פוסטים מתויגים עם זואי פולנסקי

  • סיכום 2015: אלבום השנה של REO

    REO, ששחררו בעצמן יצירה מעולה השנה, בוחרות את האלבום האהוב עליהן לשנת 2015.

    אלבום השנה של להקת המים ריו הוא "Engame" של Highway Superstar. מדובר באלבום סקסי נוטף סטייל ונוסטלגיה מבלבלת, כי הראש יודע שהאלבום יצא ב2015, אבל את הלב והגוף הוא מחזיר ל1986, עם הסאונדים הנכונים והליינים העתידניים שבו זמנית לוקחים את עצמם מאוד ברצינות ובמקביל קורצים לך בהומור של בן אדם מאוד מוכשר ומדויק ומאוד חריף ומצחיק. אפילו בסרט הפארודיה האמריקאי "Kung Fury", שזכה להצלחה מסחררת בעולם, בחרו להשתמש בקטע של אותו אמן באחת מסצינות הפתיחה של הסרט.

    האלבום המדובר הוא חולייה בשרשרת מפוארת של ריליסים של אותו הייוואיי סופרסטאר, שכבר צבר מעריצים רבים מרחבי העולם. למעשה אותו הייוואי סופרסטאר נחשב לשם דבר בסצינת הסינת'וויב העולמית.

    מי שגילה לנו את הקיום של אותו האמן היה ברונו גרייף, המוח השוצף מאחוריי להקת טרי פויזן המופלאה, ששמע את תחילת ההפקה של האלבום שלנו ואמר לנו שיש משהו שקורה עכשיו שיכול לספק לנו השראה רבה מאוד. מאוד התרגשנו לגלות שבעצם מאחורי כל הסאונד החו"לי הזה מסתתר אלכס קרלינסקי מרחובות, ועוד יותר התרגשנו מהאפשרות להשמיע לנפש המוזיקאלית התאומה שלנו דברים שלנו ולקבל עליהם את אהדתו.

    הסוף המשמח של הסיפור הזה מבחינתנו, שהוא גם התחלה נהדרת, היא שהיום אותו הייוואי הוא חלק בלתי נפרד מלהקת המים והוא איתנו על הבמה עם טובי הסינתים האנאלוגים שלו.

    הוא הוציא את האלבום החדש שלו בנובמבר האחרון בסמוך לריליס שלנו, אבל מתוקף הפרוטקציה הקטעים האלה הולכים איתנו לתקלוטים כבר כמה חודשים לפני שהאלבום יצא, עטויים במעטה מסתורין כבד. לא הייתה פעם אחת שהשמענו את אחד מהקטעים האלה בתקלוט בבר או במועדון ולא נהרו אל העמדה אנשים נלהבים וקצת מאוכזבים כשעל מסך הטלפון שלהם שזאם מיותם ונבוך שלא זיהה עבורם מה זה הדבר המדהים הזה שהם שמעו הרגע. החדשות הטובות הן שהיום זה כבר בחוץ וזמין לכולם.

  • REO בראיון: לא שיא הקלילות

    "מכונת הזמן של הלב", האלבום החדש של REO שהן הצמד זואי פולנסקי (בלה טאר, Ex Lion Tamer) ואור אדרי (Monti Fiori), מריח כמו אוויר טרי אחרי הגשם. פולנסקי ואדרי יצרו ממתק פופ ישראלי בעברית, מעין דיסקו חלומי לנשף תיכון שגם היפה וגם החנון יכולים לרקוד בו ביחד. ראיינתי אותן במייל וביררתי מאיפה מגיע כל הסטייל הזה, איך הן היו בתיכון, וכיצד הן הושיבו את אסף אמדורסקי בעמדת התופים.

    ​איפה הייתן בדיוק לפני שפתחתן את המייל ומה עשיתן?

    באולפני א.אדרי, ריכזנו יחד סקיצות לאלבום הבא.

    מה משמעות השם "ריו" בעברית או "REO" באנגלית?

    ריו זה הרבה דברים: גלידה נוסטלגית, עיר שאנחנו רוצות לנסוע אליה, משאית שאין בה רדיו וחייבים לשיר בה, ושיר טוב של דוראן דוראן.

    אין כמעט פופ חלומי בעברית, ובכל זאת האלבום נשמע מאוד ישראלי, אולי אפילו תל אביבי. מה היו הרפרנסים הישראלים למוזיקה שלכן?

    אסף אמדורסקי, מוניקה סקס, יוסי אלפנט, כרמלה גרוס וגנר, איפה הילד, הקליק, שרון ליפשיץ, מנגו.

    זואי: עד כה, ולמיטב ידיעתי, שרת וכתבת באנגלית, אולי חוץ מהשיר "מי לא זוכר" מהאלבום האחרון של בלה טאר. איך זה הרגיש לכתוב הפעם ליריקה בעברית? היית צריכה לנסות לכתוב או לשיר אחרת?

    זה לא מרגיש כל כך שונה. בתור ילדה צרכתי מאה אחוז של מוזיקה לועזית והכתיבה באנגלית נראתה לי כמו הדבר הטבעי לעשות. בהמשך גליתי שגם עברית זאת אופציה. אני לא יודעת מה גורם לי לכתוב מילים בעברית או מה באנגלית, אבל נדמה לי שזה מן קרע שהרבה יוצרים בדור שלנו חווים כי התרבות שנכנסה לנו למערכת הייתה לעיתים נדירות בעברית. אם זה בטלויזיה, בסרטים ובמוזיקה. לעומת זאת השפה שאנחנו משתמשים בה היא עברית. לכן קיימת איזו אינטואיציה כפולה. לפעמים אני חושבת באנגלית ולפעמים בעברית. וככה גם בשירים. ובשביל הרקורד בשני האלבומים שלי יש ארבעה שירים בעברית ולא רק אחד.

    קרדיט: זהר שטרית

    תופרות את הבגדים לבד בחוט ומחט. צילום: זהר שטרית

    זואי: המוזיקה של ריו היא גם הרבה יותר קלילה ואוורירית לעומת מה שעשית בעבר שהוא הרבה יותר אפל. איך נכנסת למצב רוח יצירתי שכזה? האם ריו אפשר לך לחשוף צד אחר במוזיקה שלך?

    לחלוטין. העבודה עם אור איפשרה לי גם לחשוף צד אחר במוזיקה שלי וגם להתערבב עם המוזיקה שלה. אבל הכתיבה, שהיא הליבה, היא אותה הכתיבה. אני לא חושבת שמה שעשיתי בבלה טאר כל כך אפל, לא הייתה שם כוונה כזאת בכל אופן. מנגד, אני יודעת שריו זה לא שיא הקלילות. תמיד הייתה לי נטייה להרגיש שיפור במצב הרוח כשהקשבתי למוזיקה שרוב האנשים חושבים שהיא מדכאת. יש מצב שהאסוציאציות שלי למה קליל ומה אפל הן קצת משובשות.

    אור: נשמע שזואי שרה את כל השירים באלבום ואת עושה קולות רקע. החלוקה הזו היתה ברורה מראש? ניסית או שתרצי להיות בפרונט מתישהו?

    צר לי לאכזב אותך אבל שמעת לא נכון. ב-80% מהשירים אנחנו שרות יוניסון (אותו דבר, מה שאולי גורם למאזין להתבלבל ולחשוב שאולי מדובר בקול אחד) והווליום ביניו זהה. השיר היחידי שלגביו הקביעה שלך נכונה הוא "מכירת חיסול", בו באמת השירה הראשית היא של זואי לעומתו יש את "זיכרון קצר" בו הקול שלי דומיננטי יותר. לקול שלי צורות רבות, ובקולות הרקע בהן נדחפתי קצת יותר הוא בהחלט נשמע כשל זמרת אחרת ולכן זה קצת מבלבל. בנוגע לפרונט - בחודשים הקרובים אוציא אלבום סולו שהוא כבר מוכן ומזומן.

    הסטיילינג והצילומים שלכן מאוד מוקפדים ויש תחושה של אחידות, של איזושהי תמה. בכלל, נראה כאילו שהרכבי האינדי בארץ מבינים שגם הצד הויזואלי חשוב ולא רק המוזיקה. האם נכנסתן מראש ללהקה עם ההבנה הזו? מאיפה שאבתן השראה ללוק שלכן?

    כבר בתחילת העבודה הייתה תחושה שאנחנו מעוניינות ליצור עולם, חוויה שהיא כמובן בעיקר מוזיקלית אבל גם נתמכת על ידי ויזואליה מסויימת שהייתה לנו בראש. רצינו שהיצירה שלנו תשאב ותעטוף והיינו מוכנות להשתמש בכל כלי אפשרי בשביל לעשות את זה. בתחילת דרכנו עבדנו עם המעצב אייל מייסטל, שעיצב לנו את תלבושת המעודדות שחרשנו עליה ותלבושות הופעה שונות. אחרי שהוא עזב את הארץ, לבנו נשבר ולא עבדנו עם אף אחד אחר, פשוט ישבנו בחדר ותפרנו לבד את כל הבגדים לצילומים וההופעות בחוט ומחט ללא שום ניסיון ואיכשהו זה יצא כמו שרצינו.

    בקליפ לשיר "אולי" יצרתן מאין פתיח לסדרת תיכון מהניינטיז ואתן משחקות את הנערות הקוליות שמעשנות בחצר האחורית. הסתקרנתי, איך הייתן בתקופת התיכון ועם איזה קליקה הסתובבתן?

    אור: אני הייתי נערה כעוסה, לבושת שחורים, מאופרת בטימטום גדול ולא מאוד פופולארית שקיבצה סביבה הרבה בנים מוזרים מאותו הז׳אנר.

    זואי: אותו הדבר רק בלי האיפור והבנים.

    בהתחלה אסף אמדורסקי היה מתופף ההרכב. איך זה הרגיש להושיב אותו, מוזיקאי מכובד ויחסית ותיק, פתאום בחזרה בעמדת התופים? מדוע הוא עזב את ההרכב?

    אסף מנגן מדהים על כל כלי שהוא אוחז ביד, לא היה צריך להגיד לו מה לנגן, הוא הכי מבין ומבצע הכל כאילו זה נכתב משמיים. הוא עזב את ההרכב לטובת קאריירת סולו מצליחה והיום אנשים מכירים אותו.

    אירחתן את רוני סופרסטאר באחת מההופעות שלכן. איך החיבור הזה קרה?

    אור: אני מנגנת עם רוני הרבה שנים והיא חברה טובה ומקור השראה בלתי נלאה.

    עכשיו כשהאלבום יצא והושק, מה התוכניות הבאות של ריו?

    עוד הופעות ויאללה אלבום שני!

  • המאזין ברדיו 19.6.14: בלה טאר לייב באולפן

    אירחתי את פרויקט הסולו הקסום של זואי פולנסקי, Bela Tar, לסשן חי לכבוד השקת "Pharaoh's Island" ב-24.6 באוזןבר. סיימתי את התוכנית עם מיני-סט שוגייז נשי.

    1. Bela Tar - Apple Hill (live in session)
    2. Bela Tar - Pharaoh's Island (live in session)
    3. Bela Tar - 99 Times (live in session)
    4. Bela Tar - Black Mark (live in session)
    5. Cocteau Twins - Pink Orange Red
    6. Daughter - Smother
    7. Tamaryn - The Waves
    8. טל פוגל - כדור פורח
    9. Slowdive - Country Rain

    התוכנית משודרת בימי חמישי ב-20:00 ברדיו הבינתחומי

    צילום: ג'ניפר אבסירה

  • פיקסציה עם אילת: ראיון עם בלה טאר על "Pharaoh's Island"

    בלה טאר הוא לא רק במאי הונגרי; בלה טאר הוא גם פרויקט הסולו של נערת האינדי הנצחית זואי פולנסקי.

    הותיקים בטח זוכרים אותה מ-Ed, Ex Lion Tamer, ו-Katamine, והיום מ-REO. אלבומה הראשון, "Pulsar", היה פסקול מושלם לריחוף בגלקסיה שהולחן בעזרת לופים של באס גדוש באקפקטים וקולה השברירי של זואי. חששתי שזה רק כוכב שביט חולף, אבל בלה טאר חוזרת עם אלבום שני ולא פחות קסום בשם "Pharaoh's Island". הגישה המינימליסטית-מלודית נשמרת בתוספת צבעים של גיטרה חשמלית, סינטיסייזר, ותופים. רוחה של Cocteau Twins מרחפת מעל אי האלמוגים.

    לכבוד ההופעה הקרובה ב-12.5 בפסאז' וההשקה ב-24.6 באוזןבר, ראיינתי את זואי במייל על הגישה האמנותית שלה וההשפעות על האלבום החדש.

    בחרת לנגן בבלה טאר לבד עם לופר מאשר עם עוד נגנים. מה הוביל להחלטה הזו?

    "ללופר אין אילוצי זמן, דרישות במה, ימים לא טובים. בתקופות שיש לי סבלנות יתרה אני תמיד שמחה לשתף נגנים נוספים, כמו למשל באלבום החדש בו משתתפים גם אור רימר על גיטרה ובאס, איילון אליקם על כלי הקשה ואור אדרי על קלידים ושירות רקע".

    מדוע קראת לאלבום החדש על שם אי האלמוגים בסיני?

    "הפיקסציה שלי עם אילת ועם ים סוף הולכת אחורה לתקופה שהייתי ילדה, כמו רוב הישראלים אני מניחה. לא הייתי אף פעם בסיני אבל האיזור מרתק אותי והרעיון של אי שהוא דבר אחד מעל המים ודבר אחר מתחת למים משך אותי ועודד אותי 'לחפור' בעצמי".

    מה השפיע עלייך ביצירה של האלבום?

    "האלבום סוגר תקופה ארוכה של שלוש שנים, בהן גרתי בבית די מבודד מחוץ לעיר. היה שם המון שקט, וטבע ויופי ומקום למחשבות ואלה הם הדברים שהשפיעו עלי. תקופה ארוכה של יצירה מבלי 'לצאת החוצה' מביאה איתה הרבה תיסכולים וחששות, ואני חושבת שגם ההתמודדות עם אלה נכנסה לשירים".

    השירים ב-"Pulsar" הורכבו רק מבאס וקולות בעוד שבחדש יש גם גיטרה חשמלית ותופים. מדוע החלטת להוסיף עוד כלים?

    "השיר הראשון שרציתי לשמוע בו עוד כלי היה pharaoh's island. דמיינתי שם דרבוקה ולמזלי בדיוק הכרתי את איילון אליקם. מהפעם הראשונה שהוא נגן איתי זה היה מושלם. גם את התפקידים לשאר השירים הוא שלף מהמותן וזה השתלב בול. אחר כך הצטרפה הגיטרה המדברית של אור רימר ובסוף הקולות והקלידים של אור אדרי שאחרי פעם אחת לא יכולתי בלעדיים. אז הופענו קצת יחד ותפסנו את הרגעים הטובים בהקלטה. עכשיו זה נהיה שוב מסובך, ככה זה עם אנשים, ואני שוב סולו חוץ מאירוח פה ושם".

    אני יודע שהופעת בעבר בניו יורק. איך הגיבו למוזיקה שלך? האם את מתכננת להופיע עוד בחו"ל?

    "קיבלתי פידבקים טובים ממי שבא להופעות בניו יורק. אפשר כנראה לספור את כמות האנשים על שתי ידיים. כרגע אין תוכנית להופיע בחול".