אינטרו 61: זיו - אין דרך אחת

צילום: אורית פניני

אהבתי את "ימים שלמים" של זיו מהצליל הראשון. הביט מזהיר שמגיע קטע טראפ, אבל אז נכנס קולה המרחף של זיו ואחר כך אפילו פריטה של גיטרה חלומית. הוא אהב אותה במילים, היא אהבה אותו בצלילים - אבל אפשר גם וגם.

1. מי את?

אני זיו.

2. מאיפה את ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

נולדתי וגדלתי בירושלים. כשהייתי בת 12 החלטתי שאני רוצה להיות גיטריסטית. טיילתי עם הכלבים של כל השכונה עד שחסכתי מספיק כסף וקניתי את הגיטרה החשמלית הראשונה שלי במזומן. אני לא אשכח את החיוך הממזרי שנמרח לי על הפנים כששילמתי למוכר ב-״כלי זמר״ תלפיות על הגיבסון אס ג׳י האדומה הזאת. שם הכל התחיל.

3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?

ביטים רגישים וחלליים. אם הייתי צריכה לייחס את המוזיקה שלי לז׳אנר אז אני מניחה שהיא נעה בין אר אן בי, היפ הופ וטראפ.

4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

אמא בחרה לי ואבא הסכים.

5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?

להקל על אנשים בחיי היום יום שלהם. להאט את קצת הנסיעה שלהם בעזרת המוזיקה. אני לא מנסה לחולל מהפכות או לשנות את העולם - בשביל זה יש פעילים חברתיים שעושים עבודה מדהימה. מוזיקה ואומנות נועדה כדי לגרום לאמן ולאנשים שצורכים אותה להבין את עצמם ולהרגיש פחות לבד בעולם הזה. אז השאיפות שלי מבחינה מוזיקלית הן ליצור כמה שיותר מוזיקה ולהופיע על כמה שיותר במות כל החיים כדי לגעת בכמה שיותר אנשים.

6. מה את עושה חוץ מלנגן?

כלום, אני פאקינג צריכה לעשות משהו חוץ מביטים כל היום. חשבתי על קורס קרמיקה.

7. ממה את מושפעת?

צבעים, סאונדים, תחושות, אבל בעיקר מרגעים וסיטואציות בחיים. רגע זה מה שגורם לי לכתוב שיר ממש טוב. מבחינת ז׳אנרים מוזיקליים אני מושפעת מג׳אז, בוסה נובה, רגאיי, היפ הופ, טראפ - כל מה שבא לי בטוב באוזן.

8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

Cortex - Troupeau Bleu

9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?

אלבום התמונות של היטלר כילד. למה שאני אמחק אלבום מוזיקלי כלשהו? אם אני לא אוהבת משהו אני פשוט לא אקשיב לו אבל דאיים לא אני אמחק אלבום מדפי ההיסטוריה זאת קארמה רעה.

10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

אריקה באדו כי היא המנטור הרוחני והמוזיקלי שלי וכל פעם שאני מבולבלת או עצובה אני מקשיבה לשירים שלה ונזכרת מה עלי לעשות.

11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

אין דרך אחת. לכל אחד יש את הדרך שלו. הכי חשוב לא להסתכל ימינה שמאלה, כמו סוס עם רתמה על העניים - רק ישר. אני לא הסתדרתי מעולם בשום מסגרת, וזה לא כי אני בעייתית, או מנסה למרוד, אלא כי הייתי צריכה את המסגרת שלי. הייתי במקומות נמוכים בחיים, אבל למדתי שהטעם של הגשמה עצמית שווה את כל הקשיים בחיים. מאוד כדאי להישאר נאמן לעצמך כי אפשר לזייף הרבה דברים בחיים, אבל אי אפשר לזייף אמת.


התגובות סגורות.