פוסטים מתויגים עם garden city movement

  • בכורה: Less Acrobats - Stanza

    צילום: Michael Topyol

    סוף פברואר ויש תחושה של אביב באוויר. לא רק שהשמש זורחת והטמפרטורה עלתה, אלא גם Less Acrobats שחררו אי פי חדש. נראה שהלהקה השילה ב-"Stanza" את עורה לקראת העונה, ולא בפעם הראשונה: הם התחילו בכלל בתור The Olives, לאחר מכן נהיו lessAcrobats עם אות קטנה וללא רווח ועכשיו הם בפשטות Less Acrobat. גם המוזיקה התחלפה. פופ הגיטרות הפסיכדלי נזנח מאחור ולמעשה נמחק לגמרי מהרשת רדיוהד-סטייל, ובמקומו הגיעו ביטים היפסטריים, תוצאה של עבודה עם המפיק שמעון טל (הדג נחש, אסף אמדורסקי). האי פי יוצא בתת-הלייבל האלקטרוני של אנובה BLDG5, הבית של אמנים כמו Garden City Movement ולשעבר Totemo, ובהחלט אפשר לשמוע את הסאונד הזה ב-"Stanza". הקטע הפותח "Dirty Lover" נכנס בביט עצל שכזה בזמן שהסולן שר על שמש בפלסטו גבוה גבוה מעל שטיחי סינטי ואקורדי גיטרה חלומיים - מעריצי Wild Beasts והגלגול האחרון של Tame Impala בטח יתחברו לוייב. "Floating Opera" לוקח זווית יותר קצבית וקרירה של אינדי פופ סקנדינבי, בעוד ש-"John John" הסוגר נשמע כאילו שהם נתקעו עם בואי ופרינס על ריפיט מאז שהשניים נפטרו אשתקד. האם האקרובטים מצאו את הסאונד שלהם או שהם פשוט מסוג ההרכבים שעושים פליק פלק עם כל ריליס? נחכה ונשמע. בינתיים "Stanza" הוא עוד בית בפואמה שלהם עם ביט מרענן ופופ עכשווי חלקלק.

    Less Acrobats ישיקו את "Stanza" ב-28.2 בכולי עלמא בתל אביב

  • סיכום ה'תשע"ה הסחיפסטרי במוזיקה הישראלית - המאזין + הקוצב

    The Listener + HaKotsev: Best Israeli Music H'ATASHA by Idosius on Mixcloud

    איחדתי כוחות עם יובל לוי מ-"הקוצב", ויחדיו סיכמנו את שנת ה'תשע"ה במוזיקה הישראלית מהפולק הרך של ג'יין בורדו ועד הפוסט-הארדקור המחורע של זאגה זאגה וכל מה שביניהם - לשמיעה בלחיצת פליי למעלה או האזנה סלקטיבית פה למטה.

    Totemo - Heavy As My Dreams EP

    יובל: רותם אור (Totemo) הוציאה בתחילת השנה אי.פי חדש ומשובח. מוזיקה אלקטרונית עם שירה מהפנטת, עשרים דקות של צלילה עמוקה. האי פי הקצר (רק כעשרים דקות אורכו) היה אמור להיות מלווה בסיבוב הופעות בארץ, אבל הוא נדחה בעקבות אבחון של מחלת סרטן השד. בימים אלו רותם אור עובדת על חומרים חדשים, ואנו מקווים שכשיצאו, היא תוכל להשיק אותה כמו שצריך.

    עידו: האי פי של טוטמו היה אחד מהיציאות של השנה, בכלל במוזיקה האלקטרונית בעולם. כבר קלישאתי להגיד שזה נשמע "חו"ל", ובכל זאת, היללו את האי פי בבלוגים ברחבי העולם, ובצדק. מאחל הרבה בריאות לרותם בשנה הקרובה ועוד המון שירים חלומיים כאלה.

    Garden City Movement - Modern West EP

    יובל: לפני כחודש התקיימו ההופעות של Alt-J בארץ. לכל אחד מהמופעים נקבע מופע חימום אחר. אני בחרתי ללכת למופע הראשון בגלל מופע החימום של Garden City Movement, והיה כל כך טוב, שעם כל הכבוד ל-Alt-J, הגארדן לא נפלו מהם בכלל. האי פי שיצא להם השנה, Modern West, ממשיך את הקו האלקטרוני המתוחכם מהשניים הקודמים, ומדגים לנו שוב איך אפשר להכניס כמות עצומה של רגש לתוך ביטים ממוחשבים. תגלית נוספת שגיליתי לגביהם השנה היא שהמוזיקה שלהם מעולה לשחייה. אז אם יש לכם נגן MP3 עמיד למים – אני ממליץ בחום.

    BEMET - The Chase After Tomorrow

    יובל: הוד מושונוב הוציא אלבום משותף עם ריג'וייסר כחלק מהלייבל Raw Tapes, אלבום בשם The Chase After Tomorrow שכולל גם שיתופי פעולה עם נגני הלייבל. הוד מושונוב הוא נגן קיטאר (הקלידים האייטיזים שלובשים כמו גיטרה על הכתף) שגדל כנגן פסנתר קלאסי, ובשנים האחרונות עבר למוזיקה אלקטרונית ומשלב באלבום הזה בין אלמנטים של ג'אז למוזיקה אלקטרונית. הלייבל חצה את גבולות האינדי בשנה האחרונה עם השינויים המעניינים שהתרחשו בגלגל"צ.

    Anatopia - User Experience

    עידו: אנטופיה הם הצמד Henrietta Morgenstern ו-Klaus Plötzlich, ישראלית וגרמני שעושים מוזיקה אלקטרונית סקסית, חיבור בין השיק הברלינאי לחוצפה הישראלית עם תהיות קיומיות על העולם הדיגיטלי.

    Shtuby Band Experience

    יובל: את שטובי גיליתי בפסטיבל יערות מנשה. הוא עלה לבמה לבוש בבגד גוף ורוד שמכסה את כולו מכף רגל ועד ראש, ולרגע אחד הפך את היער לרחבת ריקודים ענקית, שהזכירה יותר דיונות במדבר של פסטיבלי טראנס מאשר פסטיבל רוק. שטובי מופיע לפעמים בהרכב מלא עם נגנים, כמו ביערות מנשה, שכולל מתופף, קלידן (BEMET, הנ"ל), MC וחלילנית, ולפעמים הוא מופיע לבד כדיג'יי במסיבות בפסטיבלים ובמועדונים, בארץ ובחו"ל. אמנם לא יצא לו אלבום, או אי.פי השנה, אבל עדיין הוא ה-תגלית שלי. ממליץ בחום להטות אוזן ואם אפשר לתפוס אותו גם על הבמה בהופעה או דיג'יי סט.

    שי צברי - שחרית

    יובל: המלך החדש, שמאפשר גם להיפסטרים לתת בכפיים הוציא השנה את האלבום "שחרית" שמצליח לייצר מוזיקה ישראלית ומאוד אותנטית. במקרה של שי הוא מצליח לחבר פיוטים יהודים ישנים עם ז'אנריים עדכניים – רוק, בלקן, דאב ורגאי.

    עידו: שי צברי והרכבים כמו A-WA ולירן עמרם והפנתרים עשו נסיון מאוד יפה ליצור מוזיקה ישראלית אותנטית שלא שואבת מהתרבות האנגלו-סקסית של רוק/פופ אלא ממקורות של מוזיקה יהודית ותימנית. באופן אישי פחות התחברתי לזה, אך ברור שזו מוזיקה שהקהל הישראלי הרחב יאהב, מוזיקה שעושה שמח ושתעלה את הישבנים לרקוד על השולחנות ולתת בכפיים - אני פשוט מעדיף פוגו.

    TATRAN - Shvat

    יובל: שלושה האקס-נגני הג'אז קפצו מדרגה ענקית בשנה האחרונה. הם הוציאו את האלבום "SHVAT", מילאו את הבארבי ואת הבמה המרכזית ביערות מנשה, ואפילו הצליחו להכניס שיר לגלג"צ - הפתעה גדולה בהתחשב במוזיקה הנסיונית שלהם. נראה שזו רק תחילת הדרך של השלישיה הפסיכדלית הזו, וכדאי לתפוס אותם בהופעה מהר, לפני שייגמר והם ילכו לבמות גדולות בניכר.

    עידו: הופתעתי איך המוזיקה הנסיונית והאינסטרומנטלית נטולת הווקאלז של טאטרן גרמה לאנשים לעוף השנה. הקהל המיינסטרימי שנתקע בשנות השבעים על פינק פלויד והדורז כנראה פוקח את האוזניים, סוף כל סוף, ומבין שיש טריפ חדש.

    Pits - Premeditated Endings

    עידו: אלבום שלא קיבל בכלל פוקוס בשנה שעברה ודורש עוד מלא האזנות. מוזיקה נסיונית, סוג של פוסט-רוק חורך עם טירוף שמרחף מלמטה, אולי בגלל הפקתו המושחזת של עמי שלו (המונוטוניקס).

    קין והבל 90210 - וידאודרום

    עידו: ההרכב הרוצח של השנה ומבחינתי אלבום השנה. זה אלבום שלא מוערך מספיק. הוא גאוני כמו שהוא טפשי, הוא מטורף, הנגינה קטלנית, הוא מלא ברפרנסים תרבותיים לסרטים והצגות ומוזיקה ולחיים שלנו היום. לוקח זמן *סטגדיש* להבין אלבום כזה, וזה יקרה בסוף כמו שזה קרה לאינפקציה והופעות האיחוד המפוצצות שלה השנה. מי שרוצה את ההזייה המלאה שלא יחכה לאיחוד אלא ילך להופעה הבאה של קין והבל 90210 עכשיו עוד כשהם צעירים ומחורפנים.

    Cut Out Club - Cut Out Club

    יובל: פרויקט הסולו של ניצן חורש (אקלטרה) הפך לסופרגרופ אימתני שכולל שמונה חברים מנוסים שפעילים גם במסגרת להקות אחרות. אחרי שהם מתחו את הסבלנות שלנו עד תום, הם הוציאו ממש לאחרונה את האלבום הראשון שלהם. מעבר לשירים המצויינים אני מציע לתת תשומת לב להפקה המוזיקלית המעולה של ניצן וברוך בן יצחק שצובעת את השירים במלא גוונים ויוצרת רוק אפל אך עדיין מלא ב-FUN.

    KIDS FLY - KIDS FLY

    יובל: האלבום הראשון, שנושא את שם הלהקה, יצא אי שם בינואר. הלהקה הוקמה על בסיס להקת אומללה ושנתה את פניה אחרי שהסולן עזב. האלבום מלא ברוק מאוד חלומי, כזה שעוזר לי לצלול במחשבות. חברי הלהקה מפוצלים בין ישראל ואנגליה, ולכן קשה לתפוס אותם בהופעה, אז אם נקרית בידכם ההזדמנות אני ממליץ מאוד לא לפספס.

    lessAcrobats - Other Selves EP

    עידו: EP מאוד איכותי וכיפי עם נגיעות של ניאו-פסיכדליה, עוד ריליס מוצלח מבית אנובה. המיקסוס של Tom Monahan, שעבד עם Peter Bjorn and John וגם Devendra Banhart, מוסיף מגע של קסם זר ומענג (מתנצל על הטעות בשידור - הוא לא עבד עם Tame Impala למרות שזה נשמע מתבקש).

    Lola Marsh

    יובל: הההפתעה הכי גדולה בלהקה הזו היא שאנחנו כל כך אוהבים אותה למרות שעד היום יצא להם (רשמית) רק שיר אחד. יעל שושנה כהן הגיעה לתודעת הקהל כשעשתה כיסוי לשיר של לאנה דל ריי בתכנית ריאליטי, והקו המוזיקה של לולה מארש ממשיך בדיוק משם, ועושה את זה טוב. הם עשו מלא הופעות, והופעות מלאות, שיר אחד והבטחה לאלבום. בארץ, לדעתי, הם יצליחו, השאלה אם יצליחו לפרוץ את מחסום החו"ל, שם נראה לי שיש עוד הרכבים שעושים מוזיקה דומה, והתחרות יותר קשה. שיהיה בהצלחה!

    Private Men - Private Men EP

    עידו: ההרכב החדש של רועי דותן (פאנקייק, המועדון, ועוד) הוציא EP עם שירים שבריריים ויפים ברוח תחילת המילניום של הרכבים כמו Doves, Elbow, Kings of Convenience.

    Russo & Weinberg - Stay

    יובל: ארז רוסו (הג'ירפות) ועדי ווינברג הוציאו באמצע הקיץ אלבום שיהיה כיף להתכרבל לצליליו בחורף, מול האח. הפרויקט המשותף, שהחל במקרה, הוציא כבר לפני שנתיים(!) שיר ראשון מתוך האלבום "Stay", וגם הוא עושה את דרכו במהירות מערבות האינדי למרכז המיינסטרים. השירים נכתבו על ידי ארז רוסו, ועדי ווינברג נתנה לו את הדחיפה לעלות יחד איתה למרכז הבמה, ואפילו לתפוס את המיקרופון. יש לקולות שלהם הרמוניה מדהימה, שמזכירה לי זוגות בסגנון ג'וני קאש וג'ון קארטר או לי אוזוולד וננסי סינטרה, והאלבום הזה התנגן אצלי שוב ושוב, אפילו בחום של אוגוסט.

    ועדת חריגים - השעמום שוקע

    עידו: "השעמום שוקע" נמצא אצלי במקום השני השנה בתחרות מאוד צמודה למקום הראשון (קין והבל 90210). אני מאוד אוהב את הקונספט של יובל הרינג, סולן ההרכב, הנסיון ליצור מצע של מוזיקה ישראלית חדשה עם רפרנסים מקומיים שתהווה בסיס לדור הבא של האינדי הישראלי. לדעתי האלבום פחות חזק מאלבום הבכורה "העולם אבד מזמן" מבחינת השירים (יש פה כמה פילרים), אם כי בסה"כ זה המשך ראוי שמעגן את השוגייז הישראלי ומצליח לגעת באיזשהו רגש מקומי - ראה למשל הפזמון "דרך יפו, העליה" בשיר "אמפריה אחרונה". גם ועדת חריגים זוכים להרבה סיקור והופעות באירופה וארה"ב, הישג לא נורמלי להרכב אינדי ישראלי ששר בעברית.

    הקליק - אני לא בפסקול

    עידו: קאמבק ענק של הקליק, להקת הפוסט-Pאנק שהוציאה אלבום חדש אחרי 30 שנה של הפסקה. מסתבר שצריך חבורה של בני 50-60 בשביל לשים מראה מול הריקבון הארץ הישראלי, בשביל לצרוח מהגגות עד כמה המצב מסריח דרך גיטרות מלוכלכות וליריקה א/ערסית בזמן ששאר המוזיקאים בארץ עסוקים באסקפיזם ושירי אהבה שמאלציים. ריספקט.

    שעלת נפוצה - ימית 2000 EP

    עידו: שעלת נפוצה הם סוג של ממשיכי הדרך של הקליק, של פאנק-רוקנרול חכם בעברית עם סולן שמתפרק על וכותב מדי פעם שורות מבריקות כמו "הבידור שלכם זו הטרגדיה שלנו". שעלת נפוצה התפרקה, אך חברי ההרכב המרכזיים עברו הלאה ללהקת הקאלט המסך הלבן שחורשת במות ומלהיבה את הקהל.

    Zaga Zaga - Year One

    עידו: אלבום הפוסט-הארדקור פאנק של השנה (כנראה כי הוא היחיד שיצא בארץ!), מלא בשירים דיסוננטיים ב-120 קמ"ש וקורטוב של הומור (ראה למשל "I Just Called To Say I Hate Your Band"). ההרכב חורש בזה הרגע את מרתפי ההופעות המזוהמים של אירופה.

    Sweatshop Boys - Always Polite, Never Happy

    עידו: גאראג'-פופ-פאנק שמשי מלא בהוקים חזקים ומלודיות קליטות, כאילו שהביץ' בויז שמעו יותר מדי ראמונס והוציאו את האי פי הזה. לא ברור למה זה לא תפס בארץ, אבל בחו"ל הסווטשופ בויז (שם גאוני) מקבלים שבחים רבים - אפילו יובל לוי שמע בפעם הראשונה ואהב.

    תעני אסתר - מסקנות מכדור הארץ

    יובל: תעני אסתר הוציאו השנה את האלבום השני "מסקנות מכדור הארץ" – אלבום שאמור היה לצאת בשלושה אי.פי'ז קצרים יצא בסוף כאלבום אחד, אבל עדיין ניתן לזהות את שלושת החלקים שלו. למרות שהמוזיקה פסיכדלית והמילים נשמעות הזויות בשמיעה ראשונה (ושניה), אחרי כמה שמיעות, מגלים שיש בהן עומק רב, ולדעתי שי רוט, שכתב את רוב השירים, עשה עבודה נפלאה.

    Maya Johanna - Born To Become

    יובל: אלבום שהופק על ידי Sun Tailor (ארנון נאור) וההשפעה שלו בו בולטת מאוד (שזה טוב, כן?). אלבום פולק שמגיע לגבהים ועוצמות גבוהים, כמו ב-"Born To Become".

    ג'יין בורדו - ג'יין בורדו

    יובל: שנה מעולה עברה על ההרכב הזה, ששלושה משירים נכנסו השנה לפלייליסט של גלגל"צ, וששוב ושוב מוכרים את כל הכרטיסים להופעות שלהם. דורון תלמון כותבת שירים יפים ומלאי הומור, ויחד עם מתי גלעד ואמיר זאבי (על הקונטרבס והגיטרה) הם שלישייה שמחה וכיפית, שכיף להפליג איתה לרגע למקומות אחרים, יפים יותר, מלאים בפרחים, ופרפרים ווויסקי..

  • המאזין ברדיו 94: Garden City Movement בסט דיסקו

    The Listener 95: Garden City Movement Disco Set by Idosius on Mixcloud

    חברי Garden City Movement סיפרו על הרפתקאותיהם בעולם לצלילי הדיסקו בשעה השנייה של התוכנית + אינדי אקלקטי בשעה הראשונה.

    GCM ישיקו את האי פי "Modern West" ב-8.7 בבלוק

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 19:00-21:00

  • הגל הוינאי: סיקור פסטיבל Waves Vienna 2014

    רוב האנשים צריכים להכיר את כל המוזיקה לפני שהם רואים הופעה. אני לא. הלכתי ל-Waves Vienna, פסטיבל מוזיקה אורבני עם ליינאפ של 120 אמנים והכרתי מתוכם רק שניים. אבל זה בדיוק העניין: לחשוף אמנים חדשים לאנשי התעשייה ולקהל.

    הוייבס של ווייבס

    אולי בגלל העדר הדליינרים, ווייבס לא פסטיבל מאוד גדול או ידוע, ולכן הוא מושלם בשביל פיינשמקר כמוני. הקהל היה סטודנטיאלי חוץ מכמה שועלים ותיקים מהתעשייה.

    כיאה לאוסטרים, כל הלוגיסטיקה היתה מתוקתקת: צמיד הפסטיבל, במחיר של 49 יורו, הקנה כניסה מידית להופעות במועדוני העיר. הן התקיימו בזמן ולרוב היה סאונד מעולה. פסטיבל Waves Bratislava התקיים במקביל במרחק נסיעת אוטובוס קצרה לסלובקיה, רק שהייתי כל כך עסוק בוינה שלא הספקתי לקפוץ.

    איך רואים 120 הופעות שמתקיימות במקביל? כמו בכל פסטיבל: שומעים מראש את המוזיקה, מסמנים את מה שחובה לראות, מתפשרים עם החברה, ופשוט זורמים. ראיתי 3-4 הופעות מדי לילה - הספק מעולה שהשאיר את האוזניים שלי חדות ונתן לי להנות מהליכה לאורך נהר הדנובה וברחובות ההיסטוריים של וינה. אפילו אירגנו לכבוד הפסטיבל Raver Tram: רכבת עילית של מסיבת האוס מתמדת ממועדון למועדון. לצערי לא תפסתי את הקרחנה אקספרס, אבל התקרחנתי בהופעות.

    Girl Band: האיט גירל

    אם יש שם אחד חדש שלקחתי מווייבס, שם שסימנתי במארקר צהוב בוהק כי הוא הולך להיות ענק, זה Girl Band (בתמונה למעלה): רביעיית אירית שהזכירה לי את הכוח של הרוקנרול. רשמתי לעצמי רק משפט אחד בזמן ההופעה שלהם במועדון ה-Flex: "ה-Fall זיינו את LCD Soundsystem בתחת והלכו לרייב". לא היה לי זמן לחשוב או להוציא את האייפון כדי לכתוב: קלטתי תשדורות של הסולן - ילדון בלונדיני בג'ינס וטי-שירט - שעמד בלי לזוז וצווח אל תוך המיקרופון בקתרזיס. הרגליים שלי רקדו למקצבי הפאנקיסט-במועדון-טכנו שהם תופפו כשהראש שלי נע אחורה-קדימה בלי הפסקה לגלי הרעש של הבאס-גיטרה.

    זו היתה הופעה של פליאה מתמדת, פליאה איך הם עושים את כל הצלילים האלה ומה הולך לקרות עכשיו. אף שיר לא היה כמו הקודם, עד כדי כך שקשה להגדיר מה הז'אנר של הלהקה. לא תתרשמו אם תפתחו את הבנדקאמפ והיוטיוב שלהם: ההקלטות הראשוניות האלה לא מצליחות לתפוס את האנרגיה החייתית שהם משדרים בלייב. תצטרכו לחכות. הסולן שלהם עוד הולך לקולג' והם לוקחים את הזמן כדי להקליט את אלבום הבכורה שיצא, אולי, בסוף 2015. וכשהוא יצא - הוא יזעזע את העולם.

    Repetitor: רוקנרול בסרבית

    מדי פעם אני תוהה האם להקה ששרה בשפת הקודש יכולה לייצא את הסחורה שלה לחו"ל. ועדת חריגים הראו שכן (תפסתי אותם במקרה בהופעה בוינה), אך המבחן האמיתי הוא לראות איזה מוזיקה עובדת בשפות אחרות.

    אז מסתבר שרוקנרול עובד מעולה בסרבית, או לפחות בגרסה של הפאוור טריו מבלגראד Repetitor. אין לי מושג על מה Boris Vlastelica, הסולן/גיטריסט שלהם שר, או אפילו איך אומרים את שם המשפחה שלו, אבל קלטתי אותו. קלטתי את התדר האנרגטי שהוא צועק למיקרופון. למעשה, זה לא בדיוק קלטתי אותו כמו שהוא הצליח לעורר אצלי המון רגשות מבלי שאבין אפילו מילה אחת.

    רפיטיטור היו הרבה מעבר למילים. הם הופיעו על במה קטנה בתוך ה-Flex Cafe (מבנה אחד ליד ה-Flex) ואכלו אותו כמו שטרודל תפוחים מהביל. עושים רוקנרול? תלמדו מרפטיטור: תנו הכל, בלי מעצורים, ותקרעו את עור התוף כאילו שגורל העולם תלוי בהופעה האחת הזו; אחרת אל תעזו בכלל לעלות על הבמה. ועוד שני שליש מההרכב הן נשים - הבאסיסטית והמתופפת הכי אכזריות ברוקנרול:Ana-Marija Cupin שנגנה על הבאס תוך כדי ריקוד מושחת ו-Milena Milutinović שדפקה על התופים עם פרצופים נבזיים בסגנון Lars Ulrich ממטאליקה. זה פאקינג פמיניזם. הקהל דרש הדרן, ובצדק. אלוהים נצור את הרוקנרול הסרבי.

    Repetitor (קרדיט: Armin Rudelstorfer)

    Repetitor (קרדיט: Armin Rudelstorfer)

    Koreless: לרקוד אמביינט

    האם ראיתם אי פעם מישהו רוקד לצלילי אמביינט? למוזיקה אלקטרונית אבסטרקטית שאין לה ביט? אני ראיתי.

    זה קרה במועדון ה-Porgy & Bess בהופעה של Koreless: חנון ג'ינג'י לבנבן מוויילס שלקח אותנו למסע מופלא. האלקטרוניקה שלו לא נשמעת כמו שום דבר אחר שנעשה כרגע ונטולה מכל המניירות המעייפות של האומצה-אומצה וווקודרים למיניהם. זה כאילו שהוא לקח כמה צעדים לאחור, הסתכל על כל הציוד, ושאל את עצמו מה אפשר לעשות עם זה. התוצאה היא אלקטרוניקה חלומית ששואבת מ-Brian Eno כמו שהיא שואבת מ-Mogwai, קרובת משפחה של Fuck Buttons מינוס ההארדקור ו-M83 מינוס הוואקלז.

    מעט הוידאו-ארט ששודר ברקע היה מיותר. מערכת הסאונד המשובחת של הפורגי ובס שידרה את התדרים של קורלס בעוצמה צלולה, ובעוד שקורלס סיבב כל מיני כפתורים, התכנסתי לתוך עצמי ונשאבתי לשער הבין מימדי של הדמיון והצבעים שרצים בראש של הג'ינג'י הצנוע הזה. וכן, מישהו אפילו רקד.

    Koreless

    Koreless

    עוד גלים

    "לפני 10 שנים איסלנד היתה מאוד פופולרית עם Sigur Ros, Múm, וכל המוזיקה הנורדית המוזרה הזו; ועכשיו אינדי מדנמרק עם צליל חורפי-מלנכולי [מאוד פופולרי -ע.ש.]" סיפרה לי Kristine Permild, סולנית/קלידנית Alcoholic Faith Mission, בראיון לפני ההופעה (בקרוב ביוטיוב!). ואם יש סאונד דני, זה הסאונד של AFM: אותו חורף מלנכולי של מלודיות שברירות ופרקשן שובב, אבל עם לב פועם שנותן לך חיבוק חם במקהלה. הלהקה ניגנה במועדון ה-Brut חומר מבטיח מהאלבום הבא עם סאונד מהוקצע, הרבה כלים, והמון תשוקה. דנמרק היא לגמרי האיסלנד החדשה.

    Alcoholic Faith Mission (קרדיט: Marie-Therese Hildenbrandt)

    Alcoholic Faith Mission (קרדיט: Marie-Therese Hildenbrandt)

    איך אומרים בשוודית "Lykke Li, זוזי הצידה"? Jennie Abrahamson עושה אינדי/פופ איכותי תוצרת ארץ האיקאה, רק בלי ההייפי של ליקי. היא הרשימה אותי על הבמה עם יכולות ווקאליות קייט בושיות ונגינה על קסילופון בצבע צהוב זוהר בגיבוי של הרכב סופר משופשף (הסקנדינבים האלה אלופים בסאונד). לרגעים שוגרתי ליערות לפלנד המושלגים.

    Jennie Abrahamson (קרדיט: Martin Seiwald)

    Jennie Abrahamson (קרדיט: Martin Seiwald)

    יש סצנה באוסטריה: a basement in bloom נתנו הופעה צנועה ב-Xpedit Lager שהתאימה למוזיקה האלקטרו-אקוסטית האינטימית שלהם. נשמע שהם קיבלו השראה מפורמט הסינגר/סונגרייטר העכשווי של James Blake, רק שלזמר שלהם יש קול בריטון והם מנגנים גם על גיטרה וצ'לו.

    a basement in bloom (קרדיט:  Patrick Münnich)

    a basement in bloom (קרדיט: Patrick Münnich)

    Garden City Movement הישראלים גרמו ל-200 ישבנים אוסטריים לזוז. ההופעה שלהם בברוט עשתה כבוד לסצנה המקומית עם סאונד חלק וגרוב עדכני. קצת היה לי חסר סולן, כלומר, שמישהו מההרכב יקח על עצמו את התפקיד לתקשר עם הקהל באופן רציף - המתופף מוקם במרכז הבמה בעוד שזמרי ההרכב התחבאו בצידיה מאחורי המכשירים. הם שרים סבבה, אבל אם הם יצרפו אי פעם זמר נשמה כריזמטי הם יוכלו להתפוצץ בלב המיינסטרים.

    Garden City Movement

    Garden City Movement

  • 11 המלצות לדבר הבא מפסטיבל Waves Vienna 2014

    בסופש הקרוב אהיה ב-Waves Vienna: פסטיבל שואוקייס לאמנים חדשים מרחבי אירופה, טיפה מבריטניה וקנדה, ורק הרכב אחד מארצות הברית. בהתחשב בכך שבשנה שעברה השתתפו שם הרכבים כמו Au Revoir Simone ו-Iceage, ניצלתי את ההזדמנות לחרוש על כל 120 האמנים(!) בתקווה למצוא את הדבר הבא. הנה 11 מועמדים.

    Alcoholic Faith Mission

    משהו קורה בממלכת דנמרק. מייצרים שם מוזיקה מעולה בקצב הייצור של מפעל לגו. קחו למשל את Alcoholic Faith Mission: ביג בנד של אינדי פופ כמו אחיהם לגיטרה Efterklang. בעזרת מפלצת הספגטי המעופפת אפגוש אותם לבירה השבוע לברר איך הם עושים את זה.

    Blaenavon

    כששלישיה של בני 17-18 בשם Blaenavon עושה מוזיקה שנשמעת גרדניוזית כמו Foals ו-U2 לפני שהם דחפו לנו מוזיקה לאוזן, אני בעניין.

    Snoww Crystal

    בוהי הנעליים העולמיים התאחדו! לנו יש את ועדת חריגים, לאוסטרים יש את Snoww Crystal שמספקים פסקול לסופות שלג סוערות בהרים האלפים.

    Ballet School

    עוד אחת מהתופעות העולות היא הלהקה הבינלאומית. חברי Placebo, Cheatahs ו-The Kills באים ממקומות שונים בעולם, וכך גם Ballet School. כשאוהבים את ה-Cocteau Twins זה ממש לא משנה מאיפה אתה מגיע.

    A Basement In Bloom

    מאז James Blake, הסינגר/סמפלר הפך לצורת הביטוי המוזיקלית הכי מרעננת של המאה ה-21: שילוב בין הקול הכי אנושי עם הצלילים הכי מסונתזים שיוצר את החיבור אדם-מכונה שעשרות סופרי מד"ב חלמו עליו במשך שנים. עד שיהיו סייבורגים, A Basement In Bloom האוסטרים מראה לנו את הרוח שבמכונה.

    Garden City Movement

    אני לא באמת צריך להציג לכם את Garden City Movement, הרי הם משלנו. אבל האלקטרו-אקוסטיקה שלהם נמצאת בחזית האלקטרונית ואין ספק שהם בדרך למעלה.

    Koreless

    אפשר לסמוך על האפרוריות והגשם הבלתי פוסק של גלזגו שייצרו מוזיקאי כמו Koreless - אמן אלקטרוני שמושפע ממוזיקה קלאסית מודרנית ולא נשמע כמו שום דבר אחר בהיילנדס.

    Girl Band

    המוזיקה של Girl Band האיריים עשתה לי את אפקט ה-"וואט דה פאק", וכשלהקה עושה לי את אפקט ה-"וואט דה פאק" אני יודע שצריך לשמוע אותם שוב.

    Nikki Louder

    ב-Nikki Louder תפסו אותי בגלל השם המעולה (ניקי לאודה: נהג מרוצים לשעבר ומיליונר אוסטרי), וגם בגלל שהם עושים רוק נסיוני בסלובניה.

    Jennie Abrahamson

    תנו לי תנו לי אינדי פופ שוודי. תנו לי ביטים קרירים, קול שברירי-מצמרר, וממש טיפה סינתיסייזר כמו של Jennie Abrahamson.

    Jaako Eino Kalevi

    אז שמעתי מלא מוזיקה משוודיה, דנמרק, ואפילו נורווגיה, אבל מה עם פינלנד? אולי הסינגר/סונגרייטר Jaako Eino Kalevi יהיה ההליקופטר שלי להלסינקי.

    ועוד!

    תמצאו עוד מוזיקה שווה ולא מוכרת ברשימת האמנים של Waves Vienna 2014

  • ביטולים נגד טילים: המלצה ל-4 הופעות אינדי ישראלי

    Neil Young בוטל; Brian Jonestown Massacre בוטל; אבל שום דבר לא יפיל את העמוד במרתף הלבונטין - בטח שלא החמאס - כך שהאינדי הישראלי ממשיך לצעוד באישור פיקוד העורף. אז במקום להנעל בממ"ד ולהטביע את יגונכם בבליסת סטוק החירום של הביסלי-במבה-עוגיות, קבלו המלצות להופעות שוליים שירגיעו אותכם מהצפירות.

    שלישי 15.7 - נעם רותם

    כשנעם רותם מופיע, הוא משחרר את הקולר ומדליק את הדיסטורשן. ניסור הגיטרה שלו בשילוב השירים המושחזים נותנים מופע רוקנרול אינטיליגנטי שמדבר אל הלב כמו ניצן הורוביץ ונותן אגרוף בבטן כמו הצל. מקווה שתהיה הופעה טעונה פוליטית.

    רביעי 16.7 - Garden City Movement

    בהתחלה האלקטרוניקה ההיפסטרית של GCM נשארה מחוץ לחומות האייפון שלי. אבל ה-EP החדש התגנב פנימה כמו סוס טרויאני דרך השמעות ברדיו מחו"ל (Amazing Radio, KEXP). ומה אתם יודעים, זה עשה לי נעים. ההייפ העולמי והביטים הלוהטים יבעירו את הפסאז', כלומר, בקטע טוב. אה, ויופיע איתם Slow Magic, איזה דוד אמריקאי במסכה.

    חמישי 17.7 - הופעות דרים פופ

    כשהפיד בפייסבוק מלא בגזענות, והחדשות מלאות בפאניקה, זה הזמן לברוח. אפשר לטוס לברליןאם אין תקציב לטיסה לברלין, אפשר לרחף לחלל במחיר כרטיס כניסה לאוזןבר עם פופ חלומי של שלושה הרכבים חדשים - Ronnie Slogun, KCHÖRTOO, Neta feta.

    שישי 18.7 - רועי פרייליך

    להקות לא מחזיקות מעמד בארץ. אולי יום אחד, כשיהיה פה שלום, ומוזיקאים לא יצטרכו לבזבז שנים קריטיות בצבא, נראה פה יותר להקות. בינתיים להקות הן הקרקע לפריחת אמן הסולו, ובמקרה הזה של רועי פרייליך לשעבר מנערות ריינס. המוזיקה החדשה שלו מסנוורת קשות מכדור הדיסקו (תיסלם מתהפכים במיטתם), אבל רועי רוקד עם מרפקים מונפים, ואפילו מזמין את האקסיות לסלואו.

    רוצים עוד המלצות? תבדקו את אפרכסת. מפחדים לצאת מהבית? חפשו הופעות מגלסטנברי ביוטיוב.