פוסטים מתויגים עם טאטרן

  • Tatran בהופעה: מרחפים הכי גבוה במזרח התיכון

    איתי שומרי חזה אמש באחת מלהקות הלייב הטובות בעולם ותהה: מדוע הם עדיין בארץ?

    חמש דקות לשעה עשר בלילה, הבארבי היה צר מלהכיל - נדמה שהמועדון ברחוב קיבוץ גלויות הפך הערב לקיבוץ גלויות של ממש. אין הרבה אומנים בישראל שהקהל שלהם כה מגוון, אך Tatran תמיד היו שונים בנוף המוזיקלי. מי לא היו שם: היפסטרים, סאחים, חיילים, בני נוער, מבוגרים שוחרי מוזיקה, ערסים ותיירים. אין ספק, טאטרן נותנים את ההופעה הכי נכונה בעיר.

    זיווג שמיימי הפגיש את שלושת החברים האלה - אופיר בנימינוב על הבס, תמוז דקל על החשמלית ודן מאיו המכשף על התופים - ורקח מהם את אחד מההרכבים הטובים שצמחו במחוזותינו. היצירתיות, הדיוק, העוצמות, ובעיקר העובדה שעל אף הטכניקה העילאית של נגני ההרכב, הרגש חזק ואמיתי. רבים הם המוזיקאים שטכניקה ורגש אצלהם מתקיימים אחד על חשבון השני, אך לא אצל טאטרן.

    טאטרן שונים. בניגוד להרכבים אחרים. המון ג'אז זורם להם בדם, ואת האיחור האופנתי של הרוקנ'רול הם משאירים בצד ומתחילים בזמן - מיותר לציין שבהופעות שלהם אין הדרן. הם משתלטים על הבמה מיד. ה-"וותיקים" שבקהל מלמדים את החדשים שבהופעות של טאטרן אסור לדבר, וצעקות "שקט שקט" טסות בחלל האוויר. אורות, מצלמה, אקשן.

    גמבא צלמים | www.gambawed.com

    צילום : אביחי לוי - https://www.facebook.com/avihai.levy

    טאטרן לוקחים אותנו למסע דרך אלבום הלייב החדש "Soul Ghosts" שזו ההשקה שלו. הם משלבים חמישה קטעים חדשים לצד שירים מוכרים מאלבום הבכורה "Shvat", והמון ג'אמים חלליים. המופע נפתח עם שיר הנושא המהפנט "Soul Ghost", ומיד אחריו מגיח "Filtered Thoughts" המקפיץ, שני קטעים חדשים שנוגנו מספר פעמים בהופעות האחרונות של הלהקה. לאחר מכן, ההרכב חשמל את האווירה עם "Space Out" ו-"Shore" מאלבום הבכורה. הרגשתי שתחילת המופע היתה מעט חסרת אנרגיה במונחים "טאטרניים", בטח בהשוואה למופע המדהים שסיפקה הלהקה באינדינגב האחרון. אבל אז האיש ומפתח התופים, דן מאיו, הטיס את הבארבי לשמיים ברגע של שחרור מטריף באמצע השיר "WW III", ומשם הלהקה רק המריאה.

    הסרט נמשך כאשר הלהקה מג'מג'מת וחוקרת טריטוריות מוזיקליות אוונגרדיות בין שיר לשיר. זוג צעיר צפה בהמון הזורם לרחבת הבארבי והעלה את השאלה האם טאטרן הם כבר מיינסטרים. ובכן, נראה שהלהקה עונה על השאלה הזאת דרך קטעי המעבר שלהם. מיינסטרים זה לא. תמוז דקל מפליא ברכות על הגיטרה, שמיד מתחלפת לדיסטורשנים מפלצתיים, ככה, בהרף עין. על דן מאיו כבר נגמרו הסופרלטיבים, המתופף הטוב ביותר בישראל. הברנש המעניין ביותר בחבורה הזאת הוא אופיר בנימינוב הבסיסט, המוח מאחורי הלהקה. אופיר מקבל קרדיט על רוב כתיבת השירים והוא הברומטר הלהקתי. חברי הלהקה נשארים בקשר עין קבוע ברוב ההופעה, ואילו עיניו של אופיר קובעות מתי מגיע ברייק, מתי נגמר הג'אם, ומתי מתחיל הקטע הבא. אין ספק שמדובר בגאון מוזיקלי.

    הערב מגיע לשיאו כאשר הלהקה מבצעת את "Demian" המעולה , ואת "Lemon", השיר הקבוע שסוגר את ההופעה של הלהקה בשנה האחרונה, קטע מטריף. טאטרן להקה ייחודית. על אף הריפים המשוגעים והבומבסטיות הוירטואוזית, הם מצליחים להישאר צנועים, אפילו מעט נבוכים, ובקושי מדברים על הבמה.

    האור בתוך המועדון נדלק והלהקה מודה לקהל, שמתחיל את דרכו לכיוון היציאה. צעדתי מחוץ לבארבי ברגשות מעורבים. מצד אחד, בדיוק חזיתי פעם נוספת באחת מלהקות הלייב הטובות ביותר שיש לפלנטה שלנו להציע. מצד שני, זאת הייתה הפעם הראשונה ששיכרון החושים לא הקהה את המחשבה של "לאן הולכים מכאן?". טאטרן, שבתחילת דרכה הופיעה בחינם ברחבי העיר, מצאה את עצמה מול קהל מפולג אתמול בבארבי. זאת חוויה לא נעימה כל כך למאזין. הפופולאריות המתפרצת של הלהקה משכה באופן מבורך דם חדש, ונראה שזה לא התאים לחלק מהציניקנים התל אביביים. בתוך ההמון, כל מיני "יודעי דבר", שעדיין סבורים שטאטרן הם איזה להקת שוליים מסקרנת, כנראה זלזלו בקהל החדש שאולי לא עונה לתפיסה המעוותת שלהם של איך נראה קהל "טאטרני". "אחי אני כבר ראיתי אותם לפני 4 שנים באזור, תראה איך הטמבלים האלה רוקדים" זה משפט ששמעתי לא מעט אמש. כדרך קבע בהופעות הלהקה, אנשים הולכים לאיבוד, בקטע הכי טוב שיש. צעקות שחרור רנדומאליות ותנועות גוף ספונטניות הן דבר שבשגרה. נדמה שהיה קשה להתנתק אתמול ולהיות בתוך החוויה הזו במאת האחוזים.

    0005135557_10

    זיווג שמיימי. בנימינוב, מאיו , דקל

    כנראה שהבארבי כבר קטן על טאטרן, ולכן הלהקה צריכה לעשות חושבים ולהחליט לאן היא רוצה להגיע. בעיניי זה פשע שהלהקה לא מספיק ידועה מחוץ למחוזותינו. נכון, הם מבלים זמן לא מועט בהופעות ברחבי העולם, אך זה לא מספיק. הם צריכים להשתקע במקום רגוע יותר, פחות בועתי כמו תל אביב, ולגדול שם. לדוגמה, בטורונטו צמח הרכב לפני כמה שנים שהוא בעל דמיון רב לטאטרן וקוראים להם Badbadnotgood. גם הם טריו אינסטרומנטלי שיש ב-DNA שלו המון ג'אז, רק ש-BBNG גדלו במקום שבו להתפתחות המוזיקלית שלהם אין גבול. הסגנון שלהם, שמשלב היפ הופ וג'אז, לא חמק מאוזניי הראפרים הגדולים בארה"ב שהטובים מהם עבדו עם ההרכב. אם טאטרן לא יעשו צעד משמעותי אל עבר הבינלאומיות, הקלחת התל אביבית תשרוף אותם.

  • TATRAN בראיון על האלבום "Soul Ghosts": פתיחת הראש והלב + הגרלת כרטיסים

    TATRAN עשו את הבלתי האפשרי בשנה שעברה ופרצו לקהל עוד יותר גדול, דבר מוזר בהתחשב בכך שהם עושים מוזיקה אינסטרומנטלית נסיונית, או אולי לא בהתחשב בפופולריות של Tiny Fingers. הרבה מזה קרה בזכות ההופעות שלהם שהיו גם הדוקות וגם מאוד צבעוניות. עכשיו מגיע אלבום חי של ההרכב בשם "Soul Ghosts" שיושק ב-16.11 בבארבי. תפסתי אותם לראיון קצר במייל לכבוד על ההשקה לברר מה עבר עליהם השנה, איך הם בוחרים שמות לקטעים, והאם הם הולכים לכבוש את הגולה.

    "Shvat" יצא לפני שנה בערך. מה שונה ב-TATRAN מודל 2015 לעומת מודל 2014?

    היתה לנו שנה מאוד אינטנסיבית וגדושה. כלהקה, וגם מבחינה אישית. כל אחד מאיתנו עבר הרבה דברים. התבגרות אולי, ופתיחת הראש והלב. זה כמובן מתקשר ישירות עם מה שיש לנו להגיד כמוזיקאים ונגנים. מרגיש שכל אחד נהיה יותר עצמו. לאט לאט אנחנו משילים דברים שהם לא אנחנו ומבינים מה אנחנו באמת. לשמחתנו ניגנו המון יחד בשנה הזאת והעמקנו את החברות ואת ההבנות על הסאונד שלנו, ועל החופש, הביטוי והתקשורת שאנחנו מחפשים להשיג דרך המוזיקה.

    יש לקטעים שלכם שמות מאוד מסקרנים. איך אתם בוחרים אותם?

    לפעמים זה מגיע באופן אינטואיטיבי לגמרי, ביחד עם היצירה של הקטע. ולפעמים זה מגיע מתוך סיעור מוחין: מדברים על השיר, מה הסיפור שלו, מה הוא מעלה בנו, מה הוא גורם לנו להרגיש, לדמיין, מה האסוציאציות ואיך הסאונד של השם כשאומרים אותו, מתקשר עם המוזיקה.

    בד"כ הרכבים מוציאים אלבום לייב אחרי שיש להם כמה אלבומים ברזומה, אך הוצאתם בינתיים רק אלבום אחד. מדוע החלטתם אם כך לשחרר אלבום לייב?

    הרגיש לנו שיש איזה משהו שקורה בהופעה, שהוא ייחודי להופעה ואי אפשר באמת לשחזר אותו לבד באולפן, שהוא אלמנט מאוד חשוב בלהקה והיה לנו חשוב לתת לו ביטוי ותיעוד. הרבה מההתפתחות המוזיקלית שלנו קרתה וממשיכה לקרות לייב על הבמה. כל הופעה מרגישה לנו כמו משהו אחר לגמרי ויש הופעות שאנחנו יוצאים מהם בתחושה של "וואו, עברנו עכשיו משהו. אנחנו כבר לא בדיוק אותם אנשים". ההופעה הספציפית הזאת תפסה אותנו במקום שהרגשנו שנגענו באיזשהו מיקסום ומיצוי של אנרגיה מסויימת, והתחלנו לראות ניצנים של הדבר הבא. לכן זה מרגיש לנו כמו צעד מאוד טבעי ונכון להנציח את הרגע הזה.

    יש ב-"Soul Ghosts" גם כמה קטעים חדשים. מה אתם יכולים לספר עליהם?

    כן, יש באלבום הזה חמישה קטעים חדשים. חלקם מלווים אותנו תקופה ארוכה וחלקם עדיין טריים, במיוחד היו טריים בהופעה עצמה. השירים החדשים ברובם באו יותר מנגינה משותפת ביחד. כל מיני רעיונות שבאו תוך כדי אילתור, שלקחנו ופיתחנו ביחד. אפשר להגיד שאל השירים מהאלבום "שבט" באנו אז עם הגישה והכלים שהיו לנו עוד לפני הלהקה ואל השירים החדשים הגענו עם הגישה והכלים שרכשנו בתוך הלהקה, מתוך חיפוש משותף והפריה הדדית.

    מה התוכניות הבאות של ההרכב? יש דיבור על הופעות בחו"ל?

    הרבה הופעות, בארץ ובחו״ל לאט לאט. בדצמבר נגיע להולנד לפסטיבל מאוד מגניב בשם State-X New Forms, ובהמשך השנה נרקמים להם כמה טורים באירופה ואמריקה בשיתוף עם AMI. ובעיקר אנחנו מתכננים לעשות הרבה מוזיקה ולנסות גישות חדשות ביצירה.

    מה עוד תרצו להוסיף?

    אנחנו רוצים להודות לקהל הבאמת באמת מדהים שמתעניין ועוקב ובא להופעות ומקשיב, ותומך בנו בצורה כזו אמיתית ואוהבת. זה די מטורף ואחד הדברים החשובים שמאפשרים לנו להמשיך לתת את כל כולינו. תודה, אוהבים.

    רוצים לזכות בכרטיס זוגי להשקה של טאטרן? כנסו לפייסבוק של המאזין וחפשו את סטטוס ההגרלה

    קרדיט צילום: זוהר ראלט

    tatran soul ghosts

  • ראיון עם TATRAN: בתוך תבשילים מעניינים

    אם הייתי חוזר אחורה בזמן במכונית דלוריאן מעופפת ואומר לכם: "גרייט סקוט! טריו ישראלי אינסטרומנטלי שמשלב בין ג'אז, רוק, ואלקטרוניקה הולך למכור את כל הכרטיסים בבארבי!" הייתם מאמינים לי? כנראה שלא - אבל זה בדיוק מה שקרה.

    להקת Tatran פיצצה לפני חודש את הבארבי. הם נתנו את אחת ההופעות הכי מהוקצעות שראיתי בתקופה האחרונה, עם קטעים צבעוניים ונגינה תותחית. ומה אתם יודעים, הם חוזרים לנגן שוב לבארבי ב-7.1.15.

    רציתי להבין איך לעזאזל הם עשו את זה, ומה הם מתכוונים לעשות הלאה, אז הזמנתי את הלהקה לראיון קצר במייל.

    מילאתם את הבארבי בהופעת ההשקה עם מוזיקה אינסטרומנטלית ניסיונית שבדרך כלל שמורה ל-20 האיש המיתולוגיים שהולכים ללבונטין. איך עשיתם את זה? הופתעתם שכל הכרטיסים נמכרו?

    "הופענו הרבה מאוד במהלך השלוש שנים שהלהקה קיימת. למעלה מ-100 הופעות בשנתיים וחצי, והרבה ברחבי הארץ: מקומות קטנים, גדולים, פסטיבלים וכו'.

    "במהלך הדרך שדרגנו, הוספנו, שיפרנו והעשרנו את המוסיקה, ועם הזמן צברנו איזשהו קהל מכל רחבי הארץ שבא וחוזר להופעות. עשינו איזשהי הפוגה כדי לסיים את העבודה על האלבום שלאחריה הוצאנו את האלבום בנובמבר האחרון בבארבי ובאמת הרבה מאוד קהל הגיע להקשיב ולפרגן.

    "כל זה כמובן בשילוב עבודת ניהול מצוינת וחכמה של אייל בסון שהוא חבר טוב והמנהל של הלהקה. באיזשהו מקום לא הופתענו שכל הכרטיסים נמכרו כי באמת עבדנו מאוד קשה על המוסיקה ולפתח את הלהקה והשקענו הרבה זמן ומאמץ כדי שההופעה תהיה גדולה וחזקה".

    מאוד התרשמתי מהנגינה שלכם בלייב. מה הרקע המוזיקלי של חברי ההרכב ואיך הגעתם לרמה הזו?

    "אינדיוודואלית. אופיר [באס -ע.ש.] למד ג'אז בתלמה ילין, והושפע הרבה מהעולם הזה. בהמשך הוא התעסק המון במוסיקה קלאסית אבל הושפע רבות גם מלהקות כמו רד הוט צ'ילי פפרס ורדיוהד. השילוב של אלה תרם לו ובנה אותו.

    "תמוז [גיטרה -ע.ש.] פעל בכמה הרכבי רוק קטנים והתעסק לבד במוסיקה יותר אבסטרקטית, ועיקר ההתמקדות שלו הייתה בהפקה ובסאונד ובצד אלקטרוני יותר של יצירה. בשנים האחרונות הוא התעמק גם קצת בג'אז וגם הושפע רבות מאופיר.

    "לדן [תופים -ע.ש.] לעומת זאת היה מין מסע של רוק כבד, פרוגרסיב, מטאל ופיוז'ן, שהובילו דווקא לתקופה של ג'אז של כמה שנים, שם הוא גילה את הגרוב, הפ׳אנק, וניגן המון גרובים וביטים במשך תקופה ארוכה".

    "הדרך הזאת שכל אחד עבר עם עצמו הובילה באופן טבעי לכך שלכל אחד מאיתנו יש אישיות מסויימת על הכלי, וכשנפגשנו לעבוד ביחד, האישיות הזאת הקצינה. פיתחנו איזשהי שפה ביחד. אנחנו מרגישים שאנחנו מאוד מפרים ומשפיעים אחד על השני".

    איך עובד תהליך כתיבת השירים ב-Tatran?

    "באלבום הנוכחי רוב השירים נכתבו ע"י אופיר שהביא כמה לחנים שעיבדנו ביחד. בפועל כל אחד זורק רעיון, שזורק אותנו לכל מיני מקומות חדשים ולרעיונות נוספים. תמוז הביא גם כל מיני קטעים, כל מיני לחנים שהוא כתב, וביחד הוספנו להם, עיבדנו אותם וליטשנו אותם. יש לנו גם קטעים כמו 'ספייס אאוט' ו׳למון׳ שנולדו מתוך ג'אם מאולתר, ויש שירים שבנויים מקטעים קטנים שכל אחד הביא איתו. הקשבנו לג'אמים שעשינו ולקחנו משם איזשהו חלק, והרכבנו את זה ביחד לכדי קטע. יש גם קטעים שדן הביא, אבל הוא החליט לגנוז אותם כי הוא לא מרגיש מספיק פתוח ושלם איתם בשלב הזה. אולי בהמשך. בכל אופן, יש הרגשה שהקטעים הם של כולם, אנחנו כמו משפחה מהבחינה הזאת".

    במוזיקה של Tatran יש אלמנטים מהמון סגנונת: מג'אז דרך רוק פרוגרסיבי ועד ז'אנרים יותר איזוטריים כמו מת' רוק. מאיזה מוזיקה ואמנים אתם אשכרה מושפעים?

    "מבחינה סגנונית אנחנו לא חושבים דרך הגדרות כלשהן ביצירה. כל אחד מביא את העניין שלו ויוצא איזשהו מרקם חדש שאנחנו לא מתעסקים בלהגדיר אותו בנטייה סגנונית. בכל זאת כמובן ששלושתינו הקשבנו להרבה מוסיקה שחדרה אלינו, לרבות רד הוט צ'ילי פפרס, רדיוהד, לד זפלין, מארס וולטה, דביסי, באד פלוס, אבישי כהן - אנחנו מושפעים מהרבה מוסיקה מכל מיני אזורים ועולמות. ההשפעה העיקרית שלנו היא אחד על השני כי אנחנו באמת עוברים תהליך ארוך ועמוק של להקה. אנחנו מנגנים המון ביחד אז כל מה שעובר על אחד מאיתנו מוזיקלית וריגשית משפיע על השאר, ומשם אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך תבשילים מעניינים".

    אתם חוזרים לבארבי למופע הקרוב אחרי מעט זמן יחסית. אתם מצפים למלא אותו שוב? מה ישתנה בהופעה הזאת לעומת הקודמת?

    "להופעה הקרובה בבארבי אנחנו מתכוננים כמו לכל הופעה. מה שמעניין אותנו זה שהמוסיקה תבוצע בצורה הכי טובה ואמיתית. אנחנו כן יודעים שכל הופעה פותחת אותנו למחוזות חודשים. אנחנו ניגשים לדברים אחרת ומאלתרים ותמיד יוצאים דברים אחרים ומפתיעים, אז בטוח שזו תהיה הופעה שונה מכל קודמותיה. אין לנו ציפיות מבחינת למלא את הבארבי. אנחנו מקווים שמי שרוצה להגיע, יגיע בכיף. אנחנו הולכים לתת את ההופעה הכי טובה שאנחנו יכולים לתת".

  • טאטרן בהופעה: בית ספר לרוק

    סיקרתי את הופעת ההשקה המהוקצעת של TATRAN עבור עכבר העיר:

    הבארבי היה מפוצץ כאילו שלהקת K's Choice חזרה לעוד סיבוב בעיר. אבל זאת לא היתה K's Choice. זאת אפילו לא היתה להקה מפורסמת. הלהקה שמכרה אמש את כל הכרטיסים להופעת ההשקה שלה בבארבי, לכבוד אלבום הבכורה "Shvat", היא להקת TATRAN.

    לכתבה המלאה בעכבר העיר