פוסטים מתויגים עם red axes

  • המאזין ברדיו 207: סיכום שנת ה'תשע"ז באינדי הישראלי, חלק ב'

    בשבוע שעבר סיכמתי את שנת ה'תשע"ז יחד עם כתבי המאזין, אבל יש עוד דברים שאהבתי מהשנה החולפת שלא הספקתי לשדר. התוכנית הזו מוקדשת להם: מהאינדי רוק הפוסט-פאנקי של Document (בתמונה), דרך הטכנו האנלוגי של The Models ועד לפופ החלומי של Mary Ocher.

    1. Document - Intermission
    2. Lili Franko - Ruach
    3. Kus - Pampers
    4. Zaga Zaga - Black Tee
    5. vAv - Goat Moon
    6. Laila - Lokita
    7. DEAF CHONKY - Kosta Kaplan
    8. Red Axes - Piper Work
    9. The Models - Bound 2 Forget
    10. Van Der Blüte - Getting Through The Night
    11. Sefi Zisling - Dream Walk
    12. Bucharest - Vehicle
    13. Mary Ocher - The Endlessness (Song For Young Xenophobes)

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • Red Axes, המסך הלבן, Deaf Chonky, הילה רוח, ו-Häxxan בראיון שרשרת לכבוד גרזן פסטיבל

    המסך הלבן (צילום: גיל בקר)

    הצמד האלקטרוני Red Axes הקימו לייבל משלהם בשם Garzen Records, וכאילו שזה לא מהלך מספיק מגניב הם מרימים פסטיבל אינדי שלם שיתקיים בחאן נחל הערבה ב-18-19.11 עם הרכבים כמו המסך הלבן, הילה רוח, המפשעות, ועוד ועוד ועוד. לכבוד המאורע, החלטנו לקיים ראיון עם חלק ממשתתפיו בשרשרת.

    המאזין בשאלה ל-Red Axes: עם איזה אמן, חי או לא מפה או מחו"ל, הייתם מתים לשתף פעולה, ולמה?

    Red Axes: ג'נסיס פי אורידג', הסיבה לכך היא הגישה האותנטית והלא מתפשרת, החופש היצרתי והיכולת לחדש לשנות ולהשפיע.

    רד אקסס בשאלה למסך הלבן: מתי הקאתם בפעם האחרונה ולמה?

    המסך הלבן: זה קרה באינדינגב האחרון. הבוקר שאחרי ההופעה היה קשה מאוד - שינת עכברושים קצרה ופסיכדלית בתוך האוהל שלאט לאט הלך ונהפך לתנור לוהט, האנגאובר של החיים. החלום ושברו. כל היום הסתובבנו אבודים במדבר, חיפשנו מזון. בזכות התלושים ששמרנו בצד הגרב, יכולנו להרשות לעצמנו לאכול לארוחת הצהריים המבורגר גדול ואמיתי. לקראת הערב התחלנו לשתות כמו חולים והכרנו חבר חדש בשם אדורל, שנתן לנו מרץ לא נורמלי והעלה את הרף בקטע אחר. טסנו לירח ופגשנו שם את אוטארטיק שכבר שיבש אותנו לגמרי. אספנו כמה נפשות טועות לצורך הילולה ברחבת האוהלים. חלצנו את בקבוק היין האחרון שנשאר. שתינו אותו. פתאום נהיה קר. ההמבורגר התחיל לדבר מגרוננו. אדון אדורל נעלם. התחלנו להקיא. ומאז זה לא הפסיק.

    (לצערינו גרזן היכתה בשרשרת בנקודה זו ושברה אותה, אז התחלנו מחדש)

    Deaf Chonky בשאלה להילה רוח: שלום הילה רוח: באיזו הופעה הכי הרבה סבלת בעולם ולמה?

    הילה רוח: ההופעה הכי נוראית שהיתה לי זה ההופעה השניה שלי. בתום לב המתופף קבע לנו להופיע בבומבמלה בבמה ממש גדולה. מן הסתם לא הייתי בבומבמלה בחיים שלי. מגיעים למתחם אמנים, וויבים של נרגילות ולונגים - כבר רוצה לברוח. עולים. מסביב במות עם טראנסים שהמגבר לא יכול לנצח ומולי שטח עצום וריק שבאמצע ישבו שני חברים שבאו איתנו בהתרגשות לראות הופעה. באיזשהו שלב חבורת ילדים התקרבו לבמה אחד מהם עשה מונינג - תחת צעיר ושעיר שלא אשכח כל חיי. עצרתי, עישנתי סיגריה. ירדנו. החלטתי לעזוב את עסקי המוסיקה כמובן. ואז שכחתי מזה. אבל התמונה של התחת שלו בליבי לנצח.

    הילה רוח בשאלה ל-Häxxan: איך נראה ריב של חברי להקת חסן? אופציה ב': מה חושבים חסן על חומוס

    Häxxan: קשה לתאר את הריבים שלנו בקצרה. מדובר במערכת יחסים פסיכולוגית מורכבת ביותר. אבל כשזה קורה זה כמו התנגשות של כוכבים בחלל. זה כמו קריסה של מגדל. זה כמו לטפס במדרון חלק, להגיע לפסגה ולצעוק לשמיים: "ח-ס-ן!". ואז משלימים ומנגנים-את-זה. ב': הקשר בין חסן לחומוס קיים. אבל הוא מקרי בהחלט.

  • המסך הלבן בראיון לקראת הסרט "עוד אהבה נמסה"

    יום אחד, כשיעשו רוקומנטרי על התקופה הזו, המסך הלבן בטח יככבו בו. גבריאל וגילברט, בני הדודים לבית ברויד, חורכים כל במה אפשרית בחולצות לבנות ומשפריצים רוקנרול מלוכלך בעברית לכל עבר כמו בימים הטובים של הרוקסן. ב-6.4 הם ישיקו סרט מוזיקלי בכיכובם בשם "עוד אהבה נמסה", אז ביררתי איתם במייל מאיפה זה בא, מה קורה עם אלבום הבכורה שלהם, ואיך הם קשורים להרכב Fat White Family.

    איך התגלגלתם לעשות את הסרט "עוד אהבה נמסה"?

    האמת היא שהסרט התחיל מרצון לתעד את הימים הראשונים של המסך הלבן וחבריה ובעצם הפיכתה מדואו פולק אקוסטי ללהקת רוקנרול. באותם הימים חברינו הטוב אורי רנרט, המתופף העומד, הגיע לחופשה מברלין שהתגלגלה למסע הופעות מטורף ברחבי הארץ. ערב אחד ישבנו כולנו עם רם אוריון והחלטנו שחייבים להקליט את הטריו גיטרה/מלודיקה/תופים כאן ועכשיו, הכי לפרצוף שיש, כשהשירים הכי טריים שיש. מה שהתחיל בתור מחשבה על הקלטה לואו פיי על טייפ 4 ערוצים הפך למסיבה לבנה יחד עם כל החברות והחברים שהסתובבו עם הלהקה ועדיין מהווים חלק בלתי נפרד ממשפחת המסך הלבן. במהלך סיבוב ההופעות נפגשנו לראשונה עם במאי הקאלט רפי פרח (ערפדים סטלנים, מכונת הרג) שהערצנו בעקבות הסרט הגאוני "Drugged Out Sexed Up" והוא נכנס חזק בתור הבמאי של הפרויקט, ולקח אותנו למסע פסיכדלי שצולם והפך לסרט רוקנרול "עוד אהבה נמסה". למסך הלבן יש חזון שהוא גם מוזיקלי וגם ויזואלי ואנחנו הולכים להמשיך ולספק את הסחורה בשתי החזיתות.

    האיוונט מבטיח "הצצה ויזואלית אל תוך מוחם הקודר של האחים ברויד". ובכן, אתה יכול לתת טיזר ולתאר מה קורה במוחות הקודרים האלה?

    יש לנו כל מיני רעיונות ומחשבות, לעיתים ראדיקליות. אנחנו לא מרוצים מהסדר הקיים, אנחנו צמאים לדברים הטובים. קודחים לנו בראש כל היום, ואנחנו משתגעים. לכל אחד יש מצלמה על הפרצוף. כל נוד שמישהו עושה ב-2 בבוקר אני צריך לראות כשאני קם לעבודה. אני חוזר מחופשה קצרה בדרום ספרד והדבר הראשון שאני רואה בנמל התעופה בן גוריון זה 200 פוסטרים ענקיים של בר רפאלי מחייכת אליי חיוך סליזי בזמן שאני בכלל מפחד ששמו לי מטען חבלה במזוודה. אנחנו משוגעים על כל הראש ואנחנו לא יכולים לשאת את זה יותר. המסך הלבן זה עולם מקביל שיצרנו בשביל להתנתק מכל החרא הזה, ובשביל לממש את כל האהבה הגדולה שיש בנו ולתת אותה לעולם.

    צילום: גאיה סעדון

    לא מרוצים מהסדר הקיים. צילום: גאיה סעדון

    הקלטתם לסרט פסקול על טייפ 4 ערוצים בעזרתו של רם אוריון. איך היתה העבודה איתו? כתבתם שירים חדשים במיוחד לסרט?

    העבודה עם רם היא דבר שאנחנו מכירים ואוהבים עוד מימי שעלת נפוצה, אז הוא הפיק את האי.פי "ימית 2000" בצורה שהיינו מאוד מרוצים ממנה. באותם ימים, ימי חורף 2015, רם התחיל לחקור ולשחק עם הטייפ החדש שלו וגם השוויץ לנו בהקלטות חריפות במיוחד שעבד עליהן עם רייסקינדר. קלטנו שיש פה סאונד חזק ואותנטי שלא מחביא את הטעויות והלכלוך ומראה תמונה אמיתית של מה שקרה בחדר. אהבנו את הכיוון הזה וזה דיבר אלינו מאוד. בעולם הדיגיטלי של היום, המון רגש מתפספס בהקלטות ונעלם בתוך המחשבים והתכונות. הטייפ לא מאפשר לך את "הפריבילגיה" הזו ובעצם אתה צריך פשוט לתת את זה מכל הלב. כל עבודת הפוסט-הקלטות מאוד מינורית, אין כמעט מיקס וזה היה חלק מהרעיון. רם מבין אותנו ויודע איך לגרום לנו להזיע וכמובן שלפרויקט המשפחתי הזה רצינו רק אנשים אהובים וקרובים. אין שירים שנכתבו במיוחד לכבוד הסרט, אבל השירים שמופיעים בסרט הם שירים שנכתבו באותם ימים כמו "אישה אש" עם ליאת רז או "הציפור הלבנה" עם יולי שפרירי.

    אם כבר מדברים על זה, מה קורה עם אלבום הבכורה של המסך הלבן?

    אלבום הבכורה מצוי בבישול עמוק. מדובר באלבום ורסטילי מאוד עליו אנחנו עובדים עם אנשים שונים כמו רייסקינדר, Red Axes ועוד. השירים מקבלים את הצורה שלהם והיא מאוד מפתיעה. בחודשי הקיץ הוא צפוי לצאת וזה הולך לעשות פה בום גדול!

    צילום: יותם קלנר

    מושפעים מ-Fat White Family. צילום: יותם קלנר

    הזכרתם מתישהו שאתם מושפעים מההרכב Fat White Family. אפשר לשאול באיזה באופן? מאיזה עוד הרכבים אתם מושפעים?

    הפאט וויטס בהחלט אחת הלהקות האהובות עלינו. להקה חריפה ובועטת מדרום לונדון שיצא לנו לפגוש ולהכיר באחד הביקורים שלנו בלונדון. חבר טוב בשם מיכאל עבר לגור בעיר והתחיל לחקור מה קורה במועדונים האפלים של לונדון וככה נחשפנו לפאט וויטס. יצא לי להגיע איתו לכמה הופעות עוד לפני שהלהקה התפוצצה בגדול. משהו באווירה בהופעות היה כל כך חזק ועצמתי שזה הטריף אותי לגמרי. שוחחנו אחרי ההופעות ואנחנו מאמינים שעוד יצא לנו להופיע יחד מתישהו במהלך הדרך. צפוי מפגש נוסף ביוני הקרוב ואולי משהו ייסגר. כמובן שגם המוזיקה הלוקלית משפיעה עלינו ויש לנו זכות גדולה לעבוד עם האנשים שאנחנו הכי מעריצים כמו רייסקינדר, Red Axes, וחברים אחרים מהסצנה כמו הילה רוח, המפשעות, או הגרייט מאשין. אנחנו מושפעים מהרבה להקות כמו Devo, מחתרת הקטיפה, The Make Up והפרויקטים האחרים של יאן סביניוס, CAN או סינגפור סלינג. לאחרונה התחלנו לצלול לצד האפל של הפולק והפיפטיז.

    תצרפו עוד לוחמים למשפחת המסך הלבן לכבוד ההקרנה. לכל מי שחולם להצטרף ללהקה ולא יודע איך, כיצד עובד תהליך הקבלה שלכם?

    אין איזה ערב אודישנים או משהו בסגנון. האנשים שמצטרפים להופעות או להקלטות הם השותפים הטבעיים שלנו. החברים שלנו בחיים. את יולי וליאת הכרנו מההופעות והחיבור היה טבעי. כיף לנו כל הזמן להשתנות ולקחת את השירים למקומות חדשים. אנחנו מרגישים שזה מפתיע את הקהל ושומר על רוח הנעורים שלנו. יצא לנו לאחרונה להתחיל לנגן גם עם יונתן לסמן החצוצרן שמוסיף צבע קברטי ובהופעה הזו גם עמיתקס מהמפשעות ינגן איתנו על הבאס.

    יש עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?

    מוות לטכנו.