ראיון עם Sun Tailor + הגרלת כרטיסים

ל-Sun Tailor, שם הבמה של ארנון נאור, יש חיבה להופיע במקומות מיוחדים. ראיתי אותו בהופעה בסלון בית בתל אביב —הופעה מאוד אינטימית שירתה את הנוכחות החזקה של סאן הישר אל הלב.

השבוע סאן טיילור יופיע במקום נוסף מחוץ למעגל הלבונטין-סירופ-אוגנדה: תיאטרון יפו ב-6.1. אני מגריל כרטיס זוגי להופעה (פרטים בסוף הפוסט), ועשיתי ראיון קצר במייל עם ארנון כדי לברר מה קרה לו בהודו, איך הוא כתב שיר עם אקורד אחד, ובאיזה מקום לא שגרתי הוא חולם להופיע.

סיפרת בראיון לטיים אאוט שעשית מסע בהודו אחרי ההקלטה של האלבום הראשון. זה מאוד הסתדר לי. גם בתור יוצא הודו בעצמי, וגם כי הרגשתי שיש לך נוכחות ואותנטיות מאוד חזקה, שהיא הרבה פעמים תוצאה של טרנספורמציה אישית. מה קרה לך במסע בהודו ואיך הוא השפיע על החיים שלך?

"הודו אכן הייתה שינוי גדול בשבילי. הגעתי אליה ברגע משמעותי, יומיים אחרי שקיבלתי את המאסטר של האלבום הראשון. הגעתי אליה ערום ומבולבל, בלי גיטרה ובלי לדעת מה אני רוצה לעשות עם המוזיקה שלי ועם החיים שלי. מהר מאוד מצאתי את עצמי עם גיטרה ביד יושב כל ערב, לבד או עם אנשים (לפעמים 5 ולפעמים 50) מנגן ושר. לא יכולתי לברוח מזה, זה הפך לצורך קיומי וכל מה שרציתי זה לשיר. זה היה קיים אצלי גם לפני הודו אבל היא פשוט הוציאה את זה ממני בעוצמות שלא היו קיימות שם קודם, והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות יותר מהכל, ליצור את החוויה המשותפת הזאת בכל הזדמנות אפשרית. עם הגל הגדול והסוחף הזה חזרתי לארץ והתחלתי להופיע".

אמרת בראיון לבלוג Shira T שגדלת דווקא על גראנג' כמו סטון טמפל פיילוטס ואליס אין צ'יינז. איך עברת דווקא לצד האקוסטי של המוזיקה? האם תעשה אי פעם מהלך דילן ותעבור לגיטרה החשמלית?

"זה נכון שגדלתי על גראנג' אבל תמיד נמשכתי לצד השקט יותר שלו, לשירים השקטים של פרל ג'אם, לאנפלאגדים הקלאסיים האלו של נירוונה ואליס אין צ'יינז. יש איזו כנות ופשטות בכלים אקוסטיים שאני מתרגש ממנה, קשה לי למצוא את זה בסאונד מסונתז או מלאכותי. כשזה בכל זאת קורה אני מוצא שיותר מהכל אני מגיב לשיר, ולא בהכרח לאינסטרומנטציה.
מבחינתי כבר עשיתי סוג של קפיצה לצד החשמלי, אני מנגן כמה שירים על לאפ סטיל מוגבר (מעין גיטרת סלייד חשמלית) בהופעות ואני מאוד אוהב את העצמה שיש בגיטרה חשמלית".

איך נוצרה העטיפה של "This Light"? למי שייכות הפנים שמופיעות עליה?

"העטיפה של This Light היא תחריט שעשתה האמנית אנה דובינסקי. הרעיון נוצר אחרי ביקור שלי בטוסקנה בשנה שעברה, ראיתי שם תחריטים של שמשות פגאניות מעל הדלתות, סמל למזל טוב ולשפע. הרגשתי שזה יהיה אימאג' נכון לאלבום החדש. אנה לקחה את הרפרנס הזה והפכה אותו ליצירת אמנות מדהימה שמחבקת היטב את המוזיקה".

המוח שלי התפוצץ כשהבנתי שיש רק אקורד אחד ב-"Who's At Your Window"—זה לא שגרתי ומאוד עוצמתי. איך השיר נכתב?

"זה נכון, רק אקורד אחד, גם אותי זה הפתיע כשזה קרה. הרעיון לשיר היה אצלי בראש כמה שנים, עוד מהתקופה שלי בלונדון. מדי פעם הייתי מזמזם אותו לעצמי ואז שוכח. הוא קפץ עלי חזק ובפתאומיות כשהייתי בפריז בסוף 2011, ואז כבר ביקש להיכתב ולהפוך לשיר. הוא יצא ממני במכה אחת, ותוך 20 דקות כבר הלך לבד".

יש לך חיבה להופיע במקומות לא שגרתיים: בסלונות בבתים ועכשיו גם בתיאטרון יפו. באיזה עוד מקומות לא שגרתיים הופעת? מה מושך אותך מחוץ לאולמות ההופעות, ומה המקום הכי פחות שגרתי שהיית מת להופיע בו?

"אני אוהב את הקסם שבחלל, ואיך הוא משפיע עלי, על המוזיקה ועל הקהל. יש משהו כל כך חזק בהשפעה של מקום על היצירה, הוא בעצם השותף הסמוי והדומיננטי בהופעה, משהו שלעיתים קרובות אנחנו לא מבינים בזמן אמת. הופעתי על גג בתל אביב, בהאנגר נטוש בהמבורג, במנהרה ענקית בלונדון, כל מקום יוצר משהו אחר. אשמח להופיע במערה ענקית, עם המון נטיפים והמהום של מים זורמים, זאת פנטזיה שיש לי כבר המון זמן".

~~

רוצים לזכות בכרטיס זוגי להופעה של Sun Tailor? חפשו את סטטוס ההגרלה בעמוד המאזין בפייסבוק ותגיבו עליו בהתאם. הזוכה יבחר אקראית ב-6.1 בשעה 12:00 ויקבל הודעה בפייסבוק.

התגובות סגורות.