Wild Nothing בראיון: "אני פשוט לא מבין את הקטע של לחזור על עצמך"

מדינת וירג'יניה שבארה"ב לא נמצאת על מפת האינדי העולמית. אולי הגיעו משם כמה אמנים מפורסמים כמו Dave Matthews Band ו-Missy Elliot, אבל כשזה מגיע ללהקות אינדי קשה לחשוב מי הגיע משם—חוץ מ-Wild Nothing. הלהקה היא בעצם הפרויקט של Jack Tatum (להבדיל משחקן הפוטבול האמריקאי בעל אותו השם משנות השבעים) שמקליט ומנגן כמעט על כל הכלים חוץ מתופים. הוא הוציא עד כה שלושה אלבומים, כאשר השניים הראשונים "Gemini" ו-"Nocturne" הושפעו מצליל שוגייז חלומי. טייטום הפחית את הריוורב באלבומו האחרון "Life of Pause" ועבר למוזיקה הרבה יותר גרובית ופופית, מוזיקה שהוא יביא לארץ עם להקה חיה ב-7.6 בבארבי. תפסתי אותו במייל לקראת המופע ושאלתי אותו לגבי הסצנה המקומית בוירג'יניה, איך הוא עבר משוגייז לפופ, ובאיזה אופן שטוקהולם השפיעה על האלבום.

אז, איפה היית ומה עשית בדיוק לפני שענית על השאלות?

אני בוואן כרגע בדרך מאוסטין לניו אורלינס ובדיוק התעוררתי משינה קלה.

אתה מוירג'יניה במקור אבל לא שמענו על יותר מדי אינדי שהגיע מהמקום. איך סצנת המוזיקה שם? תוכל להמליץ לנו על אמנים מקומיים?

כן, לא יצאה הרבה מוזיקה מוירג'יניה אם אהיה כנה לגמרי, כנראה שלפחות לא יותר מדי להקות "אינדי". יש הרבה אמני היפ הופ מפורסמים שהגיעו מוירג'יניה. הלכתי לבית ספר בעירה קטנה בשם Blacksburg. היתה סצנה לא רעה של הופעות בית, רוב האנשים שהכרתי פשוט ניגנו במרתפים כי לא היו הרבה מועדונים. זה בהחלט היה מאוד כיף, נראה לי שזה עדיין קורה שם. אני פשוט כבר לא בן 19 יותר אז אני לא יודע איפה.

הקלטת את כל האלבומים שלך לבד, חוץ מתופים וכלים נוספים מדי פעם. איך תהליך הכתיבה שלך עובד? האם אתה שומע את כל השיר בראש ואז פשוט כותב את החלקים השונים?

לא הייתי אומר שזה מוכן לגמרי. רוב השירים שלי פשוט נולדים מחלק או מרעיון ראשוני על כלי נגינה מסוים שאני מקליט ואז מנגן מעליו. אך ברגע שהדברים מתחילים לזוז בצורה מסוימת בדרך כלל יש לי מושג טוב איך השיר הסופי אמור להישמע. משם והלאה פשוט מתעסקים בפרטים, למצוא את הצלילים הנכונים לכל הכלים ולשחק עם המבנים.

"Life of Pause" הוא האלבום השלישי שלך. שיר הנושא נשמע כאילו שהוא על מערכת יחסים בלונג דיסטנס, כשהמסקנה היא "I take a life of pause / Just so I could be dancing you". אם כך, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "חיים של פאוזה"?

למעשה הליריקה היא "I'd take a life of pause / just so I could be near to you", אבל אתה בכל זאת צודק לגבי המשמעות. השיר נכתב על איזון של מערכת יחסים מהדרכים אבל הרגשתי שהסנטימנט של "חיים של פאוזה" למעשה עובד בכמה רמות וזה הגיוני לאיפה שאני נמצא כרגע. זה פשוט עוסק באיזון של כל החלקים של חייך ופשוטו כמשמעו לקחת את הזמן כדי לעשות הפוגה בשביל הדברים בחיים ששווה להתבונן בהם.

טייטום:

עטיפת "Life of Pause": בהשפעת Brian Eno ו-Robert Fripp

השיר הראשון באלבום נקרא "Reichpop" ויש בו מקצב מרימבה מחזורי. אני מניח שהוא על שם המלחין המודרני סטיב רייך? איך רייך השפיע על השיר?

כן, זו הוקרה לסטיב רייך. "Reichpop" היה במקור שם זמני שהיה בזמן ההקלטות אבל לפעמים דברים פשוט נדבקים בין אם אתה רוצה בכך או לא. בסופו של דבר חשבתי שזה קצת מצחיק להיות פשוט שקוף לגבי ההשפעות עד כמה שאפשר. אהבתי את הרעיון לחבר את האופי הרפטטיבי של המוזיקה שלו עם שיר פופ ניו ווייב מסורתי יותר. אמנים כמו Talking Heads וגם פיטר גבריאל כבר עשו משהו דומה ורציתי לנסות את זה בעצמי.

האלבום "Life of Pause" מציג שירי פופ ישירים יותר מאשר הטקסטורות השוגייזיות/חלומיות של האלבומים הקודמים שלך. איך השינוי הזה קרה? פחדת שהמעריצים אולי לא יבינו את הקטע?

כן לגמרי. כלומר אני עדיין דואג ואני יודע שיהיו אנשים ומעריצים ותיקים יותר שלא יהיה אכפת להם לגבי האלבום החדש. אבל זה הסיכון שאתה לוקח עם כל דבר חדש שאתה עושה אז זה לא מפריע לי כל כך. זה האלבום שעשיתי ואני עומד מאחוריו. בהחלט היה מאמץ שזה לא יהיה אלבום "חלומי" כל כך. הרגשתי שכבר עשיתי משהו כזה, אתה יודע? אני פשוט לא מבין את הקטע של לחזור על עצמך. אם אנשים רוצים אלבום שנשמע כמו "Nocturne" אז הם יכולים לשמוע את "Nocturne". האלבומים הישנים לא הלכו לשום מקום רק בגלל שיש אחד חדש.

האלבום הוקלט בלוס אנג'לס ושטוקהולם. האם נסעת לשטוקהולם רק כדי לעבוד עם John Ericsson מלהקת Peter Bjorn and John, או שהיו סיבות נוספות? האם שטוקהולם השפיעה על האלבום באיזשהו אופן?

במקור זה היה אמור להיות בלוס אנג'לס, אבל למפיק שלי Thom Monahan היה את החיבור לג'ון בשוודיה. זה היה חלק גדול מהסיבה למה נסענו לשטוקהולם אבל גם קפצתי על ההזדמנות כדי לצאת מאזור הנוחות שלי ולעבוד על השירים בסביבה אחרת. היה מדהים להיות בשוודיה, בכנות הרגשתי קצת משוגע. לא היה שם הרבה אור יום בזמנו ולא עשיתי כמעט כלום חוץ מלשתות קפה, להקליט ולישון כמה שעות בלילה. הג'ט לג שלי הרס לי את כל השבועיים שהייתי שם. היתה לי אנרגיה עצבנית כל הזמן וזה בהחלט השפיע על השירים.

העטיפה של "Life of Pause" מעניינת, זה נראה כמו ציור שלך יושב בסוג של לובי או סלון אקזוטי, ויש מוטיב של מחזוריות עם כמה תבניות שמופיעות בתמונה הזו. מדוע בחרת בעטיפה הזו ואיפה המקום המוזר הזה נמצא?

זה למעשה מקום שיצרנו ספציפית בשביל הצילומים. אהבתי את הרעיון ליצור משהו יותר "קלאסי" במובן מסוים. הרעיון היחיד שהיה לנו בהתחלה הוא שזה יהיה חלל פנימי. רציתי שזה יהיה דיוקן, משהו סוג של פשוט אבל עם יסוד מוזר. כמו העטיפה של "No Pussyfooting" של Fripp ו-Eno. החלטנו לקחת את זה צעד אחד הלאה וממש הושפענו מעטיפות ישנות של Hipgnosis. כשתראה את החזית, החלק האחורי, ואת החלק הפנימי של האלבום, הכל יתחבר.

אתה מגיע לתל אביב בפעם הראשונה. מה שמעת עליה? יש לך תכניות מלבד ההופעה?

המפיק שלי תום למעשה בילה הרבה זמן בתל אביב בגלל שלאשתו יש משפחה בישראל והוא ממש דרבן את זה בזמן ההקלטות. אני חייב להגיד בכנות שאני לא יודע למה אפשר לצפות מההופעה! לפעמים זה פשוט כיף להגיע בצורה עיוורת ללא ציפיות. זו הפעם הראשונה שמישהו מחברי הלהקה בא לתל אביב. יש לנו יום שלם לבלות בעיר לפני ההופעה אז אני בטוח שנחקור אותה.

קרדיט צילום: Shawn Brackbill

התגובות סגורות.