פוסטים מתויגים עם אינטרו

  • אינטרו 86: חרדה - מהיר, מכסח, כועס ושלילי

    צילום: מלכיאלה בן שבת

    כשמועדון הקורו נסגר ראיינתי את מקימיו עבור עכבר העיר. הם אנשים מאוד חדים וביקורתיים, ובראיון הם הפנו את הביקורת כלפי עצמם וטענו שחסר פאנק פוליטי בגלל שהם רצו להתרכז בלהיות הלהקה הכי טובה שיש. אז לא רק שבינתיים קמו להקות חדשות שהחזירו את הפוליטיקה לפאנק, אלא אותם החבר'ה הקימו בעצמם להקת הארקדקור פאנק פוליטית חריפה בשם חרדה (גילוי נאות: חבר ההרכב בן טברסקי כותב במאזין). הם שיחררו אלבום בכורה עם 13 קטעים באורך 14 דקות ו-34 שניות שמתחיל בפול גז ולוחץ את הדוושה עד הסוף. גם תהליך הכתיבה וההקלטה שלהם מהיר, ומרגישים את הדחיפות הזו לא רק מבחינה טכנית, אלא גם מבחינה תכנית. בהתחשב במצב הפוליטי הרעוע, כנראה שנשמע עוד הרבה מוזיקה כזו, וטוב שכך.

    1. מי חברי הלהקה?

    אזרחים מודאגים.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    רובנו מאזור חיפה, אחד מאיתנו מתל אביב. אנחנו החברים הכי טובים כבר שנים, לכולנו יש הרכבים אחרים עם אנשים בתוך הלהקה - בפאנק הכל מעורבב עם הכל.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    הארדקור פאנק פוליטי, שילוב של מהיר, מכסח, כועס ושלילי.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    חשבנו על שם שיהלום בצורה הכי פשוטה וחד משמעית את המסרים שאנחנו רוצים להעביר. בהתחלה מישהו העלה את "חרדה חברתית" ואז מישהו אחר הציע לקצר את זה ל-"חרדה". פשוט ולעניין.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לכתוב כמה שיותר שירים בכמה שפחות זמן, לנגן כמה שיותר מהר ולהופיע בכמה שיותר מקומות.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    אנחנו חלק מקולקטיב בית אלפא פאנקס.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מממשלת ישראל, כמה הרמות להנחתה הם מספקים! כל כך קל לכתוב שירים ככה! מצד שני ממש עצוב לחיות.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    נכי נאצה - הצדיעו למשטר החדש.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    את הרוב.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    לא ממש אוהב את הקונספט של "לחמם", הייתי רוצה לחלוק במה עם מספר להקות הארדקור שאני מאוד אוהב ופועלות היום. רובן מטקסס.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    שזו תקופה נפלאה לעשייה והתנגדות, לא רק בפאנק אלא בכל מה שקשור בתרבות אלטרנטיבית. אנחנו חיים בתקופה שחשוב לנקוט בה עמדה, חשוב להתנגד לעוולות שקורות היום בחסות הממשלה והמדינה, חשוב להשמיע את הקול, ובאמת אנחנו רואים יותר ויותר להקות קמות ונותנות את הטון בסצנה המקומית. אסור לחכות!

  • אינטרו 85: Iris Santo - בין טכנו קשה לאופוריה

    צילום: Aline Muff

    חיפשתי די ג'יים למסיבת טכנו מחתרתית, אז חבר שלח לי לינק לסאונדקלאוד של מישהי שהוא הכיר מהיוגה. כל בן אדם שני בתל אביב הוא די ג'יי, אז לא ציפיתי להרבה, אבל הסטים של Iris Santo פשוט תפסו אותי עם הרבה רכות, אקלקטיקה ואווירה חלומית. עכשיו כשהיא שחררה את האי פי "Aesthetic Illusion" בלייבל האמסטרדמי Egothermia Records, זה הזמן להכיר.

    1. מי את?

    איריס סנטו, די ג'יית ומפיקת טכנו.

    2. מאיפה את ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    אני מטורונטו קנדה, חיה כרגע בתל אביב. שנתיים אחרי שהתחלתי לדג'ה, לקחתי שיעורי הפקה בקנדה ב-Musicboxx. מאז אני גם מפיקה, ב-3.5 השנים האחרונות.

    3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?

    אני אוהבת לתאר את המוזיקה שלי כמלודית, אפלה וקודרת. אני אוהבת לשלב בין צלילי טכנו קשים עם אווירה ואופוריה.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    בתחילת הדרך היה לי שם במה אחר. חשבתי שהשם DJ Viris יעבוד כי זה התחרז עם השם שלי, והיתה לי תחושה מוחלטת שהמוזיקה שלי מדבקת. ההופעה הראשונה שלי היתה ב-2013 באירוע תאגידי לצדקה עבור HIV/Aids. כשהם שאלו אותי מה השם שלי בתור די ג'יית ואמרתי להם DJ Viris, הם שאלו אותי אם אוכל להחליף אותו כי זה לא מתאים. מאז הבנתי שדי ג'יי וייריס יכול להיות קצת אגרסיבי מדי, והחלטתי ללכת עם השם איריס סנטו (שמי האמיתי הוא איריס סנטו דומינגו).

    5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?

    אני רוצה להיות די ג'יית/מפיקה בינלאומית כדי שהמוזיקה שלי תוכל להשפיע על סצנת המוזיקה האלקטרונית ולהתחבר לאנשים ברחבי העולם. אני לא רק אוהבת להופיע ולעשות מוזיקה, אלא יש לי גם מלא תשוקה לגבי בריאות נפשית בתעשיית המוזיקה, ואני רוצה להשתמש בקול שלי כדי להעלות מודעות לנושא.

    6. מה את עושה חוץ מלנגן?

    אני אוהבת לעשות יוגה וללכת לים.

    7. ממה את מושפעת?

    ההשפעות העיקריות שלי הם Maceo Plex, Tale of Us ו-Blind Observatory. לכל אחד מהם יש סאונד ייחודי. אני אוהבת את המלודיות בטראקים שלהם, במיוחד כשהם חלומיים ומרימים. אני גם אוהבת אמביינט טכנו, ספייס טראנס, פסקולים או מוזיקת רקע דרמטית וכל דבר שנשמע עתידני.

    8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    לא הייתי לוקחת אלבום אלא סט: Maceo Plex לייב ב-DGTL אמסטרדם 2015. זה רץ אצלי בלופ בשנתיים האחרונות.

    9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?

    כל אלבום שהגיע מאומנים מהונדסים ולא אותנטיים.

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    מסאו פלקס כי אני מתה על היצירה שלו.

    11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    לא משנה מה החלומות שלכם, תהיו סבלניים ותהנו מהדרך!

    איריס סנטו תנגן ביום חמישי 22.2 בדארקרום, סוזיס ארטביי, תל אביב

  • אינטרו 84: עדי שחם - טקסטים אין יור פייס

    צילום: יובל רוזין

    למרות שיש לנו שם דומה למדי, אין לי שום קשר משפחתי לעדי שחם. כל מה שאני יודע, זה שהיא אחת מהיוצרות הבודדות שעושות סינת'פופ בעברית, ועוד בסגנון אפלולי והגשה עוצמתית. אלבום הבכורה שלה יצא בקיץ, ולפי החומרים שיצאו עד כה מעריצי הילה רוח, ירונה כספי ופי ג'יי הארווי צריכים להקשיב טוב טוב.

    1. מי את?

    עדי שחם, בת 32, מוזיקאית-יוצרת. אישה. פמיניסטית.

    2. מאיפה את ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    כיום גרה בת"א, גדלתי ברעננה. עברתי לא פחות מ-16 דירות בחיי וגרתי בהמון מקומות בארץ. הייתי מהבנות ששרות במקהלה של בי"ס ומארגנות את הטקסים בתנועה וכתבתי שירה למגירה. ליצירת מוזיקה משלי הגעתי רק בגיל 27. עד אז גרתי בקומונה והקדשתי את החיים שלי לחינוך ומהצד גם למדתי פיתוח קול. כשהתקבלתי לרימון הבנתי מיד שלהיות זמרת לא מספיק לי. התחלתי לכתוב ולהלחין עם ידע מועט בנגינה. למדתי תוך כדי. ברימון אספתי את הלהקה שהייתה לי עד לא מזמן. לימדתי את עצמי לכתוב עיבודים בנוסף לכתיבה וההלחנה של השירים כי רציתי שתהיה לי שליטה אומנותית על החומרים שלי. לפני שנה החלטתי לפרק את הלהקה ולצאת לדרך משלי. היום אני מופיעה בדואו מבוסס מכונת תופים, סינתיסייזרים ובס תחת השם שלי.

    3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?

    סינת'פופ/דארק אייטיז. טקסטים אין יור פייס.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    עד לפני שנה הייתה לי להקה בשם "כבוד אחרון", זאת הייתה התנסות ממש חשובה וכיפית בשבילי אבל לקראת הסוף הרגשתי שאני מאבדת את עצמי. לחזור לשם שלי היה קצת לעשות ריקליימינג למוזיקה שלי. חוץ מזה אני לוקחת שיעורי כתיבה/הכוונה לחיים/אחות גדולה אצל הילה רוח והיא אמרה לי שכבוד אחרון זה חרא שם. אז הקשבתי לה.

    5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?

    וואו. יש לי תכנית ל-5 שנים קדימה. אז בטווח הארוך למלא בארבי ושיהיה מלא קהל בהופעות. ואולי להתחיל להופיע בחו"ל. אם להתמקד בשנה הקרובה אני מוציאה אלבום ראשון בקיץ. הקלטתי אותו בבית הכי DIY ואני גאה בו ברמות. אני רוצה להמשיך לחדד את היצירה שלי להופיע מלא, לשתף פעולה עם מוזיקאיות שאני אוהבת.

    6. מה את עושה חוץ מלנגן?

    אני מלמדת פיתוח קול, קופאית בלבונטין 7, ומדי פעם כותבת למגזין נשים אונליין. אבל בתכלס רוב מה שאני עושה זה כותבת מוזיקה חדשה ומקדמת את המוזיקה הקיימת, יש לי יומיים בשבוע שאני יושבת בבית ומתעסקת רק בזה. הראש שלי עובד על מיליון רעיונות חדשים בדקה, אז תמיד יש מה לעשות.

    7. ממה את מושפעת?

    מה שמצית רעיון לשירים אצלי זה כעס, מבט מפוכח סביבי, לפעמים רעיון שקראתי עליו ואז פתאום חוויתי חוויה בחיים שלי שהדהדה אותו. הכתיבה שלי מושפעת בעיקר מספרים ושיחות עם חברות. מבחינה מוזיקלית אני מושפעת מפופ אייטיזי מתקתק כמו מדונה, יוריתמיקס וגם פוסט פאנק כמו סוזי אנד דה באנשיז. קולות נשיים תמיד תפסו אותי: קייט בוש, קארן או. במוזיקה מקומית גדלתי על גזוז עם הקול המושלם של מזי כהן. וכל העשור הזה של סוף האייטיז תחילת הניינטיז בארץ - טאטו, בלאגן, כרמלה גרוס וגנר, המכשפות.

    8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    The Silicone Veil" - Susanne Sundfør" - הקול המטריד והצלול והכי יפה ששמעתי בחיים על אלקטרוניקה חולה ופתאום תזמורת מיתרים קלאסית. אם אשמע רק עוד אלבום אחד בחיים זה חייב להיות זה.

    9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?

    הייתי פעם מעריצה של היי פייב אז אני יכולה להגיד מניסיון אישי שיש שם כמה אלבומים שלא חייבים אותם.

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    ערן צור. האיש לוחם. כשהוא עולה על הבמה הוא פשוט שורף. מגיש כל מילה בהתכוונות הכי טהורה. זה תמיד ריגש אותי. וגם למדתי אצלו ברימון והוא הכי אחלה חמוד.

    11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    בנפול הפטריארכיה ננוחם.

    הופעות קרובות

    27.2 - לבונטין 7, ת"א - הופעה משותפת עם אלה שיק בלום
    15.3 - הופעה בקפה טיפול חיפה

  • אינטרו 83: Altin Mikrofon - בין האיים הבריטיים ללבנט

    קרדיט: ורד רייזינגר

    מרטי שטרובל, סולן להקת Altin Mikrofon, עלה ארצה בגיל 6 מאנגליה. הוא שב ללונדון אחרי הצבא והוציא שם כמה אלבומים תחת הרכבים שונים, ועכשיו הוא שוב בארץ. התנועה הזו בין לונדון לתל אביב ניכרת בסינגל החדש של ההרכב "Raft of the Medusas", שנמצא בין העידון והתחכום של האיים הבריטיים לבין הכאוס והחמסין של הלבנט. אולי זה גם מסביר את התשובות הקצרות והמתחמקות של ההרכב.

    1. מי חברי הלהקה?

    מרטי שטרובל, חן ברוך, גיא פורטוגלי, איתי פורטוגלי, נמרוד קמה ולפעמים מאיה סער

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    לונדון - ישראל, נפגשנו און ליין

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    פופ פסיכדלי.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    שילוב של המילים אלטין ומיקרופון מקסים אותנו.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    מוזיקה.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    מרק סלמון עם נודלס ופאקצ'וי, תבואו נאכיל אתכם!

    7. ממה אתם מושפעים?

    ביטקוין.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    Love - Forever Changes

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    רמי קליינשטיין.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    עומר אדם, כי יש לו גופיות יפות.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    ביטקוין.

  • אינטרו 82: Daniela Orvin - רשרוש עלים ברוח

    התקשורת הישראלית התעלמה מהמוזיקאית דניאלה אורבין. זה לא מפתיע: הם לא מתעניינים באומנים חדשים ואיכותיים, אלא רק במה שמֻכָּר ומוֹכֵר. אבל הפוסט שהיא שיתפה בעמוד של הלזריה תפס את תשומת ליבי, ואחרי ששמעתי את המוזיקה שלה התפלאתי למה היא לא שלחה אותה אלינו. אורבין היא ברלינאית במקור ושומעים את זה. יש לה גישה מינימליסטית לסאונד, של פסנתר חרישי וצלילי רקע אמביינטים, מוזיקה מעולה לפסקול של יום חורפי. אם אתם אוהבים את המוזיקה של אומנים כמו Sigur Ros, Max Richter או Brian Eno, תלחצו פליי עכשיו.

    1. מי את?

    דניאלה אורבין, או הורבין כמו שכתוב בתעודת הזהות הישראלית שלי. אני אומנית, מוזיקאית ורוקחת לעת מצוא.

    2. מאיפה את ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    נולדתי בברלין ועליתי לארץ בגיל שש. סביבות הגיל הזה התחלתי לנגן פסנתר, אבל הפסקתי בגיל ארבע עשרה אחרי שעשיתי טעות בהופעה. החלטתי שאני לא מבצעת מספיק טובה, פיתחתי אנטי לפסנתר ופניתי לכיוונים אחרים. בדיעבד, החלטה מטופשת אבל הייתי ילדה. לפני כחמש שנים חזרתי לחיות בגרמניה. אז אזרתי אומץ והתחלתי לכתוב מוזיקה וגם חזרתי לנגן. זה היה להפתעתי ממש כמו לחזור לרכב על אופניים. ליצור מוזיקה משל עצמי היה מאז ומתמיד חלום שגם התבשל בי, אני מניחה שבברלין הגעתי לשלב בו הרגשתי מוכנה לצאת לדרך הזו.

    3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?

    המוזיקה שלי מגוונת ונוטה לכיוון של ז'אנרים שונים שאני נהנית להקשיב להם: ממוזיקה קלאסית דרך אקספירמנטל ועד טכנו, ולפעמים אני מרגישה כמו ילדה בחנות ממתקים ורוצה לנסות קצת מכל דבר. אם לתאר את המוזיקה במספר מילים, אני חושבת שאני יוצרת בקטעים שלי אווירתיות, בדומה לאווירה שאני יוצרת בצילומים שלי. בנוסף לכך, משתדלת להישאר מינימליסטית. אבל אני כל הזמן בתהליך למידה והתפתחות כך שאולי בעוד שנה אתאר את המוזיקה שלי אחרת.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    אין לי שם במה. מקווה שיקבלו אותי כמו שאני

    5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לשתף פעולה עם וינסנט גאלו בסרט הבא שלו. גם להלחין פסקול לדארן ארונופסקי יכול להיות לא רע, אבל עד אז ממש אשמח להמשיך לכתוב פסקולים ליוצרי סרטים ווידאו מהארץ והעולם ולתת את הפרוש המוזיקלי שלי, אם יתנו לי את ההזדמנות. אשמח גם לכתוב מוזיקה למחול למשל. מאוד מעניין אותי השילוב בין תנועה ומוזיקה.

    6. מה את עושה חוץ מלנגן?

    חולמת חלומות ומנסה להגשים אותם.

    7. ממה את מושפעת?

    מרשרוש עלים ברוח וריח של אחרי הגשם בקיץ, מחוויות שאני עוברת. לפעמים אני מקבלת השראה ממוזיקה של יוצרים אחרים, אבל בעיקר מושפעת מהלך הרוח שלי. כלומר ההשפעה העיקרית מגיעה ממקום פנימי.

    8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    שאלה מלחיצה כי זו החלטה קריטית. הייתי לוקחת את "Pymalion" של Slowdive. הקשבתי לאלבום הזה כל כך הרבה פעמים מאז שהוא יצא, שאני חושבת שהוא כבר חדר ל-DNA שלי וברור לי שהוא לא ימאס עלי לעולם. חוץ מזה, התוכן, סאונד ואווירה שלו מתאימים באופן מושלם לנסיעה למאדים.

    9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?

    כל האלבומים של "דיבור חדיש".

    10. איזה אומן היית רוצה לחמם ולמה?

    את סיגר רוס בהופעה אקוסטית שתתקיים בכנסייה Hallgrímskirkja ברייקיאוויק. המוזיקה של סיגר רוס היא פסקול שמלווה את חיי כבר שנים רבות. לאחרונה ראיתי אותם בהופעה, זאת הייתה הופעה אפית לחלוטין ובכך הגשמתי עוד חלום קטן.

    11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    מסתבר שלפעמים המציאות היא לא כמו שתופסים אותה.