פוסטים מאת עידו שחם

  • אינטרו 49: עטלפים - טריפ אפלולי בחלל

    אומרים שהילדים עדיין שומעים דאבסטפ. אני לא מתחבר לקלישאות ההיפראקטיביות שממלאות את הז'אנר המקושקש הזה, כך שטוב לשמוע יוצר כמו עטלפים. אפילו שהוא עדיין בתיכון, האלקטרוניקה שלו מתחברת לי יותר לדברים ששמעתי בניינטיז כמו The Orb ו-Boards of Canada, לטראקים עם תחושה חלומית וביט טריפ הופי. יצא לו לאחרונה אלבום בכורה בבנדקמפ והוא מתכנן להופיע ואולי אפילו לחמם את רייסקינדר.

    1. מי אתה?

    עידו טרגנו.

    2. מאיפה אתה ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    חוף הכרמל, התחלתי ב-2014 עם גראז׳ בנד שבא חינם עם המק ומשם אחרי שנה עברתי לאייבלטון. בעיקר עשיתי מוזיקה לעצמי שיהיה לי מה לשמוע לכיף וזה התפתח לשלב שבו אני מרגיש צורך לשתף את זה עם אחרים

    3. איך אתה מתארת את המוזיקה שלך?

    אפלולית וחדה באותו הזמן. כמו טריפ בחלל אבל יש מלא רוח ורעשים סטטים.

    4. כיצד בחרת בשם ההרכב?

    עטלפים נשמע מגניב ונראה טוב באנגלית. פעם זה היה עם סימן שאלה אבל זה נראה לי ממש מטומטם.

    5. מה אתה שואף לעשות מבחינה מוזיקלית?

    מוזיקה שתשיג לי כבוד מההורים.

    6. מה אתה עושה חוץ מלנגן?

    רואה אחרים מנגנים, עובד על סט להופעה ולומד להיכשל בבגרויות.

    7. ממה אתה מושפע?

    הרבה מאוד מוזיקה אלקטרונית מכל מקום אפשרי, בצד קצת שוגייז, קצת היפ הופ, קצת פסיכדליה וממש ממש ממש קצת רוק. מבחינת להקות אני שומע בעיקר Death Grips, Aphex Twin, Georgi Barel, Sonic Youth, FKA Twigs, Ringo deathstarr ועוד כל מיני באותו הכיוון.

    8. איזה אלבום היית לוקח לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    Selected Ambient Works 85-92 - Aphex Twin. קל מדי.

    9. איזה אלבום היית מוחק מדפי ההיסטוריה האנושית?

    האלבום של קורי פלדמן. עושה לי להקיא.

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    את רייסקינדר בעזרת השם. אחד האמנים שאני הכי מעריך בארץ ובעולם.

    11. מה עוד תרצה להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אני צריך כסף. ולהופיע.

  • Eagulls בתמונע: נוכחות נוצצת בין טיפות הגשם

    צילום: דודו רוזן

    מזג האוויר האפור גשום שלשום היה התפאורה המושלמת ללהקת Eagulls—הם הביאו אותו מלידס בצפון אנגליה הישר לתאטרון תמונע במרכז תל אביב. כבר מאיך שהסולן George Mitchell העמיד את עצמו על הבמה האג'נדה היתה ברורה: יגאלז לא באו להתחנף. זו לא היתה הופעה של "שלום תל אביב" ומונולוגים על חומוס ואפילו לא של הדרן, אלא הופעה בוייב צימרי עם סרט שחור-לבן שהוקרן ברקע ומבטים שמופנים לרצפה. משום מה הלהקה באה ללא הגיטריסט השני שלה, אבל העדרו לא הורגש כל כך כי הגיטריסט הנותר Mark Goldsworthy פרס שמיכה צבעונית של צלילים בין ג'וני מארר מהסמית'ס לוויל סרג'נט מאקו והבאנימן. חטיבת הקצב של המתופף Henry Ruddel והבסיסט ספק רואה חשבון Tom Kelly התבלטה הרבה יותר ממה שאפשר לשמוע באלבומי הלהקה והדגישה את היכולת המושלמת שלהם לנגן מקצבים מדויקים ומחזוריים נטולי אגו. הסולן מיטשל תקשר-לא תקשר עם הקהל, שיחק עם טייפ המנהלים שלו בין השירים, הסתכל פנימה-החוצה ושר וזז בצורה האידיוסינקרטית שלו. אפילו שהם ביצעו את הלהיטים מאלבום הבכורה ("Tough Luck", "Nerve Endings", "Posessed"), החומרים שבאמת זרחו על הבמה היו השירים החדשים יותר מאלבומם השני "Ullages", שירים כמו "Euphoria", "Skipping" וגם "My Life in Rewind" שזכה לשירה והנפת ידיים בקהל שמילא את תמונע. מי שהגיע לשמוע להקת פאנק עצבנית בטח התענג על האנרגיות של Deaf Chonky בחימום, אך התאכזב לגלות שיגאלז הפכו ללהקת פוסט-פאנק שנפלה אל תוך העצב. אבל מי שבא באוזניים פתוחות קיבל פסקול מלנכולי למה שנשאר מהחורף הישראלי, נוכחות נוצצת בין טיפות הגשם שיודעת איך זה מרגיש.

    צילום: דודו רוזן

  • המאזין ברדיו 177: אוקיינוסים

    שעה של אינדי אקלקטי כולל החדש של Bucharest (בתמונה), הקאמבק של Jesus & Mary Chain והפופ ההולנדי החלומי של The Homesick.

    1. Bucharest - Oceans
    2. Cherry Glazerr - Moon Dust
    3. Muse - Muscle Museum
    4. לילי פרנקו - רוח
    5. The Jesus and Mary Chain - Amputation
    6. Primal Scream - Come Together
    7. Preoccupations - Anxiety
    8. Eagulls - Amber Veins
    9. סילבי ז׳אן - תהיה מדען
    10. The Homesick - St. Boniface
    11. אלה שיק בלום - שחררי אותי
    12. Abrao - Aguas Do Ganges
    13. Iggy Pop - Gold

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • רון קציר מהצימר בראיון: "אם הציבור באמת מעוניין בזה, זה יכול להתקיים"

    חצי מוח על קטמין בהופעה בצימר. מימין: אסי תג'ר, רון קציר

    רון קציר, האיש והאמן מאחורי מועדון הצימר, אולי נראה קצת עייף אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם—גם צו הסגירה שניתן לאחרונה לצימר לא התיש אותו. "אני לא יודע מה זה אומר מותש", הוא מספר על כוס קפה. "זה פשוט מילה. אני עושה את זה כבר קרוב לתשע שנים, ומהשנה השנייה זו כבר כזו רמה של אינטנסיביות שאין טעם לדבר על תשישות—זה היום יום, זה החיים".

    אכן, כבר כתשע שנים שהצימר מתפקד בתור בית לסצנת השוליים התל אביבית. זה המקום שאפשר לראות בו את ההרכבים הכי מרתקים בעיר הרבה לפני שהם מקבלים הייפ: אמנים כמו לילה, רייסקינדר ודף צ'ונקי. בניגוד למועדונים אחרים בעיר שמנסים להיות עסקים רווחיים, הצימר מתפקד יותר כמו סקוואט בגישת DIY. כניסה עולה בדרך כלל בין 10-20 ש"ח, וכל עובדי המקום והאמנים פועלים ומופיעים בצימר בהתנדבות. לאחרונה המועדון עבר מרחוב הגדוד העברי עוד יותר דרומה לרחוב פרנצויז, ונראה לרגע שהכל בסדר, אך מסתבר שהצימר נכנס לקשיים כלכליים. כדי לפתור אותם הצימר פתח קמפיין הדסטארט לגיוס 60,000 ש"ח.

    הבלגן החל לאחרונה עם צו סגירה שהצימר חטף מהעירייה ל-30 יום פלוס חוב ארנונה של 16,000 ש"ח—ככל הנראה כחלק ממבצע לכבוד הסילבסטר. "לדעתי כל אירוע שהיה לו הרבה אטנדינג, הם הלכו לבדוק איך הרישוי מסביב", טוען קציר, "וחילקו מלא צווים—כל סלמה היה מלא. גם אצלנו הגיע איזה פקח מהפיקוח העירוני, אבל תוך דקה כבר הגיע כל הצוות, הם היו מוכנים בסביבה. זה לא ודאי". באותם ימים היה אמור להתקיים בצימר גם אירוע של אוהדי הפועל וחברי ANTIFA (ארגון אנטי פאשיסטי) לגיוס כסף לייצוג משפטי, והיה חשד שזה הרים דגל אדום לרשויות. "כנראה שהיו תכנים מאוד פרובוקטיביים באיוונט הזה", טוען קציר. "יכול להיות שזה הדליק את המשטרה, הם לא דיברו על זה. הם דיברו על האירוע שיש בו הרבה אטנדינג, ושזה גם חלק ממהלך גדול יותר. יכול להיות שהרגזנו מישהו, אבל זה לא בהכרח הסיבה".

    בניגוד למה שחושבים, קציר טוען שאין לעירייה משהו אישי נגד הצימר—נהפוך הוא. "מצאנו כל מיני רמות של הבנה בעירייה ותמיכה במעשי, בפועל. מבחינת תמיכה אקטיבית, היתה לנו המון המון תמיכה מהמחלקה לאמנות בעירייה. באמת, אין מה להגיד. ראש מחלקת אמנות אחראי במידה לא מועטה על ההישרדות שלנו עד היום: יודע לתמוך, לתת עצות, לתמוך ממש, דרך פרויקטים, כל דרך שהצליח לארגן. זה לא פשוט, פשוט כי אנחנו חריגים". קציר טוען שמבינים למעלה בעירייה שהמקום תורם לעיר וחיי התרבות, וזה כולל את חולדאי. "אדרבא, בצימר הראשון שהיה קטן התארח פעם ראש העיר עם איזה משלחת, עשו לו מן סיור במקומות תרבות אלטרנטיביים בעיר. לקחו אותו לצימר, והוא אמר, אני רואה שהדבר הכי טוב שאני יכול לעשות זה לא להפריע".

    הופעה של קובי אור בצימר

    אם אפילו ראש העיר לא חושב שצריך להתערב, אז מה בעצם הבעיה? בירוקרטיה. הצימר הוגדר בעבר בתור סטודיו לאמנות, אך בעקבות ביקור של פקח עוד במיקום הישן, הגדירו אותו מחדש כעסק מסחרי מה שגרר תוספת של אלפי שקלים בארנונה. "הגשתי ערר, היתה לי ועדת ערר. הועדה היתה בעדי, ראש הועדה היה בעדי, הוציאו פשרה, קיבלתי אותה, העירייה לא קיבלה. לא יודע מה, כבר היו אמורים להשיב".

    למרות שהם עזרו לך והם היו בעד הצימר?

    "השאלה מי זה הם—העירייה זה מאוד מורכב. יש אגף ארנונה, יש אגף רישוי, יש אגף פיקוח—זה לא אותם האגפים. לפעמים גם בין האנשים אין זרימה מלאה. זה גם יכול להיות, מטבע הדברים. בכל אופן, גם כשאתה מתרשם שיש רצון טוב, אין איזה מישהו שקושר את כל הקצוות—זה העבודה שלי עכשיו".

    וזה לא עוזר שיש אנשים שהם בעד?

    "אין אפילו את ההם שמנסים לסגור אותנו—זה הטיפשות של הגוף. לאו דווקא איזה יד מכוונת, פשוט הגוף שמתקשה לפעול גם כשיש הבנה. עדיין הדרגים התחתונים של הבירוקרטיה לא יכולים לפעול אחרת ממה שהם יודעים, ממה שהם רגילים. אז צריך שזה לא יהיה בן אדם אחד למעלה, שנעשה עבודה משותפת".

    העירייה מתקשה להגדיר את הצימר כי יש למקום כל מיני שימושים. "אנחנו מולטי פונקציונליים, אנחנו עושים הרבה דברים, אנחנו צריכים אפשרות שיום אחד אנחנו ככה, יום אחד מקום אחר: יום אחד יש במה, יום אחד אין במה, אירוע עם כיסאות, ואירוע בלי כיסאות—צריכים את כל הדברים האלה. צריכים גם להיפגש, הקהילה, וגם הקהילה זה אוסף קהילות, לא משנה. לשבת, סתם לדבר, לשתות משהו, לרקוד—חלק מהצרכים שלנו. אין איזה משהו בספר שמאפשר את כל אלה, שלא לדבר על המועדונית שאנחנו עושים לילדים, כאילו צריך להסתיר את זה בכלל. אתה לא יכול לקבל רישוי על כזה דבר".

    אפשר לשאול מדוע מלכתחילה הצימר לא מתנהל בצורה חכמה מבחינה כלכלית, אך לפי קציר זה חלק מעקרונות המקום. "כל השיטות שלנו למשוך כסף מהציבור זה רשתות עם חורים גדולים באופן מכוון, זה גישה שמחפשת לאזן בין חומר ורוח, אנחנו לא יכולים להיות קטנוניים עם החומר". קציר מעוניין שהצימר ימשיך להיות זמין גם לחסרי אמצעים. "אנחנו לא רוצים לקחת את ה-40-50 שקל האלה להופעות, אנחנו רוצים להיות נגישים! יבואו אנשים, בלי כסף בכיס, אתה צריך להכניס אותם—לפעמים זה חצי מהקהל של אותו הערב. פשוט אין לנו את המנגנונים האלה—בכוונה אין לנו את המנגנונים האלה. יש לנו מנגנונים שיאפשרו לנו בקושי לשרוד. המקום מכוון אותך למשהו אחר. אז מימון המונים, הדסטארט, אם יצליח לעמוד ביעד, ואפילו יכניס יותר, אז אולי יהיה לנו מספיק כסף להכיל את המפלצת הרעבתנית הזו, ויאפשר לנו סוג של לקנות את חירותנו".

    בעת הקלדת שורות אלה קמפיין ההדסטארט של הצימר הגיע ליעד, וקציר מקווה לעבור אותו. עכשיו שהסתיים צו הסגירה המקום חזר לפעול, אך ללא מכירת אלכוהול. הוא נמצא בתהליכי רישוי מול העירייה, וכחלק מהם הצימר עבר מבעלותו הפרטית של רון קציר לעמותה ציבורית שהוא הקים ב-2010 בשם מרכז תרבות אחר. הכסף שמגייסים בהדסטארט אמור לעזור לשיפוצים שדרושים לרישוי ובכלל: מהוספת מטפים ועד בניית שירותי נכים. קציר חושב שסגירת הצימר ועוד מקומות תרבות בעיר (כמו המינוס שתיים והתחת) מתאימים לרוח "תקופת הטראמפוטין", אך הוא לא מתכוון לוותר. "העניין הזה, כדי שישרוד, בתקווה ישגשג גם, צריך להוריד את התשישות מהלקסיקון ולהשאיר את המילים נחישות והתמדה. זה מה שעובד, בדרך כלל. וצריך להיות ראליסט—לא פסימי ולא אופטימי. להבין את המציאות, את הסביבה שבה אתה חי, איפה יש חללים שאליהם אתה יכול להכנס ולנצל אותם, לראות הזדמנויות, להיות סוג של אופורטוניסט לטובת העניין. ולאלתר. לא באופי שלנו לתכנן לטווח ארוך ממש, אז אתה מתקבע. המחשבה זה שאם הציבור באמת מעוניין בזה, זה יכול להתקיים. ואם לא, ואני עדיין חושב שזה ראוי והכרחי, אז צריך למצוא איזה דרך אחרת".

  • בכורה: Zaga Zaga - Cancer Man

    דקה ואחת עשרה שניות—זה כל מה ש-Zaga Zaga צריכים כדי להשמיד אותנו ב-"Cancer Man". ארבעת חברי ההרכב לוקחים תורות בצריחה מכוונת בזמן שהגיטרות (בן טברסקי - גיטרה, זיו ארבל - גיטרה, בן גליקשטיין - בס) טוחנות אקורדים דיסוננטיים בקצב שבור שהמתופף "חשבון" מכתיב להם ב-240 BPM. זאגה זאגה היו מהירים ועצבניים כבר מדמו הבכורה, אך "Cancer Man" ו-"Black T" ששוחרר לא מזמן מראים שהם הידקו את הברגים אפילו עוד יותר חזק לקראת אלבום שני, כולל הפקה משודרגת. זאגה זאגה מודל 2017 יכולה להכנס בקלות לפלייליסט של חובבי רעש מתמטי כמו The Locust או Dillinger Escape Plan, ולעומת ים האמנים האקוסטיים בארץ, המוזיקה שלהם מייצגת את העצבים של הרחוב הישראלי בצורה הכי אותנטית.

  • אינטרו 48: MAHA - עולם מקביל אבסטרקטי

    אפשר לקטלג את MAHA תחת גל יוצרות הסולו האלקטרוניות, אבל זה לא יהיה מדויק. כן, היא משתמשת בסינתיסייזרים, אבל לפי סינגל הבכורה "Run" נשמע שהיא לוקחת את הקול למקום הרבה פחות טרנדי והרבה יותר חלומי, כמו שאני אוהב. אז הזמנתי אותה לאינטרו, בפורמט חדש לאמני סולו.

    1. מי את?

    MAHA—שרון סולמי.

    2. מאיפה את ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    מתל אביב, מאז ומתמיד מוזיקה היתה מפלט כשנגמרו לי המילים. למדתי הרבה שנים פסנתר קלאסי, אחר כך מצאתי את הקול ועוד כלים כמו בס וגיטרה. בסוף הגיעה הכתיבה, לאט לאט התפתח שיח מוזיקלי.

    3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?

    האי פי מבוסס על ביטים אלקטרוניים ושירה עם הרבה ריברב, בשבילי זה עולם מקביל אבסטרקטי פרוע ויש בו מקום להכל. ממוקמת בין טריפ הופ לשוגייז לאלקטרו לאלטרנטיב רוק לדרים פופ, טעונה כמו האוויר לפני שמגיע ההוריקן.

    4. כיצד בחרת בשם ההרכב?

    קראתי לאחד הטרקים בשם הזה. אני עושה את זה הרבה עם התחלות של דברים כשעוד אין מילים, "מההה" מתמהמה בעברית. לפעמים זה יוצא לי כשדעתי מוסחת ולא שמעתי לגמרי את מה שאמרו לי. בערבית זה אומר כל מיני דברים דברים יפים: יפה, טובה, עיניים גדולות, ירח מלא, צבי צעיר, והנה עוד כמה:

    beautiful, kind, keeps her relationships private. Arabic for full moon . has beautiful, large eyes. loyal to her friends and true at heart. referred to someone with a strong spirit. known to have a powerful connection with the supernatural and nature. can be weird but lovable. makes plenty of mistakes even though careful. forgives easily and can't hold grudges. A maha usually has a kind heart and a smile that lights up the world, but if you piss one off, she will kill you.has uncanny love of music. brave and bold and takes a lot to bring down. a maha is smart. means young deer in Persian, and full/ crescent moon in Latin

    5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להוציא עוד תקליטים, לנגן עוד הרבה עם אנשים שאני אוהבת, להפיק עוד מוזיקה, גם של אחרים, לעשות פסקול.

    6. מה את עושה חוץ מלנגן?

    אוכל. יוגה. אהבה.

    7. ממה את מושפעת?

    מהחיים, ממבט, מהגשם, מהים, מחיבוק, מהחוסר בזמן, מהסיפורים של סבא שלי, מהעוגיות של אמא שלי, מהעוולות של העולם, מהיופי האינסופי שלו, מספרים וסרטים, מקולטריין ואהובה עוזרי, מסוניק יות׳ וקנדריק למאר, Sly and the Family Stone, LCD Soundsystem, Tinawarin ומעוד מלא מלא,
    מוזיקה כשהיא טובה היא טובה, לא משנה מה הסגנון או מאיפה היא מגיעה.

    8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    "Kind of Blue" של Miles Davis. כשמקשיבים לו הוא מסדר את החלקיקים במוח בצורה מדויקת ונעימה. תמיד אפשר להעמיק פנימה. הוא נותן מרחב לדברים להיווצר מצד אחד ולאיזה מנוחה ושקט מהצד השני, כמו במדיטציה.

    9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?

    יש כל כך הרבה מוזיקה טובה שאין מספיק זמן לשמוע את כל הטוב הזה. אם יוצא שאני מקשיבה למשהו שאני לא אוהבת, אני מיד מעבירה ולא זוכרת אחרי שניה מה זה היה, אבל אם מתעקשים אז איכשהו יצא לי לשמוע טרק וחצי מקניה ווסט האחרון ואפשר למחוק אותו.

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    בארץ יש מלא אנשים מוכשרים ויש פה מוזיקה מעולה. אני מאוד אוהבת את Tiny Fingers, שמעתי אותם בחדר חזרות שניגנו והם מעולים! הייתי שמחה לחמם הרבה מוזיקאים, אני לא פיקית. יש מלא מה ללמוד מכל אחד, אבל אם בענייני חלומות עסקננו אז חיים או מתים גם הולך? פרינס כי הוא (היה) גאון. רדיוהד כי הם ביחד כל החיים, הם נשמעים כבר כמו בן אדם אחד וזה מהפנט. פי ג׳יי הארווי כי היא אחת המוזיקאיות הבועטות המוכשרות והמעוררות השראה במשך כמה עשורים, אין תקליט שלה שהוא פחות ממצוין ואין הופעה שלה שלא עף לי המוח.

    11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אם את/ה עושה את זה אז תעשי/ה באהבה בתשוקה ובכנות או אל תעשי/ה בכלל, החיים קצרים מדי לכל דבר אחר.

    הופעות קרובות:
    4.3 Strangriede Stage, Hannover, Germany
    9.3 Kulturbar - Cafe & Atelier, Greifswald, Germany
    11.3 Madame Claude, Berlin, Germany
    18.3 רוטשילד 12, תל אביב

  • המאזין ברדיו 176: אמרתי לך שאהיה עם החבר'ה

    שעה של אינדי אקלקטי מהחדש והרוקרי של Cherry Glazerr (בתמונה), דרך פוסט-הארדקור באקסטרים של Zaga Zaga ועד לחזרה המסקרנת של London Grammar.

    1. Cherry Glazerr - Told You I'd Be With The Guys
    2. Joel Gion - Tomorrow
    3. Luxury Death - Radiator Face
    4. Divisionists - Say Can You
    5. Screens 4 Eyes - Channel To Id
    6. Paul Draper - Friends Make The Worst Enemies
    7. Mansun - Shotgun
    8. ZAGA ZAGA - Black Tee
    9. Fufanu - Sports
    10. Manic Street Preachers - Little Baby Nothing
    11. Carla Dal Forno - Fast Moving Cars
    12. SPC ECO - Meteor
    13. London Grammar - Big Picture

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00