עידו!

    אי פי הבכורה של תע"ש יצא בלייבל הספרדי Evel Records וזמין בבנדקאמפ

    תגובות »

  • המאזין ברדיו 146: פיקציה חיה

    white band

    WHITE - Living Fiction - (בתמונה) ניו-ווייב Fאנקי הישר מסקוטלנד בהשפעת אמנים מהאייטיז כמו בואי ו-Spandau Ballet

    The Last Shadow Puppets - Miracle Aligner - אולדיז חדש מהצמד של Alex Turner וחברו Miles Kane

    Mercury Rev - Are You Ready - להקת הפסיכדליה החלומית מבאפלו ניו יורק מגיעה לארץ ב-20.7 בבארבי. ראיתי אותם פה לפני שנים והיה בהחלט חלומי

    Preoccupations - Anxiety - סינגל חדש ומצמרר מהאמנים שהיו ידועים בתור Viet Cong ושינו את שמם בגלל אי נעימות עם הקהילה הויטנאמית—העיקר שיצא אלבום חדש בספטמבר

    Eagulls - Euphoria - מתוך האחרון ומהורהר של הרכב הפוסט-פאנק מלידס

    British Theatre - Favour The Brave - התעלות אלקטרונית מהפרוייקט של חברי Oceansize לשעבר Mike Vennart ו-Gambler

    Aphex Twin - CIRKLON3 Колхозная mix - אי פי חדש למר Richard D. James וקליפ ראשון מזה 17 שנה שצולם על ידי Ryan Wyer, ילד בן 12 מדאבלין

    RYSKINDER - לאמריקה - סינגל חדש של ילד הפלא לקראת השקת הויניל של "משהו אחר קרה" ב-13.7 בבארבי

    חיה מילר - שמועה - השמועה היא שקוסטה קפלן שבר את רגלו והמילרים נאלצו לבטל את הטור :(

    Mitski - My Body’s Made of Crushed Little Stars - יוצרת בת 25 שגדלה ברחבי העולם ושחררה אלבום אינדי אקלקטי מבריק—אין אגב אלבום בשם Puberty 1

    Yuck - Get Away - אין הרבה ריליסים חדשים בקיץ בגלל עונת הפסטיבלים, אז כיף להזכר במוזיקה חדשה ישנה יותר כמו הקטע הפותח לאלבום הבכורה הגראנג'י מ-2011

    Mourn - Gertrudis, Get Through This - ובכל זאת משהו חדש: אלבום שני לאינדי רוקרים בני עשרים ומשהו מספרד שמערבבים בין השפעות של Throwing Muses, פוסט-רוק משנות התשעים, והשירה של William Blake

    MONEY - Suicide Song - שיר הנושא של להקת הדיכאון האקוסטי ממנצ'סטר

    The Aprons - Fear of heights - קטע חדש לצמד הסינריות לקראת האלבום הבא

    Elvis Depressedly - Inside You - לואו-פיי מעורפל מדרום קרוליינה ברוח של Elliot Smith, למעשה אלבום שמשלב אי פי שכבר יצא ואחד שלא

    Radiohead - Lurgee -שיר סיום מצנן מרדיוהד של פעם

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

    תגובות »

  • הצימר מחפש תומכים

    hazimmer show

    בשנה האחרונה הלכתי להרבה הופעות בצימר. מי שהופיע שם זה השוליים של השוליים, אמנים חתרניים שלא יכלו או לא רצו להביא מספיק קהל כדי להופיע במקומות יותר ממוסדים, או פשוט כאלה שאהבו את האווירה השבורה של המקום. אמנים חדשים ומרתקים גדלו בצימר, כמו טריו הדום-סטונר מטאל SARAB, צמד הריוט-גירררל Deafchonky, ואפילו ועדת חריגים שהופיעו שם בתחילת הדרך הרבה לפני שהם עלו לבמות פסטיבלים בארה"ב (גילוי נאות: גם אני הופעתי שם עם הרכב הפוסט-רוק Viene Tormenta). המחיר בכניסה תמיד עמד על 10-20 ש"ח והאלכוהול היה במחיר שפוי—המקום נוהל על ידי מתנדבים וכל שקל הלך אך ורק לתחזוקה עצמית.

    הצימר נסגר לצערי לפני כמה חודשים, ולשמחתי הוא עובר למקום חדש. בעליו רוצים להבטיח את קיומו לשנה הקרובה, וכדי שזה יקרה הם מחפשים תומכים שיעזרו בשכר הדירה החודשי בסכום שנע בין 50-200 ש"ח, כל אחד לפי יכולתו. כל תומך יקבל מנוי לצימר ויוכל לבוא להופעות באופן חופשי—שלא לדבר על מלא קארמת אינדי טובה. אני כבר החלטתי לתמוך, אז אם גם לכם אכפת מסצנת השוליים המקומית או שבא לכם לראות מלא להקות במחיר שווה, צרו קשר עם הצימר בכתובת zimmerta@gmail.com

    תגובות »