פוסטים מתויגים עם british sea power

  • האזנות החודש - יוני/יולי 2012

    היי ידידי! חזרתי מהטיול בבריטניה לפני כמה שבועות. היה פנטסטי. ניסיתי לכתוב על החוויות המוזיקליות שלי באי הממלכתי, אבל נסיונותי לא צלחו לכדי כתיבה מונומנטלית כפי שכתבתי על ארה"ב בשנה שעברה. המוזה חלקלקה ואתם יודעים מה אלוהים עושה בעוד אנחנו מתכננים.

    בכל זאת כמה חוויות דרך האזנות החודשיים האחרונים עם הקשר לטיול שעשיתי. לא תמצאו פה חידושים אלא את הדברים המוכרים בהקשר קצת שונה והרבה יותר שורשי.

    The Stone Roses - The Stone Roses

    אם לא קראתם עדיין, הייתי באירוע המוזיקלי החם של הקיץ, האיחוד של הסטון רוזס במנצ'סטר. לפני ואחרי ומצדדי ההופעה שמעתי את אלבום הבכורה המופלא בריפיט בהנאה גמורה, עם גיחות קטנות בנסיון לחבב את האלבום השני, "Second Coming". אין כמו הביאה הראשונה.

    The Smiths - The Queen Is Dead

    גם בגלל שביקרתי בעיר מולדתם האדירה מנצ'סטר, גם בגלל ההופעה המעולה של מוריסי בארץ, וגם בגלל ששמעתי מלא סמית'ס בתקופה הזו ובמיוחד את אלבום המופת הזה. פעם לא סבלתי את מוריסי והסמית'ס, איזה תענוג זה לשנות את דעתי המוזיקלית ולהפתח ליוצרים מטורפים שכאלה.

    נ.ב. אם כבר מנצ'סטר, נתקלתי במקריות במכור מוזיקה מקומי בשם סטיבן עם בלוג מוזיקה מקומי, Manchestertaper. זה בלוג של חובבי הקלטות והופעות שהולכים להופעות בעיר הדגל, וכן, מקליטים אותן. הכל ניתן להורדה והאזנה חופשית, ולפי סטיבן רוב הלהקות מאוד מרוצות מכך. איכות ההקלטות מעולה, אז אם אתם רוצים להיות בהופעה מנצ'סטרית מבלי לזוז מהכיסא ולגלות אמנים חדשים לפני כולם, קדימה ללינק.

    British Sea Power - Open Season

    לצערי בגלל חוסר זמן ואוברדוז של הרים וגבעות ירוקות אגמים ונהרות צלולים דילגתי על מחוז Cumbria ב-Great Lake District, משם הגיעו אהובי כוחות הים הבריטיים. על פי ביוגרפיית הלהקה השפעת מחוז מולדתם נוכחת לכל אורך הדיסקוגרפיה שלהם. מה הפלא אם כך שצלילי הגיטרה המהדהדים והשירים שמוקדשים לקרחונים היוו סאונדטרק מעולה לפיסות אלוהיות נוספות באי הבריטי. עוד אשוב לשם.

    The Vaccines - What Did You Expect From

    הגשמתי חלום קטן וראיתי את ה-Vaccines, אחת מהלהקות האהובות עלי בשנה+ האחרונה, במקום הכי הזוי בבריטניה, ב-Eden Project. הם נתנו הופעה קצרה וקולחת מלאה בלהיטים ורוקנרול כיפי כולל חומרים מהאלבום החדש. ככה זה צריך להיות - 4 גברים, גיטרה-באס-תופים, סולן בלתי נלאה, ומלא ג'ינס וליבידו שמושפרץ לכל עבר.

    הסאונד היה פרקקט אבל בכל מקרה היה קשה לשמוע את הלהקה מעל לשירת הקהל. כולם עשו חיים תחת טיפות הגשם שבאו והלכו ושוב חזרו לקלח אותנו. הסולן, ג'סטין יאנג, הזכיר הופעה גורלית של Pulp שראה שם כבן 14 וממש השפיעה עליו. מקווה שהוא השפיע על מישהו להקים עוד להקת רוק.

    Little Leagues - A Problem Solved EP

    חיפשתי מה לעשות אחרי ההופעה של ה-Vaccines. קניתי מנת קארי חומוס שחיממה אותי בגשם וברוח הקרירה ושמתי פעמי לבמה הקטנה. שם חיכה לי הקינוח, להקת Little Leagues. אני מת על הרגע הזה שאתה מבין שאתה עומד מול להקה מעולה, ולא הייתי היחיד. מעט הקהל שעמד שם התעלם מהגשם והמשיך לרקוד לצלילי הרביעיה הזו. הם עושים את האינדי פופ במבטא הבריטי הזה שאנחנו מכירים רק עם מלא חינניות וחיוניות. משהו בין התחכום והזוויתיות של Foals מינוס הרצינות התהומית פלוס חצוצרה ויותר הוקים.

    ה-EP החדש שלהם עם העטיפה החמודה נמכר כמו כוסות פלסטיק מלאות בבירה וכשהלהקה נאלצה לרדת אני ועוד כמה מעריצים חדשים צעקנו "עוד שיר אחד!" שוב ושוב. הלהקה נתקעה בין פטיש הרוקנרול שובר החוקים לבין סדן הנימוס הצייתנות הבריטית. לצערינו הסדן ניצח, אבל גם הוא לא יכל לקחת את הטעם המתוק שנשאר בפה. נתקלתי בגיטריסט הלהקה זמן קצר לאחר מכן ואמרתי לו שהם היו המופע הכי טוב באותו היום.

    Evans The Death - Evans The Death

    גם בחודשיים האחרונים טחנתי את האלבום המעולה הזה בשממת הקיץ המוזיקלית. כשהגעתי ללונדון ציפתה לי הפתעה. הוזמנתי על ידי חבר ותיק ושמו אלכס למסיבת יום הולדת של ידידה שלו באיזה פאב מקומי בשעת צהריים. השמש עשתה טובה וסוף כל סוף יצאה החוצה לאחר אינספור ימי גשם. הגענו לפאב ולאחר איחולי מזל טוב מנומסים ומתן מתנה מאולתרת של גלויה מים המלח, הלכנו לבצע את מלאכת הקודש של הזמנת המשקאות.

    בבר בין העובדים היתה ברמנית חמודה עם בלונד פלטינה ועיניים בהירות שנראתה לי מאוד מוכרת. יכלתי להישבע שזו Katherine, הסולנית המעולה של Evans The Death. אבל מדוע שהיא תעבוד בפאב הזה, דווקא עכשיו, דווקא שאיזה מעריץ הזוי מתל אביב נמצא שם? ספוג בנימוס הבריטי מדרכי בממלכה ורחוק מהחוצפה הישראלית של הים התיכון התביישתי לברר את הסוגיה.

    חזרנו לשולחן עם המשקאות וסיפרתי לאלכס על העניין. הוא הפציר בי לחזור לבר ולשאול אותה והחליט לבוא איתי ולחזות במעשה. קצת רועד ונרגש כמו מעריץ בן 16 עשיתי את דרכי לבר וחיכיתי בסבלנות שהיא תתפנה. לאחר שמזגה בירה לעוד לקוח מרוצה, שאלתי אותה אם היא סולנית בלהקה. היא אמרה שכן עם חיוך. שאלתי אם קוראים להם Evans The Death. היא אישרה וממש התלהבה וצחקה! היא סיפרה לי שזו הפעם הראשונה שמישהו זיהה אותה, שבד"כ חשבו בטעות שהיא לורה מארלינג.

    היא ממש שמחה שזה סוף כל סוף קרה. סיפרתי לה שזה צירוף מקרים ממש משונה, שאני בכלל מתל אביב ודלוק על אלבום הבכורה של להקתה בחודשיים האחרונים ושהנה, היא מופיעה לפתע לפני. דיברנו על מוזיקה ודיי ג'ובס וקיבלתי עדכון שבאסיסטית הלהקה פרשה כך שהלהקה בהפסקת פעילות בעוד קת'רין לומדת לנגן על גיטרה ואחד הגיטריסטים עבר לבאס. הזמנתי אותם להופיע בתל אביב כמובן, למרות שאני בספק שזה יקרה אי פעם, אבל מי יודע.

  • תעשה את זה באמשך: ביקורת הספר של British Sea Power

    מה משותף בין מלחמת העולם השניה, צפרות, והליברטינז? British Sea Power! איך אני יודע את זה? כי בדיוק סימתי את הספר הססגוני אודותיהם Do It For Your Mum מאת Roy Wilkinson, מנהל הלהקה לשעבר ואחיהם הגדול של שני סולני הלהקה Yan ו-Neil.

    כשלתי לכתוב השנה על הספר הקולח Bit Of A Blur מאת באסיסט blur מר Alex James, ועל הספר הארסי האוטוביוגרפי/ביוגרפי לסירוגין Rotten: No Irish, No Blacks, No Dogs מאת הג'ינג'י הרוטן מר John Lydon מהסקס פיסטולס. לכן החלטתי לנצל מיד את ההזדמנות ולכתוב book report.

    הספר לוקח אותנו למסע אל תוך הראש של רוי, כמו המסדרון הצר דרך הדלת הסודית בחצי קומה ששואב את עובדי המשרד האפורים אל תוך ראשו של ג'ון מלקוביץ'. מסע שמתחיל בבית הוריו בכפר Natland בצפון אנגליה ומסתיים על סלע בכפר Drumnadrochit ליד לוך נס בסקוטלנד. איזה הרפתקאות קסומות מחכות לנו בדרך?

    רוי מספר את סיפור הלהקה בזווית מצלמה רחבה. יש את סיפור המנהל המוזיקלי המתוסכל עם חזון איך הלהקה שלו תכבוש את העולם, בעוד שחובות הלהקה רק הולכים ותופכים. הביקורות מהללות, המעריצים הדוקים, עוד ועוד סיכות נתקעות על מפת הגלובוס, אך מכירות האלבומים מדשדשות. הם מופיעים עם הליברטינז לפני שפיט דוהרטי ידע את קייט מוס, להקה קטנה בשם הקילרז חיממה אותם, מוזיקאים וסלבס מביעים את אהדתם מחוף לחוף, ואין השמעות רדיו. אבוי.

    בינתיים הלהקה עושה חיים משוגעים. לא רק סקס, סמים, ורוקנרול. יש להם חיבור עמוק לטבע, לתרבות גבוהה, ולהיסטוריה. הלהקה נוסעת להופיע בכל מיני מקומות נידחים, מתנגדת לאוטומציה של מגדלי אור, ומשתתפת באירוע חגיגי לכבוד 100 שנה ללידתו של המשורר Betjeman יחד עם ניק קייב כשבקהל יושב הנסיך צ'ארלס ואישתו קאמילה.

    כעיתונאי מוזיקה ומומחה עולמי לפיקסיז, רוי הוא כוח ספרותי שלא ניתן לעצור. יש לו יכולת כתיבה שוטפת בשילוב ידע תרבותי עצום. סיפור שמתחיל בהופעה פרועה בסוף העולם (הוא נהג לעלות לבמה בתחפושת של דוב) עלול להמשיך בתיאור אירועים היסטוריים שהתרחשו במקום, תוך כדי חיבור לאושיות שהגיעו משם, דרך טריוויה איזוטרית מעולם הפופ, ובחזרה ללהקה. הוא מסוגל להשוות בין מוזיקאים לציפורים שנראות כמוהם ולניימדרופינג לכל כך הרבה שמות תרבותיים שהשאירו את הראש האנגלופילי שלי מסוחרר. אפילו תיאורים של בירות אקזוטיות שהוא שותה בדרכים כל כך מפורטות שכמעט ואפשר להרגיש אותן בחיך.

    מעל לכל שוכן האבא הגאה של האחים והסיפור המלבב שלו. שמו Ronald, הוא בן 87, אבל לפניך! בעקבות כניסת בניו לעולם האינדי רוק, הוא החל להבין את המטריה ואף להפוך למעריץ של ה-Butthole Surfers. מדי פעם רוי מעלה את סיפורו ואת חוויותיו המורבידיות ממלחמת העולם השניה. אך הקטעים הבאמת חזקים הם האהבה האדירה שלו לבריטיש סי פאוור וביקורות המוזיקה החדות שלו לכל להקה אחרת. למשל, ביקורת של רונלד על הסטרוקס, בתרגום ספונטני: "כן, מאוד מקצועי...קול עוצמתי ומעניין. אבל, ת'יודע, בשורה התחתונה, המוזיקה מחורבנת. מחורבנת כמו מאמא עוף!"

    לקראת הסוף הסיפורים המפותלים של רוי החלו קצת לעייף אותי, והמוח הקטן שלי לא הצליח להכיל את כל העושר הזה שהוא מרעיף על הקורא. אני לא תולעת ספרים משוננת, אז לרוב לקחתי את הספר בשלוקים קטנים שלא ישרפו לי את הגרון עם מרתון שתייה מזדמן כשעלה החשק להשתכר. זה באמת שולי בהתחשב באיכות הכתיבה הגבוהה, הפרטים המרתקים, והיריעה הרחבה שהוא פורס בספר.

    אז כפי שהבנתם "תעשה את זה באמשך" הוא ספר אדיר. התחברתי דרכו יותר עמוק למוזיקה המשובחת של כוחות הים הבריטים ובכלל למג'יקל מיסטרי טור שאנו קוראים לו "חיים". תוכלו להנות מהספר גם אם לא התוודעתם אל הלהקה בכלל, במיוחד אם אתם נמנים על אחת או יותר מהקבוצות הבאות: מאזינים, מוזיקאים, זואולוגים, היסטוריונים, אנגלופילים, שתיינים, או קומיקאים. ודיר בעלאק, תעזרו לתקן את אי הצדק. תנו האזנה לבריטיש סי פאוור ותפיצו את המילה הטובה עליהם. באמשכם.

  • אלבומי השנה 2011 - British Sea Power

    valhalal dancehall

    British Sea Power - Valhalla Dancehall

    British Sea Power לא ישנו לך את החיים. בעצם זה לא נכון. הם כן ישנו לך את החיים, רק בדרך הצנועה והמתוקה שלהם, דרך שמשלבת בצורה מורבידית בין היסטוריה וטבע להמון כיף ורוקנרול. הם אולי אחת מהיורשות הבודדות של שושלת הבריטפופ האבודה, ואחת מהיחידות שעוד נותנת כבוד למוזיקת גיטרות (ראה כותרת אלבומם הקודם).

    את Valhalla Dancehall, המקום שבו "לי סקראץ' פרי ות'ור עושים חיים ביחד", הלהקה הקליטה במו ידיה בחווה נטושה אי שם במחוז Sussex במשך 18 חודשים. המרחבים הפתוחים, השמיים הבהירים, והטבע הפראי זולגים מהרמקולים ברגע שתלחצו play. מצד שני יש שם שירים שיגרמו לכם להוציא את האייר גיטאר ולפרוט עליה בהנאה לצלילי האלבום. ככה זה בחווה, אפשר להתפרע כמה שרוצים וגם להנות מהשקט שאחרי.

    היילייטים: Who's In Control, Observe The Skies, Cleaning Out The Rooms

  • אלבומי השנה של המאזין 2010 – British Sea Power

    British Sea Power - Zeus EP

    איזה כיף להיות מעריץ של להקה ולקבל ממנה מוזיקה נפלאה כל פעם מחדש, מוזיקה שמאתגרת אותך ומדליקה אותך, שהחיבור אליה גובר מהאזנה להאזנה. זה בדיוק מה שקורה לי עם המופלאים מברייטון British Sea Power. השנה הם שיחררו סנונית לקראת אלבום חדש שיצא בתחילת ינואר 2011, והסנונית הזו היא Zeus EP - שמונה שירים שפורסים את המנעד של BSP בעבר בהווה ובעתיד.

    אז מה יש לנו פה? יש לנו רוקנרול שמזכיר את תחילת הדרך שלהם כמו "Zeus" ו-"Can We Do It?", מוזיקה למרחבים הפתוחים כמו "Cleaning Out The Rooms" ו-"Bear", וניסויי כלים כמו "Mongk" ו-"kW-h". זה נותן צ'אנס למי שעוד לא התוודע למוזיקה שלהם לקבל הצצה למיקרוקוסמוס הקסום של הלהקה, וכמובן למעריצים להמשיך ללקק את האצבעות עד שתגיע המנה העיקרית.

    לעוד פוסטים בסדרה »