פוסטים מאת עידו שחם

  • המאזין ברדיו 229: אי סדר

    שעה של מוזיקה אקלקטית בלי דיבורים מאי הסדר של Preoccupations (בתמונה), דרך הטכנו הדני המפמפם של Niki Istrefi ועד לריליס מחודש של חלוצי הפוסט-רוק Bark Psychosis.

    1. Preoccupations - Disarray
    2. Moaning - Artificial
    3. GHOST SPELL - Glad To Be Dead
    4. Dull Company Myself - To Load the Feeling of a Trembling Whisper
    5. John Maus - The Combine
    6. Mule Driver - 303 day 2018
    7. Orphx - Blood In The Streets
    8. Niki Istrefi - Ending You
    9. Virginia Wing - The Female Genius
    10. Naive Set - Easy Jesus
    11. Jane Weaver - The Lightning Back
    12. Jeffrey Lewis - Williamsburg Will Oldham Horror
    13. איפשהו - תל אביב
    14. Bark Psychosis - Miss Abuse

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • המאזין ברדיו 228: סט טכנו עם Iris Santo

    יש לי מסורת חדשה להביא מדי חודש די ג'יי אהוב לאולפן, והפעם הזמנתי את הדי ג'יית/מפיקה הקנדית איריס סנטו לסט טכנו עמוק ואפל.

    1. Iris Santo - Disrupted Signal
    2. Psyk - Lowdown (Reprise)
    3. Dubfire & Miss Kittin - Ride (Solomun Remix)
    4. Gregor Tresher & Petar Dundov - Silo
    5. Laydee V - Loose Ends (Alexskyspirit Remix)
    6. Psyk - Lowdown (Reprise)
    7. Hunter Game - Genesis (Original Mix)
    8. Heiko Laux - Lucho, Pt. 1 (feat. Alexander Lukat)
    9. Billy Johnston - Haunting (Original Mix)
    10. Alderaan - Sequel
    11. Etapp Kyle - Quantum
    12. Tale Of Us & Vaal - Monument (Stephan Bodzin Remix)
    13. Karl Friedrich - Claps
    14. Petter B - Second Coming
    15. Avion - Centum (Blind Observatory Remix)

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • בכורה: איפשהו - איפשהו הסרט - עניין של חיים ומוות

    "איפשהו הסרט" הוא אי פי יוצא מן הכלל בנוף העכשווי. בעוד רוב הריליסים המקומיים מאוד נינוחים ורכרוכיים, איפשהו היא אחת מהלהקות היחידות שאפשר להרגיש אצלה תחושה של שליחות, שהמוזיקה שלהם זה עניין של חיים ומוות - ומבלי שהם יצטרכו להתבכיין על זה באיזה סטטוס בפייסבוק שמנסה לשכנע אותנו לתרום להדסטארט שלהם. זה מתחיל עם "בנסיעה" שמזכיר קצת את תערובת אסקוט, משהו בסווינג של השירה של שלושת חברי ההרכב וברוק הרזה והמדויק ובתחושה שיש פה נגנים ממש מוכשרים שלא מאוננים עלינו כדי להראות עד כמה הם טובים, כי הם אשכרה מזיינים. "הסרט נגמר, הסרט לא נגמר" מרחיב את פלטת הצבעים לכיוון הפוסט-פאנק הפרוגרסיבי של הרכבים כמו טלוויז'ן ואולי אפילו מידה של Rush אם הם היו דופקים מוהיקנים, רק עם שירה בעברית אבסטרקטית במיטב המסורת של נושאי המגבעת ("2000 עורבים קופצים ישר אל תוך הים / 500 דובים / 500 דובים"). "ליברמן" ממשיך עם הדקה ו-17 שניות הכי ענייניות וחדות שאפשר ואז לוחצים חזק על הברקס אל תוך הבלדה הפוסט-רוקית "קצת לפני" שמזכירה לי את יאפים עם ג'יפים. מעניין באמת שמדובר בהרכב תל אביבי, כי הם נשמעים ממש ירושלמים - קצת ווירדים ואאוטסיידרים וחתרניים שכאלה, גם בליריקה וגם במוזיקה. הדחיפות חוזרת ב-"לכו" האסימטרי והכל מסתיים עם קטע הפאנק האפוקליפטי "תל אביב" שמכריז על מות העיר בטרם עת בצעקה המשותפת "תל אביב שלי נפלה כבר!" בזמן שהגיטרות והקצב מדמים קריסה מוחלטת של מבני באוהאוס. כנראה שכבר לא הרבה ילדים מקימים להקות, אבל אם להקות הגיטרות רוצות לצאת מהסטלה שלהן ולהיות איכשהו רלוונטיות יותר מהאפליקציות, שידברו מיד עם הדילר של איפשהו.

    "איפשהו הסרט" יושק ביום שלישי 20.3 בלבונטין 7 בת"א

  • המאזין ברדיו 227: ספיישל לכבוד יום האישה

    התלבטתי אם לשדר ספיישל לכבוד יום האישה. אני בכל מקרה מנגן מוזיקה ללא הבדלי מגדר/גזע/דת - העיקר שאני מתחבר למה שאני שומע ולא אכפת לי מהשאר. אני משמיע יוצרות שאני אוהב באופן שוטף, אז השתמשתי ביום הזה פשוט בתור תירוץ כדי לקבץ לתוכנית חזקה אחת הרבה מוזיקאיות שהושמעו בתוכנית ושכיף להשמיע שוב.

    1. הילה רוח - מוזיקה לפרסומות
    2. Anna Burch - 2 Cool 2 Care
    3. Evans The Death - Catch Your Cold
    4. Priests - Nothing Feels Natural
    5. Slowdive - Don't Know Why
    6. REO - במקום אחר
    7. I Break Horses - You Burn
    8. Dane Joe - K hole
    9. Kedr Livanskiy - Za Oknom Vesna
    10. Katrin Lasko - See you in the morning
    11. יעל איזנברג - כל אחת
    12. מיטללה - כל המגירות
    13. Bela Tarr - Sway With Me
    14. Kelly Lee Owens - 8

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • אינטרו 88: אדם בן נון - ניסיון להתייחס לחלל שנוצר ולא רק להתקדמות בזמן

    צילום: Philip Kojo

    לגיטרות של אדם בן נון יש צליל לא שגרתי. הן יושבות בעולם הניסיוני של יוצרים כמו ת'רסטן מור מסוניק יות' וג'וני גרינווד מרדיוהד, גיטרות הרמוניות לא-הרמוניות. מסתבר שהוא משתמש בגיטרת באריטון שמלכתחילה מכוונת נמוך יותר מגיטרה רגילה, וגיטרת just intonation שמכוונת לפי הסדרה ההרמונית הטבעית של תדירות אחת, כולל מערכת סריגים שבן נון התקין בעצמו. מבולבלים? לא נורא, תלחצו פליי ופשוט תקשיבו.

    1. מי אתה?

    אדם בן נון.

    2. מאיפה אתה ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    ממזכרת-בתיה והתחלתי לרצות לנגן כשראיתי חברה טובה מנגנת על גיטרה קלאסית - נדהמתי לראות מקרוב איך המיתרים זזים והתנועה הזאת עוררה בי חשק.

    3. איך אתה מתאר את המוזיקה שלך?

    הייתי אומר שהיא מלאת אווירה אפלולית משהו ומנסה להתייחס לחלל שנוצר ולא רק להתקדמות בזמן.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    זה פשוט השם האמיתי שלי. חשבתי לשנות אבל אף פעם לא הצלחתי לחשוב על משהו שהרגיש נכון מספיק. אולי זה עוד יקרה - מי יודע?

    5. מה אתה שואף לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להגיע למחוזות רחוקים ולא מוכרים אבל להצליח לחזור משם עם רשמים שגם דודה שלי, אולי, תוכל ליהנות מהם.

    6. מה אתה עושה חוץ מלנגן?

    מבשל, קורא, שותה.

    7. ממה אתה מושפע?

    אם הכוונה בשאלה היא להשפעות מוזיקליות אז אומר שאני מאוד אוהב את Swans ואת Death In June וכמובן את "האבות" דילן וכהן. אבל גם אומנים שעושים מוזיקה שאינה מבוססת שיר, אנשים כמו La Monte Young ו-Dylan Carlson מ-Earth.

    8. איזה אלבום היית לוקח לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    את "Time Machines" של Coil.

    9. איזה אלבום היית מוחק מדפי ההיסטוריה האנושית?

    שלמה ארצי - "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת".

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    מייקל ג'ירה בהופעת הסולו שלו, כי הייתי בה וזאת הייתה אחת ההופעות הטובות שראיי בחיי. מה גם שכך דבנדרה בנהרט התחיל ויצא לו מזה רק טוב.

    11. מה עוד תרצה להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    העין מתעתעת, האוזן יודעת והאמת נמצאת ביד החלשה - עבר את מבחן הלא קלישאה? אני לא בטוח לגבי זה.