פוסטים מתויגים עם laila

  • המאזין ברדיו 207: סיכום שנת ה'תשע"ז באינדי הישראלי, חלק ב'

    בשבוע שעבר סיכמתי את שנת ה'תשע"ז יחד עם כתבי המאזין, אבל יש עוד דברים שאהבתי מהשנה החולפת שלא הספקתי לשדר. התוכנית הזו מוקדשת להם: מהאינדי רוק הפוסט-פאנקי של Document (בתמונה), דרך הטכנו האנלוגי של The Models ועד לפופ החלומי של Mary Ocher.

    1. Document - Intermission
    2. Lili Franko - Ruach
    3. Kus - Pampers
    4. Zaga Zaga - Black Tee
    5. vAv - Goat Moon
    6. Laila - Lokita
    7. DEAF CHONKY - Kosta Kaplan
    8. Red Axes - Piper Work
    9. The Models - Bound 2 Forget
    10. Van Der Blüte - Getting Through The Night
    11. Sefi Zisling - Dream Walk
    12. Bucharest - Vehicle
    13. Mary Ocher - The Endlessness (Song For Young Xenophobes)

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • בכורה: לילה - Lokita

    הייתי פעם סקפטי לגבי לילה. ב-2013 צמד הבנות קיבלו כתבת שער במוסף גלריה למרות שמעולם לא שמעתי עליהן, כאילו שעיתון הארץ החליט פתאום להיות הגרסה המקומית של מגזין ה-NME שממליך ומשמיד להקות בין רגע. אבל מאז שיניתי את דעתי. ראיתי את לילה מופיעות באותם המקומות הקטנים כמו מועדון הצימר מול אותו קהל קטן ושמעתי איך הן השתפרו מפעם לפעם. הן מנגנות כאילו שאין עוד אף אחד בחדר. קשה אפילו להגיד כמו מה הן נשמעות. בעוד שהמון הרכבים ממחזרים קלישאות רוקנרוליות, לילה מגישות משהו הרבה יותר אותנטי ואפל, בסאונד מינימליסטי שמקבל מימדים עצומים דרך התיפוף של מיה פרי והגיטרות של אבישג כהן רודריגס. מבחינתי כהן רודריגס היא בכלל אחת מהגיטריסטיות העוצמתיות והמרתקות שפועלות היום בארץ - בלי קשר למגדר. התוצאה היא סערת סאונד בין שוגייז לפוסט-פאנק, משהו שהיינו שומעים אם להקת Savages היתה הרבה יותר מושפעת מ-Jesus & Mary Chain ומצרפת אליה את ענבל פרלמוטר ז"ל. בראיון שבדיוק עשיתי עם יובל הרינג מועדת חריגים, הוא טען שלילה מאוד אינטואיטיביות, וזו הגדרה מאוד מדויקת. הצרה עם האינטואיטיביות של לילה זה שבמשך שלוש וחצי השנים האחרונות הן לא הוציאו אף ריליס, אולי מלבד קסטה שהן מכרו לאחרונה בסוף ההופעות. אבל עכשיו, לילה מגישות את סינגל הבכורה "Lokita", שאגת פתיחה רועמת לקראת אלבום בכורה שיצא בקרוב בשני חלקים וכנראה יעשה פה עוד המון רעש.

    השקת סינגל עם דף צ׳ונקי ורייסקינדר ב-3.2, לבונטין 7, תל אביב
    השקת אלבום ב-25.3, הבסקולה, תל אביב

  • הייפסטרים

    השער של מוסף "גלריה" הוקדש בסופש ללהקת Laila, צמד בנות 18 מרעישות. הופתעתי. איך להקת שוליים שבחיים לא שמעתי עליה הגיעה לככב במוסף התרבות הכי נחשק בארץ?

    לא הופתעתי בגלל שלא הכרתי אותן - אי אפשר להכיר כל להקה בסצינה של 1,000. הופתעתי כי לא הבנתי - למה דווקא הן, למה דווקא עכשיו?

    אני לא זוכר שראיתי את התקשורת מרססת אי פעם את המילה "הייפ" באותיות ענק על הרכב מקומי חדש. אולי זה קרה בגל הרוק של תחילת הניינטיז. לעומת האיפוק הישראלי, באנגליה ה-NME מכתיר מלך רוקנרול חדש כל שבוע ומייחס לו כוחות משיחיים של גאולה ושלום גלקטי. גלשתי ליוטיוב לבדוק אם לילה בורכו בסגולות האלה.

    מה ששמעתי היה לא רע. שירה כואבת מהבטן התחתונה, צליל מחוספס ומרושל, ושתי ילדות שמעשנות רוקנרול. אבל לא מצאתי בהן משהו מיוחד. הן מיד הזכירו לי את הסאונד של להקות פית/קית - מורחת לאקות, משוקצות, ערופי שפתיים, אלי לס. לעומת לילה, לא נראה לי שהם יזכו אי פעם לשער באיזשהו עיתון, שלא לדבר על כתבת צד.

    פתחתי דיון בפייסבוק. חלק מהגולשים ממש התלהבו ותמכו בכתבה. "מה זה משנה אם אלה גרמי שמיים, קומבינות או איכות?", אמרה Maria Gold, "הן סבבה וקטנות ולא מוכרות, ועכשיו יותר אנשים יכירו ואולי משהו יצא מזה, ואולי לא, ואולי יכתבו על עוד להקות לא מוכרות". גולשים אחרים טענו שלילה קיבלו את השער כי הן באמת הדבר החם כרגע וגם בגלל גילן הצעיר. יובל אראל הרחיק ואמר "אם אתה שואל כנראה שהפכת למיינסטרים".

    אבל לא כולם אהבו את הסיפור. גולשת שביקשה להשאר אנונימית הגיבה כי "אולי יש להן ייחוס משפחתי כלשהו, זה באמת מפתיע שישר כתבת שער בגלריה, יש להקות טובות שבשטח המון זמן ולא קיבלו מעולם כתבות שער". הגולש מאשין מיוזיק התרגז "...בגלל שזו כתבת שער שכל תכליתה 'גם אני מכיר אותן' על להקה שלפי הכתבה פועלת פחות משנה". שירה ז. כרמל חשבה שהגיל והמין קדמו אותן לשער: "מקריאת המאמר עולה שהכותב מתאר את החוויה היחודית של ההופעה שלהן (מנק' מבטו) בגלל היותן נשים צעירות שעושות מוזיקה לא שגרתית".

    אין לי שום דבר נגד לילה. עוד אדגום אותן בהופעה, במיוחד עם הסקרנות שיש לי כרגע, וסחטיין על כתבת השער. מלא הרכבים היו שמחים להתחלף איתן. אבל אני מפחד שהכתבה הדליקה פנס כיס בתוך יער, שהקהל בהופעות של לילה יכפיל את עצמו ל-40 בעוד ששאר הלהקות ימשיכו להופיע מול הסאונדמן. הכתבה דווקא מזכירה קולגות כמו רם אוריון ורוצי בובה, אבל כלהקות שהניעו תגובת נגד מאשר אחיות לנשק.

    יש הרכבים יותר ותיקים, מוצלחים, ומצליחים, יחסית כמובן. לדעתי מגיעה להם חשיפה כזו הרבה יותר מאשר ללילה. לא נראה לי שהחשיפה של לילה תעזור להם בהתחשב בפוקוס של הכתבה וקוצר הסבלנות של הקוראים, אלא אם כן נראה מדי חודש להקות אינדי על שערי גלריה בסופש.