פוסטים מתויגים עם אינטרו

  • אינטרו 78: רועי גליק - קולות מוזרים למיקרופון בלילות

    נושא ההדועה שקיבלתי מרועי גליק היה "מייל מאדם זר עם לינקים בתוכו". זה לא בדיוק נושא טיפוסי למייל ממוזיקאי לא מוכר - רובם משום מה משחקים אותה גדולים וכבר מכריזים על השקות והזמנות לסיקורים לפני שבכלל יצא לנו להכיר. גליק שלח לי שלושה קטעים, לדבריו "במתכונת כרונולוגית של שקט-רעש-שקט". אבל זה לא מדויק. זה לא שלגליק יש דיסטורשנים ואז קטעי פריטה נוגים, אלא הוא נע על הציר בין סדר לכאוס, בין פופ לאוונגרד, עם הפקה לא שגרתית שיכולה לכלול קולות אופראיים ושירה ילדותית, פסיכדליה אותנטית שכזו שקולטים גם לפי שמות השירים כמו "גופי הוא אחי הבכור". המוזיקה של גליק היא אוצר קטן שצריך לצלול לתחתית האוקיינוס כדי למצוא אותו, אי שם בין ספינות טרופות ודגים רעילים. הוא מזכיר לי קצת את ארמון, רק הרבה יותר מרתק וקוהרנטי באי הקוהרנטיות שלו, אולי מה שהיה קורה אם אביתר בנאי היה משתף פעולה עם יאפים עם ג'יפים.

    1. מי אתה?

    רועי גליק, בן 26, מסוג האנשים שיסתכלו בעיני עגל לשאלה "מי אתה?". ואז בפרק זמן ארוך מדי, יכתבו, ימחקו, ישכתבו, ימחקו שוב, כשבסוף יענו תשובת-מטא לשאלה באופן קצת מרגיז.

    2. מאיפה אתה ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    כרגע מירושלים, במקור מרעננה. התחלתי לנגן על גיטרה מגיל עשר. אל המוזיקה נמשכתי בעיקר כמאזין, אף פעם לא הרגשתי את הצורך להיות נגן טוב במיוחד. אבל הייתי מאזין די אובססיבי. לאורך השנים התעניינתי בעיקר בנופים מוזיקליים ככללותם. לאו דווקא ליכולת להפיק נגינה וירטואוזית מכלי ספציפי או מזריזות אצבעות. תמיד הייתה לי את פנטזיית האולפן הביתי, החובבני, הלא מחייב. כדי שאוכל ליצור בעצמי ולהשתכשך בצלילים וליצור את הנופים המוזיקליים שמעניינים אותי. לאחרונה זה קרה, וזה הכי כיף בעולם.

    3. איך אתה מתאר את המוזיקה שלך?

    מפוזרת. נראה לי שזה היתרונות והחסרונות של השיטה הלפטופית-עצמאית. אני משתדל לא למנוע מעצמי לעשות מה שבא לי באותו הרגע. יש לי בבית קיובייס עם באגים, גיטרה, תוף פלור, צ'לו, חלילים, משיכה לרעש, אבל בעיקר חוסר בושה מעצמי לגבי הקולות המוזרים שאני פולט למיקרופון בלילות.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    אין כזה!

    5. מה אתה שואף לעשות מבחינה מוזיקלית?

    החלום זה לעשות מוזיקה שתשלב בין הפקה מנצנצת ומרתקת לבין מוזיקליות מורכבת ויפה. אני עוד לא שם. אני כן מאוד מנסה לברוח מכל מה ש-"אופנתי", קשה לי קצת עם אופנה מוזיקלית. אני מאוד מנסה להיצמד למוזיקה שאני באופן כן חושב שהיא פשוט יפה. יש מעטה מכפר של מגניבות לדברים שהם לפעמים ריקים מיופי מוזיקלי אמיתי. וקל ליפול לשם.

    6. מה אתה עושה חוץ מלנגן?

    אני סטודנט לפיזיקה וביולוגיה בעברית. זה תכלס מכלה את רוב הזמן שלי. את המוזיקה אני עושה בעיקר בקיצים, עונת הזמן.

    7. ממה אתה מושפע?

    אני חושב שאמרתי לעצמי (ולאחרים) יותר מידי את המשפט "אני רוצה להתחתן עם...", כשסוף המשפט משתנה בין סופיאן סטיבנס, טיון יארדז, יונסי, ג'ואנה ניוסום, טריש קינן. כשאני מתרגש מאמנים אחרים זה מהר מאוד הופך לדבר רומנטי וחד צדדי עד כאב.

    8. איזה אלבום היית לוקח לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    איזה אוסף של אריק סאטי. מושלם למאדים.

    9. איזה אלבום היית מוחק מדפי ההיסטוריה האנושית?

    את כל עיבודי הבוסה-נובה לנירוונה שקיימים בעולם. מושלם למחיקה מדפי ההיסטוריה.

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    כל אחד שהוזכר (ושעוד חי) משאלה 7.

    11. מה עוד תרצה להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    בעצם, כל אינטראקציה אנושית מבוססת על קלישאות וקידום עצמי. חוץ ממתמטיקה. ארצה להוסיף - מתמטיקה.

  • אינטרו 77: לילה מועלם - כנות וגרוב

    קרדיט צילום: דניאל ראב

    הלייבל Ape Records של תמיר מוסקט מסתמן בתור חוד המחט של הגרוב המקומי עם אומנים כמו לא כוחות (מוסקט + גלעד כהנא), תומר יוסף וויקטוריה חנה. כעת מצטרפת לליינאפ לילה מועלם שמערבבת בין היפ הופ, רגאטון ופופ. סינגל הבכורה שלה "Sonnet 130" נוצר בסשן לילי עם מוסקט, אלתור ווקאלי שמבוסס על סונטה מס' 130 של שייקספיר שהיא נזכרה בה פתאום. הזמנו אותה להוסיף כמה מילים.

    1. מי את?

    לילה מועלם - מוזיקאית ואדריכלית, לאו דווקא בסדר הזה.

    2. מאיפה את ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    גדלתי ביפו אבל טילנו הרבה עם ההורים שלי וגרנו בכל מני מקומות בעולם. אבא שלי מוזיקאי ותמיד שמעו בבית מוזיקה מהבוקר עד הערב - מאום כלתום ועד מוצרט עם מלא ג'אז ורוקנרול באמצע. שנים האולפן שלו היה בבית או באזור אז מגיל צעיר היינו משחקים עם המכשירים, מקליטים את עצמנו ומנסים לנגן על כל מה שיש.

    3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?

    אני עדיין מנסה להבין בעצמי מהי המוזיקה שלי. אני חושבת שמה שמשותף לכל המוזיקה שאני אוהבת הוא שיש בה כנות מסוימת. מילים חשובות לי מאוד וגם הגרוב.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    ככה קראו לי כשנולדתי.

    5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לעשות עוד מוזיקה ולהכיר דרכה אנשים מתוקים.

    6. מה את עושה חוץ מלנגן?

    אני עובדת במשרד אדריכלים ולומדת איך מתכננים בניינים - זה כיף חיים. בשאר הזמן אני מנסה לאכול ולישון טוב וגם לצייר, לכתוב, ליצור קליפים לשירים שלי ולהשתפר בעניין הזה של להיות בן אדם בעולם.

    7. ממה את מושפעת?

    מהאנשים הקרובים אלי, מהיומיום, מהעיר, מהדברים הקטנים ומיצירות של אנשים גדולים שסוללים דרך לאנשים קטנים.

    8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    "Journey in Satchidananda" של אליס קולטריין ופארו סאנדרס או "Histoire de Melody Nelson" של סרז’ גינסבורג, שני אלבומים מושלמים למסע שכזה.

    9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?

    אף פעם לא קלטתי את הקטע של טראנס ומטאל - תמיד הייתי יותר טיפוס של טכנו ופאנק, אבל אני משתדלת לא לשפוט.

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    את ספי ציזלינג בן זוגי - כי אז יהיה לנו חם ונעים ביחד.

    11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    תאכלו ביצי חופש - זה טעים.

  • אינטרו 76: Me-Pgarim - פולחן שבטי תעשייתי

    קרם בורלסק הזמינו אותי לדג'ה בערב להקות בצימר. לא הכרתי את אף אחד מהשמות בליינאפ, מה שהבטיח לצאת עם תגליות חדשות - זה אחד מהקטעים החזקים בצימר. אחד מההרכבים שעלו היה רביעיה של גברים שנראו כאילו שזרקו אותם מהמידברן על התנהגות פרועה, גברים שעשו מוזיקה ניסיונית ושבטית שמעלה את השדים, נותנת להם לפצוח במחול אפל ומגרשת אותם לאבדון. קוראים לרביעייה הזו Me-Pgarim וזה הסיפור שלהם.

    1. מי חברי הלהקה?

    איליה מאידניק המשמיע רעש מהגרון ומנגן על מקדחה, מיקרופוני מגע ו-no input; דניס אחנוב האחראי על הביטים ורעשים נוספים; אייל גרינגרס שר(?) ומנגן על גיטרה + באס ותופים; ואדי לכטוס שמתופף על בובין שזה סוג של טמבורין שאמאני.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    אייל ואיליה הכירו בטכניון שם ביצעו את הופעתם הראשונה בשימוש במיקסר סובייטי על צלחות במסגרת תחרות לכישרונות צעירים. את דניס הם פגשו בהופעה של אייל בסירופ חיפה אשר אז הופיע תחת השם Palagran, מיד אחרי שהכרנו יצאנו למסע מפגשי אימפרוביזציה שבועיים שלאחר שנה הובילו להופעתנו הראשונה כ-Me-Pgarim. לאחרונה נתקלנו באדי במדבר של הרי אילת, עשינו מדורה והוא הוציא את התוף השמאנאי שלו, שבוע אחרי הוא כבר הופיע איתנו בלבונטין 7.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    בקיצור: פולחן המשלב בין מוזיקה שבטית לרעש תעשייתי. באירוך: המוזיקה שלנו נוצרת במקום - זה התחיל מההופעה הראשונה שלנו ששכחנו (דניס הגאון) את המחשב עם השלד להופעה ונאלצנו לאלתר לחלוטין, אהבנו את הרעיון וזה מה שאנחנו עושים מאז. לפני שאנו עולים על הבמה אנו צובעים את עצמנו בצבעי שחור לבן עם דגש על שבטיות. כל הופעה הופכת לטקס ולעיתים אנו מזמינים גם את הקהל להיצבע ולהפוך לשבט לערב אחד ולהצטרף אלינו באנטי-תפילה אל הכלום.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    חיפשנו שם מפגר ועכשיו שוקלים לשנות אותו ל-Vagina Vedanta. מה דעתכם?

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לעורר כמה שיותר נשמות על מנת להילחם באדישות השולטת בעולמנו.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    איליה חוקר אוכלוסיות וירוסים בים האדום בדרך ל-PHD בביולוגיה ימית; דניס עובד כמתכנת ויוצר מוזיקה עצמאית תחת השם PSVSV; אייל מצייר מצלם ומנגן את עצמו למלחמה אינסופית בכלא הקיומי; אדי מתכנת ועורך טקסים שאמאניים.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מצד אחד ממוזיקה שבטית, טקסי פולחן וחניכה, מצד שני מנויז תעשייתי על שלל סוגיו ומוזיקה אלקטרונית.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    The Residents - Duck Stab! / Buster & Glen

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    "OK Computer" וכל אלבום שמכיל יוקללה..

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    Litterschpich. אין סיבה מיוחדת.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    הייתי רוצה להוסיף את מילות השיר "Peger" של ברברה.

  • אינטרו 75: Optn - אילתור מדיטטיבי

    קרדיט: הראל שרייבר

    בד"כ קל לי לשייך להקות לז'אנרים, אבל כששמעתי את ההרכב החדש Optn לא ידעתי איפה לקטלג אותם: דארק-אמביינט? דת'-ג'אז? טריפ-מטאל? כך או כך הם הוציאו ריליס ראשון בשם "Hitherto" בלייבל Disused Machines, תת לייבל של Confused Machines שנותן מקום למוזיקה ניסיונית הרחק מעבר לגבולות הטכנו. תקשיבו בעצמכם ואם הצלחתם להמציא להם ז'אנר תעדכנו בתגובות.

    1. מי חברי הלהקה?

    דן קיסלר, גל הוכברג ולפעמים גם זימון הופמן כאורח.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    דן במקור מהרצליה, גל במקור מחולון. הכרנו ב-2009 כשעבדנו יחד בצליל.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אילתור מדיטטיבי.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    בקושי רב. לא כיף למצוא שמות.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לעשות כמה שיותר.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    גל יוצר מוסיקה למחול. דן עובד בקולנוע.

    7. ממה אתם מושפעים?

    רשימת לייבלים: Edition Mego, Kranky, Miasmah, Room40, Blackest Ever Black, Rune Grammofon, Dais Records, Rvng Intl., Type, Rhythm & Sound, Madonna, Subtext, Music From Memory, Northern Electronics, Emotional Rescue, Shelter Press

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    אפשר מיקסטייפ?

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    לא היינו מוחקים, תודה אבל.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    פחות משנה לנו, כל עוד יש קשר מוזיקלי כלשהו, נשמח לשתף פעולה.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    “Home taping is reinventing music” - David Pearce

  • אינטרו 74: יודקו - מוזיקה אלקטרונית נטולת בולשיט

    קרדיט: אייל פאר

    הפעם אתן לקרן דוניץ (באטרינג טריו, לא דובים) להציג את הקולגה הטריה מהלייבל Raw Tapes: יודקו. "יודקו הוא אחד האנשים המיוחדים שמסתובבים בינינו. במקור סקסופוניסט ג׳אז וירטואוז, מוזיקאי מוכשר, שמנגן מגיל צעיר בהרכבי ג׳אז בארץ ובעולם. אני חושבת שדווקא בגלל המקום שממנו הוא בא, הגישה שלו לאלקטרוניקה מיוחדת כל כך. יש משהו בגישה שלו למוזיקה אלקטרונית שמפשיט את כל הבולשיט וחודר ישר למהות. מלאת נשמה, בלי צורך להיות מוגדרת בקלות. כשהוא שלח לי טיוטה ראשונית של האלבום, שמעתי אותה בלופים שבועות. האלבום הזה הוא יציאה מרעננת לגמרי ברפרטואר של הלייבל. הזיות עמוקות של רעשים מוקלטים, רעשים אלקטרוניים ואנלוגיים, שמתחברים יחד ויוצרים כל מיני צורות. איכשהו המוזיקה הזאת, עם האבסטרקט האינסופי שלה, נוגעת באופן כל כך נוגה. אני מרגישה שהחייזרים מתקשרים איתי דרך יודקו, וקוראים לי לבוא הביתה"

    1. מי אתה?

    יהונתן יחזקאל יודקוביץ (י.י.י) 30.4.83, גובה - 1.78, משקל - 64, שיער - חום, עיניים - ירוקות. את השמות האלו נתנו לי ההורים שלי, שכנראה מאוד אהבו אחד את השנייה באיזה רגע של קסם אי שם בשנת 82. נבראתי בחשכה מיימית ושם גדלתי כמה חודשים, עד שבניגוד מוחלט לרצוני נשטפתי אל מחוץ לעולם הקטן והמושלם שלי ופגשתי באור לבן ומסנוור.

    2. מאיפה אתה ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    נולדתי בלטרון שבשומרון וגדלתי ברשפון (ירושלים). כשנולדתי מספרים שהדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי לאוויר העולם זה לבכות, ככה הכול התחיל. כנראה שהמעבר בין העולמות היה כל כך מטלטל ומעורר השראה שהיתהי חייב להביע את זה על ידיי הפרחת תדרי קול לאוויר. ככה עושים מוזיקה, לא?

    3. איך אתה מתאר את המוזיקה שלך?

    בתור התחלה מוזיקה היא לא שלי. היא מעולם לא היתה ולא תהיה שייכת לאף אחד. היא לא רכוש. היא לא קניין ולכן אני לא יכול לתאר את המוזיקה שלי, כי אין כזה דבר. האדמה לא שייכת לנו, אנחנו שייכים לאדמה ואמורים לדאוג ולשמור עליה. אותו הדבר עם מוזיקה. המוזיקה אולי יכולה לתאר אותי או באופן יותר מדויק, אותנו. בשביל זה תצטרכו לפנות זמן ומקום, (אולי) לעצום את העיניים, ולהקשיב. משימה לא בהכרח קלה בימינו. בהצלחה עם זה.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    האמת היא שלא אני בחרתי אותו. הרבה חברים קוראים לי יודקו (וגם לאחי הקטן). קורה לא מעט שאנשים שלא קרובים אליי קוראים לי יודקו ולא יודעים את שמי הפרטי. לפעמים זה עולה לי על העצבים, בעיקר כשחברים מציגים אותי בפני אנשים (נשים) כיודקו. יום אחד התמרמרתי על התופעה באוזני חבר שלי יובי (rejoicer) וכתגובה להתמרמרות שלי קיבלתי את השם האבסטרקט או יודקו האבסטרקט. יום אחד כשאהיה גדול יקראו לי יודקו האסטרל.

    5. מה אתה שואף לעשות מבחינה מוזיקלית?

    מוזיקה היא דרך תקשורת שביכולתה לבטא תדרים רגשות ורעיונות שמילים עשויות לצמצם או להשטיח. מוזיקה ביכולתה לקשט ולהתייחס לחלל ולזמן (שם הם אותו הדבר). אבל בעיקר אני רוצה דרך המוזיקה להלחם בזומבים ולטאות.

    6. מה אתה עושה חוץ מלנגן?

    אני אוהב לישון לפחות 8 שעות ביממה וכשאני מתעורר אני אוהב לשתות מים, זה משהו שאני משתדל לעשות כמה פעמים ביום (וגם לבקש מהמים תודה). נשימה היא פעילות מאוד חשובה, נשימה שיש בה כוונה ולא נעשית בצורה אוטומטית. ישנם מים באוויר לכן שאנחנו נושמים אנחנו בעצם גם נושמים מים. אני מאוד אוהב להביט באש, תופעה מסתורית וקסומה בעיניי וגם ללכת יחף על האדמה. יש מצב שאני היפי?

    7. ממה אתה מושפע?

    קודם כול אני מושפע מכל שושלת אבות אבותיי באשר הם, אני מאוד מושפע מההורים והאחים שלי ומכול משפחת הדם שאני חלק ממנה. כול אדם חיה צמח ותופעה על פני כדור הארץ שאי פעם באתי איתם במגע מאוד השפיעו עליי. השמש הירח והכוכבים הם חלק בלתי נפרד מההשפעות שלי. וגם אפקס טווין.

    8. איזה אלבום היתה לוקח לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    יש טיסות למאדים? אדיר. רגע אני צריך לארוז חמש דקות, חכו לי. מי עוד בא? מה אני טס לבד? כיוון אחד? זה מתחיל להישמע כמו עונש. במה אני אשם? רגע רגע רגע, אתם שולחים אותי בטיסה בכיוון אחד למאדים לבד עם ווקמן וקסטה אחת בגלל דו״ח חניה משנת 2013 שלא שילמתי? Keren Dun & Yudko - What it is

    9. איזה אלבום היתה מוחק מדפי ההיסטוריה האנושית?

    מספרים שיש ניגון, ניגון שעדיין לא נמצא, כשיימצא הניגון הזה ובני האדם ילמדו אותו וישירו אותו ביחד אז תבוא הגאולה, תיולד האנושות החמישית ושחר חדש יפציע. לפני השמועה הזאת אני מניח שגם הניגון ההפוך קיים, ניגון שיביא את ההפך מהגאולה, ואני מאוד מקווה שלא ימצאו אותו. במקרה שכן יימצא אני אשתמש בכוח העל שיש לי למחיקת אלבומים מדפי ההיסטוריה ואמחק את הניגון הזה ואת כול האלבום שעליו הוא נמצא.

    10. איזה אמן היתה רוצה לחמם ולמה?

    יוצאים לטור כלל עולמי (אולי גם למאדים) בשנת 2020 Buttering Trio. הם חברים שלי ואני מאוד מאוד אוהב אותם והכי כיף זה לטייל עם חברים ברחבי היקום.

    11. מה עוד תרצה להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    זמן הוא הדבר היחיד שיש לנו, והדבר היחיד שבאמת חשוב. כסף רכוש קריירה הישגים וליקוק לטאות לא שווים את הזמן המוגבל שיש לכל אחד מאיתנו. זמן הוא לא משאב אין סופי ואין לדעת מתי הוא יגמר. ולכן חשוב לחלוק את הזמן הזה שיש לנו עם אנשים שאנחנו אוהבים, לקשט אותו ולהתייחס אליו יפה, כי עכשיו הוא הזמן היחיד שקיים, עכשיו הוא זמן מקודש. תודה, וחג חיים שמח ∞

    הופעות קרובות
    יום שלישי 21.11.17 - מסיבת השמעה ברומנו - תקלוטים של יודקו, קרן דן וריג׳ויסר

  • אינטרו 73: Ghost Bag + Tine Fetz - מיקרוקוסמוס סגור

    הכל התחיל מהודעה מהאקסית: האם חברה של חברה שלה יכולה להלוות ממני בס? אני לא מלווה בס בכזאת קלות, אז ביררתי מה הסיפור. מסתבר שהבס נועד לצמד האירופאי Ghost Bag & Tine Fetz שבאים לבקר בארץ ולעשות הופעה קטנה ב-11.11 באוגנדה. הלואו-פיי הפולקי שלהם מצא חן בעיני, אז לא רק שהסכמתי להלוות להם את הבס, אלא גם הזמנתי אותם לאינטרו.

    1. מי חברי הלהקה?

    חברי הלהקה הם ניק יונגן והמאיירת טינה פץ. ניק מקליט לבד בבית תחת השם Ghost Bag ומנגן בלהקות כמו Sleep Kit, Baby Galaxy ו-I Am Oak. טינה עושה קומיקס ואילוסטרציה למגזינים שונים ושחררה ספר בשם "This Is Not Uganda: Observations from Israel".

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    ניק מגיע ממאסטריכט בהולנד וטינה גרה בברלין.

    ניק: יום אחד גיליתי יצירות של טינה דרך חבר משותף וזה ממש דיבר אלי. אז ביקשתי ממנה לעצב חולצה ללהקה שלי בייבי גלקסי. הזמנתי אותה להופעה כשעשינו טור בגרמניה אחרי חצי שנה. טינה: קחי את זה מפה, אני מדבר יותר מדי בכל מקרה.

    טינה: זמן קצר לאחר מכן החלטנו לעבוד ביחד על פרויקט שיהווה דיאלוג אומנותי בינינו. אני צירתי ציורים ואז ניק קיבל מהם השראה וכתב שירים. ואז שלחתי לו עוד ציור שקיבל השראה מהשיר וכו'. תקשרנו רק אונליין ודרך האומנות שלנו. זה נהיה מאוד אינטנסיבי. אחרי שעבדנו על זה במשך חודשיים בכל דקה פנויה, היו לנו 11 שירים ו-11 ציורים שיצאו בתור אלבום ופנזין בתחילת 2018.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    ניק: בעיקר בתור הקלטות ביתיות. מוזיקה שנכתבה והוקלטה במיקרוקוסמוס סגור. אולי אינטימי? ליצור את זה היה תהליך מאוד אינטימי. בהחלט אינטרוספקטיבי. לגבי האינסטרומנטציה האלבום די מגוון: לפעמים זה מבוסס על גיטרות, לפעמים סינתי, לפעמים הרכב מלא (אני מנגן על כל הכלים). להקלטות שטח גם יש חלק גדול בזה. האלמנט הכי עקבי הוא כנראה השירה שלי.

    טינה: מאוד כנה. ונעים להאזנה. תיכנעו לזה.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    ניק: אני לא יודע אם אני זוכר את זה כמו שצריך, אבל גלשתי ברשת כשהייתי בן 17 ואז גיליתי את המושג הזה. אנשים שואלים אותי אם זה מהסרט "אמריקן ביוטי", אבל זה לא! חה.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    ניק: להפוך מחשבות מקוריות ורעיונות לפורמט יותר מוחשי: מוזיקה. או להפך. אתה לוקח משהו מהרעיון המקורי ומכניס אותו לעולם היום יומי בעזרת מכשירי הקלטה. זה כל כך מרתק ויכול להרגיש ממש מידי. אני מקווה שאוכל להמשיך לעשות את זה במשך הרבה זמן. אני מקווה שאעשה עוד דברים שאני לא יכול לדמיין, לפחות כרגע.

    טינה: בשבילי זה קטע חדש. האומנות המועדפת עלי היא ציור, אבל תמיד אהבתי מוזיקה. ניגנתי גיטרה בתיכון בלהקת פאנק חסרת שאיפות ובחזרות עם חברים לפני כמה שנים. אז הפרויקט הזה פותח לי דלתות ואשמח להמשיך לנגן.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    ניק: אני עובד בתור שליח על אופניים במאסטריכט. לטינה ולי יש גם אינטרס משותף בפסיכולוגיה חובבנית.

    טינה: ציור. לפרנסה ובשביל עצמי.

    7. ממה אתם מושפעים?

    ניק: מוזיקלית, כל רשת הרפרנסים של מה שאני מכיר. יש לי אובססיה למוזיקה מגיל מאוד קטן. אני חושב שזה התחיל כשהייתי בן 7 והייתי יושב בבית ושומע כמה שיותר אבבא שיכלתי. כשאני חושב על זה, משם מגיע הסנטימנט המלנכולי במוזיקה שלי. בתור נער הייתי בקטע של אימו וזה מתי שהתחלתי לנגן בלהקות. הפרספקטיבה שלי על מוזיקה השתנתה באותה תקופה כי כבר לא הייתי רק צרכן, אלא גם יוצר. היום אני מבלה חלק גדול מהשגרה שלי במחשבות על סאונד, מוזיקה ערומה, מוזיקה בתור אומנות, מוזיקה ככלי טעון פוליטית, מוזיקה כהיפותזה, מוזיקה כמשהו שיוצר תמורות בתודעה ובצורה שבה אני חווה את הזמן. פה זה כבר נהיה לא ברור כל כך. זה יכול ממש להעסיק אותי, בכל זמן נתון, והמחשבות האלה מתערבבות במה שאני עושה. ואז יכולה להיווצר קורלציה. אם אצטט ליריקה מאלבום שמתאים למה שאני מנסה לומר: "זה ברור מאליו אך קשה לתפיסה, שלכל מחשבה יש השלכה".

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    ניק: Slim Whitman - Greatest Hits. אם אני יוצא לנסיעה בכיוון אחד למאדים, עדיף שיהיה לי קליל.

    טינה: *חריקה של צרצרים וכדור של קש מתגלגל*

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    ניק: האלבום הזה של U2 שמגיע עם כל אייפון. ניסיתי למחוק אותו הרבה פעמים ולא הצלחתי.

    טינה: "Best of Classic Rock"

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    ניק: טינה פץ.

    טינה: Nick Jongen Cover Band.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    ניק: אספר לך משהו שקרה לי לפני כמה ימים. נתקלתי בחבר ושתינו קפה. זה היה מגניב. רגע לפני שנפרדנו הוא סיפר לי שהוא אלרגי לג'ין או טוניק. הוא לא היה בטוח. אבל מתי שהוא שותה את זה, ממש מגרד לו "שם למטה".

    טינה: (נכתב בעברית במקור) מחר יום חדש

    האלבום והפנזין “Ghost Bag & Tine Fetz” יצא ב-2018

  • אינטרו 72: DICATUTRA - כמו נפילה חופשית מגובה רב

    צילום: ירדן דהן

    פעם, כשנוגנו ברדיו שירים מרגשים ובלתי מזוהים, מאזינים היו מתקשרים לתחנות ומבררים מי שר אותם. מסתבר שגם היום זה יכול לקרות. קיבלתי פנייה מפתיעה מהמאזין יותם גלפז ששמע את סוף התוכנית שלי ברדיו הבינתחומי ורצה לברר עם איזה שיר סגרתי אותה, שיר שיש בו קול עמוק של גבר ששר בעברית מעל ביט אלקטרוני אפל וניסיוני. מערכת הזיהוי האוטומטית של הרדיו לא זיהתה אותו, כך שכל כך שמחתי שמישהו טרח לשלוח לי הודעה ולברר מה המוזיקה. אז השיר המדובר הוא "1995" של DICTATURA, צמד סינת'פופ טרי מחיפה. אי פי הבכורה שלהם יצא לאחרונה בבנדקמפ וגדוש בסינתיסייזרים עוטפים ואותו קול עברי ועמוק. בואו נגלה מי עומד מאחורי המסתורין הזה.

    1. מי חברי הלהקה?

    נאר וינליף (50) ואלון גינת (25).

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    אלון מחיפה ונאר היגר מתל אביב. נפגשנו בערב רנדומלי בסירופ והתחברנו די מהר. אחרי שנתיים בערך התחלנו לנגן יחד.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    סינת'פופ ישראלי מודרני. מוזיקה רקידה וטקסטים בעברית בעלי משמעות.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    אנחנו באים מקצוות שונים והרצון המקורי להוליך היה חזק. הגענו להבנה מוזיקלית אחד של השני, תוך כדי שמירה על הפנטיות האישית של כל אחד מאיתנו. שנינו דיקטטורים עמוק בפנים. זה התאים מאוד.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    מוזיקה מרגשת לזוז איתה, טקסטים בעברית שיחדרו ויגעו במאזינים, עם דגש על דרמה ואווירה.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    אלון הוא סטודנט לחקלאות וכלבויניק. נאר עובד בהפקות אירועים והוא אומן רב תחומי.

    7. ממה אתם מושפעים?

    חיפה, הסקלה שנעה בין נויז לדיסקו, אסתטיקה, מוזיקה עתיקה, זמרות ג'אז, אלקטרוניקה מוקדמת וכו'.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    נאר: Ella Abraça Jobim - Ella Fitzgerald Sings the Antonio Carlos Jobim Songbook

    אלון: The Gun Club - Mother Juno

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    נאר: לא מוחק לאיש את היצירה, גרועה ככל שתהיה.

    אלון: שולי רנד - נקודה טובה, אהוד בנאי - ענה לי, גבע אלון- days of hunger וכל דבר שאריק קלפטון עשה.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    דפש מוד. כי הם פשוט מדהימים ואנחנו מעריצים.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    נרצה להוסיף שאנחנו לא מקדמים אידאולוגיה, לא פוליטיים, לא פונים לקהל יעד מסוים ולא מעבירים מסרים. היצירה שלנו באה מסקרנות, אינדיבידואליות ודחף לפעול.