"הצדפה המבהבת" של פורטיס: שיעור קטן בפסיכדליה

צילום: טינו וואקה

פורטיס חזר לפני שנה לתל אביב. אבל במקום להסתכל אחורה לפוסט-פאנק החלוצי שהוא עשה בעיר בסוף האייטיז, הוא ממשיך לצעוד קדימה, הולך כמו לוליין על החבל הדק בין השוליים למיינסטרים. "הצדפה המהבהבת" ודאי ינוגן בגלגלצ ובתחנות האזוריות—וטוב שכך. זה שיר נעים במקצב מיד-טמפו עם הפקה מינימלית-מקסימלית שכוללת גיטרה אקוסטית, סינתיסייזר וצ'לו, ובעיקר, קולו החרוך של פורטיס שבא ללמד אותנו שיעור קטן בפסיכדליה. "אל תחפשו אותה לפי הספר / כי אין מצפן שמראה את הצפון", הוא שר בפזמון, ומרחיב "כשהחללית שלי חולמת / אני מוצא את הכיוון / אל הצדפה המהבהבת / אני מוצא את הכיוון". נתן גושן שר כרגע על "דור הסתלבט", חנן בן ארי על "ויקיפדיה" ורק פורטיס בן ה-62 מדבר על "הצדפה המהבהבת". זה הכרחי לתרבות הישראלית של היום שמקדשת חומר, למעשה כמו ששרים גושן ובן ארי. אבל בעוד שהם נשארים על פני השטח ונהפכים לחלק מהמכונה, פורטיס חופר בקטע טוב ולוקח אותנו לפנטזיית מדע בדיוני, לצלילה פנימה. זה ממשיך קצת את הקו של "שנות אור" מאלבומו הקודם "תולדות הכותרת", מינוס הדרמה פלוס יופי. בראיון למגזין פנאי פלוס הוא סיפר שאלבומו הקרוב "מדור פיות" ישמע כמו סרט של טים ברטון. מעניין אם זה יהיה יותר "באטמן" או "ביטלג'וס".

מה דעתך?

השאר תגובה