פוסטים מתויגים עם אינדי פופ

  • ניקול מרסדס כוכבת אינדי

    זה שוב קרה. הזדמנתי להופעה בהפתעה וגיליתי אמן חדש ומשובח בגזרתינו. הפעם הגעתי ספונטנית לרוטשילד 12 לאחר שיעור יוגה להופעה של ניקול מרסדס. כן, ניקול מרסדס. זה נשמע כמו שם של כוכבת פורנו, אך מדובר בשמה של כוכבת אינדי.

    nicole mercedes

    ניקול עלתה לבמה ונעמדה מאחורי סט תופים מינימליסטי. בחור משופם לבש גיטרה קלאסית על יד סינטיסייזרים מצועצעים. הצ'לנית התישבה מאחורי צ'לו עם גלוקנשפיל לצידה ודפדפה לעמוד התווים הראשון. הצלילים החלו לזרום, אינדי פופ עדין בכל מיני צבעים.

    הרגשתי כאילו שאני שוב באמריקה, באיזה מועדון קטן באיסט ווילג' בניו יורק או ברחוב הוליוודי צידי בלוס אנג'לס, צופה בכישרון וביצירתיות ובמוזיקליות פורצים כנגד אוזני. מסתבר שהאינסטינקט שלי צודק: הפייסבוק שלה מציין שהיא באה מלוס אנג'לס. השירה הטבעית באנגלית, המקוריות, הרבגוניות, קשה למצוא שילוב שכזה בין הצברים.

    זוזי הצידה, נינט.

  • הצביעו לפדרו

    גבירותי ורבותי, תכירו את הלהיט הבא בסצינת השוליים - Cannons Of Pedro. הגעתי ממש במקרה לתקליט בירושלים איפה שהם נתנו את הופעת הבכורה שלהם, והיה פשוט תענוג.

    למה הם הלהיט הבא?

    1. יש להם סולן מאוד כריזמטי עם נוכחות וקול מהדהד, משהו בין ברט אנדרסון מסווייד לג'ונת'ן פירס מהדראמס. מסוג הסולנים שהולכים לשבור לא מעט לבבות.
    2. הלהקה שמאחוריו מנגנת מעולה ועם הרבה תשוקה. אפילו יש חבר להקה חסר כלי נגינה, שאחראי על קולות רקע, מחיאות כף, ותוף מרים לסירוגין. לא יודע מה אתכם, אבל אותי זה מגניב.
    3. המוזיקה שלהם מיישרת קו עם סאונד רטרו-עכשווי מחו"ל - שירי פופ קליטים עם השפעות מהפיפטיז/סיקסטיז, עם רוח נעורים ומלנכוליה של קיץ חולף ואהבה אבודה.
    4. לעזאזל, זו היתה הופעת הבכורה שלהם וזה כבר היה מהנה ומרגש לפרקים.

    נכון, הם צריכים עוד להתבשל ולהשתפשף ולעבות את הסט ליסט שהיה קצת קצר. אבל אם אתם רוצים לראות להקה בהתהוות עוד כשהם תמימים וחמודים, ולשמוע משהו טוב לפני כולם, לכו לראות את תותחי פדרו בהופעה. אם הם רציניים לגבי המוזיקה שלהם, יש אפילו סיכוי לייצא את זה לחו"ל.

    עד אז, תנו האזנה ל-EP הבכורה שלהם ותגידו מה אתם חושבים.

  • אלבומי השנה של המאזין 2010 - Marching Band

    Marching Band - Pop Cycle

    נמשיך עם שבדיה, ונגלה אלבום אינדי פופ סכריני שגם לא ברור לי למה לא ראיתי אותו בשום מקום, חוץ מרשימת האלבומים החדשים של אמ"ג. צריך עוד אלבומים כאלה כדי להבין שפופ זה לא מילה גיסה, ושאפשר לתת בראש בסאונד מעולה ולהיות מאוד מלודיים. מומלץ במיוחד לחובבי פיטר ביורן וג'ון.

    לעוד אלבומי השנה של המאזין 2010 »

  • אלבומי השנה של המאזין 2010 - Shout Out Louds

    Shout Out Louds - Work

    כשנסעתי לשבדיה הקיץ מילאתי את האייפון שלי בהמון מוזיקה שבדית, וזה כמעט כל מה ששמעתי במשך השבועיים כשהייתי שם. אבל יצא שנדבקתי לאלבום המשובח הזה שמלא בהמנוני אינדי קטנים עם טעם של עוד. מאוד התחברתי גם לליריקה הישירה ולגיטרות, והמשכתי לשמוע אותו גם אחרי הטיול.

    לעוד אלבומי השנה של המאזין 2010 »

  • אלבומי השנה של המאזין 2010 - The Drums

    The Drums - The Drums

    רגע, לא אמרתי שאני לא מחפש סאונדים ואופנה וכל השיט הזה? אז מה פתאום יש לי אלבום היפסטרים קלישאתי? ועוד אחרי ההופעה הבינונית שלהם בחימום ל-LCD Soundsystem? אז זהו, שכן. יש מרחק די גדול בין האלבום והנסיון להביא אותו להופעה, ומבחן התוצאה הוא זה שקובע - שמעתי אותו מלא השנה. למה? כי הוא מלא בשירים קאצ'יים עם הוקים וליריקה פשוטה וקולעת, סוג של אלבום מאוד גרנדיוזי בדרך הקטנה שלו שמאוד נהניתי לשמוע. פופ פר אקסלנס.

    למרות שהוא שארית של הפוסט-פוסט-Pאנק של העשור האחרון, אני חייב להודות שיש משהו חמוד בשילוב שה-Drums עושים בין הסאונד של Factory Records לפופ מהפיפטיז והביץ' בויז. וזה רק אני, או שזו אחת מהלהקות היחידות באזור שיש לה סולן עם נוכחות ויכולת בריאה לכתיבת שירים? בשנה אחרת אולי האלבום הזה לא היה מגיע לטופ אוב דה פופס של השנה שלי, כי הוא בכל זאת מונוטוני ונוסחתי לעיתים, אבל הפעם זה קרה, ואולי טוב שכך.

    לעוד פוסטים בסדרה »