פוסטים מתויגים עם בכורה

  • בכורה: Document - Alice - פיצוח הגנום הלהקתי

    צילום: Alex Stotland

    להקות ישראליות לא צריכות להיות מקוריות או להישמע כאילו שהן מהארץ כל עוד הן עושות את זה טוב, בטח כשמדובר בהרכב Document. סולן הלהקה ניר בן ג'ייקוב אמנם נולד פה, אך הוא בילה את ילדותו בגואטמלה ועבר לפלורידה בגיל 11. היום הוא בן 31 ולמעשה הוא חזר ארצה רק לפני 8 שנים, כך שקשה לקרוא לו ישראלי. אם כבר הוא Third Culture Kid - לא מפה, לא משם, מתרבות שלישית שהיא הכל ולא כלום בעת ובעונה אחת. הכרתי את המוזיקה שלו עוד מההרכב הקודם Modern Tapes. השירים שלהם אמנם היו כיפיים, אבל עמוסים ביותר מדי רעיונות וקולות וגיטרות מה שנתן תחושה של בלאגן ולהקה שעדיין לא הבינה את הדי אן איי שלה. בינתיים מודרן טייפס הפכו לדוקיומנט, ככל הנראה על שם אלבום של REM מ-87'. לפני שלוש שנים הם הוציאו אי פי לא רע בשם "Reset Your Mind", אך הוא עדיין היה קצת דחוס וצעקני מדי, חוץ מקטע מדהים אחד בשם "Basic" שהוריד את רמות הסטרס והבריק עם קטעי מלמולים מעל פידבק של גיטרות. בסינגל החדש "Alice" דוקיומנט מתקדמים עוד יותר במיפוי הגנום שלהם. זה רוק אלטרנטיבי קצת פוסט-פאנקיסטי שמזכיר לי הרכבים כמו Mission of Burma וגם את ההרכב עם השם המדהים אי פעם ...And You Will Know Us by the Trail of Dead, ובגזרה המקומית את The Walkie Talkies, הפרויקט הלא מוערך מספיק של אסף שריג מאיפה הילד. "Alice" של דוקיומנט מציג גיטרות הרבה יותר מדויקות עד כדי כיוונון נכון של עצמת הדיסטורשן ובס מלודי שמפמפם גבוה במיקס כפי שראוי בז'אנר. השינוי הבאמת גדול מגיע בקולות. השיר מושר ביותר אגביות והרבה פחות מאמץ לעומת הנסיונות הקודמים של בן ג'ייקוב, וזה רק עושה לי חשק להגביר ולהקשיב. "Alice" מלודי, רוקיסטי וקצת אפל ועורר בי סקרנות מה עוד דוקיומנט תיעדו באלבום הבכורה שלהם "The Void Repeats". הם עבדו עליו עם מקצוענים כמו מהנדס הסאונד/המפיק Bill Skibbe שעבד עם להקות כמו Protomartyr, Fucked Up ו-Blonde Redhead, ומהנדסת המאסטרינג Sarah Register שעבדה על אלבומים של Depeche Mode, Lou Reed ו-The Shins. אם כבר חו"ל, אז אול דה וואי.

  • בכורה לקליפ: רגל סברס - קדוש מאונן

    יש בארץ אובססיה לחיוכים - החל מסטיקרים ברסלבים של “תן חיוך הכל לטובה" ועד לשאלה השחוקה "למה את לא מחייכת?". בקליפ ל-"קדוש מאונן" רגל סברס לוקחים את האובססיה הזו מעבר לאבסורד, אולי בסוג של מחווה ויזואלית ל-"Black Hole Sun" של סאונדגארדן או לתעלוליו של הג'וקר מבאטמן. הקליפ עוקב אחר הרוטינה של אדום, בחור מחויך וספק קרוב משפחה של יניר האחמ"ש. הוא משפיל את התאומים במכון, נלחם קרטה ושוחה בריכות - והכל בחיוך דמוני רחב. אדום נתקל בצהוב המחויכת, ונוצרת כימיה לוהטת בין צבעי היסוד שגורמת לחידודי עפרונות והתזת חרדל וקטשופ לכל עבר. הם נראים מאושרים עד שמגיע כחול המחויך אף הוא. צהוב נדלקת עליו ואדום יוצא להלחם בו ולזכות בליבה. "קלישאות / לב דביק ,לבד מעיק / קלישאות / חונכת טוב, חונכתי טוב" זועקים רגל סברס מעל הפסאדה המגוחכת הזו, "אני קדוש מעונה / כל כך מתענג / וזה מספק / כמו סוכר". גיבורינו האדום אולי יגיע לסיפוקו המתוק, אך זה יגבה ממנו את המחיר האולטימטיבי.

    רגל סברס ישיקו את הקליפ ב-12.5 בלבונטין 7

  • בכורה לקליפ: דיסקואלסטי - כל האמונה

    יש הרבה בדיחות מתופפים, למשל: מתופף נכנס לחדר חזרות ומכריז "כתבתי שיר!" (סטגדיש). בתכלס יש למתופפים רבים חיים מוזיקליים מעבר ללהכות בעורות - ואני לא מדבר רק על פיל קולינס. ליובל גוטמן, מתופף ועדת חריגים, יש פרויקט סולו בשם דיסקואלסטי. אולי ראיתם את השם בהופעות פה ושם מאז 2003, ועכשיו יצא אלבום בכורה שלדברי הקומוניקט זכה לגרירה אינסופית ומריחה של זמן עלי אדמות: 9 שירים שגוטמן עבד על כל אחד מהם בין שנה וחצי לשנתיים, בממוצע. הסינגל הראשון "כל האמונה" מציג אינדי רוק עברי עם אסתטיקה מאוד פית/קיתית: קצת פופי וקצת מחוספס וקצת מרושל בקטע טוב. לא מפתיע לגלות שמוזיקאים מהלייבל כמו אורן זילברשטיין וריקי בן דוד מנגנים בהקלטה. בקליפ גוטמן, שהוא אגב עורך וידאו בדיי ג'וב, נשתל בכל מיני קטעי וידאו חובבניים, משיעור אירובי ועד הרצאה בקולג' אמריקאי, ומשתף פעולה עם הסיטואציה. גוטמן שם ולא שם בו זמנית, קצת כמו ד"ר סמואל בקט מסדרת הטלוויזיה "זינוק לאתמול" שמוצא את עצמו כל פעם בתוך גוף אחר מהעבר ונאלץ לחיות את חייו של מישהו אחר עד שהוא פותר לו איזה בעיה. בקט לא יודע מתי המסע יסתיים והוא יחזור להיות עצמו. האם כך מרגיש גם גוטמן?

    האלבום יצא בלייבל נוער אבוד ויושק ב-22.4.17 בגגארין

  • בכורה: אפור גשום - דלות החומר

    שום דבר לא דל ב-"דלות החומר". הסינגל החדש של אפור גשום שופע מפריחה אביבית, כמו טיול בין השדות הירוקים והפרחים המלבלבים של העונה. הוא נשמע כמו שיר ההמשך ל-"אדמה מוגנת" שפתח את אלבומם הקודם והאהוב עלי "מבפנים". דיסטורשנים עדינים מרחפים ברקע כמו ענני נוצה, וקולה הגבוה של הסולנית מיכל ספיר זורח דרכם עד לשיא של הליין המלודי בסוף. אפור גשום אמנם קיימים כבר מסוף שנות השמונים, אך בזמן שהקולגות שלהם גידלו כרסים והבריקו קרחות ושקעו לתוך שממה של בורגנות מוזיקלית, אפור גשום הצליחו לשמור על רוח של נוער אבוד בגינה פורחת. באפריל יצא ללהקה אלבומם השלישי, ומשמיעה מוקדמת הוא יצטרף בקלות לקאנון הצנוע אך המבריק של השוגייז והאינדי הישראלי, משהו שחובבי ועדת חריגים ישמחו לשמוע גם כשהם עצובים.

    הופעות קרובות:
    7.4 בבית המלאכה, חיפה
    18.4 בצימר, תל אביב
    11.5 הופעת השקת בלבונטין, תל אביב

  • בכורה: Vini Vicious - Ä

    אם אתם רוצים להיות רוקרים קשוחים, פשוט תוסיפו את אומלאוט המטאל לשמכם. אומ-מה? אומלאוט! שתי הנקודות הקטנות שהסקנדינבים והגרמנים אוהבים לשים מעל אותיות אהו"י ורק הם יודעים איך לבטא. Queensrÿche, Motörhead, Mötley Crüe - כולן שדרגו את שמן עם אומלאוט אפילו שהלהקות מגיעות ממחוזות אחרים בעולם. אין אמנם תוספת של אומלאוט בשמו של הרכב האינדי רוק המקומי Vini Vicious, אך הם כן שמו אותו באי פי הבכורה שלהם שנקרא בפשטות "Ä", כאילו לתאם ציפיות עם המאזין התועה שיגיע אליו במקרה בסאונדקלאוד. הכרתי כבר את חגיגת הריפים של "Sun King" ומרוץ הפוסט-פאנק של "Potion" מהאי פי, ועכשיו התוודעתי גם לקטע הפותח "Ether" והקטע הסוגר "Follow Me" שממשיכים את הקו הרוקיסטי אך חוקרים מקצבים קצת יותר פ'אנקיים, סטייל פיית' נו מור המוקדמים. אם מהדורת השבט השטנית נקודת הג'ק של ג'קי שרגא ומני אבירם היתה עוד רצה ברדיו, האי פי הזה בטח היה מככב שם לצד קטעים חדשים של At the Drive-In והאלבום האחרון של מטאליקה. אבל היום שהשבט הזה מפוזר ברחבי הרשת, אולי "Ä" יאחד אותו לאיזה סשן הדבנגינג רציני וצפצופי אוזניים במרתף אפלולי בעיר.